במיטבן קומדיות רומנטיות עוסקות באופן שנון במשא ומתן של כלכלה רגשית (ולעיתים גם כלכלה במובנה המסורתי) שבאחריתה שני הצדדים יוכלו לצפות לקשר עמוק ומתמשך. מה הסיכוי של קומדיה רומנטית כאשר היא בעיקרה משרתת את מטרות התדמית של אחד השחקנים? נדמה כי המכשלה העיקרית של "חתונה בהפתעה" (Marry Me), היא היותו מהונדס למטרות האגו של השחקנית הראשית והמפיקה שלו – ג'ניפר לופז. היא עשירה ונערצת, מוכשרת בשירה וריקוד, נחשקת כבת-בלי-גיל, אבל, בל נשכח, היא גם "ג'ני מהבלוק", עממיקו שכזו, בדיוק כמונו החלכאים והנדכאים.
גרעין העלילה לקוח מהרומן הגרפי Marry Me (2016) של בובי קרוסבי, אך מעבר לכך לא נותר בסרט כמעט דבר ממנו. במקום זאת "חתונה בהפתעה" מזכיר, ולעיתים אף מצטט, אלמנטים מהקומדיות הרומנטיות הקלאסיות של ג'וליה רוברטס "אישה יפה" (1990) ועוד יותר מכך "נוטינג היל" (1999). וזאת בלי להזכיר רעיון מאוד חביב שהיה ב"כשהארי פגש את סאלי" (1989) ומועתק בכותרות הסיום (ולא, לא מדובר על סצנת האורגזמה בדיינר, למרות שזה היה מועיל לדמות שאותה מגלמת לופז ללא שמץ הומור עצמי).
ביקורות קולנוע נוספות:
בצד האחד הזמרת קטרינה "קאט" ואלדז – שחוץ מהשם השונה (שבעצמו הוא די דומה) היא כל מה שאנו מכירים מג'ניפר לופז. אותם שירים, בגדים, תנועות (כשליש מזמן הסרט לופז שרה – כך שהסרט הוא סוג של מיוזיקל המיועד למעריציה). כוכבת ענק, שחייה ב"לייב סטרים" של עשרות מיליוני המעריצים, מקפצת על פני הגלובוס במטוס פרטי, וסוחבת היסטוריה ארוכה של מערכות יחסים בעיתיות ופרידות סנסציוניות.
מהצד השני אוון וילסון הוא צ'רלי גילברט. מורה למתמטיקה ואדם חביב עם בעיות של גיל העמידה. הוא גרוש, עם בת בגיל 12 בשם לו (קלואי קולמן) שלומדת בבית הספר בברוקלין שבו הוא מלמד. לבוש ברישול, מחזיק טלפון פליפר מיושן, לא מכיר את הרשתות החברתיות, ומשקיע אנרגיה רבה באימון נבחרת מצטיינים במתמטיקה לקראת תחרות גדולה. תקוותו הגדולה היא שבתו לו תתגבר על חרדת הקהל שלה ותחזור להיות חלק מהנבחרת.
אלו נסיבות יכולות לחבר שני אנשים כה שונים? קומדיות רומנטיות נזקקות ליצירתיות כדי להוביל למפגש הראשון בין הדמויות שעתידות להתאהב. "חתונה בהפתעה" מעלה את רף הטירלול לגבהים מרשימים במיוחד.
לקאט יש דואט חדש ומצליח שנקרא "תתחתני איתי" שאותו היא שרה עם הארוס שלה – הזמר הפורטוריקני בסטיאן (מגולם ע"י הזמר הקולומביאני המצליח מאלומה – הצעיר מג'ניפר לופז ב-24 שנים). לפי התכנון הם עומדים לשיר את הדואט בהופעה שתשודר במקביל ל-20 מיליון צופים, ולהתחתן מיד לאחר סיום השיר.
בינתיים צ'רלי נגרר להופעה של קאט על ידי בתו המעריצה, וידידתו הלסבית פארקר (שרה סילברמן). הבת מחזיקה שלט שעליו שם הלהיט החדש של הזמרת. במהלך ההופעה תתגלה בגידה של בסטיאן, וקאט תעלה במצב של הלם על הבמה. לאחר כמה משפטים על הצורך לעשות דברים אחרת היא תצביע על הגבר הרגיל שהנסיבות הביאו לידיו את השלט שאותו היא קוראת כעת כהצעת נישואים. היא תזמין אותו לבמה והם יתחתנו.
כמו ההסכם בין המיליארדר והזונה ב"אישה יפה", כך גם הנישואים מייצרים סיטואציה מלאכותית של קרבה בין שתי דמויות שעולם ומלואו מפריד ביניהן. הנישואים לא מבוטלים מיד, ובמקום זאת קאט ואנשיה, בעיקר האמרגן שלה קולין (ג'ון בראדלי), משכנעים את צ'רלי להסכים לתקופת "נישואים" של שלושה חודשים. הוא יתחכך קלות בעולם הזוהר, והיא תוכיח את אנושיותה ופגיעותה כאשר תכיר את חייו, בתו, וחלומותיו הצנועים של האיש הטוב הזה השונה כל כך מהגברים הקודמים בחייה.
"חתונה בהפתעה" מבוסס על נוסחאות מוכרות והמכאניות העלילתית שלו מורגשת היטב. הוא פועל בעצימות מאוד נמוכה, בלי קונפליקטים או תפניות שיכניסו מורכבות רגשית או פסיכולוגית. הדמות של צ'רלי לא משתנה, והדמות של קאט הייתה תמיד, חרף העושר וההצלחה הבלתי נתפסים, בעלת לב טהור וכמיהה לחיים פשוטים. הפתרון העלילתי לחיבור הלא סביר בין הדמויות הוא להתנהג כאילו אין דבר יותר טבעי מהדרך בה חיי השניים ישתלבו. כשהקונפליקט יגיע במערכה האחרונה, והוא הרי חייב להגיע, יהיה זה בגלל אילוץ של הנוסחה השואפת לרומם את האיחוד מחדש. לרגע לא יהיה חשש שייגזל מאיתנו הסיפוק המנחם.
"חתונה בהפתעה" עשוי להתחבב על צופים שכמיהתם לנחמה רומנטית רומסת כל ציפייה לסבירות עלילתית או תחכום. זו לא קומדיה רומנטית שבה הזוג המיועד מתכתש להנאת הצופים בדרך לאהבה הגדולה. אין תסריט שנון או דמויות הדורשות מהשחקנים לצאת מאזור הנוחות שלהם. אין אלמנט רעיוני או אסתטי המוסיף לקשר הנרקם בין הדמויות. המטרה שלו היא לתפקד כשיכפול סביר של הנאות מקומדיות רומנטיות מוצלחות יותר תוך ביסוס "אנושיותה" של ג'ניפר לופז וזאת מבלי לוותר על הצגה נרחבת של כישוריה כזמרת. פנטזיה רומנטית שמושתתת על התערסלות נינוחה של שתי הדמויות אחת לתוך השנייה. באופן אידיאלי הצפייה בו צריכה להיעשות לאחר פרידה רווית דמעות, בפיג'מה רכה, מול הטלוויזיה, עם קופסת גלידה ומוח מוצף בסוכר.