הסופרת עופרה עופר אורן היא הזוכה בפרס ספיר לשנת 2023 על ספרה "מה קרה להגר באילת" (הוצאת "כנרת זמורה דביר") - כך הוכרז הערב (ג') בטקס שהתקיים בעיר אופקים. אורן תזכה במענק של 180 אלף שקל, וספרה יתורגם וייצא לאור בשפה הערבית, ויתורגם לשפה זרה נוספת לפי בחירתה.
"קשה לחגוג בימים אלו כשהחטופים עוד שם והחיילים נלחמים", אמרה אורן על הבמה במעמד הזכייה. "אבל מעבר לתהיות, מחזק להיות דווקא כאן אחרי מה שקרה באופקים ב-7 באוקטובר". עוד הוסיפה בסוף נאומה, בטרם ירדה מהבמה: "אני רוצה להתחנן על חייהם של החטופים שלנו, לייחל ולדרוש שיחזירו את כל מי שעדיין שם בחיים".
"'מה קרה להגר באילת' הוא ספר בעל עוצמה נדירה שנובעת הן מתכניו והן משליטתו באמצעי המבע הספרותי", נאמר בנימוקי ועדת השיפוט. "זהו מחזור של 336 סונטות המתכנס לכדי רומן ששוזר ביד אמן סיפור שראשיתו התעללות מינית מבית, והמשכו מסע חיים אכזרי ופלאי. הוא מגולל חיים וטראומה של אשה אחת שהיא נשים רבות. זהו ספר מכאיב, עוצר נשימה וחכם, ששואב את הקוראים ומאתגר תבניות סיפוריות מקובלות בספרות העברית". הזוכים בפרסים נבחרו על-ידי ועדת השיפוט בראשותו של מר אורן נהרי יחד עם חברי הועדה פרופ' אבנר הולצמן, ד"ר תמי ישראלי, ד"ר שמוליק פאוסט, ד"ר זהר אלמקייס, ליאת אלקיים.
"אני בשמיים. זאת אומרת, נורא נורא שמחה", אמרה אורן ל-ynet לאחר הזכייה. "תמיד אמרתי 'רק שייכנס לרשימה הארוכה והכול יהיה בסדר', אחר כך רציתי גם לקצרה". כשנשאלה האם האמינה שהספר עשוי לזכות, הוסיפה: "האמת שלא. חששתי שהצורה המיוחדת שכתובה בסונטות לא תאפשר את זה. אבל כשהסכימו שההוצאה תגיש את הספר - האמנתי בו. הספרות התחילה ככה - הומרוס כתב ככה את הסיפורים שלו, לא אני המצאתי. היה לי קריטי לספר את הסיפור הזה כי רציתי שאנשים יבינו מה זה. כתבתי את הספר אחרי מה שקרה באיה נאפה עם הנאנסת הבריטית. הרגשתי שאנשים לא קולטים את העוצמה של הזוועה".
זו השנה ה-24 שבה מוענק הפרס, ומלבד "מה קרה להגר באילת", היו מועמדים אליו גם אורלי קסטל-בלום על ספרה "ביוטופ", תמי בצלאלי על ספרה "הו-מאמה", גיל הראבן על ספרה "חיים" וחנוך מרמרי על ספרו "סימני שיניים". עוד לפני ההכרזה הרשמית על הזוכה, יו"ר משרד הפיס אביגדור יצחקי, התייחס בנאומו רק לספר הזוכה.
במקביל לפרס המרכזי, חולק גם פרס על ספר ביכורים, שקיבלה אילנה רודישבסקי על ספרה "טסקה". "לא חלמתי שזה יגיע כל כך רחוק, כשנשאלת השאלה האם זה יהיה ספר אחד - יכול להיות, ויכול להיות שלא. בכל מקרה אני אסירת תודה זה מרגש נורא", אמרה על הבמה.
על פרס זה התמודדו גם שחר קמיניץ עם ספרו "משאבי אנוש" ואושרת אסייג-לופז עם ספרה "על משכבי בלילות". רודישבסקי זכתה בפרס כספי בסך 75 אלף שקל, ומפעל הפיס ירכוש מהדורה בת 500 ספרים של "טסקה" ושל חמשת המועמדים לפרס המרכזי אשר יחולקו בין ספריות ציבוריות ברחבי הארץ.
לפני הענקת הפרס לרודישבסקי, התייחס הסופר ואיש התקשורת אורן נהרי על הבמה לביטול פרס ישראל: "בהחלט אפשר לחלק את הפרס לגיבורים ולגיבורות שהפיחו בנו השראה ב-7 באוקטובר ואחריו. אבל למה לא בנוסף? למה לבטל את פרס ישראל החשוב בפרסים?", אמר לקול מחיאות הכפיים הרמות שנשמעו בקהל. "האם אנחנו נותנים לחמאס להחליט על תרבותה של מדינת ישראל? האם פוליטיקה תחליט מי יזכה בפרסים?".
הטקס השנתי התקיים באופקים, כשלדברי הפקת הטקס - העיר נבחרה מתוך הזדהות ותמיכה בתושבי הדרום, ומתוך אמונה בכוחה של התרבות והאמנות לחזק ולרפא. ג'ימבו ג'יי פתח את הערב בביצוע של "במקום בו אני גר" יחד עם רועי דורון, אברהם לגסה ואורית טשומה, כשאת האירוע הנחתה השחקנית חן אמסלם-זגורי, והשתתפו בו גם עידן רייכל, זהבה בן ומקהלת הילדים של אופקים.
"כסופרים, אין לי ספק שתמצאו עניין רב בתיעוד סיפורי הגבורה שלנו", אמר יצחק דנינו, ראש העיר. "אופקים היא עיר של גיבורות וגיבורים. מדי יום אנו נחשפים לעוד ועוד סיפורי גבורה שהתרחשו ואנו מלאי הערכה לכל הגיבורים והאמיצים שהתייצבו ללא מורא מול פני הרשע תוך סיכון ודאי של חייהם. המחבלים היו מוכנים לבצע כאן את הפיגוע הגדול ביותר שנעשה מחוץ לעוטף באותה שבת, מורשתם של הנרצחים והנופלים תיזכר תמיד. אנו עמלים על איסוף עדויות שמתוכם ייווצרו סרטים וספרים שינציחו את השבת הארורה ששינתה את ישראל ואת אופקים לנצח. במקום שבו זרעו טרור ומוות אנחנו ניצור תשתיות לחיים טובים יותר, נפרח וגם ננצח".
בשנה שעברה הייתה זו הסופרת אורית אילן שזכתה בפרס על ספרה "אחות לפליאדות". השופטים שבחרו באילן כזוכה נימקו: "אחות לפליאדות' הוא ספר פואטי ויוצא דופן העוסק בחידלון ובאומץ, ומלווה את גיבוריו באמפתיה רבה כשהם נעים מתחנה לתחנה בחייהם, ולא תמיד מבינים לאן הגיעו וכיצד... בעידן שלנו, שבו פשר וייאוש מהיעדרו מתערבים זה בזה, אורית אילן מוסרת עדות נאמנה על פן ישראלי של העידן הזה, בקול צלול ומלא חמלה. היא מחוללת פלאים בלשון העברית, ועולה בידה פעם אחר פעם לתאר את התנודות הדקות ביותר של הנפש, ביצירתיות המוכרת לנו מרגעים נדירים של שירה".