לאורך כל צעד ושעל במהלך 15 השנים האחרונות, דבר אחד נותר ברור: היקום הקולנועי של מארוול (MCU) אוכל בלי מלח את היקום הקולנועי של די-סי (DCEU). זה היה נכון בכל הנוגע לרווחי העתק של הזיכיונות הללו (ה-MCU עם רווחים של יותר מ-29.1 מיליארד דולר לעומת 6.5 מיליארד "בלבד" של סרטי ה-DCEU), כמו גם בנוגע לאימפקט המהותי שלהם על תרבות הפופ. ה-MCU פשוט שלט ללא עוררין, סיפק הצלחות קופתיות עצומות מזן "הנוקמים: סוף המשחק" ו"הפנתר השחור", הפך לאחד מזיכיונות המדיה הגדולים בהיסטוריה, וקיבע את ז'אנר גיבור-העל כטרנד התרבותי הגלובלי המוביל.
12 צפייה בגלריה
מתוך "הפלאש" ו"דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף"
(צילום: באדיבות פורום פילם, טוליפ אנטרטיינמנט)
ה-DCEU, לעומת זאת, השתרך מאחור – לא רק בגלל כניסתו המאוחרת למשחק (הסרט הראשון של ה-MCU, "איירון מן", יצא ב-2008, ואילו "איש הפלדה" שפתח את עידן ה-DCEU יצא רק ב-2013), אלא גם בשל אופן הטיפול בקטלוג העשיר של סיפורים ודמויות מההיסטוריה של די-סי קומיקס. כתבו על זה רבות בעבר, גם אצלנו, אז נסכם זאת בקצרה כך: ל-MCU יש ותמיד היה מנהיג, קווין פייגי, שמעורב בכל פרט ופרט של ההפקות הנרקמות במסגרתו, והוא שהעניק זהות ואחידות לסרטי המותג והוביל אותם להצלחתם הכבירה. ה-DCEU, לעומת זאת, סבל לאורך שנות קיומו מהנהגה כושלת – ביזור לא מוצלח של סמכויות, תחלופה גבוהה של הנהגת המותג (זאק סניידר הוחלף על ידי ג'ף ג'ונס וג'ון ברג, שהוחלפו על ידי וולטר המאדה עד שהועזב גם הוא באוקטובר 2022), בחירה לא נכונה של פרויקטים ("בלאק אדם"), ובעיקר, חוסר אחידות של המיזם כולו, שלא זכה לאופי הברור של MCU, לזהות המאחדת של הפרויקטים היוצאים את דלתותיו.
גם אם פה ושם הרים את ראשו והצליח לזכות בקרב (כמו במקרים של "וונדר וומן" ו"אקוומן" שהפכו ללהיטים), ה-DCEU הפסיד במלחמה הכוללת. הפסיד בגדול, ולשם אישושו החליט ראש תאגיד וורנר-דיסקברי (האוחז ב-DCEU) דייויד זסלב לשים את מושכות הפרויקט בידי ג'יימס גאן ופיטר ספרן – הראשון במאי ותסריטאי שהפך את שלושת סרטי "שומרי הגלקסיה" להצלחות מרשימות עבור היקום הקולנועי של מארוול, השני מפיק שיחד עם הבמאי ג'יימס וואן ("אקוומן") אמון על פיתוחו של יקום סרטי "לזמן את הרוע" הרווחי, וחתום על חלק מסרטיו המצליחים יותר של ה-DCEU עד כה.
המטרה אחת היא: להפוך את הדף המקושקש והמתפורר של ה-DCEU, ולהתחיל לתת פייט ראוי לסרטי ה-MCU, אולי אפילו רחמנא ליצלן לנצח אותם. ומה שמלהיב בכל העניין זה שסוף סוף, אחרי 11 שנות מאבק שנדון לכישלון, ל-DCEU יש סיכוי של ממש לעשות זאת. לא רק בגלל הצבתו של טאלנט ברמה של ג'יימס גאן מאחורי סרטי הזיכיון והקארט-בלאנש שניתן לו בכל הנוגע לאתחול המערכת, אלא גם בגלל שמארוול מתמודדת עם צרות משלה - וזה בדיוק הזמן להכות בה.
הבלאגן של מארוול
"הפלאש", שיצא החודש ובעצם מהווה את אקורד הסיום של העידן הראשון של ה-DCEU, הולך להפסיד כסף. בשבוע וחצי מאז שעלה על המסכים רשם הסרט ביצועי קופה מביכים למדי, וספק אם יצליח להחזיר את ההשקעה המשמעותית (תקציב של למעלה מ-200 מיליון דולר, שיש להכפיל כדי לחשב את עלויות ההפקה הכוללות שיווק והפצה). לעומת זאת, הפרויקט האחרון של סרטי ה-MCU נכון לעכשיו, "שומרי הגלקסיה 3", הרוויח למעלה מ-825 מיליון דולר ובהחלט נחשב להצלחה, וזאת למרות תג המחיר הגבוה שלו (250 מיליון דולר לפני חישוב יתר העלויות).
אלא שהמספרים הללו לא מספרים את הסיפור כולו – לפני "שומרי הגלקסיה 3" (הפרויקט האחרון בבימויו של ג'יימס גאן בעבור מארוול, אגב) שחררו דיסני/מארוול את "אנטמן והצרעה: קוונטומאניה" שאמנם הרוויח למעלה מ-476 מיליון דולר, אולם ככל הנראה לא הכניס רווחים לחברה בשל עלותו הגבוהה (200 מיליון דולר). במונחי הסטנדרטים הגבוהים של היקום הקולנועי של מארוול, מדובר בכישלון – אולם במקרה הזה מדובר בכישלון עם תוצאות מרחיקות לכת, מאחר שהסרט אמור היה להציג בפני הקהל את דמותו של הנבל הגדול הבא של ה-MCU: קאנג הכובש.
הנבל הגדול הקודם של ה-MCU, תאנוס (בגילומו של ג'וש ברולין), היה חלק מהותי מהצלחת השלבים המוקדמים של המותג, מאחר שנבל מוצלח הוא אלמנט קריטי באינרציה של סיפור נמשך מעין זה. קאנג נראה חיוור בהשוואה, מה גם שקבלת הפנים הקופתית המאכזבת של "אנטמן והצרעה: קוונטומאניה" בהחלט לא הבטיחה טובות. אבל חמור מכך, השחקן המגלם את קאנג, ג'ונתן מייג'ורס, הסתבך כשנעצר בחודש מרץ האחרון בחשד לתקיפתה של אישה שעמה ניהל קשר. מאז, נשים נוספות התלוננו שעברו התעללות מצדו, ויותר מסביר להניח שהסיפור שלו ב-MCU נגמר.
מה יעשו במארוול כעת, כשברור שהנבל החדש של הזיכיון, זה שסביבו אמורים היו לחוג הפרויקטים הבאים של החברה, איבד את השחקן שמגלם אותו? וזה לא הכול, שכן נבל מבטיח אחר של המותג, נאמור, שהפציע ב"הפנתר השחור: ווקאנדה לנצח", נקלע לבעיה דומה: לפני כשבוע וחצי הואשם השחקן שמגלם אותו, טנוך הוארטה, בתקיפה מינית של אישה. "טורף מיני אלים" כינתה אותו המוזיקאית המקסיקנית מריה אלנה ריוס בסדרת ציוצים, וקשה להאמין שגם לפני הוכחת אשמתו, במארוול ירוצו לשבץ אותו בסרטים נוספים של הזיכיון.
12 צפייה בגלריה
גם זה היה קצר. טנוך הוארטה, מתוך "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
אך הבעיה של מארוול איננה רק בעיה של נבלים, אלא גם של סיפור. השלב הרביעי של ה-MCU, שהחל ב-2021, נועד לאתחל את המותג ולהכניס אותו לעידן שאחרי תאנוס ו"הנוקמים". לשם כך, הציג הזיכיון גיבורים חדשים שאמורים היו להשתלב בסאגה החדשה של קאנג. אלא ששלושת הסרטים הפותחים של העידן החדש הזה, מ"האלמנה השחורה", דרך "שאנג' צ'י ואגדת עשר הטבעות" ועד "נצחיים", אכזבו בקופות, זכו לביקורות פושרות ובאופן כללי, העניקו לבכירי מארוול סיבה לדאגה. רק השיבה למחוזות בטוחים בדמות "ספיידרמן: אין דרך הביתה", "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף", "תור: אהבה ורעם" ו"הפנתר השחור: ווקאנדה לנצח" העניקה לקווין פייגי ושות' הזדמנות לנשום קצת לרווחה. אבל אפילו שם נותרה סיבה לדאגה: "תור" ו"הפנתר השחור" הרוויחו משמעותית פחות מקודמיהם וזכו לביקורות פחות טובות, ואת רווחי העתק של "ספיידרמן" חלקה החברה עם אולפני סוני, בעלי הזכויות של ספיידרמן.
וזה מביא אותנו לאישיו נוסף שעמו מתמודדים סרטי ה-MCU – עייפות החומר. Superhero Fatigue הוא המונח המקובל, ולמען ההגינות, בהחלט לא מדובר בבעיה של מארוול בלבד, אלא של הז'אנר כולו, שרואה בשנים האחרונות אינפלציה מטורפת של פרויקטים, כזו שהופכת את הקהל ליותר ויותר אדיש. אבל כמוביל התעשייה, מפעל ה-MCU נתפס כאחראי העיקרי לתופעה, ובהתאם, יחד עם סגנו ה-DCEU, הוא זה שסובל ממנה באופן הניכר ביותר. לא מדובר רק בשלל סרטי גיבורי העל שמוצאים את דרכם למסכים, אלא גם בנציגי הז'אנר על המסך הביתי. אם אתם לא בקולנוע כעת, צופים ב"שומרי הגלקסיה 3", "הפלאש" או "ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש", לגמרי יש מצב שאתם בבית על הספה, צופים ב"פלישה סודית" בדיסני+ או בעונה הרביעית של "טיטאנים" בנטפליקס, אם לציין רק שני דברים שעלו לאחרונה. אין לאן לברוח – כשיותר ויותר צופים מבקשים לעשות בדיוק את זה, לברוח מההפצצה הבלתי פוסקת הזאת של תכני גיבורי-על. פלא שהם כבר מותשים?
מבחינתה של מארוול, הבעיה הספציפית הזאת מתעצמת אל מול פרויקטים מזן "ספיידרמן: ברחבי ממדי העכביש" ששובר את הקופות בימים אלו, ובעיקר מדגים דימיון וחירות יצירתית שנעדרים מסרטי מפעל ה-MCU. בהשוואה לקרנבל הצבעוני הרדיקלי של הסרט, סרטי ה-MCU נראים כמו שכפולים זה של זה. כן, אחרי 15 שנים של עשייה, האחידות שהקנה פייגי לסרטי הזיכיון שהוא מנהל פתאום עומדת בעוכריהם. שלב חמש של הזיכיון נפתח עם "אנטמן והצרעה: קוונטומאניה" ו"שומרי הגלקסיה 3" שנראים ומתנהגים כמו קודמיהם, והסרט הבא של ה-MCU, "המארוולס" אשר סובב את דמותה של קפטן מארוול (ברי לארסון), בהחלט לא נראה מבטיח במיוחד (בטח לאור חיוורונו של "קפטן מארוול" מ-2019).
"קפטן אמריקה: עולם אמיץ חדש" שמתוכנן ליולי 2024 נותר אניגמה: האם יש לו סיכוי, עתה שכריס אוונס כבר לא מגלם את הגיבור ואנתוני מאקי החליפו? כך או כך, אתם יכולים להיות בטוחים שהוא לא יהיה שונה מהותית, בתוכן ובצורה, מסרטי מארוול הקודמים. הנוסחה עבדה כל כך טוב, במשך כל כך הרבה זמן, עד שבמארוול/דיסני ישנו חשש מהותי משינוי – גם אם חלק מהפרויקטים האחרונים של הזיכיון פשוט לא סיפקו את הסחורה. ייתכן שהחשש הזה יוביל להמשך היחלשותו של ה-MCU.
הפוטנציאל של ה-DCEU
כאמור, התערערות היסודות האיתנים של ה-MCU מהווים שעת כושר להחייאתו של מפעל ה-DCEU. אבל זה לא הולך להיות קל. הפרויקטים האחרונים שיצאו מהזיכיון, שגם הינם האחרונים שקיבלו אור ירוק מההנהלה הקודמת שלו, התרסקו. "בלאק אדם" סיפק נתוני קופה מאכזבים בשלהי 2022 וקבר כל סיכוי שדוויין ג'ונסון יהפוך לחלק מהותי מהזיכיון. "שהאזאם! 2: זעם האלים" כבר קיבל סטירה של ממש עם הכנסות של קצת יותר מ-133 מיליון דולר, על תקציב של כ-120 מיליון לפני עלויות שיווק והפצה. "הפלאש", שמרצד על המסכים בימים אלו, נאבק להגיע לכיסוי ראשוני של עלות הפקתו בלבד, יותר מ-200 מיליון דולר – וסיכוייו לכסות על מלוא עלות הגעתו למסכים קלושה עד בלתי אפשרית. באוגוסט 2022, הגדילו עשות בוורנר-דיסקברי כשביטלו את הפצת הסרט "באטגירל" – וזאת לאחר שצילומיו כבר הושלמו, מהלך חסר תקדים ביחס לסרט שעלותו צפונה מ-90 מיליון דולר, ושבהחלט מבהיר את רמת הכאוס ששרר בפיקוד העליון של ה-DCEU.
כרגע, ברשימת הפרויקטים הבאים של החברה קיימים רק "החיפושית הכחולה" שאמור לצאת באוגוסט הקרוב, ו"אקוומן והממלכה האבודה", המשכון ללהיט הגדול ביותר של ה-DCEU מ-2018, שעתיד לצאת בדצמבר. שניהם מאכלסים את שלב הביניים של ה-DCEU, בין צמד ההנהלות – זו של וולטר המאדה, וזו החדשה של ג'יימס גאן ופיטר ספרן, מאחר שהחלו את דרכם תחת המאדה, אך עברו המשך פיתוח ויגיעו למסכים תחת גאן וספרן. משניהם, סביר להניח ש"אקוומן" הוא שיספק את הקבלות בקופה (למרות סימן השאלה הגדול שנקרא אמבר הרד, ואמורה לקחת חלק בו), בעוד שסיכוייו של "החיפושית הכחולה" עדיין לא ממש ידועים. מה שכן, מדובר בגיבור-על עלום למדי, כך שהציפיות של אף אחד לא ממש בשמיים. מצד שני, ראוי לציין שבריאיון שהעניק גאן לאחרונה, הוא טען ש"החיפושית הכחולה" הוא הסרט הראשון שייכלל רשמית בתוך היקום הקולנועי החדש שלו.
אבל העתיד המעט רחוק יותר של ה-DCEU הוא מה שמעניין, כי כעת הוא בידיו של ג'יימס גאן (ספרן יהיה אחראי בעיקר על הצד העסקי, בעוד שגאן יתפקד על תקן הקווין פייגי של הזיכיון). גאן, שעשה את דרכו מהטראש (החל את הקריירה בחברת "טרומה") לפני שזכה לתהילה, עשה לעצמו שם כשקיבל לידיו את מושכות "שומרי הגלקסיה". עד לאותה נקודה, חבורת גיבורי העל/לוחמי החלל של מארוול הייתה אנונימית למדי מבחינת הקהל הגלובלי, אבל בידיו הפך הסרט הראשון של הסדרה ללהיט גדול ומשפיע. גם צמד המשכוניו זכו להצלחה ניכרת, ובין לבין הספיק גאן לביים גם את "יחידת המתאבדים" אצל המתחרה די-סי, שקיבלה אותו בזרועות פתוחות אחרי שפוטר מהמשך עבודתו במארוול/דיסני בעקבות חשיפת מספר ציוצי-עבר בעייתיים שלו.
"יחידת המתאבדים" אומנם הפסיד כסף בקופות הקולנוע כשיצא באוגוסט 2021, אבל העובדה שמדובר היה בשלהי משבר הקורונה העולמי, וזה שהסרט הפציע במקביל גם בשירות הסטרימינג HBO max (כיום MAX), נתפסו כאשמים העיקריים. הביקורות חיבקו את הסרט והבאזז היה חיובי ביותר – לא עניין שכיח כשמדובר בפרויקט של ה-DCEU. ובעיקר, החירות היצירתית שגאן תבע וקיבל מראשי הזיכיון (הסרט היה אלים באופן קיצוני למדי, והשתין בקשת חיננית על מוסכמות הפוליטיקלי קורקט של התקופה) הדגימה שב-DCEU מוכנים לקחת סיכונים; שהם מוכנים לנסות ולהשתנות (סרט סטנד-אלון קודם של הזיכיון, "ג'וקר" מ-2019, הוכיח גם הוא כמה משתלמת החריגה מהנוח והמוכר). עכשיו, יש לגאן הזדמנות לעשות את השינוי הנדרש, ולא מעמדת במאי שכיר, אלא מעמדת הקפטן של הספינה. כאמור, הוא שובץ על תקן הקווין פייגי של DCEU, הבוס שיפקח יצירתית על המיזם כולו – אולם השאלה הגדולה כרגע היא איזה מין מיזם זה הולך להיות; אילו פרויקטים ירכיבו אותו.
בחודשים האחרונים, מאז מינויים של גאן וספרן, הרשת מתפוצצת מרוב ספקולציות על עתיד זיכיון היקום הקולנועי של די-סי. כל בדל מידע או שמץ ציוץ של גאן גורר בעקבותיו מיליון אייטמים שמנסים להבין לאן מועדות פניו. כרגע, דבר אחד ברור מעל לכל: למרות הצהרתו שמדובר ב-Soft Reboot (קרי: ריבוט שישמור על אי-אלו מהאלמנטים של ה-DCEU כפי שהתנהל עד כה, ויטמיע אותם ביקום הקולנועי החדש), גאן מתכנן אתחול כמעט-מוחלט של הזיכיון, שיתחיל בסרט "סופרמן: מורשת" (Superman: Legacy) המתוכנן לצאת ב-2025. גאן כותב ואמור לביים, ונאמן לרוח השינוי הוא גם החליט ללהק מחדש את דמותו של סופרמן ולהחליף את הנרי קאוויל, שגילם אותו בסרטי ה-DCEU עד כה.
"סופרמן: מורשת" אמור להוות את אבן הבסיס של היקום הקולנועי של די-סי – שבין היתר כבר זכה לרמונט קטן בשמו, וכבר לא מכונה יותר DCEU (DC Extended Universe) אלא DCU (DC Universe). כן, די מתחרז עם MCU, מעניין למה. וגאן כבר אץ-רץ עם תוכניותיו להמשך: "סופרמן: מורשת" יפתח "פרק" שזכה לשם Gods And Monsters, "אלים ומפלצות", שבעקבותיו יגיע פרק נוסף ששמו טרם נחשף. כל אחד מהפרקים הללו ימנה מספר סרטים ותוכניות טלוויזיה נלוות, כשבסרטים שעליהם כבר הוכרז צפויים, מלבד "סופרמן", גם "הסמכות" (The Authority), The Brave and the Bold, "סופרגירל: אשת המחר", ו"יצור הביצה" (Swamp Thing), שכבר זכה לסדרת טלוויזיה מוצלחת אך קצרת מועד ב-2019.
בשלב זה המידע דל על כל אלו, כשמי שרוצה מוזמן לסור לרשת ולתור אחר פרטי חוברות הקומיקס של די-סי שעליהן הן מבוססות. אולם מה שכן ידוע כבר זה שגאן קיבץ סביבו רשימה מרשימה למדי של תסריטאים על מנת לפתח את היקום המשותף שהוא מתכנן, בהם הבמאי והתסריטאי דרו גודארד ("בקתת הפחד"), ג'רמי סלייטר ("אקדמיית המטרייה", "מון נייט"), כריסטינה הודסון ("ציפורי הטרף והארלי קווין המהממת") וכותב הקומיקס המעוטר טום קינג (שאחראי לקומיקס "סופרגירל: אשת המחר"). ומה משותף לכל אלו? ובכן, הם צעירים יחסית, אך מנוסים, שוחים בעולמות הקומיקס, ובעיקר חולקים עם גאן תפיסה דומה של התחום. גודארד, לצורך העניין, מגיע ממחוזות האימה השנונה והמודעת לעצמה, בדיוק כמו גאן. סלייטר הוא אחד מהכוחות היצירתיים המובילים מאחורי "אקדמיית המטרייה" המקורית והמלבבת, והודסון כבר הדגימה ב"ציפורי טרף" את חיבתה לאלימות קיצונית והומור פרוע א-לה הבוס החדש שלה.
כשהוא חמוש בצוות חלומות, עם שאפתנותו היצירתית המוכחת ועם החירות והתמיכה של אולפן-האם של ה-DCU - האחים וורנר, החרד מהשפלה נוספת מול מארוול/דיסני - נראה שכל הכוכבים מסתדרים בשורה עבור גאן. העובדה שמארוול חווה קשיים משלה, ושלאור משבר הנבלים שלה עתידה לא לגמרי ברור, לגמרי מחזק את התובנה שזהו הרגע שלו. עכשיו, למרות הצוות שאסף סביבו, הכול תלוי בו. "החיפושית הכחולה" ו"אקוומן 2", שרידיו האחרונים של המשטר הקודם, יבואו וילכו. אבל "סופרמן: מורשת" יהיה המבחן האמיתי הראשון. תחזיקו לו אצבעות.
