סוסי בייקון הוא לא בהכרח שם שכל חובב קולנוע מכיר, לפחות עדיין לא, אך נראה שהסטטוס של השחקנית עומד לעבור ממשבצת "הלא ממש מוכרת" למעמד "השחקנית המבטיחה" או לפחות זה של "זכרו את השם", הודות להופעתה המצמררת בסרט "סמייל" שעלה לאקרנים בארץ בסוף השבוע האחרון. את בייקון (30), בתם של השחקנים קווין בייקון וקירה סדג'וויק, ניתן היה לראות בשרשרת פרויקטים טלוויזיוניים, מהסדרה "צעקה" ועד ל"הסודות של איסטאון" עטורת השבחים, אולם כעת הגיע תורה לאחוז במושכות ולהוביל בדיוק בזמן לקראת חגיגות ליל הקדושים בסוף אוקטובר, וכמיטב המסורת ההוליוודית מדובר בסרט אימה.
ב"סמייל", סרטו הראשון באורך מלא של הבמאי פארקר פין, המבוסס על סרטו הקצר מ-2020 "לורה לא ישנה", מגלמת בייקון את דוקטור רוז קוטר, פסיכיאטרית קלינית מסורה שעובדת במחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים לחולי נפש. רוז אוהבת מאוד את עבודתה, אוהבת לעזור למטופלים שמגיעים אליה במשבר ואוהבת את הרגשת השליחות המלווה אותה. לקראת סיום אחת המשמרות הארוכות שלה במחלקה, מגיעה אליה לורה, (קייטלין סטייסי שגילמה את אותו התפקיד גם בסרט הקצר – ש"ג), מטופלת במצב רעוע שטוענת שרודפת אחריה ישות שאף אחד לא יכול לראות חוץ ממנה, יצור בעל חיוך מפלצתי שמענה אותה בכך שהוא מופיע בדמות אנשים שהיא מכירה או פוגשת ומאיים עליה שהיא הבאה בתור למות. תיאורה נשמע לרוז כמו מצב של הזיות פראנואידיות, אולם לאחר שלורה מתאבדת אל מול עיניה כשעל פניה נמרח חיוך מפלצתי מצמרר, רוז מתחילה לחוות התרחשויות מאיימות אותן היא לא מסוגלת להסביר. אותן מראות וחזיונות מחייבות אותה לנסות ולהתמודד עם עברה הבעייתי על מנת לשרוד ולהימלט מהמציאות החדשה והמסויטת שלה.
לריאיונות נוספים:
בייקון פותחת את ריאיון הזום הבלעדי עם ynet בהתנצלות על כך שאיבדה את הקול. "דיברתי יותר מדי בימים האחרונים", היא אומרת בקול צרוד לגמרי. "מסתבר שלא פשוט לקדם סרט".
"סמייל" – טריילר
ברכות באמת על תפקיד ראשי ראשון בסרט. איך זה לא קרה עד עכשיו?
"אני מניחה שאדם יכול פשוט לגדול אל תוך עצמו. פעמים רבות אין לזה שום קשר לכשרון או לאיכות המשחק, זה פשוט לא יצא, לא עבד. האמת היא שאני אסירת תודה על כך. עבדתי כעשר שנים בתחום, כלכלתי את עצמי והצלחתי לבנות תיק עבודות די מכובד של תפקידי משנה והופעות אורח שאני מאוד גאה בהם. למדתי מכך המון ובלי הניסיון שרכשתי אין לי ספק שלא הייתי מצליחה להחזיק את התפקיד הזה. לדעתי, לוקח די הרבה זמן ללמוד כדי להחזיק משהו כזה ולהוביל סט. אז כן, אני אסירת תודה, אבל גם לא אשקר, היו פעמים שעברה לי בראש המחשבה: 'מה לעזאזל קורה? אני שחקנית מדהימה, איפה כולם?'".
בייקון לא רק מאיישת את התפקיד הראשי בסרט אלא מופיעה על המסך כמעט בכל סצנה ובכל פריים. היא מספרת שדרישות התפקיד היו מאוד אינטנסיביות אולם דווקא המשחק בתפקידי משנה במשך שנים לצד כמה מהשחקניות והשחקנים הגדולים בתעשייה, דוגמת קייט ווינסלט ב"הסודות של איסטאון", הכינו אותה לרגע הזה. "יש לי כל כך הרבה כבוד אל אותם שחקנים בגלל שזה לחלוטין לא קל לסחוב סדרה או סרט, לשמש כמנהיג על הסרט וגם לספק משחק טוב תוך כדי. למדתי מהם כל כך הרבה, בעיקר מקייט. ואני עדיין לא חושבת שעשיתי את זה בצורה מושלמת. אני חושבת שאעשה את זה טוב יותר בפעם הבאה, אבל הרגשתי שאני מוכנה ונתתי את הטוב ביותר שלי נכון לזמן הזה".
"סמייל" הוא סרט אימה מעולמות "הצלצול" ו"יעד סופי", בו יש גורל והוא קבוע מראש ולא ניתן לשינוי והאלמנט הפסיכולוגי תופס מקום מרכזי לא פחות מההפחדות הצפויות לגרום לקהל לקפוץ. בייקון טוענת שהיא תמיד חשבה שהפחד האמיתי טמון דווקא ברובד הפסיכולוגי. "יש מקרים שחיוך, שאמור להיות הדבר הכי ידידותי הוא הכול חוץ ממה שהוא אמור להיות", היא אומרת. "קשה לחיות בעולם שלנו בגלל שמצפים מאיתנו להציג תמיד חזות שמחה או חמישים גוונים של אפור ואלה לא החיים האמיתיים. כולנו עוברים דברים, מתמודדים עם משברים ומאבקים, ואני חושבת שהסרט הזה עושה עבודה מאוד טובה בלהראות כמה כואבת העמדת הפנים הזו יכולה להיות. כמה זה כואב להעמיד פנים שאתה בסדר כשבעצם אתה לא.
"יש סצנה בסרט שרוז, הדמות שלי, עומדת מול המראה ושמה על עצמה מלא איפור, כאילו להסוות את הכאב, את הפחד. אני רק מאחלת לכולנו שלהרגיש חרא ונורא עם עצמך יהיה יותר מקובל".
"היה כמעט בלתי אפשרי לשמור על איזון"
דרך התעסקות בעל טבעי, הסרט מתמקד בנושא של בריאות הנפש וטראומות עבר ונוגע בהתאבדויות, אובדן וחרדה, ובייקון משתפת שהיא הושפעה מאוד מהעבודה עליו בצורה שהיה לה קשה להשתחרר ממנה. "העבודה, כמו גם הנושאים בהם אנחנו נוגעים בסרט, היו קשוחים מבחינתי, והאמת שלא ציפיתי לזה", היא חושפת. "חשבתי שאהיה מסוגלת לשמור על איזון אבל זה היה קשה עד כמעט בלתי אפשרי. כולם אמרו לי תוך כדי הצילומים וההכנות לסרט שאני חייבת לדאוג לעצמי, אבל לא באמת הצלחתי. שקעתי בזה כל כולי וכשסיימנו הייתי עייפה ומרוקנת וחייבת להגיד שגם מותשת נפשית. בזמן הצילומים חזרתי לגור אצל ההורים שלי כי חשבתי שזה יהיה כיף ועוטף, אבל הייתי כל כך עסוקה שלא הצלחתי לראות אותם בכלל. הבאתי את הכלב שלי איתי ובסוף זרקתי אותו עליהם שיטפלו בו, לא היה לי זמן לכלום".
סוסי רות בייקון נולדה ב-1992 כאמור לבייקון וסדג'וויק, אחד הזוגות היציבים וחף מסקנדלים בהוליווד. ילדה שנייה אחרי אחיה טראוויס, הגדול ממנה בשלוש שנים. היא מתארת ילדות נורמלית ודי ממוצעת באפר ווסט סייד של מנהטן. מספיק להציץ בחשבונות האינסטגרם שלה או של אביה על מנת לקבל מנה חמה של משפחתיות אוהבת ומלאת הומור בדמות סרטוני וידאו בהם הם שרים, מאוד יפה יש לציין, לעיזים (כן, עיזים) אותן קנה אבא בייקון לאמא סדג'וויק במתנה, או זמן איכות משותף בסלון המשפחתי.
כשהייתה בת 12 ליהק אותה אביה לסרט "מאהב קטן" בבימויו. בזמנו, כשנשאל בריאיונות על ההחלטה ללהק את ביתו ענה שהוא פשוט האמין שהיא המתאימה ביותר לתפקיד. התפקיד בסרט הביא לה שנתיים מאוחר יותר תפקיד בסדרה "המפענחת", שם שיחקה לצד אמה, שכיכבה בתפקיד הראשי.
בייקון מספרת שהוריה לא עודדו אותה לשחק. הם נתנו לה לחוות את העולם בצעירותה, אבל שמחו מאוד כשהיא הודיעה שהיא חוזרת לבית ספר ולא ביקשה לרדוף באופן אקטיבי אחר החלום. "ההורים שלי תמיד תמכו בי, אבל ניסו שלא לדחוף אותי לשחק. גדלתי בניו יורק, שזה לא כמו לגדול בלוס אנג'לס, אנשים לא כל הזמן מנסים להיות שחקנים והאמת היא, שלא ממש רציתי להיות שחקנית. התוכנית שלי הייתה להיות יותר כמו רוז, הדמות שלי בסרט, היא פסיכיאטרית שמטפלת באנשים וגם אני רציתי להיות משהו כזה. החלום היה לטפל ולעזור לאנשים. לא רציתי להיות שחקנית עד גיל 19 או 20 למרות ששיחקתי כבר בגיל 10. ההתנסויות הראשונות שלי היו מבחינתי בגדר התנסות בלבד, לא משהו שראיתי כמטרה לחיים, וגם ההורים שלי הרגישו את זה. אבל, תמיד היה לי וייב של מקצוע בתחום בריאות הנפש".
וייב נוסף שליווה אותה בצעירותה הוא זה של סרטי האימה והיא משתפת שכבר מגיל צעיר היא מכורה לז'אנר. "אני רואה סרטי אימה מגיל שש בערך ואבא שלי מאוד אוהב את הז'אנר, הוא עצמו עשה לא מעט סרטי אימה וכשהייתי קטנה, לא מאוד קטנה, אבל יחסית צעירה, רציתי לראות את מה שהוא עושה וגם אהבתי מאוד ללכת עם החברים שלי לקולנוע, זה היה חלק גדול מחיי בגיל התבגרות. הסתובבתי עם החברים שלי הרבה ברחובות - ניו יורק היא עיר מהממת לחוות וללכת בה ברגל, ולעיתים קרובות מצאנו את עצמנו נכנסים לקולנוע לראות סרט. ולראות סרטי אימה ביחד זה הכי כיף. הסאונד והאדרנלין והפחד והצעקות והקפיצות. זו חוויה נהדרת כשחווים אותה ביחד באולם".
בייקון למדה באוניברסיטת בראון היוקרתית ואף חברה ללהקת תיאטרון מוזיקלית לפני שמצאה עצמה נשאבת לגמרי לעולמות הטלוויזיוניים וזונחת את המחשבה של עיסוק בבריאות הנפש. ב-2015 היא גילמה את רייצ׳ל מורי בסדרת הטלוויזיה "צעקה" לאורך שתי עונותיה הראשונה, משם עברה ל"13 סיבות", "פה ועכשיו", "נרקוס: מקסיקו" וכאמור "הסודות של איסטאון" בתפקיד קארי ליידן. השנה ניתן היה לראות אותה בתפקיד ראשי בדרמה הקומית החדשה של אמזון פריים, as we see it, המבוססת על סדרת הטלוויזיה הישראלית "על הספקטרום", שיצרו דנה אידיסיס ויובל שפרמן.
"ידעתי שהסדרה שלנו מבוססת על סדרה ישראלית", היא אומרת בהתלהבות. "אבל צפיתי בגרסה המקורית רק אחרי שגמרנו לצלם את הסדרה שלנו, פשוט לא רציתי לגנוב או להיות מושפעת ממנה. אהבתי אותה מאוד. אני בכלל חושבת שהיצירה הישראלית יודעת לגעת ולהתמודד בצורה טובה יותר עם פגיעות וקושי מאשר היצירה האמריקאית או אפילו החברה האמריקאית בכללי".
4 צפייה בגלריה
"ידעתי שהסדרה שלנו מבוססת על סדרה ישראלית". בייקון על הסט של As We See It
(צילום: באדיבות אמזון פריים)
מה הלאה עבורך?
"אני עובדת על סרט קצר שלי, כתיבה ובימוי, שזה דבר שמאוד מרגש אותי אבל מעבר לזה הייתי רוצה לשחק במשהו הרבה יותר קל, אולי קומדיה. תראי, אפילו צבעתי את השיער מחום לבלונדיני רק כדי להראות לאנשים שיש בי גם צד שמח. עד היום התפקידים שעשיתי, בטח זה של 'סמייל', לא היו מאוד קלילים, אז הייתי שמחה לעשות משהו עם קצת יותר הומור, אבל אין לי ספק שאעשה עוד אימה בעתיד, זה ז'אנר שאני פשוט מאוד אוהבת והוא כנראה אצלי ב-DNA".
