אפתח בהתנצלות. לקראת הצפייה ב"ונום: הריקוד האחרון" (Venom: The Last Dance) חזרתי לביקורות שכתבתי על "ונום" (2018) ו"ונום 2" (2021), וגיליתי מחדל מקצועי. בעוד הסרט הראשון קיבל ציון של 1.5 כוכבים, הסרט השני קיבל משום מה 2.5 כוכבים. אני לא יודע להסביר מה עבר עליי. יכול להיות שבאותו יום זכיתי בלוטו, מצאתי את אהבת חיי, או שהיה אירוע חיובי אחר בקנה המידה הזה. אין לכך הצדקה. אז, באיחור של שלוש שנים, תיקון: "ונום 2" היה גרוע לפחות כמו "ונום". ואם למישהו יש ציפיות לא מציאותיות שבפרק השלישי משהו מהותי ישתנה וישתפר - צר לי לאכזב. "הריקוד האחרון" בוים על ידי קלי מרסל, שהייתה התסריטאית והמפיקה של שני הסרטים הקודמים. הוא מגלם את אותו רף איכויות ואותן בעיות בתוספת אווירת "סוף קורס" - סיום החוזה לשלושה סרטים שנחתם בין אולפני סוני והשחקן טום הארדי שמגלם את ונום (ומשמש כאן גם כתסריטאי-שותף).
"ונום: הריקוד האחרון" - טריילר
(באידבות פורום פילם)
דמות נבל העל/אנטי-גיבור-על ונום נכלאה בסד הדירוג PG-13. הוא אולי בולע ראשים של בני אדם, אבל זה תמיד יצולם מזווית נמוכה ומאחור, כך שלא יהיה דימוי ברור של ראש נכנס לתוך הפה. כשהוא משטח או משפד אנשים הגוף האנושי שלהם מגיב כמו בובת סמרטוטים נטולת דם ואיברים פנימיים. ב"סצנות גדולות" שבהן ונום נלחם עם סימביוטים אחרים, היצורים הם 100% אנימציית מחשב. כשאין אפקטים פרקטיים (פרוטזות איפור, "חליפות יצורים", בובות, אנימטרוניקה וכו') לא עולה בצופים תגובה לחישה של חומר ולכן קשה להגיב ולהתרגש מדבר מה. לא משנה אם לבמאי קוראים רובן פליישר (בראשון), אנדי סירקיס (בשני) או קלי מרסל - אין סגנון אישי או שוני ניכר ברמת הביצוע.
4 צפייה בגלריה
תנו לפחות לראות אותו אוכל ראשים. מתוך "ונום: הריקוד האחרון"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
"יקום הספיידרמן של סוני" (SSU) מקפיד לשמור על תקציב נמוך (קצת מעל 100 מיליון), שהוא פחות מ-40% מהתקציב הממוצע של סרטי מארוול. כשאין תקציב לאפקטים מלוטשים יש הרבה סצנות בחשיכה (שמקלה על אנימציה לא מוקפדת). העלילה נמרחת עד שתגיע אחת מסצנות הפעולה, ובגלל שאורך הנטו של הסרטים (ללא כותרות) לא חורג משמעותית מ-90 דקות, גם אין הרבה סצנות פעולה גדולות. סוני לא מכוונים לאיכות, אלא למוצר "מספיק טוב" כדי להביא לקולנוע את המעריצים נטולי הסטנדרטים המינימליים. איך תדעו אם אתם משתייכים לקבוצה לא-בררנית זו? כלל האצבע הוא האם אתם מאמינים לביקורות הטוויטר של הפאן-בויז שקיבלו את האתנן שלהם באמצעות הזמנה לטרום-בכורה.
עד כה ונום היה הנכס המניב ביותר של ה-SSU. כזכור, לסוני - ולא למארוול - יש את הזכויות על הדמויות של ספיידרמן ושאר הדמויות שקשורות אליו. בגלל הכישלון המתמשך של אולפני סוני ביצירת סרטי הלייב-אקשן של ספיידרמן, ה-SSU מתמקד בדמויות המשנה של נבלי-על וגיבורי-על ביקום של ספיידרמן. הרעיון המטופש הוא לנסות להפוך חלק מדמויות אלו לבסיס לסדרת סרטים, ללא נוכחות של הדמות החשובה ביותר. לכן הכינוי "יקום ספיידרמן של סוני" משקף דרגה עליונה של אירוניה.
"ונום" היה הצלחה גדולה עם 850 מיליון דולר בקופות, "ונום 2" הרוויח כ-35% פחות, ואילו עם יציאת הסרט השלישי יש צפי להפחתה נוספת ומשמעותית בהכנסות (ההכנסות מסין עשויות לצמצם את הנזק). שאר ה-SSU מקרטע: העליבות של "מורביוס" (2022), ו"מאדאם ווב" (2024), חיסלה את הסיכוי לסדרות סרטים. אולי "קרייבן הצייד", שקיבל דירוג R ושעתיד לצאת עוד חודשיים, יצליח לתקן במעט את החרפה.
"הריקוד האחרון" מתחיל בפרולוג לא קוהרנטי שמציג את היישות המרושעת שתעמוד מאחורי המתרחש בעלילה. לחובבי ונום מהקומיקסים זה אמור להיות מאוד מרגש. מדובר בנול, Knull (אנדי סירקיס), האל של כל הסימביוטים (כלומר, המקור הראשוני של ונום, הקולגה ריוט, והשרשורים קארנג' ושריק שהופיעו בסרטים הקודמים). לנול יש ונדטה נגד הסימביוטיים שכלאו אותו, והוא צריך להשיג איזה "קודקס" שישחרר אותו (לא להתבלבל – זה לא ה"קודקס" שגנרל זוד נזקק לו ב"איש הפלדה"). השגתו של אותו קודקס אמורפי נקשרת באופן לא מספיק ברור לוונום. הפרטים לא ממש משנים. העיקר שיש מפלצות שנשלחו על ידי ישות שעשויה להשמיד, מסיבות שאין צורך להסביר, את "כל החיים ביקום".
נול כלוא אבל לא במידה שמונעת ממנו לשלוח לרחבי היקום מפלצות מחסלות סימביוטים בחיפוש אחר הקודקס. כל זה מועבר בדקה וחצי מבלבלת וחשוכה במיוחד. מטעמי ספוילר לא אציין מהי המידה האמיתית של מעורבות נול בהמשך העלילה, אבל מי שזוכר את משך הזמן של הופעת גלקטוס ב"ארבעת המופלאים: עלייתו של הגולש הכסוף" (2007), יכול להבין למה המעריצים יצאו מאוד לא מסופקים.
אדי ברוק הוא עיתונאי, מקצוע שהייתה לו חשיבות בעלילת שני הסרטים הקודמים אך לא בסרט השלישי. זהו באדי-מובי/סרט מסע של ברוק ו-ונום, עם הדינמיקה הרגילה של ונום מתפרע וברוק נגרר לכך בגלל ששניהם חולקים את הגוף המשתנה. המשחק המאוד-פיזי הנדרש מהארדי, כמי שמגלם דמות שגופה לא נמצא בשליטתה, ומחייב מעבר מהקול של ברוק לקול של ונום (גם של הארדי), היה האטרקציה העיקרית והיחידה של הסדרה. בסרט השלישי לא מושג כאן דבר ראוי לציון שלא היה ומוצה בשני הסרטים הקודמים.
ברוק נדרש לחקירה בחשד למעורבות במותו של הבלש פטריק מאליגן (סטיבן גרהאם) - הקשורה לאירועי הסרט הקודם. לכן יש צידוק למסע מסן פרנסיסקו לכיוון ניו יורק, עם עצירה לא מתוכננת בנבדה ליד "אזור 51" - אותו בסיס צבאי המככב בתיאוריות הקונספירציה החייזריות. העצירה מאפשרת לערב שחקנים איכותיים כמו צ'יווטל אג'יופור כאיש צבא שמפקד על יחידה שמטרתה ללכוד את ונום, ג'ונו טמפל כמדענית באזור 51, וריס איוואנס המשעשע בתפקיד של חובב קונספירציות חייזרים שעומד בראש משפחת היפים. מישל וויליאמס, שבשני הסרטים הקודמים גילמה את מושא העניין הרומנטי של אדי ברוק, קיבלה פטור מהסרט. אבל פגי לו, המגלמת את בעלת הצרכנייה "גברת צ'ן", תחזור להופעה קצרה ולא סבירה במיוחד.
4 צפייה בגלריה
אין פה דבר שלא היה בסרטים הקודמים בסדרה. מתוך "ונום: הריקוד האחרון"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
ככל שהדבר הקרוי כאן "עלילה" מתקדם למערכה השניה והשלישית, אוסף העימותים בין ונום ואנשי צבא, ונום וסימביוטים אחרים ("הריקוד האחרון" כולל עוד שלוש וריאציות), והסימביוטים והמפלצות ששלח נול - מעניק לסרט את הצורה חסרת-הפשר של סמארק דיגיטלי שחור. הבדיחות משומשות, האקשן מונוטוני והתסריט נזקק לעריכה נמרצת שהייתה מקצצת אלמנטים שלא הולכים לשום מקום (כמו סיפור הרקע של המדענית), ומחזקת מרכיבים בדרך שהייתה מאפשרת מבנה שיש הצדקה לעקוב אחריו. עם ההגעה לסיום אמור להיות אירוע מאוד מרגש, ואולי גם שובר-לב עבור המעריצים (בכל זאת "הריקוד האחרון") זה אפילו כולל מונטאז' סיכום מהסרטים הקודמים. אם רגעים אלו גורמים לך להזיל דמעה כנראה שיש צורך בהול בבחינה מקצועית של טיב ההבנה אודות קשרים ורגשות אנושיים. ודבר אחרון - באמת שאין הצדקה להישאר ל-20 דק' של כותרות סיום בשביל שתי סצנות קצרצרות שלא נותנות דבר. יש לקוות שזו קבורת החמור של סדרת הסרטים המאכזבת.
