"במשך השנים ביקשו מאיתנו פעמים רבות להופיע בכל מיני אצטדיונים. חלק מהחברים הסכימו, אבל אני לא, ואמרתי ליוני (רכטר) לא פעם: עדיף להיות קלאסי מאשר פתטי". את המילים הללו אמר היוצר והכותב של "הכבש השישה עשר", יהונתן גפן ז"ל, לפני כשנתיים בריאיון ל"ידיעות אחרונות" כשנשאל על איחוד לכבוד 45 שנה לאלבום שירי הילדים המצליח.
3 צפייה בגלריה
הכבש השישה-עשר, דויד ברוזה, גידי גוב, יהודית רביץ ויוני רכטר
(צילום: יריב פיין וגיא כושי)
מי שדיבר אז על איצטדיונים כנראה שהבין מה הוא אומר, היום (ג') בתוך דקות ספורות אזלו למעלה מ-20 אלף כרטיסים שהוצעו למכירה למופעי האיחוד של יהודית רביץ, יוני רכטר, דויד ברוזה וגידי גוב - כשגפן המנוח יהיה נוכח שם גם בקולו.
בהפקת המופע ציפו להצלחה - אבל לא בקנה מידה כזה: כל עשר ההופעות שנפתחו למכירה בירושלים, תל אביב וחיפה התמלאו תוך דקות, וזה בלי להשתמש בטריק הישראלי הידוע למילוי אולמות - ועדי עובדים. הכוונה היא למהלך שנהוג בחלק גדול מהמופעים, כשהמפיקים מנפיקים כמות מוגבלת של כרטיסים לרכישה לקהל הרחב, לצד חלק גדול של הכרטיסים שנמכר מראש לוועדי עובדים. כך הכרטיסים שמוצעים לקהל אוזלים וניתן להכריז על סולד-אאוט מהר מאוד.
אין בכך פסול כמובן, כי גם הכרטיסים מהוועדים בסוף נמכרים לקהל - אבל במקרה של הכבש השישה עשר פשוט לא היה בכך צורך. בנגלה הראשונה של ההופעות שנפתחה בבוקר ההפקה הכריזה על סולד אאוט תוך 32 דקות, ואילו בנגלה השנייה תוך 59 דקות בלבד.
בפועל הכרטיסים אזלו זמן מה לפני שהודיעו על כך רשמית מההפקה, ועל מנת להבין את הצמא של הקהל הישראלי לאיחוד של ארבעת המופלאים אפשר להביט בנתון לפיו כ-50 אלף אנשים המתינו לרכוש כרטיס בנגלה השנייה. מתוכם, רק כ-12 אלף הצליחו.
האיחוד הזה, שהוכרז רשמית בסוף אוקטובר האחרון, נולד מתוך שיחות של האמנים בינם לבין עצמם. האתגר הגדול היה להחזיר את יהודית רביץ לבמה באופן רשמי, אחרי שנים של היעדרות בגלל מה שהגדירה בדיעבד כ"פחד קהל". יש מי שאומר שהופעות החורף הללו נעשו כדי להכניס את רביץ לעניינים, לקראת הקיץ הגדול שצפוי להפקה המצליחה.
מאחורי ההפקה הזאת עומדת חברת כספית ייצוג אמנים - שהצליחה איפה שמפיקים רבים נכשלו באיחוד - אבל גורמים בתעשיה אומרים כי הסגנון של גיזה, בעלת המשרד הוותיק שמכיר ואוהב את האמנים, ניחן בכך שהיא משאירה את הבמה לאמנים.
כך לדוגמה ההודעה על האיחוד יצאה עוד הרבה לפני שהאמנים וההפקה נסגרו על תאריכים. הסיבה לכך הייתה שחלק מהאמנים חשו אי-נוחות להכריז על ההופעות הללו בעת מלחמה, וגיזה נתנה להם את הדרור להחליט לפעול כשצו מצפונם יאפשר זאת.
נכון לכתיבת שורות אלה, בהפקה לא בונים על הופעות חורף נוספות אבל כן פוזלים לעבר האביב החמים - שם נשקלות אופציות של הופעות באוויר הפתוח. שאלת פארק הירקון עומדת בעינה - אבל כפי שאמר גפן המנוח - האמנים וגם ההפקה אינם מביעים התלהבות רבה מאירוע כל כך גדול, אלא יעדיפו הופעות פתוחות וקטנות יותר, כדוגמת קיסריה.
בכיר בתעשיית המוזיקה מעריך כי ההכנסות מהאירוע, בשילוב הכמות שנמכרה ומחירי הכרטיסים שנעים בין 200 ל-400 שקלים, היא סביב שבעה מיליון שקלים, לפני ההוצאות - ויש כאן הוצאות.
"מדובר באפשרות יפה מאוד של האמנים הללו להרוויח הרבה מאוד כסף בגיל יחסית מתקדם - אבל הם לא ימכרו את כל מה שהם מאמינים בו", אמר גורם בתעשיית המוזיקה. "הם חיו בשלום לפני ההופעות האלה ויחיו כך גם אחריהן. יש גבול למה שהם יהיו מוכנים לעשות בשביל הכסף".
