בשיתוף מפעל הפיס
רב"ט נעמה בוני ז"ל בת ה-19 עוד הספיקה לשלוח סרטון של מחבלים שיורים לכיוונה לפני שנותק עמה הקשר באותה שבת. נעמה הייתה מש"קית ת"ש שהוצבה ב-7 באוקטובר בעמדת הש"ג בזיקים. "בסרטון שהיא שלחה לנו רואים ממש את הלחימה שם", מספרת יעל, אמה. "בשמונה ועשרה אבא שלה התקשר אליה בפעם האחרונה והיא אומרת לו, 'אני לא יכולה לדבר. אחזור אליך'. ומאז כבר לא ענתה. בערב התחלנו להתקשר לבתי חולים, לחפש אותה. התחלנו לנסוע לבית החולים ברזילי באשקלון, מגיעים לכביש 6 ואז אנחנו מקבלים הודעה מהבן הצעיר שלנו יאיר, שמחכים לנו שלושה קצינים בבית. אנחנו עוצרים בצד, מנסים להבין איזה משמעות יש לזה. למרות שהמשמעות מאוד ברורה".
"האומץ של נעמה לא הפתיע אותי", מוסיפה יעל, "אני חושבת שהיא מלח הארץ לא בגלל שהיא הבת שלי. היא הייתה מאוד ערכית כל החיים שלה, מאוד מחויבת למטרות ולדרך שלה. הייתה בה המון מסירות". יעל סיפרה כי נעמה ארגנה את כולם בבסיס, כולל את אשתו של המג"ד וילדיו שהתארחו שם בחג. בזכותה כולם נכנסו לחמ"ל וננעלו שם.
משפחתה וחבריה מספרים שהייתה ילדה של מוזיקה, כזאת ששולחת לכולם פלייליסטים. "היא הייתה בהלם שחברותיה לטירונות לא הכירו את יהודית רביץ", מספרת יעל. "כמשפחה, הלכנו יחד להמון הופעות של אמנים ישראלים, כולל של 'ג'ירפות'".
עין לא נותרה יבשה בטקס גילוי המצבה כאשר להקת "ג'ירפות" שרה לה את השיר "גג", שאהבה כל כך. אמה של נעמה נפגשה שנית עם חברי הלהקה, גלעד כהנא ויאיר קז, שהגיעו לאולפן. "הגענו לבית העלמין בעפולה ועברנו את אחת ההופעות הכי משמעותיות שהיו לנו בחיים", מספר כהנא. "התפרקנו יחד בשירה, זה רגע שאתה מבין שמה שאתה עושה זה לא אמנות. זה פשוט לפתוח את הפה ולאפשר לדבר לקרות. זה היה רגע מכונן. התחלנו לבכות לאורך השיר ואחרי זה התחבקנו ואני חיבקתי את יעל. פשוט בכינו יחד לאורך השיר, גאינו באותם תווים בערך".
במסגרת פרויקט "לבכות לכם", בשיתוף מפעל הפיס, הפגשנו בין המשפחות השכולות לאומנים שיקיריהם אהבו , שביצעו את השירים שנגעו בהם ושיזכירו להם אותם מתוך אמונה בכוחה של האומנות והתרבות לחזק ולרפא.
בשיתוף מפעל הפיס