משה אדרי - מפיץ, מפיק ובעלי בתי קולנוע - יושב בלשכתו במשרדי יונייטד קינג בסינמה סיטי, צומת גלילות, ומתאושש מריצת הבוקר היומית. "אני כל יום עושה 10 קילומטר", מעיד אדרי, שיחגוג יום הולדת 73 בחודש הבא. "היום עשיתי 13. אין לי מסלול קבוע. זה תלוי. משלב גם פארק וגם חוף הים, גם הליכה וגם ריצה. מה זה נותן? בריאות וחיוביות ואופטימיות. אני רץ למרחקים ארוכים".
"גולסטאר הסרט - מרוסקים" - טריילר
(קרדיט: באדיבות סרטי יונייטד קינג)
ואכן אדרי הוא רץ למרחקים ארוכים ואופטימי חסר תקנה. והוא בהחלט זקוק כעת לאופטימיות ולחיוביות האלה. בשנים האחרונות אימפריית הקולנוע והבידור שהקים יחד עם אחיו המנוח לאון, שעליה הוא חולש יחד עם רעייתו פנינה (אותה הוא מכנה בחיבה "הזקנה"), נאלצה להתמודד עם משברי מגפת הקורונה ו-7 באוקטובר. "תעשיית הבידור והקולנוע הכי נפגעה מ-7 באוקטובר. לא רק בתי הקולנוע. גם התיאטראות וההופעות. סגרנו שלושה חודשים. הקהל לא הגיע בכלל. המלחמה עדיין נמשכת וכשיש לצערי אירועים עם הרוגים - הקהל לא מגיע. אבל אנחנו אופטימיים, ממשיכים, מנסים להביא את הקהל ולעודד אותו קצת. הקהל רוצה ליהנות, וקומדיות הן מה שעובד במיוחד. הקהל רוצה לצחוק, הוא לא רוצה דברים רציניים - מספיק בבית יש את כל החדשות והבלגנים. אז הישראלים רוצה לבוא לקולנוע קצת להירגע, לשכוח מהבעיות, ליהנות ולאכול פופקורן".
"בחנוכה האחרון ביטלנו את הפסטיגל בגלל המלחמה", ממשיך אדרי, "אבל עכשיו אנחנו חוזרים איתו בכל הכוח, ובחנוכה 2025 הוא ישוב עם כל הכוכבים שהיו מתוכננים בשנה שעברה. כשיש לך עסק חזק, אז אתה יוצא מכל דבר. אני כזכור הגעתי מדימונה, עברתי כל כך הרבה קשיים בדרך - הרי דימונה בצל זה 50 מעלות - אז איך אפשר ליפול?".
אדרי מדווח שיוני האחרון היה "חודש מצוין עם 'הקול בראש 2', 'גנוב על החיים', 'חמדה' של שמי זרחין שהביא 50 אלף צופים עד עכשיו ו'מזל חתולה' של חנן סביון וגיא עמיר. בסוף השבוע האחרון יצאנו עם 'גולסטאר הסרט: מרוסקים', והוא פתח חזק מאוד - הוא יגמור את השבוע הראשון במאה אלף צופים. זה מצוין. 'גולסטאר' יעשה לדעתי חצי מיליון צופים לפחות. בינתיים ההתחלה של יולי הייתה טובה מאוד ואני מאמין שיהיה לנו קיץ טוב".
הטווח של אדרי נע בין שני גימלים: "גולסטאר" המסחרי והעממי מצד אחד ועמוס גיתאי, שיוצר סרטים פסטיבלים אמנותיים הפונים לקהל מצומצם. "תשמע, אני מחפש לעשות סרטים טובים ומסחריים. ראיתי כבר מה שעובד", אומר אדרי, ו"גולסטאר הסרט: מרוסקים" אכן עובד. הסרט, שביים אמיל שמעון ("ישמח חתני") על פי תסריט של דוד דהן והופק על ידי אדרי, אחייניתו לירון אדרי וירון ליכטנשטיין מסוכנות ADD, מסתמן כמרענן הרשמי של הקיץ. "כולם מגיעים אליו - נוער, מבוגרים, כל מי שאוהב את הז'אנר הזה".
הסרט מסתמך על תכנית הדוקו-ריאליטי שנוצרה והופקה על ידי חברת ADD עבור HOT ובמרכזה ידוענים המרכיבים נבחרת כדורגל. עד כה צולמו ברחבי העולם תריסר עונות והיד עוד נטויה. "גולסטאר זה המותג הכי חזק של HOT עד היום. ראו אותו עשרות מיליונים, זה מטורף, אז כשיש לך מותג חזק, אתה אומר: 'יאללה, בוא נעשה גם סרט'. כמו שעשינו ב'ההילולה', שהסתמך על הסדרה 'שנות ה-80'. עם 'ההילולה' הבאנו מעל 800 אלף איש. עכשיו אנחנו עובדים עם שלום אסייג על 'ההילולה 2'. ובדרך יש המשכונים נוספים: 'לשחרר את שולי 2' שיצולם ביפן, 'בחורים טובים 3' של ארז תדמור, וסרט נוסף של גולסטאר".
אתה רואה בכלל תוכניות ריאליטי כמו "גולסטאר"?
"ראיתי קטעים מ'גולסטאר' בגלל שהייתי צריך לעשות את הסרט. אין לי הרבה זמן פנוי ואין לי זמן לראות דברים בטלוויזיה. אני עסוק מדי", הוא אומר ופורץ בצחוק. "אני בקושי רואה חדשות - עשר דקות וזהו. אני צריך לעבוד, חביבי, אני עושה 25-20 סרטים בשנה. אני גם עושה קצת סדרות. פעם היה לי את אחי לאון ז"ל, אז התחלקנו בעול. היום הכול עליי. אבל תודה לאל - אני מרוצה. כשאתה עושה הצלחות, אז אתה עוד יותר מרוצה".
"גולסטאר הסרט: מרוסקים" עוקב אחר חבורת מפורסמים (רשימה חלקית: המאמן שייע פייגנבוים, כדורגלן העבר ג'ובאני רוסו, נירו לוי, דין מירושניקוב, ירון ברלד, רז זהבי, זהר ליבה, אלעד צפני וליאם גולן), היוצאת לצילומי עונת VIP בארגנטינה. המטוס מתרסק בשמי אפריקה, והניצולים מוצאים את עצמם מסייעים לשבט בסוואנה שעומד לקיים משחק גורלי, האמור לסייע בפתרון סכסוך מקומי. "הצילומים התחילו ב-8 באוקטובר בדרום אפריקה. בהתחלה היינו אמורים לצלם במרוקו, ואיזה מזל שירון (ליכטנשטיין, א"ק) החליט בדקה ה-90 להזיז את הצילומים לדרום אפריקה. כנראה שבורא עולם שמר עלינו - אחרי 7 באוקטובר, במרוקו היו עושים לנו בלגנים".
גם דרום אפריקה לא בדיוק חסידת אומות העולם והביאה אותנו לבית המשפט בהאג.
"נכון. אבל כשצילמנו, זה היה בתחילת המלחמה. הרסנו אז בעזה רק 200 בניינים ולא 2,000. היום זו הייתה כבר בעיה לצלם בדרום אפריקה. אני בסוף אחראי על הכספים ודואג שיהיה תסריט טוב ומעניין, אבל מי שעשה את העבודה בפועל, ביומיום, מי שהיה צריך להסתדר עם כל 'השודדים' (אדרי מתכון לחבורת המפורסמים שקובצה לסרט - א"ק) האלה, זה ירון. ברגע שסרט מוכן, מראים לי את הראף-קאט ואני מעיר הערות ואז מתקנים ויאללה. אחרי שצפיתי ב'גולסטאר הסרט', ראיתי כבר איך הקהל ינהר בהמוניו לקופות, זה מה שחשוב. אנשים אוהבים לצחוק - חלק על עצמם וחלק על המציאות שישנה במדינה הזאת. אנשים אומרים עכשיו: 'עזוב אותנו מדברים רציניים - דברים רציניים יש לנו מספיק, אנחנו רוצים להתפרק'".
7 צפייה בגלריה
תנו לאנשים להתפרק. מתוך "גולסטאר הסרט - מרוסקים"
(צילום: דוד סידר, באדיבות סרטי יונייטד קינג)
תמיד אתה מצליח בתחזיות שלך?
"עם סרט אחד טעיתי - זה היה לפני 20 שנה, 'מטאליק בלוז' עם משה איבגי ואבי קושניר, שביים דני ורטה ("נוקיו"). הייתי בטוח שהסרט יעשה 200 אלף צופים והוא הביא רק 50 אלף. טעיתי בגדול. אני בדרך כלל קולע ולא טועה, זה המזל שלי. סוד ההצלחה שלי זה חושים טובים וניסיון חיים. זה מחזיק אותי עד היום".
אפרופו איבגי, מה יעלה בגורל הסרט "התיק", המותחן שאיבגי ביים לפני שנכנס לכלא?
"הסרט של איבגי כרגע במחסנים. מחכים שנקבל אור ירוק, אני לא יודע ממי אפילו".
גנזת אותו?
"מה פתאום! השקעתי שם כסף, אז לזרוק את הכסף לפח? אין סיבה. יכול להיות שנלך ישר עם הסרט הזה לטלוויזיה. איבגי שילם את החוב לחברה וישב בכלא, אי אפשר להרוג את הבן אדם - סך הכול הוא עוד לא בן מאה והוא צריך להתפרנס. נכון, הוא עשה טעויות, אבל שילם את החוב, התנצל, אז יאללה קדימה. אני יודע שזה קשה וכולם כועסים, אבל בשביל זה יש בתי משפט שנותנים לך עונש ואחרי זה אתה מנסה לחזור למוטב. אני בטוח שאיבגי מצטער עמוקות על מה שעשה והוא שילם מחיר יקר מאוד".
"אני מכיר את מיקי זוהר, והוא רציני"
השיחה עם אדרי נערכת על רקע הסערה שמסעירה ומטלטלת את תעשיית הקולנוע הישראלית: רפורמת הקולנוע של שר התרבות מיקי זוהר, שמטרתה לתמרץ סרטים מסחריים. או כפי שהכריז השר: "אנחנו רוצים ליצור מצב שבו הציבור הישראלי הוא זה שקובע מה התוכן שבו יושקע הכסף". מדובר ברפורמה שעלולה לתת מכה אנושה לקולנוע האמנותי, לסרטי סטודנטים ולקולנוע תיעודי. קרוב ל-2,000 אנשי קולנוע חתמו על עצומה נגד הרפורמה.
"במסווה של תיעדוף הצלחה מסחרית, מאיים שר התרבות להשתלט על תוכן היצירה ועל קרנות הקולנוע", זעקה העצומה. "עבור היוצרות והיוצרים, בין אם הם בעלי ותק או בתחילת דרכם, תיחנק כל אפשרות ליצירה. במשך שנים הקולנוע הישראלי סיפר את הסיפור של כולנו. לאחר הרפורמה, ייעלם הסיפור ואיתו גם תעשיית הקולנוע שמפרנסת מאות אלפים. כל אלה נעשים בזמן מלחמה, כשאין לציבור קשב או יכולת אמיתית לבחון את הדברים בקצב מתאים". ביום ראשון הקרוב ייערך בסינמטק ירושלים, במסגרת פסטיבל הקולנוע ירושלים ה-41, כנס חירום על הרפורמה ועל עתיד הקולנוע הישראלי, שאותו ארגנו איגודי הקולנוע, יוצרים ויוצרות.
אדרי, שעשוי להרוויח מהרפורמה הזאת, מסרב להתרגש מהמהומה ומהזעקות. כשאני תוהה אם הוא לא חושש שהרפורמה תהרוס ותשנה את פני הקולנוע הישראלי, הוא הודף אותי. "עזוב, קודם כל הרפורמה עוד לא נסגרה לגמרי. מיקי זוהר שומע את הציבור, שומע את המפיקים, שומע את הבמאים. הוא לא רוצה שיהיה רע לתעשייה. מיקי בדק לעומק ולרוחב את כל מה שקורה, ובא בכל מיני טענות ואומר: 'סרט שמקבל מהמדינה שני מיליון לא יכול להיות סרט שימכור שני כרטיסים או 500 כרטיסים, אז בואו נעשה שדרוג של סקאלות של נקודות', ועל זה עובדים עכשיו. אבל אני אומר לך באחריות, בסוף הוא רק יעשה טוב, כי אני מכיר את האיש - הוא רציני. הנה, כל התעשייה הזו נפגעה ב-7 באוקטובר - הפקות נפסקו ומיקי הלך והביא 15 מיליון שקל מהאוצר לתת פיצויים למפיקים וליוצרים. מי עשה את זה לפני? בשנה הבאה מיקי יביא עוד תוספת למפיקים. הרי איפה הבעיה עכשיו בהפקות? אי אפשר להביא כסף מחו"ל. עושים לנו צרות בכל אירופה".
נתקלת בחרמות?
"פעם קיבלנו השלמות לתקציב מהצרפתים, מהאיטלקים, מהגרמנים ומהספרדים. והיום הם לא אומרים לך 'לא' או 'אני מחרים אותך' - אלא 'תחכה'. אבל תחכה למי? למשיח? אז בינתיים, הרבה דברים בהמתנה. מחכים שתבוא הישועה מאיזשהו מקום. כרגע המצב לא מעודד. יחד עם זאת, הייתי לאחרונה בפסטיבל קאן כדי לרכוש סרטים להפצה בבתי קולנוע, וכולם חיבקו אותי ומכרו לי סרטים. כשאתה צריך לתת להם כסף הם מקבלים אותו באהבה. כשאתה צריך לבקש מהם כסף, אז הם אומרים 'תחכה' כי הם פוחדים קצת".
נשמע שאתה לא מתרגש מהרפורמה, אז למה כולם מסביבך מזדעקים?
"פשוט כל התעשייה בישראל נכנסה לפאניקה מיותרת. תראה בסוף שמיקי יסדר את העניינים לטובת התעשייה, כי זה מה שמיקי רוצה. אגב, גם אני נגד סרטים שמוכרים אלף כרטיסים. אני משתדל לעשות דברים יותר מסחריים וזה מה שאני מסביר לכל המפיקים: 'תביאו סרטים יותר מסחריים, אין ברירה'".
ועדיין אתה מממן את הסרטים של עמוס גיתאי.
"גיתאי זה משהו אחר. הוא גם חבר. הנה, עכשיו מימנתי לו את 'שיכון' שהוצג בפסטיבל ברלין, ובדיוק קבענו פגישה לכבוד הסרט החדש שלו. אין סרט של גיתאי שאני לא איתו. אני אמשיך לעשות סרטים אמנותיים, איזו שאלה. אני מפרגן לכולם - גם לשירה גפן, לגיא נתיב, ליוסף סידר, לשמי זרחין ולאבי נשר. אנחנו עובדים עכשיו עם אבי על סרט חדש שיעסוק ב-7 באוקטובר. הכול יהיה בסדר, העיקר להיות אופטימיים וללכת קדימה".
אתה לא חושש שהרפורמה תפגע בחופש היצירה, ואף אחד לא יממן יותר סרטים, שמבקרים את המדינה והכיבוש ונחשבים שמאלנים?
"מיקי לא מתערב בתוכן הסרטים, מי שבוחר את הסרטים אלה הן קרנות הקולנוע. בשורה התחתונה - גם הסרטים הביקורתיים האלה כבר לא עובדים יותר, אז את מי הם מעניינים? מספיק יש לנו בלגנים עם אויבינו, אז צריך עוד לתת להם גם סרטים אנטי-ישראלים?".
ביום העצמאות האחרון, קיבל אדרי - שעלה לארץ מטנג'יר במרוקו בגיל 10 ממרוקו - פרס ישראל למפעל חיים, על "עשייתו פורצת הדרך ותרומתו המשמעותית ליצירה העברית ולעידוד הקולנוע הישראלי, אשר זוכה להכרה והערכה גדולה בארץ ובעולם".
התרגשת?
"כן. התרגשתי מאוד. הגשמתי את החלום, שעבורו עבדתי 60 שנה. אני ואחי המנוח לאון עבדנו מאוד קשה בתעשייה, ואתה יודע כמה קשה להישאר בתעשייה - ראית מה קרה למנחם גולן וגיורא גודיק. בסוף, החוכמה זה להצליח, אבל לא לדרוס אנשים בדרך - ולחבק את כולם. וזה מה שעשינו. וכמו שאמרתי בטקס, הפרס שייך לעיר דימונה ולאחי לאון. אל תשכח שהוא היה שותף שלי 50 שנה, אז יש לו חלק גדול בפרס. בטקס חשבתי גם על המשפחה שלי, שהפרס מביא לה כבוד. לפחות המדינה אומרת לך: 'תודה, תודה, תודה' על העבודה, וההשקעה והמאמצים. בכל זאת, אני המצאתי את יום הקולנוע הישראלי ואת 'שלישי בשלייקס'. עשיתי מלא דברים לטובת העם הזה. אני כל הזמן מחפש מה יעשה לו טוב. אני יו"ר חוג הידידים של עמותת 'אור למשפחות' שתומכת בהורים שכולים. אחרי 7 באוקטובר נתתי במשך חצי שנה סרטים בחינם לכל המפונים בבתי המלון. אני מביא המון מפונים לבתי הקולנוע ללא תמורה. אני עושה עוד מצוות בסתר ואיפה שיש בעיה, אני שם כדי לעזור. זה חלק מהמחויבות שלי לחברה הישראלית. אנחנו אוהבים את המדינה, כי אין לנו מדינה אחרת - זהו, זה מה שיש".
היו כאלה שטענו שקיבלת את פרס ישראל בזכות הקשרים הפוליטיים שלך ובזכות החברות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"איזה שטויות. אתה יודע על מה קיבלתי את הפרס? על זה שעשיתי רסטורציות לקלאסיקות הישראליות בעשרות מיליוני שקלים. אני משמר את ההיסטוריה כדי שכולם יידעו מי היו סאלח שבתי, השוטר אזולאי, 'הוא הלך בשדות' ו'גבעת חלפון אינה עונה'. כשנודע שאני חתן פרס ישראל קיבלתי אהבה מהעם. אני מסתובב בארץ וכולם אומרים 'אדרי, מגיע לך בענק'. יודעים שאני עושה הכול מאהבה גדולה".
איך אתה מבלה את שעות הפנאי הזעומות שלך?
"ספורט. אני כאמור רץ וגם משחק טניס. אני אוהב טיפולים – רפלקסולוגיה ואבנים חמות. אני גם אוהב מסעדות טובות, אבל לא אוכל הרבה. אני גם אוהב פינוקים. בסך הכול, גם אני וגם ה'זקנה' שלי אנשים פשוטים. לא מאלה שמכוניות ומטוסים מעניינים אותם. והכי חשוב – כל שישי, אני מארח את כל המשפחה אצלי בבית לארוחת שישי, כולל קידוש והמוציא לחם מן הארץ".
הגשמת הרבה חלומות. יש לך עוד חלומות שעליהם אתה מפנטז?
"יש לי חלום אחד אחרון: להביא את פרס האוסקר מהוליווד לארץ. ואז זהו, אני פורש. חלמתי על האוסקר כבר מילדותי, כשהייתי מתגנב לבית הקולנוע בדימונה, ואחר כך כשעבדתי בו כנער. הקולנוע בדמי ובנפשי. אומנם הייתי מועמד לאוסקר עם 'בופור' ו'הערת שוליים', אבל לא הבאנו את הפסלון. אז עכשיו אני אעבוד קשה כמה שנים, עד שנזכה".
עם סרטים כמו "לשחרר את שולי", "הילולה" ו"גולסטאר" לא תביא אוסקר.
"לא. אני אמצא בסוף את הסרט המתאים, שאיתו אני אלך להוליווד ואחזור עם הפסלון. כל מיני תסריטים רצים בראש ואנחנו כל הזמן מגלים יוצרים חדשים, כמו תום, הבת של אבי נשר, שעשתה סרט מדהים – 'קרוב אליי'. היא זכתה בפרס בפסטיבל טרייבקה ואני בונה עליה. יש לנו יוצרים ויוצרות חדשים וצריכים לחבק אותם ואני בטוח שאחד מהם יביא את הפרס".
