הם מצחיקים אחד את השני, שותים יחד את הקפה הראשון של הבוקר, חולקים סודות ורכילות, ומדברים זה עם זה כל יום יותר מכל אדם אחר. לפני 35 שנה ניסו הארי וסאלי להוכיח שגברים ונשים סטרייטים יכולים להיות רק חברים, ונכשלו. והנה, גורי אלפי וגלית מתפעלים חברות קרובה ואינטימיות רגשית עם קרוב לאפס מתח מיני. "קודם כל, זה לא היה עניין אף פעם", מבהירה חוגי. "לגורי יש מיליון חברות, אז זה לא עובר כמוזר. גם ספקטרום החברים של גורי כל כך רחב, שזה שאני בת זה שולי, יש לו חברים קשישים וגם בני 20. יש לו חברים משונים מאוד".
גורי: "בקיצור, היא נמשכת. היום דיברנו חצי שעה ברדיו על פעולות העיכול שלי. ולפני שבוע על הכינים של גלית. אינטימיות ללא מין אכן אפשרית. כמו נישואים".
חוגי: "אנחנו חברים עם משימה משותפת. זה מסדר טוב את היחסים. אני יכולה להגיד שאין לי כל כך חברים בשלב זה של החיים. כאילו חברים רק חברים. זה תמיד בא עם עוד משהו. עובדים יחד. הילדים מסתדרים. יש לי תינוקת בת שנה, אני חושבת שיותר ריאלי שאני אתחיל לרוץ מרתון מלהתחיל עכשיו לייצר מתח מיני עם הזולת. זה שאני באה עם שיער אסוף לרדיו זה הישג וכל הכבוד לי וזה המקסימום שיקרה מבחינת פתיינות".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
החודש שודרגה מערכת היחסים שלהם. תוכנית הבוקר הזוגית שלהם ברדיו תל אביב בארבע השנים האחרונות הוקפצה לרצועה היוקרתית של שבע בבוקר ("גורי אלפי וגלית חוגי בבוקר"). אחרי השלטון המבוסס של טל ואביעד בבוקר, גורי וחוגי מרגישים שהבשילו התנאים לערבב את הקלפים מחדש. תוכנית הרדיו שלהם מביאה אותם, בדיוק כמו שהתרגלנו לקבל: מצחיקים, דעתנים, מערבבים בין נמוך לגבוה באותה מידת רצינות ואינפנטליות.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הם הכירו לפני עשור ב"האחיות המוצלחות שלי", סדרת הביכורים שכתבה חוגי עם נועה ארנברג, שאלפי ביים, ומאז הם בלתי נפרדים. דואגים להביא אחד את השני לכל מקום, לארח, לשתף, ליצור. בשנה שעברה, איחדו שוב כוחות עם "מי שמע על חווה ונאווה", שאלפי ביים וחוגי וארנברג כתבו. חוגי מספרת שהיא זממה על גורי הרבה לפני שהוא בכלל תיכנן לביים משהו. "חשבנו מי האיש הכי מצחיק בישראל. דיברנו בינינו, נועה ואני, ואז פתאום גורי נכנס לבית הקפה שישבנו בו. אמרנו: מישהו מקשיב למה שאנחנו מדברות כאן".
הצגת את עצמך?
"נראה לך? ברחנו משם. התקשרנו למפיקים שלנו ואמרנו, אנחנו רוצות את גורי אלפי. חשבנו שזו חוצפה. שאנחנו מבקשות מישהו לא הגיוני. אבל אז זה פשוט קרה".
גורי מספר שלא היה בכיוון, אבל אחרי שקרא את הפרק הראשון, ידע שאסור לו לסרב. "עזוב שאין דבר שמרגש אותי יותר מאחוות אחיות, אבל אף פעם לא קראתי משהו שמתנגן לי בראש כל כך אותנטי בדיוק כמו שאנשים מדברים".
זוכרים את הפגישה הראשונה?
חוגי: "אני זוכרת אפילו את החולצה שגורי לבש. לוס פולוס הרמנוס מ'שובר שורות'. זה היה מרגש מאוד. הוא בא ואמר, 'היי, אני גורי'. זה הדהים אותי. מה אתה אומר לי שאתה גורי? מה, אתה מפגר?".
מתי הבנתם שזה קשר משמעותי יותר מסטוץ של סדרה?
גורי: "היה שלב שחשבנו שגלית צריכה לשחק את אחת האחיות. עבדנו בזה למרות שהיה ברור שיש אופציה שזה לא יקרה. ברגע הזה היא קנתה אותי לגמרי. היה משהו אצילי, חמוד, חשוף, פגיע, בזה שאדם שחולל את הסדרה מגיע לאודישנים, עוד פעם ועוד פעם, מוחל על הכבוד, ובסוף אמרו לה 'לא'. היא בלעה את זה והמשיכה הלאה כי היא ראתה את התמונה המלאה. זה היה רגע התאהבות אמיתית. היו לנו גם הרבה ויכוחים, בעיקר בעונה הראשונה, סערת רגשות, וואטסאפים קשים, אבל אף פעם בדרך לא אמרתי, 'פה זה נגמר. אני לא אהיה איתה יותר בקשר'. אנחנו כמו אחים ואנחנו נפתור את זה".
חוגי: "גורי הוא הבן אדם שאני מדברת איתו הכי הרבה, ולהפך, כבר הרבה זמן. אבל בוא, גם היום, כשגורי מתקשר אליי, אני חושבת שאולי זו השיחה שהוא יגיד: 'די, אנחנו מפסיקים'".
גורי: "באמת?!"
גורי: "יש אירועים לאורך ההיסטוריה שכולם מבינים את משמעותם. טל ואביעד הם אירוע כזה". חוגי: "זו הייתה הפרידה הכי כנה שראיתי בעולם הבידור אי פעם. אלה לא היו גירושים יפים. הם היו גירושים אותנטיים. שלום וביי. אנחנו לא אוהבים יותר אחד את השני. לא מסתדרים יותר"
אתם יודעים את כל הסודות אחד של השני?
גורי: "אנחנו יודעים יותר מדי. אבל אנחנו כן שוכחים את האינפורמציה".
חוגי: "אני דווקא זוכרת הרבה דברים".
ברמה שתוכלי לסחוט את גורי אם תרצי?
חוגי: "העניין עם גורי הוא שהוא לא מתבייש בכלום. גורי הוא אדם עם סודות מאוד קטנים. מהסודות הגדולים הוא מתפרנס. הוא עשה לא מזמן הופעה גדולה בהאנגר. כל המשפחה שלו הייתה בקהל והוא סיפר מה מילת הקוד שלו ושל הילה לקיים יחסי מין. הבת שלו בת התשע בקהל, כן? וכולם מוחאים כפיים וצוחקים. אז כמה סודות האיש הזה יכול לשמור?"
מה מילת הקוד?
חוגי: "סימה נון".
הזמרת? לא הבנתי.
גורי: "כן, סימה נון, שזה בעצם שים מנעול על הדלת".
חלוקת התפקידים ביניהם, גם אם הם מתנגדים לה, נראית ברורה. אלפי הוא המנוסה, מר קונצנזוס, מדורת השבט. חוגי היא התסריטאית המבריקה, האנדרדוג שעשתה את המעבר מאחורי הקלעים, ולא חושבת פעמיים אם לומר את מה שגורי עדיין מהרהר אם לומר בקול רם. "אנחנו באים מאותו בית ליברלי, פרו-עממי, שרוצה לקדם מזרחים, שרוצה להאיר עוולות. יש משהו בעניינים הפוליטיים שבהם אני יותר שמרן, וגלית היא יותר..."
חוגי: "קיצונית?"
גורי: "לא קיצונית, אבל יש שמאלנות שאני כבר לא שם. במיוחד לא באוטומט".
חוגי: "לשנינו קשה מאוד עם החלוקה של ימין-שמאל. בגדול, אני מרגישה שכל הזמן משחקים על הראש שלי. אין לנו את החלוקה הטבעית הזאת. בכל הצד של האקטואליה, אנחנו לא מתחלקים באופן אוטומטי לנושאים".
גורי: "נוצר הסכם זוגיות, ובמסגרתו אנחנו מאוד מקשיבים ולא פוסלים, ולפעמים גם לא מסכימים. לא דיברנו על זה, אבל גלית הסתנכרנה איתי על זה שאין לנו פוליטיקאים בתוכנית. לא מראיינים פוליטיקאים כהחלטה".
טל ואביעד הפכו את הזוגיות הרדיופינית שלהם להצלחה מסחררת. הופתעתם מהפרידה?
גורי: "יש אירועים לאורך ההיסטוריה שכולם מבינים את משמעותם. טל ואביעד הם אירוע כזה. הם שינו את הרדיו ושינו את איך שמדברים ברדיו, את הפורמליות. הם באו ואמרו: אנחנו בני אדם ויש לנו מלא חוויות ואנחנו נתווך את הדברים שקורים בחוץ דרך הפילטר האישי מאוד שלנו'".
חוגי: "הם שינו את איך שמקשיבים לרדיו, בעידן של טרום-הרשתות".
ועדיין, האהבה לא ניצחה.
חוגי: "זו הייתה הפרידה הכי כנה שראיתי בעולם הבידור אי פעם. אלה לא היו גירושים יפים. הם לא אמרו: 'ונאהב תמיד'. אלה היו גירושים אותנטיים. שלום וביי. אנחנו לא אוהבים יותר אחד את השני. לא מסתדרים יותר. אפילו בפרידה שלהם הם נירמלו משהו בלתי מנורמל".
הסיפור איתם נורא עצוב כי הוא נוגע בשבר של הפנטזיה על זוגות מקצועיים. גם זה לא לתמיד.
חוגי: "בטוח היה שם ריב. אני לא יודעת מה קרה, אבל אני סקרנית".
גורי: "הייתי שמח אם היינו לומדים מזה משהו. אני אדם פאסיב-אגרסיב בתוך זוגיות, נעלב ושומר והולך עם מטען. נפיץ. אם יש משהו שלמדתי מגלית, לאו דווקא מהילה, זה לא לפחד להיות הבן אדם שיוצא כבד ולהמשיך הלאה. במובן הזה, אני מרגיש שאנחנו לא דורכים על הבהונות אחד של השני".
התוכנית שלכם הוקדמה עכשיו לרצועת הבוקר המוקדמת, כשכבר אין תחרות רשמית מול טל ואביעד. כל עוד הם שידרו, חששתם להתחרות מולם ראש בראש?
חוגי: "זו לא יוזמה שלנו, זה בא מהתחנה".
גורי: "וגם הבשלנו לרגע הזה. ברמה האישית, המקצועית, עכשיו זה נכון לנו. כשהגענו לרדיו תל אביב הציעו לנו לקחת את רצועת הבוקר המלאה. לא התאים. היום מה שאנחנו עושים מתאים לנו לחיים".
חוגי: "העולם השתנה. יש הרבה אפשרויות. יש פודקאסטים. אנשים מחברים את הטלפון ושומעים מה שבא להם. גם עכשיו, עם טל ברמן, אביה פרחי ותם אהרון, אני לא מרגישה שהם לוקחים לי משהו. עוד לא שמעתי את התוכנית".
עינב גלילי, ששידרה עם אור ישראלי את תוכנית הבוקר ברצועה שאתם משדרים בה עכשיו, טוענת שתוכניתן בוטלה בגלל התבטאויות שלה ב"פגוש את העיתונות" נגד ניסיונות ההפיכה המשטרית.
גורי: "אנחנו במקום שאנחנו אומרים את מה שאנחנו רוצים להגיד תמיד. מעולם אף אחד לא אמר לנו מה ואיך להגיד".
חוגי: "למרות שפעם באה מאזינה לצעוק על הרדיו אחרי שאמרתי שלא חייבים להצביע, וגוביתי מאוד".
גורי: "את עינב ואור אנחנו אוהבים. התבאסנו ברמה האישית".
יש משהו בתוכנית בוקר מהסוג שלכם שאסור להיות בה משעמם. הכול צריך להיות שנון ומצחיק.
גורי: "גם בארוחת ערב עם חברים אני לא מרגיש שאני יכול להיות משעמם. כוח-העל שלנו זה לחפש עניין. לעורר עניין. לאבחן דברים. אלה דברים שאנחנו משתמשים בהם מגיל אפס. אבל אני לא קם בבוקר ואומר, אני צריך להיות שנון או שתהיה לי דעה. אני צריך להיות אותנטי".
חוגי: "אף אדם לא משעמם כשהוא לבד עם עצמו. אתה משעמם רק מול מישהו. אנחנו מתעניינים אחד בשני".
ויש עוד דבר, המחויבות הזאת לאקטואליה. אין מקום לטיפת אסקפיזם.
גורי: "אף אחד לא יכול להרשות לעצמו במדינה הזאת להיות א-פוליטי או מעל האקטואליה. גם הדור הצעיר יודע הכול, לפעמים יותר ממה שהם צריכים. קצב האירועים הוא בלתי נתפס. אנחנו לא יכולים כמעט להקליט תוכנית מראש. הרי בתוך חצי שעה יקרה פה משהו שישנה הכול ויחייב אותך להגיב".
חוגי: "המתג הזה, להיות מחובר לחדשות, גורם לך להרגיש שאתה בעניינים. אני מרגישה כאילו יונית לוי מחכה לי בישיבת הנהלה. כמו שאבא שלי היה אומר: 'שקט, נותנים חדשות'. כי הוא גם חלק מזה. יש משהו בישראל שכשמשהו קורה אתה רוצה להיות שם. יש איזו תחושה שהסורים על הגדרות. הנאצים בדרך".
גורי: "אני לא מוטרד מעתיד המדינה. אני מוטרד מהווה המדינה. מאיך שהכול מתנהל. כמה הכול שביר". חוגי: "ניהול הסכסוך זה מדיניות של אנשים רמאים ושקרנים ואין דבר כזה. הם אומרים אין פרטנר ואין עם מי לדבר. אלה שקרים"
הישראלים באובססיה על דרכון זר. יש לכם מחשבות לקום ולעזוב את הארץ?
גורי: "אנחנו מושקעים כאן משפחתית. המשפחות שלנו עשו מהלך מאוד גדול בחיים שלהם, חירפו את נפשם כדי שהחלום הזה יקרה ושלנו הדברים ייראו מובנים מאליהם. המקום הזה לא מובן מאליו. הלגיטימיות, הישראליות, לא מובנות מאליה, ואנחנו עובדים בלתחזק אותן. אני לא מוטרד מעתיד המדינה. אני מוטרד מהווה המדינה. מאיך שהכול מתנהל. כמה הכול שביר. מחוסר השיח. מזה שיש מילים שנעדרות לחלוטין מהשיח: שלום, פתרון, דיאלוג. מכעיסות אותי הבורות והנבערות".
האיומים על דיקטטוריה מטרידים אתכם?
גורי: "יובל נח הררי ענה על זה יפה. אני לא חושב שהישראלים בנויים להיות עבדים. הישראליות לא בנויה ככה שיהיה דיקטטור ויהיו נתינים. כולנו בעלי אינטרסים".
חוגי: "ישראל לא תהיה לעולם דיקטטורה אבל היא גם לא הייתה אף פעם דמוקרטיה".
איך לקחתם את סיבוב הלחימה האחרון?
גורי: "זה מעורר פחד, דיכאון, כמה עוד סיבובים יהיו לנו וליישובי העוטף, ולעזה, ולילדים בכל מקום בפאקינג מטר מרובע שאנחנו חיים בו, ואין אף תוכנית אחת - אחת! - שמישהו מביא לשולחן. אפילו טראמפ הביא תוכנית. בהסכמי אברהם הרגשתי שאנחנו בפתחו של משהו חדש. חשבתי שאולי הערבים שמסביבנו, רחוק מאיתנו, יעזרו לפתור את העניין הזה בעזרת הרבה כסף".
חוגי: "אם הייתי פלסטינית, הייתי מאוד נעלבת מהסכמי אברהם. מה אתם עושים שלום עם ערבים? הלו, אנחנו פה. ההתעלמות מרחיקת לכת".
גורי: "אני שונא את זה שהגענו למצב שזה בסדר שאין פתרון".
ניהול הסכסוך.
חוגי: "ניהול הסכסוך זה מדיניות של אנשים רמאים ושקרנים ואין דבר כזה. הם אומרים אין פרטנר ואין עם מי לדבר. אלה שקרים. כולם רוצים לחיות. וזה יותר נכון מכל מיני מה שיגידו כל מי שמוכר לנו את ניהול הסכסוך".
שניהם בני 40 פלוס, אבל במקומות שונים בחיים. גורי, 46, נשוי אלף שנה להילה, פלוס ארבע בנות מתבגרות. חוגי, 43 חיה עם בן זוגה גל ענר ושני ילדים קטנטנים. הוא לא ישן בלילה כי הבת שלו יצאה עם האוטו. היא לא ישנה כי לתינוקת שלה צומחות שיניים. גורי הוא ארלי-בלומר קלאסי, חוגי היא לייט-בלומר.
גורי: "הזוגיות שלה עם גל מסקרנת אותי. זה שהם לא התחתנו. הם חיים בדפוס אחר ממה שאני רגיל מגיל 23. עם כל הטקס".
חוגי: "ובוא לא נשכח את דואט החתונה שלהם. הילה והוא הקליטו דואט - 'ואיך שלא' - והשמיעו את עצמם שרים לעצמם בכניסה לחופה. שמעת על דבר גנוב יותר?"
גורי: "אני חושב שהיה בזה הרבה טעם טוב. בכל מקרה, החיים של גלית מאוד מעניינים אותי. היא נולדה וגדלה בחיפה. גם מאוד מסקרן אותי. כן יש לנו את אותם הדברים שעשינו כילדים. הרפרנסים התרבותיים שצרכנו מסונכרנים".
יש פער מאוד גדול בגילים של הילדים שלכם. אלה התמודדויות אחרות.
חוגי: "גורי רוצה תינוק. או תינוקת".
גורי: "עדיף תינוק".
חוגי: "בן אחרי ארבע בנות? זו בעיה".
גורי: "נגדל אותו בנפרד. בכלל, לגלית יש הרבה ביקורת על היחסים שלי עם הבנות שלי".
חוגי: "בסדר, כי יש דברים שדי. אתה לא יכול ללכת עכשיו להחנות לה את האוטו יותר טוב בארבע לפנות בוקר. תגיד לה: 'תסתדרי'".
גורי: "אני בוחר להיות מאוד זמין לבנות שלי ולא לשפוט אותן. אני יודע שיש מחיר נפשי בלבקש ממני משהו באותו רגע, והדבר האחרון שהן רוצות זה לשמוע עכשיו את הדעה שלי. אני משתדל לנקות הכול ולעשות עבורן דברים".
חוגי: "אבל אין לי רק ביקורת. אני באמת חושבת שגורי הוא אבא מדהים. זה מאוד יפה לראות את ההורות שלו. כי להיות הבת של גורי אלפי בא עם מחיר לשלם, גם עם הרבה פריבילגיות וקיצורי דרך. אבל בכל זאת, האיש עומד על הבמה ומספר עלייך דברים מאז שנולדת. על אמא שלך ועל האחיות שלך".
"מי שמע על חווה ונאווה", הסדרה האחרונה שלכם, עסקה בין היתר ביחסי גברים-נשים פוסט מי-טו. אפשר כבר לסכם את השינוי שעשתה המהפכה הזאת?
חוגי: "לפני שבוע וקצת יעל גרינברג, שנאנסה בקיבוץ שמרת, מתה. לא זוכרת את הניסוח המדויק, אבל שלומית הברון כתבה: 'זוכרים את הנותנת מהשכבה שלכם שמצצה לכל השכבה? במילים אחרות זה היה אונס קבוצתי'. אני מרגישה על עצמי, שרוב השנים חייתי לפני עידן מי-טו, אני עוד מגלה בעצמי את הארצ'י בנקר הפנימי, את המקומות שאני עדיין עיוורת אליהם. מי-טו הצעידה את העולם, בעטה אותו בוולה קדימה".
גורי: "אני שופט את עצמי על דברים שאמרתי או עשיתי בעבר מול נשים, ובכלל מול העולם. הייתה תחושה ש'ככה זה' ואז פתאום האירו לנו איך זה באמת אמור להיות. יש הרבה אבות לבנות שעדיין נשארו עם הנקודה העיוורת. אבל לשמחתי, הילדות שלי גדלות לתוך המהפכה ומאוד מדברות אותה".
אנחנו צריכים לסיים.
חוגי: "פתאום נזכרתי שאני כן יודעת איזה סוד או שניים על גורי. לא יודעת אם אני אוכל לסחוט אותו, אבל זה כן יביך אותו".
מעולה. תני לי את זה.
גורי: "לא!"
חוגי: "לדעתי, בשום מקום בעולם אין תמונה של כפות הרגליים של גורי. לא צפיתי עדיין בפלא, אבל אני יודעת שהוא לא ירצה שיראו אותן. אז אצלם אותו בחשאי ואסחט אותו. אני אהיה הנתן אשל של כפות הרגליים".
ערוץ 14 / גורי: "בטח שצופה. בעיקר ב'הפטריוטים'. יש שם רגעי טלוויזיה שאין במקומות אחרים מעצם זה שהם בהתהוות. חד-משמעית טלוויזיה לגיטימית. יש לי שם גם חברים שמשדרים ועובדים מאחורי הקלעים".
חוגי: "טרם הסתקרנתי. בינתיים אני רק מרגישה שאין לי מה לחפש במסיבה שבה בעיקר מסתלבטים עליי".
טלי גוטליב / גורי: "תעלומה. זה אפילו לא טרול. זה לא שהיא חושבת ככה אבל אומרת ההפך כדי שיקרה ככה. זה אקראי. יש את אלה שרוכבות על המקום המבדר, ומבינות את הערך של רייטינג, אבל היא אמוציונלית ללא בקרה, הדברים שהיא אומרת, חלקם הסתה פרועה".
חוגי: "ממגינת אנסים ועד הבחירה להיכנס ב'כנפיים של קרמבו', אני לא מצליחה לפענח את האישה הזאת, ואני אוהבת פסיכולוגיה של אנשים. היא שום דבר. עדיף לי שהיא תהיה חברת כנסת עם דעות מטופשות מאשר שתגן על אנסים".
עסקת טיעון לנתניהו / גורי: "בעד. בכל עסקת טיעון יש הודאה. להגיד: שלום, אני מודה שעשיתי כך וכך. אני אשמח לשמוע אותו מודה ולוקח אחריות על משהו. אם אחרי זה יחליטו שהוא עדיין יכול להיות ראש ממשלה, אז שיהיה ראש ממשלה".
חוגי: "לא הצבעתי לביבי מעולם ועדיין אצטער מאוד לראות עוד ראש ממשלה או נשיא נכנס לכלא".
בן גביר / גורי: "שנים סירבתי להדהד אותו. סירבתי להאכיל את הטרול. אבל מהרגע שהוא הפך לשר לביטחון לאומי אני שופט אותו באמת ולחומרה על מה שהוא עושה במסגרת תפקידו. הציון: אפס".
חוגי: "משחק בכל הקלישאות. פעם, עוד לפני שנכנס לכנסת, כשהוא היה רק טרול, הוא היה מפתיע. הביא אריתראים לבריכת גורדון ועורר דיון. אבל עכשיו, אחרי שהוא הפיל את חוק האיזוק האלקטרוני, והביא חוק אחר מנוול ומרושע, אז מבחינתי הוא הפך לקלישאה של תוקפן".
מחאת הטייסים / גורי: "הקלף שאף אחד לא צפה. הקלף שעצר את החקיקה. זה ופיטורי גלנט. חד-משמעית מחאה לגיטימית. אגב, כמו שקרה פעמיים בחודש האחרון עם הפלוגה של גולני. אם אנחנו צבא העם, אז לעם יש מה להגיד גם כשהוא בצבא ואתם תצטרכו לשמוע".
נשים שפותחת אונלי פאנס במהלך פמיניסטי / חוגי: "כל מי שעושה משהו ומרגישה שזה מעשה פמיניסטי, אני מאחוריה, להוציא טלי גוטליב".
תוכניות שידוכים בטלוויזיה / חוגי: "אני תמיד חושבת לעצמי שהייתי רוצה להיות בניסוי הזה רק כדי לראות את מי סידרו לי. אבל לא הייתי הולכת לזה".
"יורשים" / חוגי: "וואו. כל השייקספיר בסדרה אחת. למרות שעדיין אין לי כוח לצפות בהכול".
"דנה קמה" / גורי: "מושלם. הכי מעניינת והכי חכמה. העולם הזה שהוא זר לי, כי אני אף פעם לא מרגיש איתו בנוח, בדיבור, מרגיש שאסור לי להיכנס לשם, ועכשיו אני מסתכל על זה, ובתוך שבע דקות, הייתי כל כך מחויב ונרגש מהדברים שהיא אומרת ועושה. ממש התאהבתי".
חוגי: "מה שדנה אינשטרנשיונל רוצה - אני באה".
רולאפס / גורי: "ניסינו לאכול את זה בשידור, ואז מיד אחרי קראנו שזה גורם בעיות לב, אז הפסקנו".
חוגי: "טעים, אבל אין מה להתמכר".
פורסם לראשונה: 07:50, 19.05.23
