"עשו אהבה, לא מלחמה" הוא המסר שעלה מהופעת ההרכב הרוסי הנשי, פוסי ריוט, בפסטיבל SXSW למוזיקה - כנס התרבות והטכנולוגיה הענק שמתקיים בימים אלה באוסטין, טקסס. זו יכולה להיות אהבה אינטנסיבית, רועשת, כאוטית, תזזיתית, מושחתת, המונית ובוגדנית, אבל בכל הגרסאות שלה - היא פחות אכזרית והרסנית ממלחמה מדממת כמו זו שמוביל הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין, בפלישה לאוקראינה.
למען האמת, פוסי ריוט הגיעה לאוסטין בגרסה מצומצמת מאוד; נדיה טולוקוניקובה התייצבה על הבמה לבדה, בעוד שחברתה, מריה אליוחינה, מרצה עונש מאסר מתמשך בגלל סירובה לחזור בה מפעילות הרשת שיזמה כנגד ממשל פוטין ולמען יריבו הפוליטי, אלכסיי נבלני, שנכלא גם הוא. יתרה על כך, ערב ההופעה טולוקוניקובה יזמה קמפיין גיוס תרומות ב-NFT למען אוקראינה ונגד שפיכות הדמים בחסות הנהגת מולדתה. המהלך הניב כשבעה מיליון דולר - מה שבוודאי לא שימח במיוחד את השלטונות הרוסיים.
הצעדים הללו של טולוקוניקובה, הידועה כפעילה פוליטית אנטי-ממסדית מאז הופעת "תפילת הפאנק" של פוסי ריוט במוסקבה ב-2012, עוררו הדים לקראת כנס SXSW שהתחדש לאחר שנתיים של הפסקה כפויה בצל הקורונה. אבל דווקא בהופעה על הבמה באוסטין, מחאתה של טולוקוניקובה הייתה מינורית. "אני רק רוצה לציין שאני לא תומכת בפוליטיקה כאזרחית רוסיה, אני רוצה לעצור את המלחמה באוקראינה", אמרה בפתיחת האירוע, וחתמה את דבריה הקצרים ב"פאק פוטין" - הקריאה שצברה תאוצה מסביב לעולם וגם בקרב הקהל שהגיב בהתלהבות.
אחרי שמילאה את חובתה הצנועה לשיח הציבורי, פנתה טולוקוניקובה למופע המופרע והלא בהכרח מוזיקלי שלה. היא הופיעה לבדה בליווי פלייבק והצטרפו אליה שני רקדנים חשופי גוף ומוסתרי פנים עם מסיכות לוצ'ה ליברה לראשם. הליינאפ המוזיקלי - אם אפשר לקרוא לו כך - כלל מקבץ אקלקטי ורנדומלי של שירים בשלל סגנונות מבית היוצר של פוסי ריוט, וכאלה שהושאלו כמו שירו של ההרכב הרוסי הנשי טאטו משנות ה-90, Not Gonna Get Us. במהלך הבלגן היזום הזה, טולוקוניקובה קיפצה לכל עבר, טיפסה על השולחן, והשתטחה על הרצפה, בעוד הרקדנים שלצדה מנסים לעמוד בקצב ולעתים סובלים מתקלות הלבשה. אבל הכול זרם והסולנית הרוסייה אפילו הציעה טיפול בצחוק בהתמודדות עם מצב הרוח הירוד באמצעות השיר החדש שהלהקה שחררה, Laugh It Off, שצליליו שבו וחזרו במהלך המופע, בצירוף הקלטה של קול צחוק מתגלגל.
היו בקהל מעריצים שהתאכזבו מהתוכן הפוליטי המוגבל שטולוקוניקובה ביטאה במהלך המופע, ומכך שלא ניצלה את הבמה שניתנה לה כדי להביע את מחאתה בנוגע למלחמה. אבל ניכר שהיא בעיקר התכוונה להגביר את רמת הכיף והאסקפיזם של המעריצים במעמד זה. בהתחשב בהיסטוריה האקטיביסטית שלה, בהמשך להתעמרות שלטון פוטין בה ובחברותיה לאורך השנים, והמחאה האישית שלה מתוך גבולות רוסיה ומחוץ לה, כנראה שמותר גם לטולוקוניקובה להתנתק מהמציאות, ולו לשעה קלה. ומותר גם להתרכז בקידום שיר חדש שלושה חודשים אחרי ששוחררה ממעצר לאחר שהוגדרה כ"סוכנת זרה" על ידי הקרמלין. "אני נוודית מטבעי. כדור הארץ הוא ביתי", אמרה בריאיון ל"גארדיאן" ערב המופע, "תמיד הייתי אנרכיסטית ואני לא מעריצה גדולה של גבולות או מדינות. פוטין העביר חוק שקובע עונש מאסר של 15 שנה רק על התדיינות על המלחמה באוקראינה".
למרות מהלכיו של פוטין, טולוקוניקובה נשארת עזה ובלתי מתפשרת בהתנגדותה למלחמה באוקראינה. "אני בפאניקה, אני בוכה כל יום", הודתה בריאיון, "אני לא חושבת שיש כל היגיון בזה. זה לא משהו שהיה חייב לקרות. זה אסון שישים קץ לחייהם של אלפי בני אדם. אני משתגעת". בהמשך, הטיחה ביקורת גם במנהיגי העולם החופשי; "תמיד ייעצתי שעליהם להיות תקיפים ככל האפשר. אי אפשר להיות נחמד עם פוטין. דיקטטורים מתנהגים כמו סוהרים, הם תופסים אדיבות כחולשה".
מהבחינה האישית, טולוקוניקובה התחייבה להמשיך במאבק שלה על הבמות ברחבי העולם, ואף בתוך גבולות רוסיה - אפילו בין הסורגים. "התחלתי את כל זה מתוך מוכנות למות. כדי להילחם בדיקטטור, אתה חייב להראות להם שאתה מוכן להילחם עד הסוף. אני חושבת שזאת הסיבה שאוקראינה מנצחת. הם אולי מאבדים כמה ערים אבל הם מוכנים להילחם עד הסוף המר. שלא כמו במקרה של הצבא הרוסי".