"היה כנס לחטיבת גבעתי ועמדו 3,000-4,000 חיילים ושרו את ההמנון שאני כתבתי", מספר אפי נצר בהתרגשות. "מה יוצר רוצה יותר? פתאום אתה רואה קבוצה ענקית של חיילים שרה את השיר, זה שאתה המצאת. זו הרגשה שאין כמוה". נצר מסביר את התופעה, כיצד שיר שכתב את מנגינתו, הופך ללהיט ענק: "אתה לא יודע אף פעם. אתה כותב שיר, כותב מהלב, שולח אותו לעולם - ולא יודע מה קורה איתו. תאר לך, שיר שכתבתי ב-1967 - שרים אותו עד היום במן ערגה כזו גדולה. הנוער לא מכיר אותם, אבל המבוגרים כן". צפו בסרטון:
אפי נצר | דור הזהב
(צילום: אסף מגל)
נצר, אחד מאבות השירה בציבור בישראל, הלחין במהלך הקריירה שלו מנגינות למאות שירים, בהם נכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית - מ"בלדה לחובש", דרך "פרחים בקנה", ועד "מישהו הולך תמיד איתי" ואחרים. הוא מופיע על הבמות כבר שבעה עשורים - ולא רואה סיבה להפסיק. "אנשים דואגים להזכיר לי כל הזמן - 'מה קרה לך? אתה בן 89, וואו'. אני ממשיך כרגיל, וגם יש לי תוכניות להמון זמן. עוד לא כתבתי את השיר הכי טוב שלי", הוא משתף. "כתבתי איזה 900-800 שירים, אבל את הטוב ביותר אני יודע שעדיין לא כתבתי".
במפגש עם נצר כמעט אי אפשר לנחש שבחודש יוני האחרון הוא חגג 89 קיצים. "אני מתנהג, מרגיש וחושב כמו בן 40, אני לא חש שום הבדל בדברים האלה. ואני גם מרגיש טוב", הוא אומר ודופק בהומור על עץ, "טפו טפו טפו. אני לא יודע מה יהיה מחר, אבל הכול טוב".
על אף גילו המתקדם, נצר מטפח שגרת חיים פורייה, מרבה לעשות פעילות גופנית ונהנה מכל רגע: "אני קם בבוקר, שלוש פעמים בשבוע יורד לים, עושה הליכות של ארבעה-חמישה קילומטר. זה כיף וטוב לבריאות". הלו"ז היומי שלו רחוק מלהסתכם בזה, אחרי הסיבוב בים הוא ממשיך בעבודתו - "אני בא הביתה, יש הופעות, אני מייצר את המצגות שלי, של המילים. אני עושה אותן לבדי במחשב, זה ממש יצירה, לא פשוט. אתה עושה תמונות, כותב את המילים, בוחר אילו מילים. זה ממש דורש הרבה זמן ואני מנגן בכל יום. אני כותב שירים, אני מלחין", הוא מספר בהתרגשות.
יוצא לך להאזין למוזיקה של היום? אתה אוהב?
"לצעירים היום יש שפה חדשה, ומה שאני מייצג זה משהו שהיה. אין עתיד בלי עבר, אי אפשר לבנות עתיד בלי להסתמך על מה שהיה", הוא עונה ומנסה שלא להעביר ביקורת קשה מדי על הנעשה בתעשיית המוזיקה הנוכחית. "אני לא מתחבר כל כך לטקסטים של היום, למילים. אני רגיל לטקסטים של משוררים, דברים עם מסר. יש שירים שאחרי שבוע אתה שוכח מה היה בהם. למה משמיעים גם היום שירים שכתבו לפני 70 שנה? כי יש בהם סיפור, יש בהם מסר. אני לא יודע אם את השירים של היום ישירו בעוד 70 שנה".
אתה מרגיש שמתייחסים אליך ולאמנים ותיקים אחרים בישראל בצורה הראויה?
"תלוי איפה ותלוי מי. אני חושב שהמדיה פחות. המדיה הולכת על דברים ש...אולי זה טבעי גם, הם רוצים דברים של היום. ברשתות הגדולות ובערוצים המובילים - המוזיקה שלנו, שלי, היא לא בראש המצעדים וזה טבעי. יש דברים חדשים וזה מה שהולך. בגלל זה אני אומר - טוב שיש חדש".
4 צפייה בגלריה
"לא מתחבר לטקסטים של היום, אני רגיל לטקסטים של משוררים". אפי נצר ועפרה חזה
(צילום: שאול גולן)
יש תחושה כלשהי ששוכחים אתכם לפעמים?
"אני חושב שכן. יש לי חברים שאני יודע שיש להם שירים כל כך יפים, ולא משמיעים אותם מספיק. פעם, בזמנו, היו שירים שלי בכל מצעדי הפזמונים. זה הטבע של הדברים, אלה החיים - יום אחד אתה פה ויום אחד אתה שם".
יש לפעמים מחשבות על פנסיה?
"אני בפנסיה כבר מגיל 70 ומשהו, אבל יוצא שאני עובד בפנסיה יותר משעבדתי לא-בפנסיה", הוא צוחק.
אז אין משהו שיגרום לך לפרוש?
"אין שום דבר. אני שמעתי על אנשים שאמרו - הם לא ידעו שאני מקשיב - 'מה, די, שיפרוש. שיתלה את הנעליים על הקיר וייתן מקום לחבר'ה צעירים במקומו'. אז אני לא אפרוש. תן לי כמה שאני יכול. ברגע שאני ארגיש שכבר לא רוצים אותי - אני כנראה אפסיק. אני עדיין מרגיש שרוצים". לכתבה המלאה - צפו בסרטון
צילום: אלעד גרשגורן, וידאו: ירון שרון, איפור ושיער: חן כהן, הפקה: זהר גליק, רז גרוס
