אם השחקנית והבובנאית, מיטל רז, הולכת ברחוב מבלי שיזנק עליה להק של מעריצים, זה כנראה בגלל שהדמות הכי מפורסמת שהיא מגלמת - המתבגרת המרדנית יסמיניש בהצגה ובסדרה האהובה, "מייקל" - לא דומה לה כמעט בשום פרמטר. גם התפקיד הטלוויזיוני החדש שלה לא יקל עליכם באספקט הזה, אפילו שרובכם מכירים אותו היטב. רז מדובבת ומפעילה את אוזה, האווזה המיתולוגית מ"פרפר נחמד", שחזרה הבוקר (א'-ג', 7:30) בגרסה משודרגת - אם כי נאמנה מאוד למקור - בכאן חינוכית.
"זה נכון שאני לא אוהבת להיות לגמרי אני באופן חשוף בפרונט", היא מודה בריאיון ל-ynet, "זה יותר מאתגר בשבילי, אבל עם השנים אני משתפרת בזה. רואים אותי כשאני מופיעה עם ההצגות שלי ולא מעט אנשים מזהים אותי בתור יסמיניש, ואני מאוד שמחה לקבל פידבק, אבל יש בזה אמת. גם בתיאטרון הבובות שלי וגם ב'מייקל' וב'פרפר נחמד' יש אלמנט של הסתתרות מאחורי משהו. מבחינתי, לא אני בפרונט - אלא הדמות. אפילו אם זה חפץ קטן, משקפיים או משהו להסתתר מאחוריו, זה עוזר לי להיות יותר משוחררת ולבטא את עצמי באופן יותר חופשי".
למעמדה המחייב כיד שמנענעת את אוזה הגיעה רז (39), בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים, בעקבות עבודות קודמות שלה כבובנאית. הפעם הראשונה שלה בטלוויזיה הייתה ב"מפלצות קטנות", הסדרה שהתירה את הרסן ואפשרה לאנשים בוגרים לקטר על מלחמת ההתשה שכרוכה בגידול ילדים, שבה הפעילה בובה של ילדה בת שלוש. אחר כך הגיעו "הכלום הגדול" (בתפקיד אלכסנדר, חייזר זללן שמודח מדי שבוע מתוכנית ריאליטי בין-גלקטית) ו"בובה של לילה", שם הייתה לה הזכות, כיאה לבחורה גמישה, להפעיל שלל בובות מעולם הספורט. כשנערכו הליהוקים ל"פרפר נחמד" 2.0, הוזמנה רז לאודישן קולי, בעקבות ההקפדה של כאן חינוכית על הפקה שתהיה קרובה ככל הניתן לסדרת המקור.
"מיטל מאוד רצתה להפעיל את הבובה של נולי", מספר בובי לקס, במאי "פרפר נחמד" בגרסה המוקדמת והנוכחית שלה. "אבל איילת לוין, המפעילה המקורית של נולי, נשארה גם לגרסה הנוכחית אז מיטל השתכנעה לנסות את אוזה. היא הצליחה להפוך אותה למגניבה ואהובה מאוד ואחרי שני ימי צילום היא כבר אמרה שהיא לא מחליפה אותה".
"זה נכון שאהבתי את נולי יותר", מודה רז. "יש בה משהו מדהים, היא תינוקת אמיתית ומאוד אהבתי אותה בתור ילדה, וגם כשצפיתי עם הבת שלי ב'פרפר נחמד'. אבל אחרי שעשיתי את אוזה התאהבתי בה לגמרי".
מה זכרת מאוזה בתור ילדה?
"היא הייתה יותר בוגרת, מעין ילדה טובה ומרצה, רוצה להגיד את הדבר הנכון".
ריככת אצלה משהו מהתכונות האלו?
"אולי. גם אם כן זה הכול בניואנסים. אני לא יודעת אם מישהו שהוא לא מבפנים יגיד 'וואו, מה קרה לאוזה?'", היא צוחקת, "'היא השתנתה בטירוף, אי אפשר לזהות אותה'. אבל מבחינתי ברור. כי כל מפעילה מביאה בסוף את עצמה, ואפילו שזאת בובה ואני לא כותבת את הטקסטים - האנרגיה שלי מגיעה ואני בטוחה שיש אלמנטים שהשתנו".
"יש משהו בבובות שתמיד עובד. אפילו מבוגרים שהגיעו לאולפן הפכו ברגע לילדים ורצו להצטלם איתן"
40 שנה עברו מאז שהתוכנית הראשונה של "פרפר נחמד" עלתה בטלוויזיה החינוכית, זכותה תגן עלינו, ולמרות שהיקום הספיק לעשות איזה פליק-פלאק או שניים מאז, השירים והמערכונים מהתוכנית מבדרים הורים וילדים גם היום, ומוכיחים את עצמם לא רק כנוסטלגיים אלא כעל-זמניים. בכאן חינוכית הבינו מה יש להם בידיים ולהוציא מודיפיקציה קלה והכרחית (המנחים התחלפו, העריכה מעט יותר קצבית והנושאים קצת פחות פדגוגיים) - המהות נותרה זהה, וכמוה גם הבובות. שבי, בץ, נולי ואוזה שוחזרו בדייקנות ולמרות התפתחות המנגנון הבובנאי בעשורים שחלפו, הם יופעלו בשיטה הישנה והטובה של כף יד אחת.
"המנגנון הוא זה", מגחכת רז ומציגה את כף היד שלה מבצעת פתיחה וסגירה בצורת פה, "אני מניחה שאפשר היה להוסיף עיניים זזות או מחושים, אבל השאירו את הבובות מאוד פשוטות מתוך רצון להישאר כמה שיותר דומה למה שהיה פעם. אני יושבת בתוך גליל - או כמו שאהבתי להגיד, בצימר בגליל - ומוציאה את היד מהחור או מאחורי דלפק. זה אומר להתקפל או להתכופף הרבה".
כמה אפשר להביע בזה?
"המון. אפשר אפילו עם הרבה פחות. יש משהו בקול ובתנועה שאפילו אם היא פשוטה אפשר להביע איתה אינסוף רגשות. בסוכות אני מעלה הופעה בפסטיבל עכו שאני עובדת בה רק עם כפות הידיים ותוספות קטנות. אפילו בלי בובות. וזה מדהים אותי כמה אפשר להביע עם מעט מאוד. זה לא מקרה שהעונות הראשונות של 'פרפר נחמד' מהאייטיז הן יצירות מופת. זה כל כך יפה ועדין ומושקע".
המניה שלך אצל הבת שלך עלתה בעקבות המינוי שקיבלת?
"נראה לי שהיא התרגשה מזה. אנחנו ראינו את 'פרפר נחמד' כשהיא הייתה בת שלוש-ארבע, בתור הדבר הראשון שהיא ראתה על המסך, כי זה מלא תום. אצלי היא הילדה הראשונה, אולי בבתים אחרים רואים אפילו קודם. עכשיו היא בת חמש והיא בעניין של דברים מהירים יותר, אבל היא הגיעה לסט כמה פעמים ובהחלט התרגשה".
מתוך "פרפר נחמד"
(באדיבות כאן חינוכית)
את חושבת ש"פרפר נחמד" החדשה תצליח לדבר לדור שרגיל לגירויים של סמארטפונים וסרטונים ביוטיוב?
"יש משהו בבובות שתמיד עובד. ראיתי את זה אפילו עם אנשים מבוגרים שהגיעו לאולפן, איך הם מגיבים לבובות - הם בשנייה נהיים ילדים, מדברים עם הבובות ורוצים להצטלם איתן. בין אם זה קהל ובין אם זאת חווה אלברשטיין למשל, שפשוט הפכה לילדה בת ארבע עם עיניים נוצצות שמדברת עם הבובות. יש גם התאמות קטנות לקצב של היום, עשינו קליפ עם חידוש ל'שמח במטבח', עם הרכב מארש דונדורמה, להקת מארש של 20 נגנים על כלי נשיפה וכלי הקשה, שהגיעו לאולפן וניגנו על כלי מטבח. ראיתי איך זה יצא וזה לגמרי עובד".
על הפרידה מ"מייקל": "יש לי תקווה שמתוך החלל הריק שיישאר נעשה משהו חדש"
בזמן שהפרקים החדשים של "פרפר נחמד" כבר שובצו בלוח השידורים, רז נערכת לפרידה מאחת ממערכות היחסים הארוכות ביותר שלה עם הבמה והמסך - יסמיניש בת ה-16, בת למשפחת ברוש ששכלה את בנה, מייקל, לפני לא מעט שנים, אבל מקפידה לזכור ולאזכר אותו בטקסים השנתיים וגם בין לבין. מתוך חמש הצגות הפרידה מהמופע "מייקל", מופע שהשלים בהצלחה את המעבר לטלוויזיה והתגשם בשתי עונות מצוינות, עלו כבר ארבע הצגות פרידה "שהיו מדהימות", מתמוגגת רז. "רוקנ'רול. הן היו סולד-אאוט נורא מהר והגיע קהל שהיה הכי בעניין. אנשים באו עם חולצות והביאו עוגות עם הדמויות עליהן, וזה היה מופע קאלט אמיתי, מה שכמובן גרם לנו לתהות 'רגע, למה אנחנו עוצרים את זה בעצם?'. זה היה כמו סקס פרידה כזה. אי אפשר להשוות את זה לעולם האמיתי".
אז למה אתם עוצרים את זה בעצם?
"זה שילוב של כמה דברים. ההצגה רצה כבר 15 שנה, זה משהו שגדלנו איתו והוא עבר לטלוויזיה, ושם הדמויות כבר מאוד התפתחו מהמקום של ההצגה, והרגשנו שזה הגיע לאיזה שיא. בחזרה לבמה אחרי העונה השנייה הייתה טיפה תחושה של חזרה אחורה, וגם הייתה קצת עייפות מהדבר. יסמיניש בת 16 והדמות עצמה גם ליטרלי בת 16. אני עושה אותה כבר 16 שנה והרגשתי שכבר קשה לי להחזיק את זה. המצאתי אותה כשהייתי בת 24 ואני עוד מעט בת 40. הרגשתי שכבר יש שם זיוף או מאמץ".
7 צפייה בגלריה
"הרגשתי שכבר יש שם זיוף או מאמץ". מתוך "מייקל", עונה 2
(צילום: ErezBit- visual storyteller באדיבות yes)
והקורונה.
"כן, הגיעה הקורונה וזה פתאום גרם לנו לעצור, מה שלא קרה אף פעם כי היינו באינרציה של עשייה וכל הזמן היו הצגות. גם המקום שהיא תופסת בחיים שלנו השתנה. זה התחיל בקטן ואז גדל, ופתאום היו המון הצגות בחודש, ואז שוב זה דעך והתחילה הכתיבה של הסדרה, אז נפגשנו ארבע פעמים בשבוע. כאילו, לי אישית היה פחד שההצגה תרגיש כמו משהו שיש עליו אבק, שהוא לא רענן או מהפכני כמו שזה היה, למרות שבאמת זה לא הרגיש ככה. אז אנחנו במחשבות איך אולי לא להרוג את זה לגמרי. אנחנו לגמרי משפחה ולי יש תקווה שמתוך החלל הריק שיישאר נעשה משהו חדש".
מה זה אומר לגבי עונה שלישית?
"נראה לי שבינתיים זה אומר שלא תהיה עונה שלישית. לא מתוכננת כזאת, אבל הדמויות האלה חוזרות בכל מיני צורות".
כוורת בנו מודל יפה.
"נכון. אז לנדב הולנדר (שגילם את פלג, ס"ש) היה רעיון מדהים - לעשות פעם בשנה בתאריך קבוע הצגה, כמו אזכרה. אזכרה להצגה. ויש בזה משהו יפה כי זה ימשיך לחיות אבל בצורה אחרת. אני לא קולטת את זה עדיין, אני קצת בהכחשה ואני בטח אבין רק אחרי שזה ייגמר".
את חושבת שיש קשר בין יסמיניש לאוזה?
"נראה לי שאני אוהבת לעשות דמויות ילדותיות. אני לא יודעת מה זה אומר עליי. כנראה שיש שם משהו שקל לי להתחבר אליו. אולי יש איזה קשר, כי גם ב'מפלצות קטנות' מאוד נהניתי לגלם ילדה".
בתור אמא זה סוג של נכס?
"צריך לשאול את הבת שלי בעוד כמה שנים, נראה על מה היא תוציא את הכסף שאנחנו חוסכים לה לפסיכולוג".
"אני לא מסוגלת לראות חדשות. זאת אינפורמציה של אסונות כל הזמן"
את החלל שיפער אחרי הירידה של "מייקל", רז תמלא עם שתי הצגות שיצרה ורצות כרגע, "הסיפור על דומי ודומה" ו"ללא היסוס-סוס!", מופעי תיאטרון בובות המיועדים לילדים, ובפסטיבל עכו תעלה, כאמור, עם המופע "מוות קטן" - מופעים שמהווים את חלק הארי של היצירה שלה. התפקיד שלה ב"מייקל", למעשה, לא מופיע באתר שלה, המציג את שלל מופעי התיאטרון שבהם לקחה חלק. "אני צריכה להוסיף את זה", היא מודה, "זה אתר שמכוון בעיקר לחו"ל. עד לפני כמה שנים הופעתי בעיקר בחו"ל, עם תיאטרון הבובות. יש המון פסטיבלים של תיאטרון בובות בעולם ומאוד אהבתי לעשות את זה. מזמינים אותך, את נוסעת ומטיילת ומופיעה, זאת עבודה מושלמת. אז כיוונתי לשם את המאמצים שלי, אבל מאז שמרים נולדה ואני אמא זה פחות מסתדר. נסעתי כמה פעמים מאז אבל זה לא הנתיב המהיר שהיה קודם".
7 צפייה בגלריה
"להפעיל תיאטרון בובות זאת עבודה מושלמת - מזמינים אותך, את נוסעת ומטיילת ומופיעה". מיטל רז
(צילום: טל שחר)
את בעלה, אריאל אולמרט (בנו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט), הכירה רז כשהגיעה אל בית הספר ש הקים, האמבטיה ללימודי שפות, כדי ללמוד אצלו צרפתית. דבר הוביל לדבר והחיבור הוביל למשפחה. את הפוליטיקה, לדבריה, הם משאירים בחוץ. "אני לא מסוגלת לראות חדשות", היא אומרת. "אני יכולה לקרוא עיתון פעם ביום אבל הטון של החדשות, אם אני רק שומעת אותו זה מכניס אותי ללחץ. אני תמיד שואלת נהגי מוניות איך הם שורדים את זה שבכל שעה הם שומעים חדשות, זאת אינפורמציה של אסונות כל הזמן".
ואריאל חולק אתך את הרצון להופיע?
"הוא כן בן אדם יוצר וכותב, ונראה לי שיש לו כמה תוכניות מגירה. גם השיעורים שלו הם מאוד פרפורמטיביים כאלה, אבל לא, לא באופן רשמי".
