בזיכרונו של נדב חרוסט, מחנות אופנת הרחוב Not For Sale, עוד צרוב יום שלישי ה-29 בדצמבר 2015. בשעות הבוקר הוא קיבל שיחת טלפון מנציגי אדידס בישראל, שתהו אם בהתראה קצרה של עשר שעות הוא יוכל למכור בחנות את הדגם הרביעי והחדש משיתוף הפעולה עם קניה ווסט: Yeezy Boost 350 Oxford Tan. הוא השיב בחיוב. השמועות בעיר סיפרו כי הדגם יימכר בפקטורי 54 בנמל תל אביב, אבל האספנים המושבעים כבר ידעו לאן להגיע. בשעות הצהריים המוקדמות החלו להתאסף בכניסה לחנותו שברחוב בעלי מלאכה במרכז תל אביב אספני סניקרס ובני נוער לקראת המכירה, שהחלה בשעות הערב המוקדמות. מאות הזוגות ששווקו בישראל נחטפו תוך דקות. היה זה הרגע שבו הבין חרוסט כי שגעת אספני הסניקרס הפכה מזירה ליודעי ח"ן לנחלת המיינסטרים.
חרוסט הוא אחת מדמויות המפתח בסצנת הסניקרס ואופנת הרחוב בישראל. לפני עשור פתח בוטיק המתמחה במותגי סטריט עכשוויים, ובקרוב מאוד יעתיק את מקומו לחלל גדול יותר, מרחק סקייטבורד ממשכנו הנוכחי. הוא נחשב לאחד מאספני הסניקרס הראשונים והכבדים בארץ, עם אוסף של קרוב לחמש מאות זוגות נעליים שלמעלה ממחציתם תרם. בריאיון המתקיים בבוטיק בשעת צהריים הומה, כשארגזים עם דגם בלוגה הפופולרי של Yeezy חוסמים את הכניסה, הוא מספר שכיום הוא הולך עם ארבעה זוגות בלבד. מינימליסט.
רוח המפקד נוכחת בבוטיק. בשעות הבוקר הושק דגם מיוחד של אדידס במחווה לסרט חג המולד הנצחי "שכחו אותי בבית", והלקוחות המכורים מציפים את החלל הלא גדול במטרה לרכוש דגם נוסף לאוסף. אחרים נכנסים ומחפשים דגמים משיתופי פעולה קודמים או תרים אחר דגמים ייחודיים, כמו Jelly Belly של ריבוק. לקוח צעיר שנמלט מהמשרד לחצי שעה שמע שניתן להשיגו אצל חרוסט. "אין דרך להשיג מידה 43 בשום מקום בעולם", הוא מספר נרגש, מופתע שמצא אותו. אחר כך הוא התלבט אם הדגם הצבעוני שלרגליו בכלל מתאים לאישיות שלו, אבל בסוף קנה. בניגוד לאספנים שרוכשים דגמים כדי שיעמדו כאובייקט עיצובי בוויטרינה, הוא יצא עם הנעליים לרגליו. יש גם כאלה, שפשוט אוהבים נעליים מסוימות.
בחמש השנים האחרונות הפכו הסניקרס מנעלי הליכה לפריט אספנות, ובראש הפירמידה מתחולל קרב ענקים בין שניים: Air Jordan 1 של נייקי ו-Yeezy של אדידס. ראש בראש בין כדורסלן עבר מיתולוגי לראפר ומוזיקאי שמזוהה עם אופנה גבוהה ובתי אופנה כמו בלנסיאגה ולואי ויטון, שני גברים שחורים שמוכרים אופנת רחוב לנערים לבנים. אם בישראל נעלי הסניקרס הן פריט שופוני לאינסטגרם, בעולם הפכו נעלי הסניקרס לפריט אספנות שנמכר בבתי מכירות בסכומים של מיליוני דולרים. מאז 2017 נשבר השיא פעם אחר פעם. בשנת 2020 נמכר זוג נעליים חתום של אייר ג'ורדן 1 תמורת 615 אלף דולר, ובאפריל השנה נמכר דגם אבטיפוס של Yeezy עם נייקי (Air Yeezy1) שנעל ווסט בטקס הגראמי בשנת 2008 תמורת 1.8 מיליון דולר – הסכום הגבוה ביותר ששולם עד היום על נעלי סניקרס.
השינוי שעברו נעלי הסניקרס מפריט הנעלה פונקציונלי לפריט אופנה התרחש בסוף שנות ה-60, כשדגם הנעליים Pro Keds של חברת קדס הפך למזוהה עם סצנת ההיפ-הופ בשכונת ברונקס. זה לקח עוד כמה שנים עד שבמהלך שנות ה-70 וה-80 היו אלה נעלי הכדורסל שיצאו מהמגרשים לרחובות של הארלם, כשצעירים שחורים החלו לאמץ אותם כפריט המגדיר זהות ושייכות חברתית ותרבותית. החיבור אל מוזיקת ההיפ-הופ ששלטה באותן שנים בגטאות יצר יחד תת-תרבות חדשה בעלת סממני לבוש, ג'סטות, קהילה, מוקדי בילוי וז'רגון. דגמים כמו סופרסטאר של אדידס ונעל הזמש של פומה הפכו למדיהם הרשמיים של הנערים השחורים מהגטאות. באותן שנים החלה להתגבש גם תרבות של אספנות בעקבות דגמים ייחודיים שהוציאו חברות הספורט. מה שהיה במשך שנים תחום שעניין רק קהילה סגורה הפך לטרנד חוצה גבולות.
באמת חשבתם שלנעליים של קניה ווסט יהיה עיצוב שגרתי?
ג'ונאס אזולאי בן ה-26 עלה לישראל מצרפת לפני כמה שנים. הוא אוסף נעלי סניקרס מגיל 13, מחצית מחייו, ובין השנים 2017-2014 עבד בבוטיק האופנה הנודע קולט בפריז. את הימים שבהם היה "הילד הקטן בחבורה של אספנים", שחוסך את דמי הכיס שלו ועומד שלושה ימים בתור לסניקרס נדירות, הפך למקצוע. הקשרים והחברים שליוו אותו לאורך הדרך מאפשרים לו כיום גישה לנעליים נדירות.
אזולאי חי על קו ישראל-צרפת ועובד כאחד הדילרים החזקים בשוק המכירה מחדש (Re-Sale) של סניקרס מול לקוחות פרטיים. כשאזולאי התחיל לעבוד בקולט הוא החל לעבוד עם לקוחות פרטיים. "הגיעו לקוחות מדובאי שהיו מוכנים לשלם אלפי דולרים לדגם - והם רצו אותו מיד: מהיום למחר", הוא נזכר. שיא המכירות שלו, הוא מספר, היה זוג נעליים משיתוף פעולה של ג'ורדן עם דיור שנמכר בדובאי בסכום של 60 אלף שקל. השבוע הוא מכר דגם של שאנל עם אדידס ב-7,000 דולר. כשנשאל מהו הדגם הפופולארי כיום אצל אספנים, הוא עונה ש"ג'ורדן. אבל זה הייפ שיחלוף. לדעתי, פריט האספנים הבא יהיו דגמי Air Max של נייקי וניו באלנס".
אזולאי לא לבד. בחמש השנים האחרונות היה פיצוץ של ממש בענף הסניקרס, ואספנים רבים מוכנים להוציא סכומי כסף גדולים על נעליים נדירות. בריאיון ל-CNN הסבירה קייטלי דונובן מבית המכירות הפומביות כריסטי'ז כי "נעלי הסניקרס הפכו ממוצר פונקציונלי לפריט אופנה", הרבה בזכות המעבר שעשו הנעליים האייקוניות ממגרשי הכדורסל אל השטיח האדום של טקסי מוזיקה. המחירים הגבוהים משקפים את הצמיחה של שוק נעלי הסניקרס המשני (Re-Sale), אשר לפי הערכת אתר הסניקרס StockX שווה כ-10 מיליארד דולר. נתון זה צפוי לטפס לכמעט 30 מיליארד דולר עד 2030, מכיוון שמספר הולך וגדל של אספנים משקיעים בפריטים שמעוצבים במהדורה מוגבלת, כמו אלו של נייקי עם טרוויס סקוט ובתי אופנה כמו דיור או סקאי ומעצב האופנה המנוח וירג'יל אבלו מהמותג Off/White.
אייר ג'ורדן 1 - מותג מנצח הרבה אחרי שג'ורדן פרש מכדורסל
עם מותו של אבלו בחודש שעבר נסקו מחירי הנעליים בעיצובו בעשרות אחוזים. שיתוף הפעולה שלו עם אייר ג'ורדן 1 של נייקי עומד כיום למכירה תמורת 8,957 דולר, קצת פחות מ-30 אלף שקל. מותו המפתיע גרם למעריציו לרכוש נעליים ייחודיות בעיצובו, בעוד הדילרים העוסקים בתחום הקפיצו את המחירים. ביחסי הקח-תן של שוק הסניקרס, גם מוות פתאומי הוא פלטפורמה לעסקים. אבל אספנים שיוציאו עשרות אלפי שקלים לדגם ויציבו אותו בוויטרינה הם מתי מעט. רובם הגדול של הצרכנים רוכש דגם אחד שאותו ינעלו בסופו של דבר, גם אם פעמים ספורות בלבד.
"המיינסטרים שגילו את הסניקרס הם לא האספנים הגדולים שירכשו שני זוגות: אחד למדף ואחד לרגל", מסבירה יוליה פריליק-ניב, מייסדת קבוצת הפייסבוק הפופולרית Sneakers Group Israel המונה כיום 21 אלף חברים. מתוכם, היא מציינת, כמה עשרות בודדים הם אספנים כבדים, "עם קירות של סניקרס בבית". את הקבוצה פתחה לפני כשלוש שנים, לאחר שזיהתה את המהפכה שחווה התחום. שליש מהקבוצה הן נשים, היתר גברים, וטווח הגילים השולט הוא 30-18, לקוחות מובילי אופנה ממרכז הארץ. "אבל חברים בקבוצה אנשים מכל הארץ", היא מחדדת.
נעלי "שכחו אותי בבית", עוד מותג מהניינטיז שקם לתחייה בזכות הסניקרס
לדבריה, ייחודה של הקבוצה הוא בתוכן הנלווה ובאירועים הפיזיים שנערכים לחבריה, כמו יריד הסניקרס שצפוי להיערך בקרוב בפעם הרביעית. "המפגשים חשובים לקהילה", היא מסבירה, "כי אם רכשתי סניקרס ולא השווצתי איתם או תייגתי באינסטגרם – אף אחד לא יודע מזה. השופוני הוא חלק מהעניין".
השאלה הפילוסופית "אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע, האם הוא השמיע צליל?" מלווה גם את התחושות של חרוסט, שמצביע על הקבלה מעניינת בין התפתחות אספני הסניקרס במיינסטרים לבין יציאתו של טרנד הקעקועים מהשוליים לקהל הרחב – כולם עושים: חלקם כי הם באמת אוהבים ומתחברים לזה, היתר כי זה מצטלם יפה ברשתות החברתיות. "טרום עידן האינסטגרם, אנשים קנו מה שהם אוהבים – היום הם קונים מה שמצטלם יפה, מה שאי אפשר להשיג, מה שקשה לרכוש במחיר רגיל", הוא מסביר.
במילים אחרות, אנשים רוצים להוציא לאחרים את העיניים. "אין יותר טעם אישי אלא רק סמלי סטטוס. Yeezy שהושק לראשונה ב-2015 ואייר ג'ורדן 1, שזאת נעל משנת 1984 שכל הזמן חוזרת בשילובים חדשים, הפכו לפופולריות בשוק שנשלט היום בידי נערים בני 14 שעושים עליהן רי-סייל. ילדים שעוד לא נולדו כשמייקל ג'ורדן שיחק כדורסל". לדברי חרוסט ופריליק-ניב, נקודת המפנה החשובה בהפיכת אייר ג'ורדן 1 לפריט מיינסטרים היא סדרת הדוקו "הריקוד האחרון", שעלתה לשידור בנטפליקס בעיצומו של הסגר הראשון באפריל 2020. "אנשים ישבו בבית וראו נטפליקס", אומרת פריליק-ניב. "זאת אומנם סדרה על מייקל ג'ורדן, אבל הנעליים קיבלו פוקוס".
ומה תגידו על הדגם הזה של Yeezy?
השילוב בין שמות מפורסמים למהדורות מוגבלות הפך את המרדף אחר נעלי הסניקרס המושלמות למבצע צבאי. עמודי אינסטגרם ייעודיים, אתרי רי-סייל עם מכירות פומביות ומחירים שמאמירים גם למאות אלפי דולרים, קבוצות פייסבוק, חנויות המתמחות בנעליים עם קהילות אדוקות והדוקות כמו SneakerBox TLV של אוהד להב במרכז תל אביב – כולם רוצים לנפנף ברגליים בסמל הסטטוס החדש.
עוד דבר שהופך את הסניקרס לפריט אספנות מבוקש הוא החיבור בין שמות גדולים כמו כוכבי על מהשואו-ביז לענקיות אופנה. "הרבה חברות מייצרות היום מהדורות של שיתופי פעולה, כמו טרוויס סקוט עם נייקי והסווש (הלוגו של נייקי) ההפוך", מסביר חרוסט. "לצערי, מלבד החיבור שיש בין שני שמות גדולים, קשה לראות היום את ה-DNA של שני השותפים. פעם זה היה אקסקלוסיבי וייחודי, כמו לדוגמה החיבור בין מעצב האופנה אלכסנדר מקווין לפומה – היום פשוט מספיק להביא שמות גדולים וזהו".
"שיתופי פעולה הם מכפיל כוח שיכול לגרום לכך שדגם מסוים יהפוך לנדיר ונחשק, כמו גם שמות דוגמת טרוויס סקוט, וירג'יל אבלו וקניה ווסט", מחזקת פריליק-ניב. "מחלקות השיווק של המותגים הבינו את הצורך בבידול ומייצרות כמויות קטנות. נייקי היא חברה חכמה, הרי אין לה בעיה לייצר דגם במיליון חתיכות, אבל היא בוחרת לייצר אותו רק ב-12 אלף יחידות, שזה טיפה בים, אפילו לא עיירה בארצות הברית. הנחשקות היא חלק מהעניין".
