כמה ימים לפני ש"הסנדק 2" עמד לצאת לעולם, החליט פרנסיס פורד קופולה לשנות אותו לגמרי. סרט ההמשך המושלם לסרט מקור מושלם, בנוי על קפיצות בין סיפורו של ויטו קורליאונה הצעיר שמגיע מאיטליה לאמריקה בתחילת המאה ה-20, לזה של בנו, מייקל, אז כבר ראש משפחת המאפיה, בשנות ה-50. בגרסה הראשונה, תזמון הסיפורים היה בקפיצות של עשר דקות לכל אחד מהם, אבל אז הגיעה הקרנת המבחן והיא הייתה קטסטרופה. הקהל שנא את הסרט. קופולה הלך הביתה, נכנס מתחת לשמיכה ובתוך הפאניקה צץ לו הפתרון: הוא הבין שעשר דקות זה לא מספיק זמן לסיפור אחד, והמעבר בין הסיפורים מהיר מדי עבור הקהל. למחרת הלך לעורכי הסרט ואמר להם שצריך לעשות מאות חיתוכים נוספים ולהכפיל את אורכן של כמה סצנות ל-20 דקות. יומיים בלי שינה לא רק מתחו את "הסנדק 2" לשלוש שעות ו-22 דקות, הם גם שינו לגמרי את תגובת הקהל. הרבה אנשים כמעט קיבלו שבץ בדרך, אבל בסוף קופולה החזיק ביד את סרט ההמשך הטוב בהיסטוריה.
"מגלופוליס" - טריילר
(קרדיט: באדיבות בתי קולנוע לב)
50 שנה אחרי, פרנסיס פורד קופולה הוא עדיין אותו אדם, רק בן 85. שום דבר שעשה מאז שנות ה-70 לא התקרב לרצף הסרטים שיצר באותו עשור, אבל דבר אחד לא השתנה: קופולה נותר מקורי לגמרי, אחד מתוך אחד, מביים מהבטן ומחבק את הכאוס. "אני לא מהבמאים שמגיעים לסט וכבר יש להם בראש את הסרט השלם, אין לי את התכונה הזו", אומר עכשיו קופולה, "אבל אני עושה סרטים שמחזיקים מעמד, גם אם ברגע הראשון לא מקבלים או אוהבים או מבינים אותם. אנשים עדיין רואים סרטים שעשיתי לפני 40 ו-50 שנה, בסוף זה מה שיזכרו ממני. אני לא מבקש יותר".
סרטו האחרון של קופולה, מותחן אימה בשם Twixt, יצא לפני 13 שנה ואף אחד לא ראה אותו. אחריו הוא די פרש מבימוי, גם אם לא רשמית, והתרכז בניהול היקב שלו בקליפורניה וחיי הפנסיה שהיו מלאים ומסעירים מספיק. למשל, הוא הלך למכון הכושר בו נהג להתאמן מחבר "הסנדק", מריו פוזו, והשיל עשרות קילוגרמים. אבל במשך כל הזמן הזה זמזם לו באוזן יתוש שנמצא שם 40 שנה: הרצון לעשות אפוס רומי.
6 צפייה בגלריה
עדיין מביים מהבטן ועדיין מחבק את הכאוס. פרנסיס פורד קופולה
(צילום: Andreas Rentz/Getty Images)
"אני בן 85, אני לא עוסק בחרטות"
"יש כל כך הרבה בשר במיתולוגיה הרומית", אומר קופולה, איש שיחה חביב שמתעקש שיקראו לו פרנסיס, "אלה חומרים נהדרים על פוליטיקה, מלחמות, שחיתויות ונשים נפלאות. בשנים האחרונות התחלתי להבין שאמריקה הופכת לרומא המודרנית. גם הרומאים היו בסכנה של אובדן הרפובליקה שלהם והשיטה הדמוקרטית, ובסכנה של לגמור עם דיקטטור או מלך. זה לא מה שרומא רצתה ולא מה שאמריקה רוצה. הייתי חייב להגיד על זה משהו".
למשהו הזה קוראים "מגלופוליס", סאגה רומית בעיר אמריקנית מודרנית, שעולה לאקרנים בישראל השבוע. אדם דרייבר הוא סזאר קטלינה, סוג של הייטקיסט מטורף אבל אידיאליסט, שרוצה להפוך את רומא - שנראית כמו ניו יורק - לאוטופיה. הוא אפילו ממציא חומר מופלא שיכול לייצר במהירות תשתיות, מבנים וכבישים מושלמים. על הבסיס הזה בונה קופולה סרט שהשאפתנות שלו מזכירה את ימיו הגדולים, עם רפובליקה גוססת מלאה בפוליטיקאים מושחתים, אזרחים נהנתנים, פערי מעמדות ודמות בסגנון קליגולה שכמובן נוגעת בדונלד טראמפ (בגילומו של ג'ון ווייט, תומך טראמפ קולני). לדרייבר מצטרף קאסט רחב של שחקנים מצוינים, ובהם ג'יאנקרלו אספוזיטו, נטלי עמנואל, שייה לה-בוף, אוברי פלאזה, לורנס פישבורן ואפילו קצת דסטין הופמן. זה סרט כאוטי, ארוך ולא ממש קוהרנטי, אבל פה ושם פורצים ממנו רגעי פרנסיס פורד קופולה, והם עוצרי-נשימה. בסוף זה גם סרט אופטימי, כזה שקופולה כבר עמד להתחיל לעבוד עליו ב-2001, אבל אז הגיע ה-11 בספטמבר והאוטופיה שהוא חולם עליה הייתה מופרכת מדי.
הבעיה המרכזית עם אפוסים קולנועיים היא שהם עולים הרבה כסף, והוליווד כבר לא פותחת להם את הארנק. העובדה שהסרטים המשמעותיים האחרונים של קופולה היו "דרקולה" ו"הסנדק 3" בתחילת שנות ה-90, בוודאי לא עזרה לו. אז הוא מישכן את היקב שלו תמורת הלוואה בנקאית של 120 מיליון דולר וכך תיקצב את "מגלופוליס". "הוליווד מאוד מצחיקה", אומר קופולה, "הם רוצים רק את מה שבטוח ולכן עושים את אותו סרט שוב שוב. המטרה שלהם היא לייצר קוקה קולה, שתהיי מכורה לזה".
יכול להיות שההשקעה כאן לא תחזור.
"אני בן 85, אני לא עוסק בחרטות. היה לי מאוד חשוב לעשות את הסרט. אני חושב שיש לי דמיון טוב וסוג של יכולת לדעת מה יקרה, והרבה פעמים הסרטים שלי הופכים רלוונטיים הרבה אחרי שעשיתי אותם. את 'השיחה', שהוא סרט על ציתותים והאזנות לאזרחים, כתבתי בשנות ה-60 ועשיתי לפני פרשת ווטרגייט. 'מגלופוליס' הוא על התפיסה של אמריקה כרומא והרבה אנשים אומרים, 'למה שמישהו ירצה לראות סרט כזה?'. אבל זה משהו שקורה עכשיו והסרט יישאר רלוונטי עוד שנים רבות".
מאיפה הביטחון?
"גם את 'אפוקליפסה עכשיו' מימנתי מכספי ואני מחזיק בזכויות עד היום כי אף אולפן לא רצה את הסרט הזה, אבל כבר 40 שנה ש'אפוקליפסה' מרוויח כסף כל שנה ואני חושב ש'מגלופוליס' הוא סרט מהסוג הזה. כשאת נותנת לקהל סרט שהוא מעולם לא ראה כמותו, התגובה הראשונה היא: 'וואו, מה זה?'. גם זה סרט שאנשים יחזרו אליו עם הזמן ובעתיד הוא יהיה כמו 'אפוקליפסה עכשיו'".
עוד חלק מ"מגלופוליס" שמזכיר במשהו את "אפוקליפסה עכשיו" הוא הברדק על הסט. תהליך יצירת הקלאסיקה שהביאה לקופולה את אחת מ-14 המועמדויות שלו לאוסקר, הוא מיתוס גדול כמעט כמו הסרט עצמו: שנתיים של עבודה בחום ולחות בלתי נסבלים בג'ונגלים בפיליפינים, מחלות טרופיות, סופות טייפון, התקפות חרקים, שימוש נפוץ בסמים על הסט, סצנות מלחמה עם אש חיה ותקציב שיצא משליטה. והיו כמובן האגדות סביב מרלון ברנדו, שהגיע לצילומים עם משקל עודף ושיער ארוך, בדיוק הפוך מדמותו של קולונל קורץ שקופולה ראה בדמיונו. קופולה עצמו חטף התקף לב במהלך הצילומים ובקושי שרד את הסרט.
עכשיו הוא מחייך נוכח ההשוואה בין שני הסטים. "לפעמים 'מגלופוליס' הרגיש אותו דבר", הוא אומר, "אבל ב'אפוקליפסה עכשיו' היינו נורא רחוקים, צוות מאוד גדול היה תקוע במקום אחד הרבה זמן והמתח עשה את שלו. את יודעת כמה הייתה הריבית על החוב של 'אפוקליפסה' באותם ימים? 21 אחוז! כל ההפקה הייתה מאוד מפחידה".
6 צפייה בגלריה
מרלון, אנא, אל תעשה לי התקף לב. קופולה וברנדו, מתוך צילומי "אפוקליפסה עכשיו"
(צילום: באדיבות yes)
למזלו של קופולה, אין יותר בהוליווד מרלון ברנדואים, והוא עצמו כבר לא בן 40, אז הברדק על הסט של "מגלופוליס" היה בקושי ברדקון בקנה המידה שלו. ועדיין, הדברים לא הלכו חלק, בין השאר בגלל שקופולה השקיע כסף עצום מכיסו וזה כפה עליו לוח זמנים נוקשה מאוד. אחרי הצילומים פרסם המגאזין וראייטי כי ההפקה כולה ירדה לגמרי מהפסים, כולל האשמות בהתנהלות לא הולמת של קופולה. הוא הגיב בתביעה דיבה בה כתבו עורכי דינו: "יש אנשים שמקנאים בגאונות. לפיכך, הם מספרים שקרים כדי לפגוע במוניטין של קופולה ולגרום לו למצוקה רגשית קשה".
"'הסנדק' פתח לי את העולם ואיפשר לי לעשות כמעט כל מה שרציתי"
למרות טענות עורכי הדין, לא בטוח שזה מה שישבור את קופולה, שכבר מצא את עצמו לא אחת מתמודד עם אתגרים קשים מאלו. עד תחילת שנות ה-70 הוא היה עוד במאי צעיר שנאבק לפרוץ ואכל מקרוני וגבינה בכל ארוחת ערב, ואז נפל לו ליד כרטיס הלוטו הגדול בהיסטוריה של הקולנוע: 'הסנדק', ספרו המרגש בעושרו של מריו פוזו. עם תקציב של 6 מיליון דולר, ואחרי שניצח את הבוסים של אולפני פרמאונט שהתנגדו גם לליהוק של ברנדו וגם לזה של אל פאצ'ינו, הוציא קופולה תחת ידיו טוען לגיטימי לתואר הסרט הטוב בכל הזמנים.
"הסנדק" לא רק עדיין עומד במבחן הזמן, הוא פרץ דרך בכל כך הרבה צורות שהורגשו רק שנים אחר כך. למשל, הוא היה סרט על משפחת מאפיה שנראתה באמת כמו משפחה רגילה, עם ילדים שמתרוצצים באירועים ופיקניקים בדשא. לא קשה להסיק שבלעדיהם לא היינו זוכים למשפחת סופרנו.
מלבד שני סרטי "הסנדק" (היה גם סרט שלישי, אבל הוא נחשב הרבה פחות טוב מקודמיו) ו"אפוקליפסה עכשיו", בשנות ה-70 הנפיק קופולה גם את יצירת המופת "השיחה" ואת התסריט זוכה האוסקר של "פאטון", והפיק את המועמד לאוסקר "אמריקן גראפיטי" של חברו ג'ורג' לוקאס. בסך הכל הוא לקח הביתה חמישה פרסי אוסקר.
הריצה שלך בשנות ה-70 היא בעיניי הגדולה ביותר של במאי בהיסטוריה, אבל יכול להיות שהיא קצת הרסה לך את העשורים שאחרי?
"אולי, אבל אני בוודאי לא מתלונן. טנסי וויליאמס בילה חלק ניכר מהקריירה שלו בניסיון ליצור משהו שיהיה יותר טוב מ'חשמלית ושמה תשוקה', אבל את לא יכולה לעבוד ככה. כל סרט הוא רגע בזמן ושיתוף פעולה מקרי, שאם יש לך מזל הופך למשהו גדול ממך. את צריכה הרבה מאוד מזל לעשות סרט שהקהל באותו זמן מוכן אליו. איכשהו, הכל פשוט הסתדר לי אז. 'הסנדק' פתח לי את העולם ואיפשר לי לעשות כמעט כל מה שרציתי. כל אחד רצה לפגוש אותי".
הוליווד הייתה מפיקה היום משהו כמו "הסנדק"?
"בגלל ש'הסנדק' הצליח, אז אני מניח שכן. אם משהו מצליח, הוליווד תעשה אותו שוב ושוב. האם היא הייתה עושה את 'הסנדק' כסרט מקורי היום? קשה לי להאמין".
באפריל האחרון איבד קופולה את אלינור, לה היה נשוי 60 שנה. הוא אב לשני ילדי קולנוע, סופיה ורומן (הבן הבכור, ג׳יאן-קרלו, נהרג ב-1986 בתאונה בגיל בן 22), ויש לו שתי נכדות. אין הרבה אנשים שחיו חיים מלאים יותר מפרנסיס פורד קופולה, והסיום מלא-התקווה של "מגלופוליס" לא נראה מקרי.
6 צפייה בגלריה
תמיד יש תקווה. פרנסיס פורד קופולה ושחקני "מגלופוליס"
(צילום: Vianney Le Caer/Invision/AP)
אתה אדם אופטימי?
"כן. המין האנושי הוא גאון, תראי איזה דברים עשינו. במדינה היפה שלך את אומרת 'שלום' ובני הדודים אומרים 'סלאם'. הנשיא הראשון שלכם, חיים וייצמן, היה מדען, ולפני יותר מ-100 שנה הוא חתם על הסכם עם האמיר פייסל. כל הטרגדיה שאנחנו עוברים עכשיו היא לא משהו הכרחי, היא לא מכה משמיים, היא משהו שבני האדם עשו ובני האדם יכולים לפתור".
הנה משהו שאתה יכול לפתור עכשיו: "הסנדק" 1 או 2?
"זה באמת כמו לשאול אותי איזה ילד אני הכי אוהב. אני חושב ש-2 יותר מעניין ו-1 יותר יפה. זה הכי רחוק שאני יכול ללכת".
