כמה זמן ג'ים קארי כבר לא לגמרי איתנו? הפעם האחרונה שבה הוא שיחק בתפקיד ראשי בסרט שראוי לכלול בפילמוגרפיה שלו הייתה בקומדיה הבינונית ”טיפשים בלי הפסקה 2" (2014). לאחר מכן היה לו תפקיד ראשי ב- Dark Crimes מ-2016, מותחן קטן שנכשל ונקטל קשות, וסדרת הטלוויזיה "ילדותי" שנמשכה שתי עונות (2018-20). ומאז? דבר אחד בלבד: סרטי סוניק הקיפוד. הראשון מ-2020, השני ב-2022, וכעת השלישי "סוניק הסרט 3" (Sonic the Hedgehog 3).
"סוניק הסרט 3" - טריילר
(קרדיט: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
סרטים אלו אולי מנצלים את האנרגיה המאנית של קארי, אבל זו רחוקה משיאיה. זה ג'ים קארי לדור שלא ידע את "אייס ונטורה", "שקרן שקרן", "אדם על הירח" ו"ברוס הגדול", מהתקופה שבה אשכרה שיחק מול בני אדם ולא מול ערימות פיקסלים. שלא לדבר על שתי ההופעות "הרציניות" שלו ב"המופע של טרומן" וביצירת המופת "שמש נצחית בראש צלול". לא מפתיע, גם אם בהחלט עצוב, שהשחקן שהכריז אחרי "סוניק 2" שיחזור לשחק רק אם "ייתקל בתסריט שכתוב בדיו מזהב", חזר. הוא הצדיק זאת באומרו "אני זקוק לכסף".
"סוניק – הסרט 3" הוא מוצר בידור מתכלה המיועד לאלו שפיתחו רגשות חמים כלפי היצורים מהמשחק. אלמנטים רבים בו מהדהדים דברים שכבר נעשו בסדרות סרטים אחרות שכוונו לקהל בוגר באופן יחסי, כמו סרטי "מהיר ועצבני" או "משימה בלתי אפשרית", אך כאן הם מופיעים בגרסה שנטחנה לעיסת ג'אנק פוד צבעונית, קלה לעיכול וגדושה בצבעי מאכל מפוקפקים.
כמו בסרטי "מהיר ועצבני" יש מקבץ דמויות שהולך ומתעבה מסרט לסרט, והופך את כתיבת העלילה למאתגרת יותר, שלא לומר מגושמת. כמו במשחקי המחשב שמפגינים את חדשנותם ביחס לגרסאות קודמות על ידי הוספת דמות חדשה או עדכון מראה, בעודם שומרים על התבנית הבסיסית של אופן הפעולה במשחק. כמו בסרטי "מהיר ועצבני" חלק מ"הרעים" של הסרט הקודם הופכים לחלק מהחבורה של הסרט הבא. למה לוותר על משהו שעובד, ולסיים את הופעת הדמות בסרט אחד בלבד?
לדמותו של סוניק הקיפוד (בן שוורץ) החייזר הכחול והמהיר כברק, הצטרף בסרט השני מיילס "טיילס" פראוור (קולין אושונסי), שועל צהוב בעל זנב כפול המסתובב כפרופלור ו"גאון טכנולוגי", ונאקלס (אידריס אלבה) - הקיפודן האדום שאולי לא חכם במיוחד, אבל יש לו כוח ותעוזה. נאקלס, שהיה יריב בסרט הקודם, הצטרף למשפחה של סוניק. האבא והאמא הם השריף טוב-הלב טום וקאוסקי (ג'יימס מרסדן) ואשתו הווטרינרית מאדי (טיקה סאמפטר). לא רק ל"דום" טורטו יש משפחה. ברקע של עשיית הסרט יש את אותו ניסיון נואל לבנות "יקום סוניק" שיעלה את התפוקה של המוצרים מסרט פעם בשנתיים גם לסדרות טלוויזיה. נאקלס, לצורך העניין, כבר קיבל סדרה כזו.
הדמות מסדרת משחקי סוניק שמצטרפת לסרט הנוכחי היא של הקיפוד "שאדו" (קיאנו ריבס). בגלל צבעו השחור קל להסיק שיש פה עסק עם אנטי-גיבור שמורכבותו הפסיכולוגית הייתה מביישת את המלט. הוא אדיר בעוצמתו, ולכן יידרשו הכוחות המשותפים של היצורים הצבעוניים האחרים כדי להכריע אותו. מצד שני, שאדו גם לא יכול להיות רע מוחלט כי כבר עכשיו החל הפרה-פרודקשן ל"סוניק הסרט 4".
4 צפייה בגלריה
להיות או לא להיות? ובכן, מה שיגידו הבוסים באולפנים. הקיפוד שאדו, מתוך "סוניק 3"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
מלבד הדמויות השטוחות של יצורים מהמשחק והדמויות האנושיות השטוחות לא פחות שמלוות אותן, ישנו גם ג'ים קארי. אמנם מצער להיווכח שזה מה שנותר מהקריירה שלו, אך בכל זאת הוא הדבר היחידי שבגללו יש טעם לצפות בסרטים. לא קארי בשיאו, בשום אופן לא, אבל אם כבר נתקעתם מול הסרט – לפחות זה נמצא שם. נראה שגם יוצרי הסרט מודעים לכך ועשו את המאמץ הנדרש לפתות אותו באמצעו ריפוד משמעותי של חשבון הבנק. כאן, בשונה מהסרטים הקודמים, קארי משחק פחות מול דמויות באנימציית מחשב אלא בעיקר מול עצמו. קצת פחות מבזה.
קארי הוא ד"ר אייבו רובוטניק, הנמסיס של סוניק ושות'. מגלומן קירח עם שפם ענקי ומגוחך. הוא כמובן הובס בסוף הסרט הקודם, כפי שהובס בסוף הסרט לפניו, אבל כעת הוא חוזר. הקיפוד שאדו נכלא במשך חצי מאה במתקן ממשלתי שבו המדענים ניצלו את המהירות שלו לחליבת אנרגיה. הוא מצליח להשתחרר ומחפש נקמה במין האנושי. סוניק, טיילס ונאקלס יצטרכו לשתף פעולה עם האויב הוותיק רובוטניק. לא צריך לחפש פה הצדקות תסריטאיות מבוססות היטב.
העלילה מצאה את התירוץ המספק לדחוף פנימה את פרופסור ג'רלד רובוטניק, סבו של הד"ר, המגולם גם הוא בידי קארי. לא מעט סצנות וסיקוונסים מבוססים על האינטראקציה בין השניים, שבה מתבררים החסכים הרגשיים העמוקים של ד"ר רובוטניק, שאותם משכך הסבא רובוטניק חורש-המזימות. נראה כאילו העלילה תוכננה כך שקארי יסכים לחזור לסרט ולהשתטות עם עצמו. הקשר בין מעללי הנכד והסבא לשאר האירועים העלילתיים נתפר באופן מרושל למדי. לא שזה ישנה במיוחד לחובבי הסרטים הקודמים.
סצנות האקשן, עד כמה שניתן להגדיר אותן כך, כוללות כמה מאבקים בין הדמויות מהמשחק ושאדו, ובעיקר סצנת שוד גדולה של כספת המכילה את ה-Master Emerald, אבן הברקת הירוקה המעניקה כוחות טרנספורמטיביים שמכניסות את הדמויות למצב "סופר". כל הקונספט נובע, כמובן, מהארטיפקטים השונים המפוזרים בשלל הגרסאות של סדרת משחקי המחשב של סגה, אבל גם מהדהד את הקונספציה של "אבני האינסוף" מסרטי "הנוקמים".
מי שצפה בשני הסרטים הקודמים ונהנה מהם ייהנה לא פחות מהסרט, ואולי אף יותר. התחכמויות הריפרורים מתרבות הפופ ששפעו מפיו (הלא יותר מדי אנושי! כדרישת המעריצים) של סוניק רוסנו. הסרט נותן לדמויות פחות הומור ויותר אקשן. אבל מעבר לשינוי מסוים זה, ואולי מידה של הגדלת תקציב המאפשר לשדרג את האקשן, המכלול לא חורג מרף האיכות של הסרטים הקודמים.
