עם קריירה שהחלה בשנות ה-70, אביהו מדינה מלווה את פס הקול הישראלי עם שלל שירים, בהם "הפרח בגני" שביצע זוהר ארגוב, "להיות אדם", "סוד המזלות" ו"תן לזמן ללכת". אתמול (ג') נודע כי יקבל את פרס ישראל בתחום הזמר העברי, כשעל פי נימוקי השופטים, נכתב כי הוא הביא לפריצת דרך משמעותית בתעשיית המוזיקה המקומית, בזכות יצירתו המשובחת והאיכותית ומאבקו ורב השנים. לכבוד הפרס, שיוענק במסגרת חגיגות יום העצמאות ה-74, חזרנו לחמש תחנות חשובות בחייו.
הכל התחיל בטייפ סלילים ישן
דריסת הרגל הראשונה בקריירה הענפה של אביהו מדינה נעוצה בזכיית שירו "יעקב התמים" בפסטיבל הזמר המזרחי בשנת 1971. באחד מהטורים שכתב ל-ynet, המוזיקאי והעיתונאי המנוח אברהם זיגמן סיפר על החברות שהתפתחה בזמנו בינו לבין מדינה, ועל טייפ סלילים ישן שלטענתו הזניק ליוצר את הקריירה: "באחד מביקוריו של אורי שבח (זמר ומלחין ישראלי) בחדרי הקיבוצי, הצטרף אליו, חבר, שיפוצניק במקצועו, שתוך כדי הרכבת האינסטלציה והאריחים או סיוד הקירות והתקרה, גם הוא היה מזמזם לעצמו. דעתו של אורי הייתה שהמנגינות שלו יפות וכדאי לתעד אותן, ומכיוון שלאותו חבר לא היה מכשיר הקלטה, ומכיוון שאותו חבר ידע לנגן רק שניים וחצי אקורדים בגיטרה, ביקש אורי שאשמש טכנאי הקלטות ומלווה בגיטרה בו זמנית. המנגינות אכן היו ערבות מאוד, בעלות גוון מזרחי או כמו שעתידות להיקרא 'זמר ים תיכוני, והחבר ששמו היה אביהו החל להגיע אליי בתדירות הולכת ורבה.
5 צפייה בגלריה
אביהו מדינה, ישי לוי, שלומי שבת ושימי תבורי במופע סלסולי היובל מופע הדגל של הזמר המזרחי שהתקיים בפארק הירקון
(צילום: אורן אגמון)
"כשהתפרסם קול קורא מרשות השידור על אודות תחרות הזמר המזרחי 'למנצח שיר מזמור תשל"ב -1971', קיבלנו בקורת רוח עצומה את העובדה שהתקנון אינו מחייב כתיבת תווים ומספיקה הקלטה ביתית". אותה הקלטה של "יעקב התמים" טיפסה כל הדרך מצריף הקיבוץ הדל - עד לזכייה הגדולה בתחרות. "אני מוכרח להודות שמחיאות הכפיים של הקהל בבנייני האומה שאהב את שירינו, היה סוג של רעש משכר ומסמם", כתב אז זיגמן, "מכאן ואילך המשיך אביהו להקליט את הסקיצות לתחרויות הבאות בחדרי הדל והמשיך ובכן, לזכות".
מכותב שירים לקדמת הבמה
בשנת 1978 שיר נוסף של מדינה התחרה בפסטיבל הזמר המזרחי - והפעם, עיטר את שירו הקול של שימי תבורי. בריאיון ל"ידיעות אחרונות" מ-2013, סיפר מדינה את סיפור היכרותם: "את שימי פגשתי במסדרונות קול ישראל בשנת 1976, כשהוא הגיע לדבר על פסטיבל הזמר המזרחי שהוא עמד להשתתף בו עם השיר 'שחורה אני ונאווה' וזכה איתו במקום הראשון", סיפר. "שנה לאחר מכן כתבתי לו את 'כינור דוד'. הוא עלה איתו בהופעה מול כל המדינה וזכה במקום השני". ביקור נוסף של מדינה בפסטיבל התרחש בשנת 1980, עם שירו "רחל" שאותו ביצע בעצמו - ביצוע המסמל את תחילת הקריירה של מדינה כזמר.
עם זאת, ההצלחה הגדולה ביותר נחגגה כשנתיים לאחר מכן. ב-1982, שיר האהבה שכתב מדינה בביצועו של זוהר ארגוב, "הפרח בגני", זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי, ומהווה את אחד הרגעים המשמעותיים ביותר בקריירה של שני המוזיקאים.
להיות אדם, לחפש משמעות
שנות ה-80 היו לפריחה משמעותית בקריירה של מדינה, עם שיתופי פעולה מוצלחים שהניבו להיטים רבים. "להיות אדם", שיר הנושא מתוך אלבומו של זוהר ארגוב שיצא בשנת 1986 ושאותו כתב מדינה, הפך ללהיט גדול. "באתי לעולם לא שאלו את פי / מה אבקש ומה חפץ ליבי / באתי לעולם וכבר הכול קיים / וכמו כולם אני רק בן אדם / עייף ומאוכזב ורק חולם / להיות אדם". העיסוק בשאלת הקיום וחיפוש המשמעות היה יוצא דופן בנוף המוזיקה הים תיכונית, אך גם שאלות תהומיות לא מנעו מהשיר להפוך ללהיט גדול.
אלבומו הכפול של מדינה, "פרחי גני" יצא בשנת 1988 וכלל דואטים עם שימי תבורי. גם זוהר ארגוב היה מתוכנן להשתתף באלבום זה לפני מותו הטרגי בשנת 1987. לזכרו של ארגוב, מדינה הקדיש באלבום את השיר "בלדה לחבר". בין להיטיו הבולטים נמצא גם "רעיה" שנכתב על ידי מדינה ללחן יווני, ובוצע על ידי ישי לוי, זוהר ארגוב ומדינה עצמו בשנת 1992. השיר אף תואר כהולדת דמותו של הגבר הרגיש בזמר הים תיכוני.
המהפכה הים תיכונית
מלבד פועלו העשיר כיוצר, מדינה החל במאבקו לקידומה של המוזיקה הים תיכונית בנוף התרבות הישראלי מתום מלחמת יום הכיפורים, זאת כדי ששירים נוספים בסגנון יושמעו בתחנות הרדיו השונות, ייכללו במצעדים ויזכו להתייחסות ראויה. בדיון בכנסת בו השתתף, שעסק בנושא חגיגות היובל למדינה, הוא העיד: "פניתי אל השר ואמרתי לו שאני מוותר על הזכות שלי להיות שותף בחגיגות כאמן, אבל שאני רוצה להיות באותה ועדה שתקבע מה יהיה בחגיגות ה-50 כדי שהן תהיינה חגיגות לכל המדינה. זו הזדמנות פז בשביל כל המדינה הזאת לעשות קצת שלום, קצת אחווה, להכניס קצת רוח טובה בעם", אמר מדינה והוסיף: "אני מנצל את המקום הזה כדי לנענע את מי שצריך לנענע, כדי שלא ישכחו אף אחד. שלכל אחד תהיה הרגשה של בית, שכל אחד יחשוב שהמדינה שייכת גם לו. אוי ואבוי לנו אם בחגיגות לקראת שנת ה-50 למדינה חלק מהעם הזה ירגיש ששוב פעם הם מקופחים".
מדינה לא זנח את המאבק החשוב וניצל הזדמנויות שונות בהן הוענקו לו פרסים כדי לקדם את השיח והשוויון התרבותי עבור עמיתיו למקצוע. "נלחמתי בהגדרה 'מזרחי' הרבה מאוד שנים. אני דור רביעי בארץ ואני קודם כל ישראלי", אמר בריאיון לאולפן ynet בשנת 2016, לרגל זכייתו בפרס מפעל חיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. "המגמה הרווחת בציבור שבדרך כלל מאכלס את התקשורת היא להיראות ולהישמע אירופאים, אבל מה לעשות - אנחנו חיים במזרח התיכון. כשאתה נותן תחושת שייכות לכולם - החברה מתפקדת באופן יותר בריא".
חגיגות המדינה
כחצי יובל לאחר חגיגות ה-50 למדינת ישראל, מוענק פרס ישראל היוקרתי ליוצר המוערך. מדינה, שבין השנים 2010–2015 כיהן כיו"ר אקו"ם ובשנתו האחרונה בתפקיד אף נבחר להדליק משואה בחגיגות יום העצמאות, לא זנח את הלפיד הבוער של קידום השוויון העדתי בנוף התרבותי, אותו הוא אוחז בלהט מראשית דרכו. זוהי אחת מגדולותיו של היוצר, שגם ברגעי ההצלחה לא שוכח את עמיתיו למקצוע - מוזיקאים מהז'אנר הים תיכוני, בני עדות המזרח - ואת הקושי לזכות בהכרה גם לאחר מאבק ממושך בן עשרות שנים.
"לא תוכל אדם לדעת ולא לחזות / ואל תבקש ללמוד את סוד המזלות / כל מה שנותר לך הוא רק לצפות / ובעתיד הלוואי ותתגשמנה התקוות". כמילות שירו, "סוד המזלות", כנראה שאת הצלחתו מדינה לא יכול היה לצפות, אך אין המזל אחראי לה אלא עשייה ממושכת, תושייה רבה ונכונות להוביל מאבק בלתי פוסק עבור גיוון קולה של המוזיקה הישראלית.
