אם אתם הייתם בכירים בנטפליקס, גם אתם הייתם מודאגים. הירידה בהכנסות של החברה וכניסה של מתחרים חדשים לאחו הירוק של שירותי הסטרימינג מצמצמים את שטח המחיה שלה, והיא חייבת למצוא דרך להמשיך לגדול, כי כל כיוון אחר פירושו מוות. זה מסביר את השקת המנוי המשולב בפרסומות שמפחית את דמי המנוי וכמובן את ההתפרשות הקולוניאלית על שטחי מחיה חדשים. ואכן, כל עוד יש שפות בעולם שעוד לא נכבשו על ידי ענקית הסטרימינג, זה אומר שעוד יש לה תקווה.
"העסקה" - טריילר
(באדיבות נטפליקס)
הפעם אלה אזרחי העולם דוברי הערבית - יותר ויותר תקציבים מטעם נטפליקס מופנים להפקות מקור דוברות ערבית בסעודיה, איחוד האמירויות, מצרים, ירדן ואחרות. אלו אמורות לעודד רכישת מנויים על ידי קהל היעד (לאחרונה התווסף לרשימה הסרט הסאטירי הסעודי, "ארבע תרמיות וחתונה אחת", הדוקו "דובאי בלינג", שעוקב אחרי חייהם של 10 אנשים עשירים בדובאי, ויש מי שיוסיף לרשימה גם את "מו", הקומדיה על מהגר פלסטיני בארצות הברית). במקביל עמלה נטפליקס על יצירת חממות כמו השותפות עם איגוד הסופרים המצרי, במטרה להכשיר נשים מצריות לכתיבת תסריטים ואיתור כישרונות חבויים.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
הדרמה "העסקה", שעלתה השבוע בפלטפורמה, היא הפקת המקור השנייה של החברה בכווית, אחרי "הכלוב" שעלתה בשנה שעברה. העלילה שלה מתרחשת בכווית של שנת 1988, ערב הפלישה של סדאם חוסיין שהובילה למלחמת המפרץ הראשונה. כמו לא מעט דרמות דוברות ערבית לפניה, היא עוסקת בנשים חזקות שמפלסות את מקומן בחברה גברית. במובן הזה היא מצטרפת לדרמת-הנעורים הירדנית "תיכון רוואבי לבנות" ולדרמה המצרית "מי את, עולא?", על אם חד הורית טרייה שיוצאת למסע של גילוי אישי.
2 צפייה בגלריה
לא "הזאבה מוול סטריט", יותר "חתלתולה על גג בורסה לוהט". מתוך "העסקה"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
הפעם אלו פארידה ובת הדודה שלה מונירה, הנשים היחידות שעובדות בבורסה בכווית בסוף שנות ה-80, שנאלצות לתמרן בין אפליה מגדרית, הטרדות מיניות וסתם שוביניזם פטריארכלי מוריד. ואם אלה לא הגברים בעבודה שמקצצים להן את הכנפיים, אז אלה הגברים בבית - פארידה גרושה טרייה שעברה לאפוטרופסות של אבא שלה, כמקובל בקרב נשים בכווית, לא משנה באיזה גיל. מונירה לא נשואה ומפרנסת את עצמה אבל עדיין לא יכולה ללכת לראות דירה לבד, ונאבקת בגברים שלא מסכימים למכור לה מניות כי היא אישה. הן אולי מאוד שאפתניות ואפילו פמיניסטיות, אבל מתקיימות בעולם שבו הן צריכות לתת דין וחשבון עד איזו שעה הן עובדות, וגברים דורשים מהן שיתפטרו מהעבודה שלהן כדי לטפל בילדה. מי שחשב על "הזאבה מוול סטריט" - שיחשוב יותר בכיוון של "חתלתולה על גג בורסה לוהט", או במילים אחרות, סרט ערבי על מלא.
אי אפשר שלא להעריך את הכוונות של היוצרת נדיה אחמד, שהיא גם שחקנית, מגישת טלוויזיה כוויתית ואקטיביסטית, שכתבה את התסריט עם אן סובל ואדם סובל. התסריט נכתב בהשראת סיפורה האמיתי של אחמד - אמא שלה נכנסה לעולם ההשקעות הכוויתי כשאחמד עצמה הייתה ילדה, כאם חד הורית ומפרנסת יחידה. מכל סצנה ניכר המאבק על העצמאות וזכות הקיום האנושית שהיה רלוונטי בסוף האייטיז, אבל בהרבה מובנים רלוונטי גם היום בעולם הערבי. פארידה ומונירה הן נשים בעלות תושייה, מצחיקות וחזקות בדרכן, אבל הסביבה שלהן כל כך מדכאת, תרתי משמע, והיחס המשפיל שהן זוכות לו מוצג בסדרה כלאחר יד. כל זה הופך את "העסקה" לכל כך מיושנת שקשה לצפות בה דרך עיניים שמורגלות בסדרות עדכניות.
2 צפייה בגלריה
במשך שישה פרקים נדמה שתקרת הזכוכית של היקום הזה משוריינת. מתוך "העסקה"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
כל זה לא נאמר על מנת להכחיש שהמצב בחלקים מסוימים של העולם אכן עגום: בכוויית האמיתית הוקם בשנת 2003 חדר לנשים בלבד בבורסה לניירות ערך - עד אז נשים הורשו לסחור רק בטלפון או באמצעות קרוב משפחה ממין זכר. אבל יותר משהצפייה ב"העסקה" מבדרת או ממריצה עוצמה נשית, היא בעיקר מעוררת מחשבות מדכאות למדי על מקומה של האישה בעולם הערבי. במשך שישה פרקים נדמה שלא רק שתקרת הזכוכית של היקום הזה משוריינת, אני בספק אם נשים ערביות אי פעם יזכו להגיע אליה על מנת לנפץ אותה. ועם כל החיבה לרגעים הקומיים, המרגשים ומעוררי ההשראה של הסדרה הזו, שאכן קיימים פה ושם, אם אני יוצאת ממנה יותר בדיכאון ממה שנכנסתי, כנראה ש-א', ההשראה כנראה לא חזקה מספיק, או ב' - אני פשוט לא קהל היעד. ובמקרה כזה, רעידות אדמה ורפורמות משפטיות, היר איי קאם!
