"הופ דייויס עשתה הכול, עכשיו היא סוף סוף בכל מקום", כך הכריז מגזין "ואניטי פייר" לפני מספר חודשים. ואכן נדמה שמי שלאורך כמעט כל הקריירה שלה גילמה תפקידי משנה, אך לצד זאת גם נחשבת לשחקנית אופי איכותית ואינטליגנטית, דווקא בגיל 59, מפגינה נוכחות מרשימה שאי אפשר להתעלם ממנה. היא מצידה לא חושבת שמדובר בפריחה מרוכזת, בעדנה מאוחרת או במתקפת פתע. "אני לא יודעת למה אני עובדת כל כך הרבה עכשיו, אין לי מושג - זה פשוט קורה", אמרה דייויס בריאיון ל-ynet במסגרת פסטיבל קאן. "כל מה שעבדתי עליו בשנתיים האחרונות, דברים שהתחלתי בזמן הקורונה וסיימתי בהמשך, יוצאים כולם עכשיו ומשודרים במקביל, אז זה נראה כאילו אני קופצת מפרויקט אחד לאחר, כשבפועל הפרויקטים האלה נעשו לאורך כמה שנים".
במסגרת הדייויס-מאניה היא נראתה בסדרות "מינקס", "פרי מייסון" הבלשי וכמובן "יורשים" - הסדרה הכי מדוברת בטלוויזיה, זו שהמבקרים כינו "יצירת מופת" והגיעה לסיומה רק לאחרונה. דייויס הופיעה בשבעה פרקים, כולל בפרק הסיום המתוקשר, המפתיע ומחולל הדיונים של העונה הרביעית, שחתם את הסדרה. דייויס אף הייתה מועמדת לאמי הודות לתפקיד שגילמה בסדרה - סנדי פרנס, בתו של אחד מבעלי המניות הקטנים, אך החשובים של תאגיד התקשורת והבידור העולמי ווייסטאר רויקו. אביה של סנדי, שאף שמו סנדי (נשמע אותו דבר, אך האיות באנגלית שונה) מרותק לכיסא גלגלים ואינו יכול לדבר. סנדי הבת מדובבת אותו, במעין מופע משונה וסימביוטי כמו היו פיתום והבובה שלו (שלה במקרה הזה). האירוניה בתפקיד של דייויס היא אחד משיאי הסדרה, בעוד ילדי משפחת רוי לא מפסיקים לדבר עם ועל אביהם, אבל לעולם לא מצליחים לקבל ממנו מסר חד-משמעי או אישור, הרי שדווקא סנדי פרנס מוכה השבץ מתקשר עם בתו במעין מצמוץ, והם יחידה משפחתית קטנה ומגובשת.
מובן שהאירוניה עמוקה עוד יותר, ופה תורמת דייויס את כישרונה הגדול בייצור הבעות פנים רבות משמעות. לעולם לא נדע אם היא מייצגת את אביה או שהוא סתם נגרר לישיבות הרות גורל, ובעצם היא זו שחורצת גורלות ויכולה בכל רגע להבטיח שתמסור לו את המידע, ובינתיים למקסם את כוחה בהנהלה ולהפיק הון מעשי ופוליטי בלי למשוך אש לעבר עצמה. "כשהסוכן שלי התקשר ובישר לי שאני הולכת להצטרף ל'יורשים' הייתי בטוחה שהוא מתלוצץ", מספרת דייויס. "חשבתי לעצמי 'זה לא יכול להיות אמיתי'. בהתחלה התרגשתי מאוד, ואז פחדתי. תהיתי מה אני יכולה להביא למשהו שכבר מתאפיין במרקם כל כך עשיר. ביום הצילום הראשון, כשהלכתי במסדרון לחדר האיפור, יכולתי לשמוע את קולות השחקנים והייתי מתוחה, אבל כולם היו כל כך מסבירי פנים והושיטו לי יד, ומיד הרגשתי בנוח. פתאום להיכנס למשרד של לוגן רוי זו הייתה חוויה סוריאליסטית".
5 צפייה בגלריה
"זה היה כיף לשחק, מישהי עם כפית זהב בפה, שחושבת שהיא יודעת מה היא עושה, כשבפועל אין לה שמץ של מושג". הופ דייויס ב"יורשים"
(צילום: Macall Polay, באדיבות yes, HOT וסלקום TV)
מה סוד ההצלחה של "יורשים"?
"הסדרה כתובה בצורה מבריקה שבהחלט נוגעת במשהו שאנחנו חושבים עליו הרבה, בפרט באמריקה, וזו השאלה של למה אנשים בעמדות כוח כל כך נוראיים, למה רובם הם אנשים רקובים מהיסוד? למה הכוח משחית? אי אפשר להוריד מהסדרה הזו את העיניים. זה היה כיף שהזמינו אותי לשחק את אחד האנשים הנוראיים הללו, מישהי עם כפית זהב בפה, עשירה מלידה, שחושבת שהיא יודעת מה היא עושה, כשבפועל אין לה שמץ של מושג. זה פרויקט שהיה מאוד כיף לעבוד עליו".
"כל שחקן חולם לקבל טלפון מווס אנדרסון"
דייויס לא זונחת גם את הקולנוע ועכשיו היא מצטרפת לכנופייה הקבועה שמסתופפת סביב ווס אנדרסון – היא מופיעה ב"אסטרואיד סיטי", סרטו של במאי הפולחן ההיפסטרי ("מלון גרנד בודפשט"), שהתחרה על דקל הזהב בפסטיבל קאן. לצד החשודים הרגילים (ג'ייסון שוורצמן, אדריאן ברודי, טילדה סוינטון) אפשר לראות כאן גם את טום הנקס, סקרלט ג'והנסון ובראיין קרנסטון (שמשחק עם דייויס בסדרה "כבודו"). "אני מכירה את ווס כבר המון זמן ורואה את כל הסרטים שלו יחד עם המשפחה והילדים שלי כל שנה מחדש. זה הסרט הראשון שאני והוא ועושים יחד", היא מספרת. "לקבל טלפון מווס זו שיחה שכל שחקן רוצה לקבל. זה היה מרגש שביקשו ממני להצטרף לחבורה, ומאחר שמאוד אהבתי את התסריט ההחלטה לומר כן הייתה קלה. אני מקווה שלא מדובר במשהו חד פעמי ושאוכל להפוך לחלק קבוע מהחבורה שלו".
אילו סרטים של ווס אהובים עליך במיוחד?
"איך אפשר לבחור? זה כמו לבחור ילד אהוב. כל אחד מהם ייחודי. אני מעריצה גדולה של 'ממלכת אור הירח' ו'רכבת לדארג'ילינג', שפלטת הצבעים שלו פשוט יוצאת דופן. אבל הסרט הכי האהוב עליי שלו הוא 'משפחת טננבאום'".
"אסטרואיד סיטי" מתרחש בעיירה מדברית אמריקאית בדיוניות, באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת, שבה נחגג מדי שנה אירוע התנגשות האסטרואיד, שנתן לעיירה את שמה. במהלך הכנס השנתי לתצפית בכוכבים וחלוקת פרסים למדענים ולמדעניות צעירים, חייזר מבקר במקום ומטלטל את העלילה. דייויס מגלמת את אחת האימהות של הילדות הגאונות שמקבלות פרס. "האמת שהסרט מאוד הפתיע אותי, הוא גרם לי לבכות", היא מגלה. "הוא כל כך רך. זה מכתב אהבה לאמנות הסיפור".
את מאמינה בקיומם של חייזרים?
"הייתי רוצה להאמין, כן, שמישהו שם בחוץ מבין יותר מאיתנו. שיש כוח עליון אי שם, בין אם בצורת חיים אחרת או משהו אחר, לא הייתי שוללת את האפשרות. רק ווס יכול לראות חייזרים. למה? בגלל שהוא מין יצור קסום".
כתבות נוספות במדור קולנוע:
הצילומים של "אסטרואיד סיטי" נערכו בספרד, במהלך תקופת הקורונה. "ההפקה הזאת הציתה בנו גץ שכבה, אחרי שנה של קורונה, פתאום נפגשנו בספרד ונזכרנו שיש המון אושר בעולם ובחיים. זו הייתה בועה נהדרת וקסומה והיו המון רגעים קומיים. מאחר שזה היה בזמן הקורונה לא יכולנו להיות כולנו ביחד על הסט בבת אחת, אבל ווס, בעזרת עריכה מיוחדת, הצליח לצלם את הסצנות למרות המכשול הזה. בהרבה מקרים, הוא שיחק את התפקיד של השחקנים החסרים מהצד השני של המצלמה. מאוד מצחיק לשחק מולו, הוא מקפיד על כל פרט ואפילו מסדר לך את השיער. גם האווירה מחוץ לצילומים הייתה נהדרת. ווס מבין המון באוכל וביין, וגם במלונות. בארוחות שאירגן הוא הכין שלטים עם שמות וקבע איפה כל אחד ישב, כדי שאנשים יוכלו לעשות מינגלינג. זו הייתה חוויה מאוד חברתית. יש לו נשמה עדינה וטובה. מעולם לא פגשתי או עבדתי עם אדם כל כך שמח כמוהו. הוא רגוע על הסט, גם כשדברים נוראיים קורים".
תחלקי איתנו דבר אחד נורא שקרה.
"הסטים הוקמו בשדות אבטיחים בספרד, והסיבה שצילמנו בשדות האלה מלכתחילה היא כי אף פעם לא יורד שם גשם בקיץ, תמיד יש שמש. אבל פתאום ירד מבול היסטרי, והיו כל כך הרבה מים שהרצפה בבקתות של הצילומים התחילה להתרחב ולהיסדק. ראיתי איך מישהו מעדכן את ווס במצב, בזמן ארוחת הערב והוא צחקק. מעולם לא ראיתי אותו מתחרפן, או מתעצבן או כועס, הוא לוקח את הכול כהרפתקה".
אסטרואיד סיטי - טריילר
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
עוד סיפרה דייויס כי במהלך הצילומים השחקנים גם שיחקו טניס. "השחקן הכי טוב מביננו היה סטיב קארל. הוא רצה לנצח. היה מצחיק לראות את כל הכוכבים עולים למגרש עם רצון לנצח. אני הייתי במגרש השני, מנסה לשמור על הכדור בגבולות המגרש".
"הילדים שלי והחברים שלהם רואים אותו בכל חג מולד"
דייויס נולדה בניו ג'רזי, לאב מהנדס ואם ספרנית, שהעניקה לילדיה חינוך תרבותי, כולל ביקור במוזיאונים. בילדותה נהגה לשחק ולהעלות הצגות עם מירה סורבינו. אחרי שלמדה משחק, דייויס הופיעה ב-1990 בשני סרטים: "קו הדממה" לצד ג'וליה רוברטס וקיפר סאתרלנד ו"שכחו אותי בבית" – להיט הענק בכיכובו של מקולי קלקין. "הופעתי בתפקיד פקידת קבלה של חברת תעופה פריזאית והייתי צריכה לדבר במבטא צרפתי. למרבה המזל למדתי צרפתית בקולג'. בצילומים הייתי מאוד לחוצה, לאור חוסר הניסיון שלי וחששתי שלא אזכור את השורות שלי. כמה טוב שלא רואים את זה בסרט".
5 צפייה בגלריה
"היו לי עליות וירידות ואני שמחה שכעת מוצעות לי דמויות מעניינות". הופ דייויס ב"שכחו אותי בבית"
(צילום מסך מתוך "שכחו אותי בבית")
דייויס מעידה שבזמן הצילומים הם לא חשבו שהוא יהיה להיט גדול, כזה שיהפוך לסרט כריסמס נצחי. "הילדים שלי והחברים שלהם רואים אותו בכל חג מולד", היא מספרת. כך החלה קריירה עסוקה, כולל בתיאטרון ובקולנוע העצמאי. בין היתר היא כיכבה גם בסרטים "אודות שמידט" עם ג'ק ניקולסון, ב"הוכחה" עם גווינת' פאלטרו, וב"אמריקן ספלנדור" עטור הפרסים והמועמדויות. כמו כן היא גילמה את הילרי קלינטון ב"הדרך המיוחדת שלי", שהעניק לה מועמדות לגלובוס הזהב ולאמי.
הדרך להכרזתה של דייויס כמי שנמצאת כעת, סוף סוף, בכל מקום, הייתה מלווה בקשיים, לצד סרטים וסדרות פחות נחשבים. "היו לי עליות וירידות ואני שמחה שכעת מוצעות לי דמויות מעניינות", היא אומרת. לדבריה, לא תמיד היא נתקלה בבמאים נחמדים ומתחשבים כמו אנדרסון. "ווס אדם מבריק, הוא לעולם לא היה רוצה לגרום למישהו להרגיש מאוים או שהוא לא עומד בציפיות. הוא אוהב את הצוות, וכולם אוהבים אותו בחזרה. הוא מתייחס לכל אדם בכבוד ואף פעם לא צועק, הוא פשוט מחייך כל הזמן. שחקנים הם טיפוסים רגישים ולכן חשוב לעבוד עם אנשים שיבינו אותנו. לפני הרבה שנים עבדתי עם במאי מאוד מפורסם, ועשיתי טייק ראשון באיזו סצנה גדולה והוא לא אהב את מה שעשיתי, אז הוא פשוט התרחק מהסט, נענע את ראשו לעיני כולם. הייתי משותקת אחרי זה. פשוט רציתי לברוח. הרגשתי שנכשלתי בדבר הזה, שבגללו משלמים לי".
דייויס סבורה שלעבוד עם במאים קשים ולא נעימים, שעובדים בדיוק ההפך מאנדרסון או לצד שחקנים שסובלים ולא רוצים להיות על הסט, זה "מאוד מדכא ומשתקף בצורה כלשהי על המסך". עוד סיפרה כי לאחרונה עבדה עם שחקן שממש לא רצה להיות על הסט, לא ידע את השורות ולא היה נראה שאכפת לו במיוחד. "בסוף, בזכות קסם העריכה אני נראיתי כועסת, אבל הוא היה נראה מצוין. חתכו את כל הרגעים שבהם הוא הקריא מטלפרומפטר ואני זעמתי ברקע, בסוף אני זאת שנראית סתומה בסצנה. ללא ספק לא כיף לעבוד ככה".
5 צפייה בגלריה
"חשוב שלא ניתן לבינה מלאכותית לכתוב את הסיפורים שבהם אנחנו מתכוונים לקחת חלק". הופ דייויס
(צילום: Neilson Barnard/Getty Images)
במהלך הקריירה שלה הופיעה דייויס בשלוש סדרות שהיוו עיבודים לסדרות ישראליות מצליחות – "בטיפול", שם גילמה עורכת דין ומטופלת לשעבר, תפקיד שהעניק לה מועמדות לאמי, "תא גורדין" האמריקני, ו"כבודו", בתפקיד רעייתו האכזרית של ראש משפחת פשע חדורת נקמה, המבקשת למצוא את האחראים למות בנה. "יש טלוויזיה נהדרת ומורכבת בישראל עם תפקידים טובים לשחקנים ולשחקניות", מכריזה דייויס. "לפעמים אני לא צופה בסדרות המקור, כדי שלא אתעסק עם השוואות. אני צופה בהן רק אחרי שסיימתי את הצילומים. בכלל, זה עידן נהדר בטלוויזיה וכרגע יש לנו המון עבודה בתחום, למרות שהוא יכול להיגמר בעקבות שביתת התסריטאים".
את תומכת בשביתת התסריטאים בהוליווד?
"כן, היא הכרחית. כולם אומרים שהיא תימשך לאורך הקיץ ואולי גם לתוך החורף, ואני לא מבינה למה זה צריך להיות כל כך ארוך. כולם צריכים להגיע לשולחן הדיונים, להתמודד עם הבעיות ולהבין מה קורה. אני מודאגת שכולם אומרים שהיא תימשך עד נובמבר, כל כך הרבה אנשים שהיעדר העבודה משפיע עליהם. מדובר במיליונים, בטח בלוס אנג'לס. אני מבינה שהם חלוקים על הסוגיות שצריך לפתור, אבל אני חסרת סבלנות וסבורה שעד נובמבר להמון אנשים כבר לא יישאר כלום בחשבון הבנק - בואו נגיע לפתרון עכשיו. הרי אחרי התסריטאים, השחקנים יתחילו לשבות ואולי גם הבמאים. אין ספק שהתעשייה צריכה להתייחס לבעיות האלה, לאיך שירותי הסטרימינג שינו את העבודה שלנו.
"בכלל, אנחנו עומדים בפני הרבה שינויים, אולי פחות מזומנים יזרמו לעשירון העליון, אבל אני לא חושבת שאפשר להרוג את התעשייה עצמה. כולנו מכורים לסיפורים, בין אם מדובר בקולנוע או בטלוויזיה. חשוב שלא ניתן לבינה מלאכותית לכתוב את הסיפורים שבהם אנחנו מתכוונים לקחת חלק. אני מקווה שסיפורים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית לא ישתלטו על העולם, אני לא רוצה לצפות בהם. אפשר לראות מתי סיפור נכתב בידי מחשב - יש שם משהו שלא עובד".
