מלון הייאט, ברלין. באחד המסדרונות הארוכים, מטופפת גוונדלין כריסטי, הכוכבת הבריטית ואושיית האופנה, שגילמה כזכור את הלוחמת בריאן מִטארת' ב"משחקי הכס". כריסטי מפזרת את חביבותה וקסמיה לכל הנקרה בדרכה. הצחוק המתגלגל והקול הרם שלה נשמעים למרחקים. בעקבותיה משתרכת פמלייה, הכוללת צוות ביוטי ויח"צ. קשה להתעלם מהחיזיון של החבורה הססגונית וגם מהנוכחות הכריזמטית ומהלוק של כריסטי, מה גם שהיא מתנוססת לגובה 1.91 ועוטה חליפה גברית רחבה, שרק מבליטה את הלוק הייחודי והאנדרוגיני ("לפעמים אנשים חושבים שאני גבר. בשדות תעופה למשל").
live
"ניתוק" עונה 2- טריילר
(צילום: באדיבות אפל TV פלוס)
בשנים האחרונות, כריסטי מצליחה להוכיח שיש חיים אחרי "משחקי הכס". רשימה חלקית: תפקיד משמעותי בסדרה "ונסדיי" תוצרת נטפליקס וטים ברטון, שיתוף פעולה עם מותגים ומעצבים ידועים וסרט חדש - After This Death, שהבכורה החגיגית שלו נערכה בחודש שעבר בפסטיבל ברלין ה-75.
"זאת הפעם הראשונה שאני מבקרת בפסטיבל ברלין, וזה כמו גן עדן עבורי", אומרת כריסטי (46), כשאנחנו נפגשים באחת הסוויטות. "אני שמחה להיות סוף-סוף במקום הזה, שחוגג באמת אמנות, ומבטא מה זה להיות אנושי, למרות האפלה, המורכבות והקשיים, שאנו עוברים בחיים".
כריסטי זוכה עכשיו להרבה כותרות, דווקא בזכות הבלחה באחת הסדרות הכי מוערכות ומדוברות על המסך בימים אלו - דרמת המדע בדיוני אפופת המסתורין "ניתוק", של דן אריקסון ובן סטילר (המשודרת באפל TV פלוס), שהמבקרים מרעיפים עליה סופרלטיבים, והסוגדים שלה מנתחים ומפרשנים כל פריים, ליהוק והתפתחות עלילתית.
העלילה עוקבת אחרי מארק, אלמן (אדם סקוט) שהתמכר מצער לאלכוהול ובחר לעבור בעבודתו הליך של ניתוק, החוצה את האישיות שלו ומאפשרת לו להיות אדם אחר, חף מזיכרונות ומטראומה. מארק עובד עבור תאגיד בשם לומון והוא וחבריו לעבודה מנסים ליידע על ההתעמרויות ועל המקרים המשונים שקורים בתאגיד.
כריסטי הגיחה בפרק השלישי של העונה השנייה, בתפקיד לורן, מנהלת טיפוח יונקים, המגדלת עדר עיזים. מאז לא נתקלנו בדמות הזאת שוב, אבל באתרים כתוב שכריסטי אמורה להופיע בעוד פרק נוסף לפחות. עד סוף העונה נותרו שני פרקים בלבד (9 ו-10) ונותר לתהות האם לורן אכן תפציע שוב. בפגישתנו תחקרתי אותה בעניין. "תצטרך לראות במו עינייך, להשקיע את כל כולך בסדרה", היא נפנפה אותי, בעודה משגרת חיוך ממתיק-צופן סוד.
לדברי כריסטי הדרך שבה היא נקלעה ל"ניתוק" היא "סיפור מסובך עם הרבה מזל", וזה קרה בזכות טקס האמי, שם הייתה מועמדת לפרס. "במהלך הטקס, עשיתי סלפי עם בן הזוג שלי כדי לחגוג את הרגע האדיר הזה - ואז כשהבטתי בתמונה ראיתי שבן סטילר מציץ מהפינה של הפריים. אחרי שצפיתי ב'הבריחה מדנמורה', הסדרה המדהימה שהוא ביים, מאוד רציתי לעבוד איתו. ואז אמרתי: 'אוי לא. בן מישיר מבט למצלמה. מה אם הוא חשב שאני מצלמת אותו? הוא יחשוב שאני חתיכת הזויה'. ואז פתאום מישהו טפח לי על הכתף ואני מסתובבת ורואה את בן סטילר. הוא אמר שהוא מאוד נהנה מההופעה שלי ב'משחקי הכס' וכמובן התלהבתי, אבל ניסיתי לשחק אותה קולית. ואז שאלתי אותו אם נוכל להיפגש. ואכן נפגשנו והוא סיפר על 'ניתוק', שנשמעה לי מבטיחה ומעניינת.
6 צפייה בגלריה
"זו יצירה פנומנלית, וקצת התעצבנתי שאני לא חלק ממנה". גוונדלין כריסטי מתוך "ניתוק"
(צילום: באדיבות אפל TV פלוס)
"ואז צפיתי בסדרה וחשבתי שזו יצירה פנומנלית, וקצת התעצבנתי שאני לא חלק ממנה. הייתי די מצוברחת וזעופה, ועבר עליי ערב קשה ואז כשקמתי בבוקר, חיכה לי מייל מהמפיק ששאל אם הייתי רוצה לקחת חלק בסדרה. זה הזוי ולגמרי אמיתי! מטורף, נכון? סיפור שמאוד מתאים ל'ניתוק',ש בה אנחנו מועתקים לתוך עולם שאין לנו כל מידע עליו, שאנחנו לא יכולים לחזות ולא ממש יודעים מה החוקים. יש ב'ניתוק' המון חוסר וודאות וכמות אדירה של מסתורין. קונפליקט נערם מעל קונפליקט: שכבה אחת של אבסורד כנגד אמינות מוחלטת ונטורליזם".
איך היה לעבוד עם אדם סקוט?
"אי-אפשר לומר מילה רעה על אדם. תענוג צרוף ושחקן מופלא. הוא מצוין ב'ניתוק' כי הוא מכניס ממד של ריאליזם, אבל גם מצליח ללכת על הקו הדק של האבסורד ובכך להיות גם מאוד אמיתי ומצחיק".
כריסטי מגלה שהעיזים הן אחד האלמנטים האהובים עליה ב"ניתוק". "בפעם הראשונה שצפיתי בסדרה ושמעתי את הקריאות של העיזים, פשוט גיחכתי. כשבן שאל אותי אם ארצה לשחק את הדמות שאחראית לעיזים, צווחתי מרוב התרגשות. זה היה בדיוק מה שרציתי. העיזים היו אלמנט קסום ורציתי לדעת עוד עליהן. יש לי חברים רועי צאן, אז שאלתי אותם הרבה שאלות על עיזים. לא היה להם מושג למה אני שואלת את כל השאלות האלה וכמובן שלא גיליתי. קראתי הרבה ספרים בנושא ויצאתי לאזורי הכפר. ביליתי הרבה זמן בשדות רק כדי להתרגל לחיבור לכבשים, לפרות ולאדמה".
נהנית לבלות עם העיזים בצילומים?
"זו הייתה אחת מהחוויות הכי ביזאריות - בקטע טוב - שהיו לי בחיים. העיזים נראו מאושרות, היו להן הרבה מטפלים והן היו חברותיות. היו לי חטיפים בכיסים כך שהעיזים היו עוקבות אחריי ומטפסות עליי. לפעמים הן כרסמו לי את החצאית. זה היה תענוג גדול לעבוד איתן. באמת".
"חוויתי בריונות קשה בגלל הגובה שלי, היה לי קשה לשרוד"
כריסטי נולדה בוורת'ינג, עיר על הים במערב סאסקס, מחוז בדרום-מזרח אנגליה וגדלה בכפר קטן סמוך לצוקים המדהימים של סאות' דאונס. "ההורים היו אנשים די נוקשים, וביליתי במחציתם לא מעט. טיילנו הרבה והצטרפתי אליהם כשהם הלכו לארוחות ערב עם חברים ולאירועים של העבודה". בילדותה היא סבלה מבריונות ומהצקות והיא ברחה לעולמות הקולנוע. "מגיל 7 הייתי אובססיבית לסרטים של אלפרד היצ׳קוק", היא מתוודה.
קצת מוקדם לילדה בת 7. למה דווקא הוא?
"לא ממש יכולתי להבין אז מה אני רואה, אבל משהו שם תפס אותי ומאז ראיתי כל מה שיכולתי לשים יד עליו. כשהברזתי מבית הספר - כי פשוט שנאתי אותו כל כך בגלל שחוויתי בריונות קשה בגלל הגובה שלי והיה לי קשה לשרוד - הייתי צופה בסרטים של היצ׳קוק. הם אלה שניחמו אותי".
כריסטי ניצלה את הגובה שלה ועסקה בהתעמלות, אבל ניתוח קטע את הקריירה הספורטיבית. גם מוזיקה הייתה מאוד משמעותית עבורה ועזרה לה לשרוד. "בגיל שש הייתי אובססיבית ללהקת 'הקיור'. רוברט סמית׳ ייצג עבורי את ההזדמנות להביע את עצמך ואת השונות הזו. והתחברתי לאהבה שלהם לאפלה ולגותיות. חברי הלהקה באים כמוני במקור מסאסקס, אז הרעיון שאתה יכול להיות מחד אמן אלטרנטיבי ומאידך עדיין יכול לעבוד בתוך המיינסטרים, היה השראה אדירה עבורי. לפני כמה שנים הלכתי להופעה של 'הקיור' וכל שיר שהם ניגנו, הרגשתי כאילו הוא כבר טמון בי עמוק בלב".
6 צפייה בגלריה
"הרעיון שאתה יכול להיות מחד אמן אלטרנטיבי ומאידך עדיין יכול לעבוד בתוך המיינסטרים, היה השראה אדירה עבורי". גוונדלין כריסטי
(צילום: Andreas Rentz/Getty Images)
האובססיה למוזיקה גברה בגיל ההתבגרות. "הייתי מאוד נוכחת בסצנה. הלכתי להופעות וקראתי ביקורות מוזיקה. חלק מהמבקרים ומהבקרות אף הכרתי אישית. ואז התיידדתי עם פטריק וולף, שהיה אז בן 14". למי שלא יודע, פטריק וולף הוא זמר-יוצר בריטי שמנגן על פסנתר, ויולה ויוקולילי, המפליא לחבר בין כלים קלסיים לסימפולים אלקטרוניים. "הכרנו בסצנת האוונגרד", משחזרת כריסטי. "הוא היה ילד גאון, שכבר כתב שלושה אלבומים והיה יכול לנגן בכל כלי שיבחר. היינו שני הילדים היחידים בסצנה הזאת. עבדנו יחד והופענו על הבמה".
בסרט החדש שלך, After This Death, את סוגרת מעגל ומגלמת את אליס, מבקרת מוזיקת רוק המפתחת אובססיה לזמר פולחני בשם אליוט. בוודאי הרגשת בבית.
"ההתלהבות שמבקרים ומבקרות מביעים כלפי להקות, אותן הם מסקרים נוטה להיות צוננת. אבל אליס מודה שהיא אובססיבית ללהקה של אליוט, הנוכחות שלו בהופעות והאפקט המהפנט של המוזיקה שלו, שובים אפילו את מבקרת הרוק הקשוחה".
אם היית יכולה לנהל רומן סוער עם כוכב רוק, מהעבר או מההווה - במי היית בוחרת?
"אני מנסה לחשוב על מישהו שכבר מת, פשוט כי זה קל יותר… אה, אני לא יודעת מה לענות לשאלה שלך. ומה אתה היית משיב לשאלה הזאת?"
ברוס ספרינגסטין.
"זאת הבחירה שלך?"
כן. בהחלט.
"טוב, זה עוד אפשרי עבורך".
"בריאן מטארת' הייתה אחת המתנות הגדולות ביותר שקיבלתי"
אחרי שלמדה באוניברסיטה ועבדה בבוטיק בברייטון, כריסטי עקרה בראשית המילניום ללונדון ולמדה משחק. בגלל הגובה שלה, נאמר לה ש"היא קרוב לוודאי לא תעבוד לעולם". ולמרות שקיבלה הרבה תשובות שליליות, כריסטי הייתה נחושה. ההופעה של טילדה סווינטון ב"אורלנדו" העניקה לה השראה והיא החליטה שעליה לדבוק בחלום שלה.
כריסטי החלה להופיע בתיאטרון. במקביל שיחקה בסרטים קצרים, והייתה מעורבות במאחורי הקלעים של הפקות ומיזמי אמנות. סרטה הארוך הראשון היה "מופע הפלאים של דוקטור פרנסוס" (2009) של טרי גיליאם, בו כיכב הית' לדג'ר. כעבור שנתיים היא לוהקה לעונה השנייה של "משחקי הכס" תוצרת HBO, וחייה השתנו. כריסטי גילמה את בריאן, בתו של סלווין טארת', שליט איי הספיר. לכבוד התפקיד, כריסטי נאלצה לקצוץ את שיערה כדי להתכער, מה שגרם לה לבכות. אבל הפריזורה החדשה השתלמה והתפקיד פתח הרבה דלתות.
"בריאן מטארת' הייתה אחת המתנות הגדולות ביותר שקיבלתי. כשלמדתי תיאטרון אמרו לי שאם יהיה לי המון מזל, אולי איתקל בתפקיד שידבר אליי בקול רם ולא אצטרך להשקיע בו עבודה - כי הוא ידבר אלייך ויבוא אלייך מבפנים. כשקיבלתי את התפקיד ב'משחקי הכס' וקראתי את התקציר של הדמות, זה דמה למכת ברק, כי היו בבריאן את כל החלקים שיש בי - שאני מכירה מקרוב, ושהיו כואבים ומפחידים ושניסיתי כל כך להסתיר במשך כל חיי.
"מה שאהבתי בבריאן זה הרצון היוקד שלה להגשים את החלומות שלה ולמצות את הצדק. היה מעניין בעיניי שדמות נשית לא שגרתית תוכל להציג יכולת הנהגה ושתוערך בשם מעשיה ולא על שום המראה שלה".
איך הסתדרת עם הצד הפיזי של התפקיד?
"בבית הספר למשחק הייתי די טובה בקרבות מבוימים, אז זה עזר. עבדתי גם עם מאמן כושר, התאמנתי בקיקבוקס והתנסיתי בקרבות חרבות. שינתי את הדיאטה ואת מבנה הגוף שלי. החלק הכי קשה היה כאמור להסתפר".
למה בעצם?
"תמיד השיער היה הכוח והמגן שלי. באמצעות השיער משכתי את תשומת הלב ממקומות מסוימים. אבל כשלקחו ממני את השיער נותרתי חשופה לגמרי".
2017 הייתה ה-שנה של כריסטי. השחקנית כיכבה על השער של "וניטי פייר" והופיעה בשני פרויקטים מדוברים. ראשית שיחקה בעונה השנייה של "בקצה האגם" (2017) המעולה והמותחת של ג'יין קמפיון. כריסטי גילמה חוקרת משטרה היוצאת יחד עם אליזבת מוס ("היא הייתה פנטסטית") לפענח פרשת רצח על רקע עולם הזנות של סידני, "'קצה האגם' האירה על סוגיות שונות: יחסי גברים-נשים, שנאת נשים. ג׳יין טובה בלהאיר על מה זה להיות אמא, הורה, בת".
הפרויקט השני באותה שנה מופלאה, היה הסרט השמיני בסאגת "מלחמת הכוכבים". "אחרוני הג'דיי". זאת הייתה הפעם השנייה שהיא הופיעה בסאגה הזאת. התפקיד שלה היה קפטן פאזמה - פקדת בשורות הסטורמרופרי, שעוטה שריון כסוף בוהק אליו מחוברת גלימה שחורה. "אהבתי לגלם אישה שנמצאת בעמדת כוח בסביבה צבאית בעולם שהוא - בדיוק כמו בעולם שלנו - נשלט על ידי גברים".
כש"משחקי הכס" ירדה אחרי שמונה עונות, כריסטי לא נותרה מחוסרת עבודה, גם בזכות נטפליקס. תחילה הופיעה כלוציפר, אחד משליטי הגיהינום בשני פרקים של "סנדמן" (2022), על פי הרומנים הגרפיים של ניל גיימן. ואז, באותה שנה, כריסטי התייצבה ל"ונסדיי" - סדרת האימה הקומית של טים ברטון, שהיוותה ספין-אוף של "משפחת אדמס". "״בילדותי צפיתי בסדרה 'משפחת אדמס' ונהניתי מאוד לראות משפחה של אנשים מוזרים. זה הרגיש לי כמו עולם שהייתי רוצה לחיות בו".
ובוודאי שמחת להצטרף לעולם של טים ברטון.
"כל החיים רציתי לעבוד עם טים, שידוע בזכות זה שהוא מהלל את דמות האאוטסיידר ומספר סיפורים בצורה מסקרנת, מקורית ומסוגננת״.
ב"ונסדיי", כריסטי מגלמת את לריסה וימס, מנהלת אקדמיית נוורמור, בה לומדים כל המנודים, מערפדים ועד אנשי זאב. לפנימייה הזאת נשלחת ונסדיי אדמס (בגילומה של ג'נה אורטגה) הסוררת. לריסה, חברת ילדות של אמא מורטישה, מפקחת עליה כדי שלא תברח. "זו הייתה הזדמנות לחיות בעורה של דמות שתלטנית ויהירה, המגלמת נשיות קלאסית. לריסה היא הדמות הכי זוהרת שיצא לי לשחק וזו הפעם הראשונה שהרגשתי יפה באמת בפרויקט טלוויזיוני. הושפענו מהדמויות הבלונדיניות שגילמו קים נובאק וטיפני הדרן בסרטי היצ'קוק. אבל בעוד הגיבורות של היצ׳קוק נוטות לסבול מסוגים שונים של טראומה, נרגשתי שכאן מדובר באישה ששולטת בגורל שלה, שיש לה אמביציות בלתי מתפשרות, מי שמרצון מכניסה את עצמה לסיטואציות מסוכנות וקיצוניות".
6 צפייה בגלריה
"הדמות הכי זוהרת שיצא לי לשחק וזו הפעם הראשונה שהרגשתי יפה באמת בפרויקט טלוויזיוני". מתוך "ונסדיי"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
כריסטי חולקת זוגיות עם המעצב הבריטי ג'יילס דיקון, מי שחתום בין היתר על שמלת הכלה של פיפה מידלטון, האחות הקטנה של קייט. בכלל, לכריסטי יש חיבור חזק לעולם האופנה ואפשר לראות אותה מבלה בשורה הראשונה של תצוגות. "כשגיליתי את מגזיני האופנה בילדותי, חשתי שהם פורטל מיידי לעולם אחר. רציתי להיות מישהי שנבדלת ממה שהנסיבות הכתיבו לי. כשהייתי בת 19, סייעתי לסטודנט שעשה תואר שני באופנה. אני מאוד אוהבת מעצבים שיש להם כישורים אמיתיים, לצד דמיון בלתי רגיל".
בזכות הלוק, הנוכחות והגובה שלה, כריסטי צעדה על המסלול בתצוגות אופנה של מיו מיו, ויויאן ווסטווד וטום בראון. בינואר 2024 בחר בה מעצב האופנה ג'ון גליאנו המתקאמבק (אחרי שבוטל בעקבות שורה של תקריות אנטישמיות וחזר בעקבות תהליך גמילה והתנצלות) לנעול את תצוגת הקוטור בפריז של המותג מייסון מרג'יאלה. "זו הייתה הגשמת חלום. בגיל ההתבגרות פנטזתי להשתתף בתצוגה של ג׳ון גליאנו. לפעמים המחשבה על כך היוותה נחמה אדירה בנסיבות לא נעימות במיוחד. הייתי בוהה בדימויים מהתצוגות שלו והם עוררו בי מחשבות על נשים שיש בהן כוח אדיר, מיניות עוצמתית ומשדרות תשוקה וכוח".
רגע מרגש נוסף נרשם שכריסטי הוזמנה למט גאלה 2023, הנשף המסורתי שהוקדש לזכרו של קרל לגרפלד. "לקבל הזמנה וללכת לאירוע עם חברי היקר ג'יילס - רב אמן ומעצב מבריק - הרגיש באמת כמו כבוד גדול״.
כריסטי מעידה שבתור שחקנית "התענוג ההכי גדול הוא לאבד ממה שלא תהיה הזהות שלי. אני אוהבת שבעולם שכל כך מוצף במידע, יש לנו עדיין את הרומנטיקה של סיפור - שהוא נותן לנו קצת מרחב להיות מי שאנחנו ולחשוב לעומק על הזהות הזו, מי שנרצה ולא נרצה להיות".
ואת כבר יודעת מהי הזהות שלך?
"טרם החלטתי מה היא, לא הצלחתי להתקבע. זהות זה קונספט משעשע, לא? במשך חיים שלמים אנחנו מנסים להגדיר בדיוק מי אנחנו, רק כדי להבין שכל שנותרנו איתו הוא שאלות נוספות. נראה שאין בכלל תשובות. התחושה הזו של חוסר הידיעה, מעמיקה במהלך חיינו".
