שנה חלפה מאז שיהונתן גפן, אחד מענקי התרבות החשובים ביותר בישראל, הלך לעולמו. הוא השאיר אחריו מורשת עצומה של קלאסיקות ספרותיות, שירים וגם חברים ואמנים שמתגעגעים. בפרויקט מיוחד שיפורסם מחר (ו') במוסף ל"7 לילות" של "ידיעות אחרונות" הם מספרים עליו ובוחרים את המילים שנשארו איתם אחרי לכתו.
אביב גפן בהלוויתו של אביו, יהונתן גפן
שלמה ארצי, למשל, מרגיש היטב את חוסרו של גפן בעיקר בתקופה הנוכחית. "יהונתן גפן ז"ל, כבר שנה?" הוא אומר במסגרת הפרויקט. "לא שהיינו חברים. ולא ששרתי משיריו מלבד אחד ששמו 'כשלא היה לי בית', שהלחין אלדד שרים, שיר עלום ויפה. ועדיין שנה בלי אחד מגדולי הכותבים זה חור בלב הארץ שעברה מה שעברה ועוברת. אבל מזל שהשירים שלו נשארו. מזל שיש את יונתן, סע הביתה (ברכבת או אווירון) או הוא יושב על שפת הנחל ויהיה טוב. והמסות. והמחשבות. והתוכניות שעשה. ועבורי אישית גם ההופעה לילדים שבני יונתן ניגן בה וליווה אותו שמונה שנים באהבה, מיונתן ליונתן, ברעמים וברקים".
גם ריטה נזכרת בתחושות שעולות כשהיא שומעת את שיריו. "גפן הוא חלק מאוד נכבד מהחיים של כולנו", היא אומרת. "הוא נגע בכולנו, הוא הרומנטיקן הגדול ביותר, הילד הצבעוני ביותר. זכיתי שכתב לי שירים כמו 'אחרי שאהב' ו'ארץ מולדת' ועוד. קשה לי מאוד לקחת שיר אחד ממנו, כי יהונתן מבחינתי מסתובב עדיין בהכול. נגיד, 'הכבש הששה-עשר', שעובר מדור לדור. אי-אפשר לחמוק ממנו באף יום במדינת ישראל וגם לא צריך, להפך. השירים של הכבש מצליחים להחזיר אליי את התמימות הילדית בכל פעם מחדש בצורה גאונית, גם בתקופה הזו, אולי במיוחד בתקופה כזו, של רעמים וברקים ביום חורף קר. אגב, אל תגלו לאף אחד, מהמכירות של מעל ל-230 אלף עותקים של האלבום 'האישה שאיתי', שכתב יהונתן לדויד ברוזה, אני קניתי חלק גדול מאוד. סיפור אמיתי".
בפרויקט משתתף גם שלום חנוך, שמספר איך נכתב השיר "אבשלום". "השיר הזה התחיל ממשפט שאמר אורי זהר, 'זה הזמן לשלום, כוס אוחתק'. כנראה נכון פה לכל זמן, למה לא עכשיו? יהונתן היה עמוד התווך ומאוד דומיננטי בכתיבת המילים. באותה תקופה עבדנו על 'לול'. ישבנו אריק, אורי זהר, צבי שיסל, בועז דוידזון, יהונתן ואני. החבר'ה הגיעו עד אליי לדירה בשדרות רוטשילד. ואורי דחק בנו, 'יאללה, בוא נגמור כבר, מהר, מחר מצלמים', ואז אמרתי, 'חברים יש לי מנגינה'. יהונתן הציע שנכתוב כולנו יחד, והכתיבה הייתה יוצאת דופן. מה שעשינו בגדול זה שכל אחד כתב שורה בנושא הכללי 'שלום' וקיפל את הדף. אחר כך חיברנו בין השורות. אנשים לא יודעים בכלל שאין קשר בין שורה לשורה, אבל באופן מופלא נוצר שיר בכל זאת. תחשוב, 'יום אחד, שם נולד, לטייל ביער, ורקמה מחוטים של זהב, בן מלך קטן, אם חורגת וסוס לבן'. אף אחד מעולם לא שאל אותי, 'המילים האלה, מה זה צריך להיות?'.
בנוסף אליהם, גם גידי גוב מנסה לבחור את השיר שהכי אהב. "לפני הכול, אני מביע פה תרעומת קלה. אתה מבקש ממני שיר אחד או משפט של יהונתן, אבל איך אפשר? הרי יהונתן היה הרבה מעבר למשפט, שיר, שירים, ספר, איש יוצר שלאורך כל השנים היטיב להביע את דעותיו. אבל ביקשת, אז הנה אני מנסה. אז היה לנו את 'הכבש' והכבשים וכל הפרויקט הזה שקפץ דורות, וילדים בני חמש באים להופעות של שישי בצהריים ושרים ויודעים את כל המילים ושמחים. בואנה, זה די חד-פעמי, חציית הדורות של התקליט שעשינו כולנו: יהודית, דויד, יוני ויהונתן. ובכל זאת, יש שיר אחד של יהונתן שאהבתי תמיד והוא אקטואלי כל הזמן אצלנו. יש המוני שירים, המוני יצירות, אבל עבורי 'הנסיך הקטן' של יהונתן ושל שמי [שם טוב לוי, ר"ש] הוא יצירה שמרחפת לה בקסם שלפעמים אי-אפשר להסביר".
