דמותו מעוררת המחלוקת של אבא קובנר עמדה בשנים האחרונות במרכזם של שני סרטים. האחד, "תמונת הניצחון" של אבי נשר, שעסק בסיפור ההיסטורי של כיבוש ניצנים במלחמת 1948 והתייחס לדף הקרבי שכתב קובנר בעקבות האירוע, ושבו הוא הטיף להקרבה על פני נפילה בשבי והאשים את חברי הקיבוץ שהעדיפו להיכנע לצבא המצרי בתבוסתנות. קובנר עוצב בסרט כרטוריקן קומי, מתוך ראיה ביקורתית מפוכחת של העמדה שייצג. עתה מגיע אל האקרנים שלנו סרטם החדש של האחים יואב ודורון פז, "תוכנית א'" (Plan A), שנוצר עוד ב-2021, והוא קופרודוקציה ישראלית-גרמנית.
תוכנית א' - טריילר
(צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג)
העיכוב הזה, בן כשלוש שנים, מוזר נוכח העובדה שהסיפור ההיסטורי שבמרכז הסרט מתייחס לכמה סוגיות מכוננות בהישרדותו של העם היהודי אחרי השואה (הסרט מבוסס בחופשיות על ספרה של ההיסטוריונית דינה פורת, "לי נקם ושילם: היישוב, השואה וקבוצת הנוקמים של אבא קובנר", שראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2019). בהקשר זה, על המדפים גם ממתין מזה שנתיים הסרט "יוני אפס" בבימויו של ג'ייק פאלטרו המגולל את סיפור הוצאתו להורג של אדולף אייכמן. האם זה משום החשש להציג סיפורים שלא בדיוק חופפים את הנרטיב הקורבני של השואה דרך עיסוקם בנקמה? כך או כך, דומה ש"תוכנית א'", באופן טרגי, עולה על המסכים אצלנו בסמיכות למלחמה בעזה, על שלל האמירות המתלהמות והבלתי אחראיות שמלוות אותה, ועל רקע הדיונים בבית המשפט בהאג, שהופכים את הסוגיות העולות בסרט לרלוונטיות מתמיד.
3 צפייה בגלריה
התוצאה הסופית היא מותחן חסר ייחוד של ממש. מתוך "תוכנית א'"
(צילום: מוש משעלי, באדיבות סרטי יונייטד קינג)
אבל האם הרלוונטיות הזו גם הופכת את "תוכנית א'" לסרט טוב? התשובה, למרבה הצער, היא לא ממש. יכולותיהם של האחים פז בכול מה שנוגע להעמדה של סצנות אפקטיביות אינן מוטלות בספק. אבל בבואם לעסוק בשואה, ניכר פער בין ההיבטים הסינמטוגרפיים ובין כל מה שקשור בכתיבת תסריט ועיצוב דמויות - שם חולשתם. זוהי הפעם השנייה שבה עוסקים האחים פז בשואה. הפעם הראשונה הייתה בסרט הביכורים שלהם, "פובידיליה" (2009), שבו גילם שלמה בר שביט המנוח ניצול שואה שמערכת יחסים מוזרה מתפתחת בינו ובין הדייר שלו (עופר שכטר) המכור למציאות מדומה. גם סרטם הבא, אגב, "הטבעת" שמו, מבוסס על תסריט מאת אדיר מילר שגם מככב בסרט על פי סיפורה של אימו ששרדה את השואה.
עלילת "תוכנית א'" מתרחשת עם תום מלחמת העולם השנייה, וגיבורה הוא מקס (השחקן הגרמני אוגוסט דיהל), ניצול שואה שבתחילת הסרט שב לכפרו בחיפוש אחר אשתו ובנו שנעלמו וכנראה נרצחו, ומגלה שבביתו מתגורר עתה שכנו לשעבר התוקף ומגרש אותו. בהמשך הוא מגיע לעיר טרוויזיו שבאיטליה, שבה הוא נתקל באנשי הבריגדה היהודית בפיקודו של מיכאל (מיכאל אלוני שדמותו בסרט, קרוב לוודאי, מבוססת על זו של איש ההגנה שמעון אבידן) שהגיעו מפלשתינה. הוא מצטרף אליהם ויחד הם יוצאים למבצע איתורם וחיסולם של נאצים לשעבר. אז הוא גם נחשף לקיומה של קבוצת נוקמים יהודית בשם "הנקם", שבראשה עומד קובנר (ישי גולן), ובהמשך גם לתוכנית העל שלהם, אותה תוכנית א' שבכותרת, הם מתכננים להרעיל את בארות המים בהמבורג ונירנברג כדי לגבות את חייהם של שישה מיליון גרמנים. אנשי הבריגדה חוששים שתוכנית הנקמה תפגע בסיכויי הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, ומקס מצליח להסתנן אל הקבוצה כדי לחשוף את פרטיה ולסכלה.
3 צפייה בגלריה
מזכיר בעיקר את הסרטים הציוניים שהופקו מיד לאחר המלחמה. מתוך "תוכנית א'"
(צילום: מוש משעלי, באדיבות סרטי יונייטד קינג)
סרטם של האחים פז נדרש לעסוק בפרשה מסעירה שכללה גם מסע לארץ ישראל במטרה להשיג את הרעל (בין היתר מידי האחים אהרון ואפרים קצ'לסקי. האחרון יהיה לימים נשיא המדינה אפרים קציר), סיפור הלשנה מסתורי, ובעיקר מאבק על דרך הנקמה האמיתית - הקמה של מדינה יהודית או חיסול מסיבי של גרמנים, מרביתם חפים מפשע. אלא שהאחים פז בוחרים לרדד את המרכיבים האלה לכדי מותחן חסר ייחוד של ממש, שבנקודה מיותרת אף מדמיין מה היה קורה לו תוכנית הנקמה הייתה יוצאת לפועל, בנוסח הפנטזיה ההיסטורית של קוונטין טרנטינו "ממזרים חסרי כבוד" (שבדרכה הושפעה אף היא מהפרשה).
במקום לעסוק במורכבותה של הסיטואציה ההיסטורית, סרטם של האחים פז מעדיף את הפוזיציה הנוחה של "לעולם לא עוד" והאידיאליזציה של המדינה היהודית כמקום מפלט והגנה (נדמה לי שההיסטוריה, שהיא צינית מהם בהרבה, הוכיחה דווקא את ההיפך בחודשים ואפילו בשנה האחרונה). אבא קובנר על פי הסרט הוא האיש הרע, שכל מה שמניע אותו הוא יצר נקמה ותו לא, ואילו דמותו של מקס מתוארת כמי שפחות או יותר הצילה את גורל העם היהודי במו ידיה. הקשר שנרקם בינו ובין אנה (סילביה הוקס), ניצולה אף היא שאיבדה את בנה, מזכיר בעיקר את הסרטים הציוניים שהופקו מיד לאחר המלחמה, ותיארו את ניסיונותיהם (המוצלחים) של שורדי שואה לשקם את חייהם בארץ ישראל.
3 צפייה בגלריה
עליית הסרט בסמיכות למלחמה בעזה הופך את הסוגיות העולות בו לרלוונטיות מתמיד. מתוך "תוכנית א'"
(צילום: מוש משעלי, באדיבות סרטי יונייטד קינג)
"תוכנית א'", כאמור, מבוים היטב ושומר על מידה מסוימת של מתח (על אף הידיעה מראש לגבי תוצאותיה). אבל אין בו דמויות של ממש. למשל, זו של מקס פעור העיניים, נראית כאילו יצאה מתוך סרט אקספרסיוניסטי גרמני. אין בו בחינה מעניינת של מושג הנקמה, בעיקר משום דלות דמותו של קובנר והייצוג הפשטני של הארגון שבראשו הוא עומד ואפילו העולם הציני של אירופה החרבה שאחרי המלחמה נדמה קצת גנרי. אפילו סצנת השיא המתרחשת בעולם התת קרקעי של צינורות המים מזכירה את המרדף בתעלות הביוב של וינה החותם את "האדם השלישי" הקלאסי של קרול ריד מ-1949, אבל ההשוואה הזו רק מדגישה את חיוורונו של הסרט שלשמו נתכנסנו.
