ב-2019 הפתיע הבמאי ראיין ג'ונסון ("בריק", "לופר") את הקהל עם סרט מז'אנר ה-Whodunit ("מי עשה את זה?", ז'אנר סרטי התעלומות הבלשיות. ש"ג). היה נדמה שג'ונסון בדרך להצטרף ליקום של מלחמת הכוכבים לאחר הצלחת "רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים" ו"מלחמת הכוכבים: אחרוניי הג'דיי" אותם ביים, אלא שהוא החליט לעשות עצירה קטנה עבור פרויקט צנוע יותר, תעלומה בלשית מלאת הומור. "רצח כתוב היטב" הביא למסך קאסט של שמות גדולים (כריס אוונס, ג'יימי לי קרטיס, אנה דה ארמס וכריסטופר פלאמר), כשבראשם עמד דניאל קרייג בתור הבלש האריסטוקרטי מהדרום, בנואה בלאנק. הסרט החזיר לחיים ז'אנר קולנועי ישן, גרף 311 מיליון דולר (על תקציב צנוע של 30 מיליון) והביא לג׳ונסון מועמדות לאוסקר בגין התסריט הטוב ביותר. שנתיים לאחר מכן רכשה נטפליקס את הזכויות לשני סרטים נוספים בסדרת "רצח כתוב היטב" בסכום "סמלי" של 465 מיליון דולר.
כעת "רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית" מגיע קודם לאקרנים, כאשר חודש לאחר מכן הוא יעלה בנטפליקס וזאת כחלק מתנאי העסקה עם ג'ונסון ושותפו המפיק הישראלי, רם ברגמן. קרייג חוזר לנעליו של בנואה בלאנק, בלש מוערך שמחפש אתגר חדש בחייו, כשהוא לוקח על עצמו את לפתור תעלומה נוספת, כשלצידו אנסמבל שכולל את אדוארד נורטון, ג'אנל מוניי, דייב באוטיסטה, קייט האדסון, לסלי אודום ג׳וניור, קתרין האן, מדליין קליין, ג'סיקה האנוויק ואפילו איתן הוק שמפציע בקטנה.
לריאיונות נוספים:
בריאיון שערכנו עם ג'ונסון טרם יציאת הסרט הראשון הוא שיתף בחבלי הלידה הקשים שהיו לו ואיך התקשה לגייס תקציב או לגרום לדברים לזוז לפני שקרייג הצטרף לפרויקט. מהרגע הסוכן בשירות הוד מלכותה (בדימוס) המפורסם בעולם עלה על הרכבת, היא תפסה תאוצה ולא עצרה. כוכבים, מזומנים, הכול כבר זרם לכיוון.
"טוב, אין ספק שהפעם היה יותר קל", צוחק ג'ונסון כשאנחנו פוגשים אותו ואת קרייג בבית מלון יוקרתי לא רחוק מכיכר טראפלגר הידועה שבלונדון. "רם ברגמן, המפיק, מוריד ממני המון לחץ בכל מקרה, אבל אני חייב להודות, שזה עושה את העבודה ואת התהליך היצירתי לפשוט יותר אם שאלת המימון יורדת מהראש".
"מה שעושה לי את העבודה קלה יותר", נכנס קרייג לדבריו. "והדבר שמאוד משחרר אותי בסרטים האלה הוא שראיין כותב את התסריט ורם מפיק, והם הכי טובים במה שהם עושים, מה שמאפשר לי להתרכז אך ורק בעבודה שלי, שהיא לשחק. אני לא מרגיש מודאג בקשר לשום דבר אחר, ותאמיני לי שחוויתי גם דברים הפוכים בקריירה שלי".
"היה לי חשוב לשים את המדיה החברתית בפרונט"
הקו שמחבר בין הסרט הראשון לשני הוא בנואה בלאנק. פרט לבלש ימצאו הצופים שהעלילה שונה לגמרי, הדמויות כולן חדשות וגם המיקום אחר. אה, כן, ויש גם פשע שצריך לפתור. "רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית", כפי שמציע השם, מתרחש על אי שטוף שמש ביוון, בניגוד לבוסטון החורפית והקרה שבה התרחש הסרט הקודם. הסיפור מתמקד בחבורת חברים ותיקה, בעלת פרופיל ציבורי די גבוה, שמתכנסת יחד על אי יווני שנמצא בבעלותו של חברם מיליארדר ההייטק האקסצנטרי, מיילס ברון (נורטון). בלאנק מקבל הזמנה לאי גם הוא, מה שמציב אותו במרכזה של תעלומת רצח.
"כשבאתי לכתוב את התסריט לסרט השני הקשבתי לאינטואיציה שלי. עם סדרת 'רצח כתוב היטב' מדובר בלקחת ז׳אנר שבו הסרטים נעשו כמו סרטים תקופתיים שהתרחשו ברובם באנגליה או במיקום אחר באירופה ובאופן בלתי מתנצל להעביר אותם לאמריקה של ימינו. בלי לפחד לדבר ולגעת בדברים רלוונטיים לתקופתנו. אז עם 'תעלומה יוונית' לא הייתה מחשבה של איך אני מתקדם מהסרט הראשון לשני, הרי אין פה התקדמות, אלו שני פרויקטים די שונים, אלא מחשבה על מה הם הדברים בשנים האחרונות שאני מרגיש שצריך לבחון, לצעוק עליהם ואז לצלול לתוכם".
כמו הדבר שאפיין את הסרטים של אגתה כריסטי, גם "תעלומה יוונית" מלא בארכיטיפים שרלוונטיים לימינו. ההרגשה היא שהפעם הדמויות הרבה יותר אקסצנטריות ומשוגעות. האם ככה אתם חווים את החברה שלנו כיום?
"כן", עונה קרייג ומשתחרר לו צחוק חנוק. "אני לא חושב שרובנו קיצוניים כמו הדמויות שבסרט, זה לא סרט נטורליסטי, זו חתיכת בידור גדולה מהחיים, אבל אני חושב שלא יותר גדולה מחלק מהאנשים בחיים האמיתיים. אין לי אינסטגרם ואני לא פעיל ברשתות החברתיות אז אני לא באמת יודע, אבל ממה שאני מבין, אני חושב שבאינסטגרם ובטוויטר אפשר בקלות למצוא אנשים שהם יותר קיצוניים מאלה שיש לנו בסרט. את יודעת מה, לפעמים מספיק לפתוח את הטלוויזיה על מהדורת החדשות כדי לחוות את הטירוף. הכוונה שלנו היא לא שהצופים יחשבו כל הזמן, אנחנו רוצים שהם ייהנו מהסרט, אבל אני כן מקווה שזה גם יגרום להם לחשוב".
"בהמשך לדברים של דניאל", מוסיף ג'ונסון. "לי היה חשוב לשים את הנושא של המדיה החברתית בפרונט של הסרט. בניגוד לדניאל, יש לי ניסיון עם רשתות חברתיות ואני נמצא שם קצת. כשהתחלתי עם טוויטר זה הרגיש כיף, כמו להיות במסיבת קוקטייל רבת משתתפים כשאתה מתבדח עם חברים. אבל אז זה השתנה. אולי בגלל שבהתחלה היה לי פרופיל יותר נמוך ואולי בגלל שהפלטפורמה השתנתה ואולי בגלל שני הדברים, אבל הרגשתי שפתחתי איזו תלות וגם שחשוב לי מה מצייצים עליי. אני מרוחק מזה עכשיו ומתייחס לזה בצורה הרבה יותר בריאה מאשר לפני חמש שנים. כש'מלחמת הכוכבים' יצא, סבלתי מהטרלות קשות ברשת, איומים ושנאה, אז ממש הרחקתי את עצמי. אני חושב שעכשיו אני במקום יותר טוב, כי בזמנו אם מישהו היה מצייץ משהו נורא על 'מלחמת הכוכבים', הייתי מבועת מזה והיה נהרס לי השבוע. היום, אם מישהו יכתוב משהו רע, זה לא יזיז לי. אז כן, רציתי לבחון את היחסים שלנו עם הדבר הזה ואת ההשפעה שלו עלינו".
ההתרחשות של הסרט באי יווני מאפשרת אנרגיה שונה מהסרט הקודם, קצב אחר אבל גם פלטת צבעים ותלבושות אחרת. קרייג משתף בעונג שחווה כשתרם לבחירת קולקציית הבגדים יוצאת הדופן והצבעונית שיש לדמותו. "ג'ני איגן, מעצבת התלבושות שלנו, ואני עבדנו יחד בעבר ויש לנו יחסים מעולים, אז הבאתי לה כל רעיון שהיה לי, ותאמיני לי - היו לי! הצגתי לה אותו והיא לקחה את הרעיון והפכה אותו למה שאתם רואים על המסך".
"הכוונה הייתה", הוא ממשיך וניכר שהנושא קרוב לליבו. "שהתלבושות של בנואה יהיו לגמרי אובר דה טופ. בסרט הראשון הוא הרי אמור היה להיות שם רק ליומיים, אז הוא ארז תיק ללילה כי הוא בטוח שהוא בא לתת עצה ולעזוב, אבל אז הוא נאלץ להישאר. הסרט מתרחש בבוסטון בחורף, אז הוא עם מעיל גדול מעל לחליפה ובלי הרבה אופציות להחלפה. אבל אני תמיד הרגשתי שהוא יכול וצריך יותר. בנואה הוא מהעולם של אגתה כריסטי והרקול פוארו. הוא צריך להתלבש לארוחות ערב ולהתלבש לנסיעות. ובסרט הזה, שמתרחש בתקופת הקורונה, אחרי שהוא היה נעול בבית, כמו שהיינו כולנו במשך כל כך הרבה זמן, הוא מוזמן ליוון, אז הוא קופץ על ההזדמנות ומוציא את המלתחה. והמלתחה שלו היא חגיגה".
לא רק הלבוש של הבלש שונה הפעם, גם המבטא הדרומי, וניתן להוסיף הטיפה מוזר, שהיה לו בסרט הראשון, התעדן קצת והוא יותר קל על האוזן. קרייג מספר שהוא שכח את המבטא בין הסרט הראשון לשני והיה צריך לעבוד עליו מאוד קשה, אולי יותר קשה אפילו מאשר עבור הסרט הראשון.
"כשראיין הראה לי את התסריט לסרט הראשון", הוא נזכר. "היה כתוב שם באותיות קטנות – 'מבטא דרומי קל' ואני לקחתי את הקל הזה קצת מעבר. אז הפעם, לא רציתי לעשות את זה יותר גדול אלא יותר אורגני ויותר אמין לעולם בו אנחנו נמצאים. האמת, שהשקעתי ועבדתי המון, הייתי אומר שיותר על זה מאשר על הראשון, על מנת לוודא שאני ממקום אמיתי".
מה היה הדבר הקשה ביותר עבורך בלהביא את הדמות בפעם השנייה למסך?
"לא רציתי שהדמות תהיה חיקוי מגוחך", עונה קרייג. "וכן, עלתה לי בראש המחשבה של איך לעזאזל אנחנו לוקחים מישהו שלכד את הדמיון של אנשים בהצלחה רבה וגרם לז'אנר ישן להתעורר מבלי שזה יהפוך להיות פסטיש של עצמו? אבל ביליתי 15 שנים בלנסות לעשות את אותו הדבר בפרנצ'ייז אחר ("ג'יימס בונד", ש"ג), אז אני לא מפחד מהאתגר. אם יש לך את האנשים הנכונים בחדר ואת הכישרון הנכון, זה אפשרי".
מה אתה הכי אוהב בבנואה?
"חלק מההנאה הגדולה שלי בגילום של בנואה היא העובדה שהוא חוט השני שבין הסרטים, אבל הוא לא באמת נמצא באור הזרקורים. הרקע שלו לא ברור, הוא חידתי ונשאר כזה במהלך הסרטים, הסקרנות שלו שמובילה את החקירה והוא מרשה לאנשים להיות רעים ונוראים ונהדרים בלי לשפוט אותם, והוא גם מאפשר להם לתלות את עצמם תוך כדי. עבורי, במילה אחת, מה שמסמל את העבודה עליו יותר מכל ומה שנתן לי הכי הרבה הנאה היא סקרנות".
האם זה משהו שאתה חולק איתו?
"סקרנות? אני מאוד מקווה שכן. אני משתדל מאוד. אני משתדל לשאול כמה שיותר שאלות שאני יכול. זה נשמע כמו קלישאה ודבר זקן להגיד, אבל להרגשתי ככל שאני מתבגר אני פחות יודע ואני גם הופך לסקרן יותר עם הגיל".
קרייג מתייחס במהלך הריאיון, אם כי לא בצורה מפורשת, לדמות של ג'יימס בונד, שהקנתה לו תהילת עולם, מעמד של כוכב על, ערמות של כסף, אבל גם לא מעט כאבי ראש ושרירים במהלך 15 השנים בהן לגם מרטיני מנוער ולא מעורבב ונהג על מכוניות אסטון מרטין. אפשר לומר בלי חשש שבנואה שלו הוא הדבר הכי רחוק שיכול להיות מבונד. ג'ונסון עונה בשלילה מוחלטת על השאלה אם היה ניסיון מכוון ליצור משהו כל כך רחוק מהדמות האייקונית של 007. "עד כמה שזה יישמע מוזר", אומר קרייג. ״אני חושב שראיין בכלל לא חשב על בונד אלא על השחקן פיטר יוסטינוף".
"כשאני כותב לדניאל", מוסיף ג'ונסון. "אני חושב רק על המטעמים שהוא יכול להוציא מהתסריט כשהוא ישחק את התפקיד. כל התהליך היה פחות כייפי עבורי אם הייתי מסתובב עם המחשבה על בונד. דניאל שחקן נהדר עם כל כך הרבה טווח ויש כל כך הרבה מה לעשות אתו, אז לא עלה לי בכלל הקשר הזה בראש".
יש כבר רעיונות לסרט הבא?
"אפשר לומר שכן", עונה ג'ונסון. "יש מצב שיש לנו אפילו את השם. אבל מה שמנחה אותי כל פעם שאני עובד על פרויקט חדש היא המחשבה שפשוט צריך לזרוק את ספרי החוקים ולחשוב: אוקיי, מה יהיה הדבר הכי כייפי לעשות שמרגיש הכי שונה משני הסרטים הקודמים ומה הדבר שהכי מרגש אותי לנסות, אפילו שאני לא יודע אם זה יעבוד או לא. ובמקום לחשוב איך אני יכול להיבנות על הסרט הקודם ולעשות אותו גדול יותר וטוב יותר, פשוט ללכת עם החושים שלי ולחשוב מה ירגש אותי לעבוד עליו בפעם הבאה".
קרייג, השקול יותר, מצנן טיפה את ההתלהבות. "אני חושב שגם ראיין וגם אני בסופו של יום מאמינים, באופן מאוד עמוק, באמונות טפלות ובעין הרע, אז המחשבה שלנו היא - בוא נוציא את זה קודם, נביא את הפרויקט הביתה ולקהל ונראה איך הוא עובד לפני שנתחיל להריץ רעיונות לסרט השלישי. אני בטוח שכבר יש כמה רעיונות בקנה אבל לפני שנדבר עליהם בואו נראה רק קודם איך 'תעלומה יוונית' יעבוד".