"כשהייתי בן 16 באתי לירושלים. זה שינה את חיי לנצח", סיפר מתיסיהו על הבמה אמש (ג') לפני ששר את הלהיט Jerusalem בהופעה בבירה. הוא לא היה צריך יותר מזה כדי לגרום לקהל הירושלמי להתמסר אליו. הגרסה המודרנית שלו לפסוק הנצחי מספר תהילים, "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", טעונה במשמעות נוספת אחרי התלאות שעברו המוזיקאי היהודי-אמריקאי והעם היהודי כולו בתקופה הזו.
מתיסיהו שר את Jerusalem ואת One Day בהופעה בירושלים
בזמן שלא מעט מוזיקאים רבי השפעה בעולם מביעים תמיכה בפלסטינים, עונדים סיכות שקוראות להפסקת אש תוך התעלמות מהחטופים הישראלים או פשוט שותקים, מתיסיהו לא היסס להתייצב באופן ברור לצד העם היהודי היושב בציון. הבחירה הזו בזמן המלחמה עלתה לו במחיר של ביטול מספר הופעות, כביכול בגלל קשיי אבטחה של המארגנים, וזאת לצד הפרעות מצד מפגינים פרו-פלסטינים להופעות שכן התקיימו. אבל ניכר שלמרות הלחצים, הוא ממשיך להתעקש על חופש הביטוי שלו כאמן וכאדם.
"הכול נובע מלחץ שמפעילים ארגונים אנטי-ישראליים ופרו-חמאס", אמר הזמר והיוצר לאחרונה בריאיון ל-ynet בנוגע להופעות שבוטלו, "הדבר היחיד שאנשים רוצים לעשות זה להפנות אצבע מאשימה, ואם אתה תומך בישראל, מדבר לטובת המדינה או מופיע בפני חיילים, אז זה הופך אותך לאדם מטורף שמעודד רצח עם. זה חלק ממה שהם אומרים עליי".
כבר לפני שנים התייצב המוזיקאי היהודי-אמריקאי נגד תנועת ה-BDS ונאלץ להתמודד עם מחאות פרו-פלסטיניות בהופעותיו, אבל הלחץ עליו מצד גורמים אנטי-ישראליים התגבר לאחר ביקורו הקודם בישראל שהתרחש בחודש ינואר. במהלך אותו הביקור מתיסיהו לא רק הופיע בארץ, אלא סייר בקיבוצים ההרוסים בעוטף עזה, פגש ניצולים מפסטיבל נובה והופיע בפני חיילים מגולני. על עמידתו האיתנה לצד ישראל הוא אפילו קיבל השבוע אות הוקרה ממשרד התפוצות.
במופע בזאפה ירושלים שהתקיים אמש (כשהערב יופיע גם בזאפה גני יהושוע בתל אביב) הוא המשיך בקו שמסרב להתנצל על התמיכה בישראל. אחרים אולי היו הולכים צעד אחורה בגלל החשש מהשלכות כלכליות כאלה ואחרות, אבל לא הוא. במהלך הביצוע לשיר Live Like a Warrior הוא אמר: "אני יודע שיש כאן הרבה לוחמים הלילה. אני רק רוצה לומר תודה. תודה לכם שאתם שומרים עלינו, מחפשים אחר חטופים, ויוצרים מקום שתמיד נוכל לבוא אליו. המשמעות של זה גדולה כל כך".
מתיסיהו בן ה-44, או בשמו האמיתי מת'יו פול (מתתיהו שאול) מילר, עלה לבמה עם שרשרת "חי" ודסקית כסופה לצווארו. חברו הוותיק דניאל זמיר הפליא לנגן בסקסופון ובלט באינטרו ארוך לשיר Close My Eyes שפתח את המופע, כמו גם בסולו וירטואוזי ב-Jerusalem שבא אחריו. בהמשך הצטרף זמיר לשירה בחלק מהביצועים.
התחושה היא שהנאיביות של הלהיט הגדול One Day, שייחל לעולם ללא מלחמות, התחלפה אצל מתיסיהו במבט זועם ומפוכח על המציאות. מבט שמבין היטב שעדיין קיימים באנושות כוחות רעים שיש להיאבק בהם. כך עולה משירו החדש והעוצמתי, Ascent - התשובה שלו לאנטישמיות. הוא מאשים בו את האנטישמים בכך שהם שבויים ברעל והמוח שלהם נגוע במחשבה המעוותת שהיהודי אשם בכול: No one to blame but the Jew. לא לחינם הגדיר מתיסיהו את השיר הזה כאחת היצירות המשמעותיות ביותר שיצר מעולם, אבל במקרה הזה גרסת האולפן ללא ספק עולה על גרסת הלייב.
בקליפ לשיר שולב תיעוד של החורבן בקיבוצי עוטף עזה ובאתר פסטיבל נובה אחרי 7 באוקטובר, ורגעים מביקורו של מתיסיהו בישראל, לצד תמונות היסטוריות ואקטואליות. הוא מקשר בין מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס לאכזריות של גרמניה הנאצית. בין השאר נכללו בקליפ הסרטונים המטלטלים שתיעדו את חטיפתה של נועה ארגמני ואת חטיפתם של שירי ביבס וילדיה הקטנים, אריאל וכפיר. "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", מצטט הזמר בשיר מתוך המזמור הידוע בתהילים שנכתב על שיבת ציון. בימים אלה כולנו יכולים להזדהות עם השאיפה שהדמעה תתחלף בשמחה.
יחסו של מתיסיהו לדת עבר כמה גלגולים, אבל הזיקה העמוקה שלו ליהדות ולישראל נשארה יציבה. הוא פרץ לתודעה לפני כשני עשורים בתור זמר חסידי ששילב ביצירתו אלמנטים של ראפ, רגאיי ומוזיקה יהודית. מאז הוא פשט את החליפה, הסיר את הכיפה וגילח את הזקן הארוך, אבל לרגע לא שכח את השורשים שלו.
בשורה של שלום עולמי אולי לא יצאה מהערב הזה, אבל תקווה לשלום פנימי דווקא כן. בקהל המגוון נצפו ישראלים מכל המגזרים: חילונים לצד דתיים וגם חרדים, כיפות שחורות לצד כיפות סרוגות, כיסויי ראש אופנתיים לצד כובעי מצחייה.
מתיסיהו מודה בפני הלוחמים במהלך ההופעה בירושלים
אורח מיוחד בהופעה היה בנו של מתיסיהו, לוי מילר, שגם פתח את הערב כחימום. שיתוף הפעולה בין האב הגאה לבן המוכשר על הבמה, בין השאר בלהיט One Day, מחמם את הלב. גם אם סגנונו של הנער שונה ונוטה יותר לפופ, קל לראות שהוא למד מאביו הרבה ממה שהוא יודע, במוזיקה ובעמידה על הבמה. באחד הרגעים אפילו הזדמן להם לבצע קטע ביטבוקס ביחד.
כמה מעריצים הניפו שלט שבו שאלו את מתיסיהו אם הוא ולוי מוכנים לבוא להתארח אצלם בשבת. מסוג הדברים שקורים בירושלים. באופן כללי, ניכר היה שמתיסיהו קשוב למעריצים, למשל כאשר בעקבות בקשה שעלתה מהקהל החל לבצע את "צמאה לך נפשי", בגרסה מקוצרת (חבל שרק מקוצרת) שהבליטה את יכולותיו כזמר.
הערב, כאמור, הוא יופיע בתל אביב, ויארח מלבד בנו לוי גם את ג'ימבו ג'יי ואת סולן להקת התקווה 6, עמרי גליקמן. יש לקוות שההיעלמות שלו מהבמה לפני ההדרן בסיום תהיה קצרה יותר, כי בירושלים הקהל איבד סבלנות והתחיל פשוט לשיר בעצמו את One Day, עד שהוא חזר. כשהוא כבר ביצע את השיר, הוא שילב בו כמעין מאש-אפ את No Woman, No Cry של בוב מארלי, אחד ממקורות ההשראה המוזיקליים שלו.
היו ביצועים שאולי התארכו יותר מדי, אבל המעריצים מחלו על הכול. לקראת הסוף הגיע רגע שהזכיר לכולם שאנחנו עדיין במלחמה קשה שלא רואים את סופה. זה קרה כשהוא שר את Lord Raise Me Up, שבו הוא מבקש מאלוהים שירים אותו מהאדמה, כי הוא שם כבר יותר מדי זמן. בשלב הזה הזכיר מתיסיהו את החטופים, ותהה עוד כמה ימים הם יוחזקו בשבי. כך עוד תפילה כנה שלו קיבלה משמעות חדשה, בסיומו של ערב מספק, משובח ופרו-ישראלי למהדרין.
