איגוד השידור האירופי, שאמון בין היתר על האירוויזיון והשתתפות המדינות השונות (בהן גם ישראל) בתחרות השירה האירופית, שיגר הבוקר (רביעי) מכתב לכנסת ובו הביע דאגה מהצעות החוק בעניין תאגיד השידור הציבורי בישראל.
"ברצוננו להביע את דאגתנו העמוקה בנוגע להצעות החקיקה להפריט את השידור הציבורי של ישראל או לקצץ בתקציבו״, נכתב, ״מהלך כזה לא רק יסכן את נוף המדיה בישראל, אלא גם עלול להיות בעל השלכות משמעותיות על יסודות הדמוקרטיה של המדינה והמוניטין הבינלאומי שלה.
"שידור ציבורי ממלא תפקיד חיוני בקידום החברה, ובהבטחה שלאזרחים תהיה גישה לחדשות ולמידע מדויק, עדכני ואובייקטיבי. ברחבי אירופה, ארגוני שידור ציבורי נתפסים כאבני יסוד של הדמוקרטיה, ומספקים פלטפורמות לקולות מגוונים, לביטוי תרבותי ולאיחוד לאומי.
"ההשקעות שנעשו בתאגיד כאן ועצמאותו חשובות לא רק ברמה הלאומית, אלא גם מוקרנות לבמה הבינלאומית דרך סוכנות המידע החדשותית של ה-EBU ונצפות בכל רחבי אירופה. אין גוף תקשורת אחר בישראל שיכול או יוכל לגשת לרשת הבינלאומית הזו ללא חברות באיגוד השידור האירופי".
עוד הוסיפו כי ״סגירת תאגיד השידור הישראלי, השתלטות עליו או קיצוץ בתקציבו יצביעו על סטייה מהסטנדרטים המוחזקים על ידי מדינות דמוקרטיות ברחבי העולם ויסכנו לא רק את האמון המקומי, אלא גם את האמון הבינלאומי״.
שר התקשורת קרעי ניסה להראות כי הפניה לא מדאיגה אותו - אבל חשף כי נציגיו ניסו ליצור קשר עם איגוד השידור האירופי - אך לא זכו למענה.
״החבורה החצי-אנטישמית ששינתה את המילים לשיר מהאירוויזיון רוצה להתערב? שלא יאיימו עלינו״, אמר בוועדת הכלכלה, ״משרד התקשורת פנה ל-EBU, התאגיד מפעיל אותם, והם לא מוכנים לדבר עם משרד התקשורת. יש כללים ל-EBU ואנחנו עומדים בהם גם בלי חדשות״.
ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ דוד ביטן, דנה הבוקר ביוזמות החקיקה בעניין התאגיד בהשתתפות שר התקשורת ח"כ שלמה קרעי, מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז, נשיא מועצת העיתונות השופט בדימוס חנן מלצר ומוזמנים רבים נוספים.
היו"ר ביטן פתח את הדיון וציין כי בשבוע שעבר דנה הוועדה בהצעה של ח"כ אריאל קלנר, שהתאגיד ידווח לוועדת הכלכלה, וכי ישנן שתי הצעות נוספות, האחת של ח"כ אביחי בוארון בעניין תקציב התאגיד והשנייה של ח"כ טלי גוטליב שהיא "שונה לגמרי", לדבריו. הוא אף ציין כי הצעת ח"כ גוטליב סותרת את ההצעות האחרות ואמר: "נעשה דיון כללי ואחריו נחליט מה לקדם- אם בכלל".
נשיא מועצת העיתונות, חנן מלצר, אמר כי אחד מהדברים שרוצים להוריד מהתקשורת זה את זעקת משפחות החטופים ואזכור המחדל שהביא למצב הזה. הוא הוסיף, כי ישנה אסטרטגיה של הצעות חוק פרטיות, כאשר מרוב עצים לא רואים את היער. "היער הוא של הצעות שונות ומשונות, לפעמים סותרות, לפעמים המציעים לא באים לנמק את הצעותיהם, ושר התקשורת שהוא נציג הממשלה הוא שבא ומנמק במקומם את ההצעות. אם מסתכלים על התמונה בכללותה – היא לשלול את אופיה הדמוקרטי של המדינה, כי אופיה הדמוקרטי תלוי בתקשורת החופשית וכך זה בכל המדינות הדמוקרטיות. המעבר מגוף אוביקטיבי לגוף שתחת חסות הממשלה מוכר אבל לא במדינות דמוקרטיות. זה קיים בהונגריה, סין, ברית המועצות, אני מקווה שאנחנו לא רוצים להידמות למדינות הללו".
מלצר אף הוסיף ואמר כי אם היה מישהו מבקש לבטל בחוקי יסוד את האלמנט של האופי הדמוקרטי – "גם אם 120 חברי כנסת היו תומכים בזה, התיקון הזה היה לא חוקתי וזה מתוך הדוקטרינה של דמוקרטיה מתגוננת. מי שפועל נגד הדמוקרטיה ורוצה לבטל את המופעים של הדמוקרטיה – אפילו ישיג רוב של כל ה-120, ההצעה הזו הייתה נפסלת כי היא לא חוקתית".
היו"ר ביטן שאל את מלצר אם קיצוץ בתקציב התאגיד הוא פגיעה בדמוקרטיה, ומלצר השיב: "אם עושים קיצוץ לכל הרשויות במדינה זה אפשרי, מה שאי-אפשר זה לקצץ רק לגוף אחד. הרעיון המקורי כשהקימו את התאגיד היה שהתקציב יהיה עצמאי. כשלכל הצעה יש הצעת גיבוי זו פגיעה בדמוקרטיה ואין חמורה ממנה. אנחנו כמועצת העיתונות בישראל מסתכלים על התמונה במלואה ונראה לנו שיש כאן סכנה לדמוקרטיה הישראלית ונפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו לסכל את המזימה הזו".
ח"כ סימון דוידסון ציין כי שר התקשורת כתב "ביחד ננצח", ושאל "איפה ה'ביחד ננצח' שלך". ח"כ שלי טל מירון האשימה: "אתם שותפים להשמדה של הדמוקרטיה, זה יהיה לכם לדיראון עולם".
שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי, ביקש להציג את הדברים ואמר ליו"ר ביטן: "לא דיינו שבג"ץ הפך להיות רשות על לא כל כך דמוקרטית, אז אתה גם מביא את השופט לכאן? הדמוקרטיה שייכת לציבור, הוא בוחר בבחירות דמוקרטיות את נבחריו והם רשאים לבצע מדיניות״. מלצר השיב לו ״אדוני לא מבין מה זה דמוקרטיה״. בין השניים התלקח ויכוח כשהשר קרעי אמר לו ״יש כאלה שחושבים שדמוקרטיה היא מה נחשב בעיניהם״. לדבריו, מתקיים קמפיין נגד השינויים שהוא מבקש לעשות בתקשורת וזהו ניסיון של בעלי האינטרסים לא לאפשר ש״יזיזו להם את הגבינה״.
המשנה ליועמ״ש הממשלה, עו״ד מאיר לוין אמר בדיון כי ״סגירת התאגיד תביא לגריעת קולו ויש כאן משמעות דרמטית ציבורית ומשפטית. חוק תאגיד השידור הציבורי שנחקק אחרי דיון ציבורי ארוך ומקיף משקף תפיסה לפיה לגופי השידור הציבורי יש חשיבות למשטר דמוקרטי. לקחי העבר לימדו כי זו הדרך לבסס משדרי אקטואליה עצמאים״. לדבריו, שליטה בתקציב התאגיד תביא לשליטה בתכנים שלו ולא תאפשר את העבודה העיתונאים שגוף תקשורת אמור לעשות. לסיום אמר ״גם אם הצעות החוק האלה לא יעלו לכדי חקיקה, עצם הדיון מייצר הרתעה. המסר הוא שכלי תקשורת שאינו תואם את עמדת השלטון, עלול להיסגר וזה לא עומד בערכים דמוקרטיים״.
יו״ר הוועדה, ח״כ דוד ביטן, אמר לאחר מכן כי ״אני לא מבין את הגישה, היום יש את הערוצים הפרטיים 12-13, הם לא לטובתנו בכלל. גם אם נמכור את 11 לפרטי זה לא אומר שיהיה שינוי לטובה מבחינת הימין, לכן אני לא מבין את מהות העניין. זו הצעה לא עניינית. יש מקום לעשות שינויים מסוימים בחוק כדי לאזן, אבל לסגוד תאגיד ולפתוח חדש זה לא משרת שום דבר כרגע״.