שנות המקרתיזם היו אחת התקופות האפלות של ארצות הברית של אמריקה. ג'וזף מקארתי, חבר סנאט רפובליקני בשנות ה-50, הוביל באותה תקופה את מדיניות "אם אתה מתנגד לי אתה כנראה קומוניסט או קוק סאקר", ועמד בראש חקירות של כל מי שנחשד בנטייה הזעירה ביותר לקומוניזם או להומוסקסואליות, יחד עם היועץ הראשי שלו, רוי כהן, הומוסקסואל בארון. החקירות התפרשו על כל תחומי החיים הציבוריים - בידור, פוליטיקה, צבא - רכבו על ה'בהלה האדומה' מרוסיה הקומוניסטית, והביאו לפיטורם ולביטולם של אינספור אנשים רק בגלל תאוות הכוח של מקארתי ושותפיו. זה לקח כמה שנים עד שהפוליטיקה בארה"ב התפכחה והתנערה ממקארתי. הוא עצמו מת לאחר מספר שנים משחמת הכבד, כתוצאה מהחיבה שלו לאלכוהול. כהן מת מאיידס בשנות ה-80.
שותפים למסע – טריילר
(צילום: באדיבות SHOWTIME)
הוקינס פולר וטים לאגלין לא היו אנשים אמיתיים אלא דמויות ברומן של תומס מאלון, שיצא בשנת 2007, אבל הרומן שלהם התנהל בתקופה אמיתית לגמרי, כמעט בלתי נתפסת, שהחלה בשנות המקרתיזם, עברה דרך שנות ה-60 (מחאת וייטנאם), שנות ה-70 (התפתחות התנועה למען זכויות ההומוסקסואלים) והסתיים בשנות ה-80 כשהאיידס הטיל אימה וגבה קורבנות גם בקרב הקהילה ההומוסקסואלית.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
הם נפגשו במסיבה בוושינגטון בשנות ה-50, פולר הצעיר (מאט בומר, שגם הפיק בפועל) היה עסקן פוליטי מנוסה ושאפתן שחזר משדה הקרב עם עיטורים שהפכו אותו חסין לחקירות, ועם עתיד שתוכנן לפרטי פרטים עשורים קדימה. לאגלין (ג'ונתן ביילי, "ברידג'רטון") היה אידיאליסט נאיבי, קתולי אדוק ומעריץ של מקארתי (!), שחיפש את הדבר האמיתי, כלומר מערכת יחסים שהיא מעבר למין מזדמן. הרומן הגברי שלהם עומד במרכזה של "שותפים למסע" (שואוטיים), סדרה בת שמונה פרקים המבוססת על הספר ושתסרט רון ניסוואנר ("פילדלפיה", "ריי דונובן"). אצלנו היא עלתה בסוף השבוע ב-yes וב-Hot.
3 צפייה בגלריה
לא פעם הנרטיב הפוליטי מעניין יותר מסיפור האהבה. מתוך "שותפים למסע"
(צילום: באדיבות HOT)
יש ל"שותפים למסע" כל מה שהופך סדרה לטובה וחשובה. היא מושקעת מאוד, קולנועית ומצולמת היטב. היא נעה לאורך שני צירים - מערכת היחסים של הוקינס וטים, שהופכת, כמעט בניגוד לרצונו של פולר הפרגמטיסט, לאהבה סוערת ורבת שנים, שלפחות בשלושת הפרקים הראשונים שנשלחו לביקורת היא גם משופעת בסבבי סקס מפורשים להדהים, שהיו עלולים להיחשב לפרובוקציה בשקל אלמלא היה להם תפקיד חשוב - להמחיש את מערכת היחסים הרגשית ועתירת התשוקה בין שני הגברים ואת העוצמה שלה. פולר מנהל ביד רמה את שני קווי חייו, באחד הוא נשוי באושר ללוסי סמית', ביתו של סנאטור (אליסון וויליאמס, מארני מ"בנות") ובשני הוא חי את הנטייה המינית שלו.
3 צפייה בגלריה
האופן שבו מעבירה הסדרה את התחושה שאפיינה את התקופה, את חוסר האונים של הרדיפה, הופך אותה למעניינת. מתוך "שותפים למסע"
(צילום: באדיבות HOT)
הציר השני הוא המהלכים הפוליטיים וההתמודדות של הקהילה עם הסיטואציה האכזרית שכופה עליהם הישרדות בעולם שבו הם חוטאים מעצם היותם. ארין ניופר מגלמת את מרי, החברה הלסבית של טים והוקינס, וג'לאני אלאדין את מרקוס, עיתונאי שחור שבנוסף להיותו גיי גם סובל מהעוינות הגזענית של אותה התקופה, קו עלילה שניסוואנר הוסיף לזו המקורית של הספר.
"שותפים למסע" אינה מושלמת. לפני הכול היא צלילה לתקופה לא קלה של רדיפה וחוסר צדק, וכדאי לקחת את זה חשבון לפני שגולשים פנימה, בעיקר כשהנושאים האלה כל כך בוערים ואקטואליים לפחות על קליפת הבננה שלנו. מעבר לזה, מערכת היחסים של טים והוקינס, שהיא מערכת יחסים רעילה לפי כל קנה מידה, בלי קשר לתקופה שבה התנהלה, מרגישה לפעמים כמו 50 גוונים של מקרתיזם. אבל האופן החיוני שבו מעבירה הסדרה את התחושה שאפיינה את התקופה, את חוסר האונים של הרדיפה, בהחלט הופך אותה למעניינת. לא פעם הנרטיב הפוליטי מעניין יותר מסיפור האהבה.
3 צפייה בגלריה
יש ל"שותפים למסע" כל מה שהופך סדרה לטובה וחשובה. מתוך "שותפים למסע"
(צילום: באדיבות HOT)
אפשר להתנחם בזה שהמצב היום הרבה יותר טוב, כמובן. הפריווילגיה של פעוטות הווקינזם לצעוד ברחובות מנהטן, להעריץ את בין לאדן ולהזדהות עם גופים שספק אם היו מאפשרים להם את זכות הקיום מעידה בעיקר עד כמה התפתחה המודעות לצורך בזכויות להט"בים. אבל עדיין ישנם נבחרי ציבור שמתרפקים בחיבה על טיפולי המרה או רואים בהומוסקסואליות סטיה מסוכנת שצריך למגר ובחלק לא קטן מהעולם הומוסקסואלים עדיין נרדפים וצריכים לחשוב פעמיים לפני שהם יוצאים מהארון. כך שהדרך עדיין ארוכה, ואנושות הנצח, יש לקוות, אינה מפחדת ממנה.
