"במאי 2009 חבורה של שחקנים צעירים הופיעו לראשונה בטלוויזיה, עד 2020 כולם התפרסמו בכל העולם ושלושה מהם היו מתים", אומרת הכתובית בתחילת הפרק הראשון בסדרה "Glee: מחיר התהילה", שעלתה אמש ב-yes. סדרת הדוקו נעה סביב מה שנהוג לכנות "קללת גלי", אותה קללה המיוחסת למיוזיקל הנעורים, שעלה באמצע העשור הקודם ברשת פוקס והפך לסנסציה.
Glee הייתה פיל גוד TV. היא נוצרה על ידי הכוכב העולה דאז, ראיין מרפי, ועקבה אחרי נערים ונערות אאוטסיידרים שאוחדו למקהלה. היא נתנה קול לשכבת גיל שנאבקה עם סוגיות כמו דימוי עצמי ופופולריות, נטייה מינית ומוצא אתני, והפכה את הכוכבים שלה לפופולריים ואהובים ברמה שחלקם התקשו להכיל ולהתמודד איתה. אלא שככל שהעונות התקדמו הלכו ונקשרו עם הסדרה שלל שערוריות וטרגדיות, שהעיבו על הכוונות הטובות. המעריצים של "גלי", שהייתה בין הסדרות הראשונות שגדלו והתעצמו הודות לרשתות החברתיות, עקבו בדריכות אחרי ההתפתחויות, שחלקן התרחשו אחרי ירידת הסדרה, לאחר שש עונות מצליחות, הופעות, אלבומים וכל הג'אז הזה.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
כמעט עשור עבר מאז ש"גלי" ירדה מהמסכים, והיא בכל זאת ממשיכה להעסיק את הצופים הנאמנים שלה, מה שהצדיק, בעיני דיסקברי+, צלילה מחודשת אל קורותיה העגומות. תחת הקטגוריה הזו אפשר למנות בעיקר את מותם של שלושת הכוכבים שלה: קורי מונטית (גופתו נמצאה בחדר בבית מלון שהיו בו גם אלכוהול וסמים); מארק סלינג (התאבד בתלייה בעקבות הרשעתו באחזקת פורנוגרפיית ילדים) וניאה ריברה (גופתה נמשתה מאגם בקליפורניה ובנה בן הארבע נמצא בחיים על סיפון סירה עליה יצאו שניהם לשיט).
תתי סעיפים של הקללה כוללים גם תדירות מוות גבוהה של אנשי צוות משלל סיבות, חלקם בהתאבדות, המוניטין של שחקנית מרכזית אחרת בסדרה, ליאה מישל, כ"אישה קשה" וחשיפה של מליסה בנויסט, עוד שחקנית בקאסט, שהייתה קורבן של אלימות במשפחה מצד בן זוגה. גם מי שמורגל בשערוריות הוליוודיות עשוי להודות שמדובר בסטטיסטיקה קצת גבוהה יחסית לסדרה אחת, ואולי זה הפער בין התכנים החיוביים של הסדרה ובין ההתרחשויות מאחורי הקלעים הוא זה שהופך את האירועים האלה לצורמים במיוחד. ככה או ככה, ל"Glee: מחיר התהילה" אין באמת איזו אמירה או אינפורמציה מהותית עבור הצופה בנושאים האלה.
במשך שלושה פרקים סוקרת את הסדרה את מה שכבר ידוע, בעיקר למעריצים, מסכמת את המידע המוכר לגבי כל אחד מהמקרים ויוצאת מגדרה כדי לשער השערות שיסבירו את הבלתי מוסבר. מדוע מונטית, שכבר התוודה בתקשורת על עברו כמכור לסמים ואלכוהול, מעד וחזר להתמכרות הישנה שלו? האם זה בגלל הלחץ הגדול שהופעל על הקאסט שעבד ללא הפסקה? חוקר מקרי מוות של סלבס מנסה להתחקות אחרי העדויות ולהציע פרשנויות, אבל בעיקר משרת את הסיבוב העצוב שמחטט בפצע. במקרה של ריברה נעשה ניסיון נוסף להעלות לסירה שעליה נמצא בנה מעין בלש שעיין בתוצאות הבדיקות שנעשו לגופה וניסה להעריך מה הביא למותה, אבל שוב, ללא מסקנות חותכות או משהו שלא הייתם יכולים לקרוא בוויקיפדיה. במקרה של סלינג לא היה שום ספק, האיש התאבד מסיבות ידועות, והדוקו מתעכב בעיקר על עדויות של אנשי צוות שטענו שהוא היה "עמום" או סתם נבזי כמו הדמות שגילם.
אפשר להבין את הרצון עליו רוכב הדוקו, לפענח מקרי מוות מסתוריים כביכול, להצמיד להם סיבה, להקנות למעריצים סוג של ידיעה לגבי השחקנים והדמויות שכל כך הזדהו איתם, אבל "Glee: מחיר התהילה" היא דוקו ממעגל שני או שלישי, שלמרות הכסות הדרמטית שלו לא באמת מצליח לחדש. בני המשפחה היחידים שמתראיינים אליו ועשויים היו לשפוך קצת אור על הנסיבות הם אביה של ריברה ואחיו של אחד מאנשי הצוות שהתאבד במהלך הצילומים. השאר הם בעיקר שותפים לדירה, עוזרי מפיקים, מעצבי שיער ואנשים אחרים שעבדו על הסט אבל לא בצמתים משמעותיים, בטח לא ריאן מרפי עצמו. רובם מעלים את אותן תהיות שמעסיקות את המעריצים אבל לא מפצחים את החידה. יכול להיות שדשדוש בידוע הוא חלק משלבי האבל והקתרזיס שנחוצים למעריצי הסדרה, אבל כל השאר יתהו פחות מה קרה לקורי ונאיה ויותר מה קרה לשלוש השעות שהשקיעו בסדרה שהיתה יכולה להצטמצם בקלות לשעה.