שירי מימון ודלית רצ'שטר בוועידת הנשים
(צילום: משי בן עמי)
לרגל יום האישה הבינלאומי שחל היום (ג'), שירי מימון ושדרנית גלגלצ דלית רצ'שטר התארחו בפאנל מיוחד שהתקיים במסגרת ועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות", שם מרב בטיטו שוחחה עם השתיים על מאבקן של הזמרות על השמעות ברדיו. לדברי מימון, לפני שנה הנושא כה בער בה שהחליטה ליצור קשר עם שר התרבות והספורט, חילי טרופר, ולהציף בפניו את הבעיה.
"מה שהניע אותי היה שבמהלך שנים ראיתי במו עיניי העדפה של זמרים על פני זמרות ואף מחיקתן בפסטיבלים ענקיים בארץ, באירועי קיץ שמתקיימים בעיריות, שמשלם המיסים משלם. את רואה מודעה שיש בה רק גברים זמרים. אני היום נמצאת בנקודה שבה אני יכולה לומר את זה כי אף אחד לא יכול להסתכל עליי ולהגיד, 'מה את בוכה?'. אני לא בוכה, אני במקום מדהים.
"זה היה לפני כמעט שנה, התקשרתי לחילי ואמרתי לו, 'שמע, אני רוצה להציף בפניך את המצב של הנשים בתעשיית המוזיקה בישראל', וביקשתי שזה יהיה חשאי. אמרתי, 'אני לא מדברת על עצמי, אלא על זמרות ותיקות שחיות במדינת ישראל שגדלתי עליהן, ושאף אחד לא יודע איפה הן בכלל ולא שמעו עליהן, והן מופיעות בקושי. אני רוצה לדבר איתך על הדור הבא שיבוא אחרי, ואני רוצה לדבר איתך על הדור שקיים כרגע'".
ומה הוא אמר?
מימון: "הוא הקשיב לי והוא היה בהלם. סטטיסטית יש יותר גברים וזה בסדר, גם גברים מפרנסים, גם נשים מפרנסות, זה לא בא ממקום של 'תשימו נשים כי חייבים לשים אותן'. אנחנו לא פחות טובות מאף אחד. אני גם לא רוצה שעכשיו כל השיח הזה יהפוך למין התקרבנות, אנחנו לא שם בכלל. אני רק אומרת שבמציאות כמות הנשים היא נמוכה מזו של הגברים, אז ברור שהקול הגברי יישמע יותר, אבל בתעשיית המוזיקה זה חצי-חצי, ובסוף אני רוצה שיהיו יותר נשים".
רז שכניק ו"ידיעות אחרונות" ניסו להניע איזשהו מהלך במקביל, והצליחו להשיג החלטה שאם מדובר בכספי משלם המיסים חייבים שזה יהיה מאוזן מגדרית ויהיו יותר נשים. את כבר מרגישה את זה?
מימון: "זה קרה ממש עכשיו. זה סוג של החלטה שמגיעה מלמעלה, שחייבים לשלב אישה או זמרת ותיקה. אם אנחנו מדברות על נשים בכללי, יש משהו גם באישה שמתבגרת ומזדקנת - גם אם היא עושה את זה ביופי, באושר ובשמחה - היא הופכת לטיפה פחות רלוונטית ואנחנו רואים את זה".
דלית, את ערה לדברים ששירי מספרת?
רצ'שטר: "בטח שאני ערה לזה. רבע מהסינגלים שמגיעים לגלגלצ הם של נשים או של פרויקטים שמערבים נשים. סך השירים שנכנסים שבהם יש נשים הוא 40%. אני לא אגיד שזו אפליה מתקנת אבל יש כאן יותר ניסיון לאזן. גם בתור שדרנית ועורכת אני יכולה להגיד שבאג'נדה האישית שלי חשוב לשדר יותר נשים".
מימון: "זה מה שמעולה. אני חושבת שבסופו של דבר, תשומת הלב והמודעות - זה מה שרציתי להציף… אנשים רואים את הבחוץ, את כל השופוני - 'זמרת השנה', 'זמרת העשור', אבל בסוף בנתונים זה מביך. זה עצוב אפילו".
סוגייה נוספת שעלתה במהלך הפאנל היא שירת הנשים בפני קהל דתי. "יש פה שתי נקודות מאוד חשובות", אומרת רצ'שטר, "מצד אחד, המגזר הדתי והחרדי זה מגזר שלא שומע נשים, זה בסדר. זאת האמונה שלהם ואני מכבדת אבל יש כאן איזה קונפליקט…חוסר הייצוג של נשים הלך והחמיר ככל שז'אנר המוזיקה היהודית-הדתית עלה, וכשהכוכבים הגדולים בארץ הם זמרים שאין להם שירים עם נשים, הם מארחים אחד את השני בהופעות…זה קצת כמו שיש את מי שמעשן בעבודה ויוצא להפסקת סיגריה והוא בחבר'ה, ומי שלא הולך לעשן אז הוא לא בחבר'ה? זה בדיוק אותו הדבר, וזה מעין כדור שלג שהולך ומתגלגל. זאת אחת הסיבות שיש תחושה של אחוות גברים".
מימון: "אני מכבדת ומקבלת את כולם ונהנית ממה שאני עושה, ולכן אני היום יושבת פה ואומרת שבסוף המטרה היא לבוא ולהגיד, 'גם אנחנו פה'. יש גם אחוות נשים מאחורי הקלעים שלא מודעים אליה. אנחנו מדברות על זה המון ופועלות בשביל להעלות את המודעות - להגיד 'אנחנו כאן'".
