בוקר נהדר, כופתאות שבעות רצון שכמותכן. מקווה שהתאוששתם מפרק ההדחה הכפול שהורעף עלינו אמש (ג'), אם אתם מהאנשים הנדיבים שמוכנים לקרוא לפינוי הבקתה "הדחה". הראשונה בסימפוניית שתי ההדחות הייתה הפרידה מליה, שעברה לווילה אחרי שהפסידה לאלה בדו קרב. אני מודה שפנטזתי על עולם שבו ליה חוזרת למשחק ומייצרת ברית עם יהונתן, אלה, דנדן ואולי אפילו אודליה, כדי להדיח את המפלצת הדו-ראשית דודו-ג'קי, אבל אז נזכרתי שמדובר בעונת הפריחה של חדלי האישים. כל אותם נציבי מלח של המשחק, בעיקר אלו שג'קי מרימה בסוף הסצנה ולוקחת איתה לסצנה הבאה - שירה, אודליה ובמידה רבה גם דודו, אלא אם כן יתברר פתאום שיש לו אישיות משל עצמו שהוא החביא מתחת לכובע - לא היו נותנים לזה לקרות.
רגע ההדחה מתוך "הישרדות VIP"
יש משהו עגום באודליה, אלוהי המוסר שמשוכנעת שיש חוק בלתי כתוב ב"הישרדות" שאומר שכשיש לך ילדים אז השבט מחויב להעניק לך מסר מהבית, זועקת שהצדק נעשה כשליה, שניסתה לחזור למשחק בשביל הילדים שלה, מודחת מהמשחק. באותה מידה יש משהו מגוחך באודליה, מי שהגיעה למשחק רק כדי לזמר ולקרוא תהילים ולהיצמד למישהו עד לגמר, כשהיא מאשימה את שירה ברכיבה על גבו של מישהו אחר. בואי טלי קורה מבין עינייך, חמודה. צריך שלושה גמלים כדי לסחוב את הדבשת שאת מסרבת לראות. אין ספק, העונה הזאת היא השואו-קייס הארוך והמוצלח ביותר לנחיצותו של קאסט אנונימי בעונות הבאות.
ליה הייתה האישה שהפגינה את ההבנה הרבה ביותר במשחק כפי שהוא אמור להתנהל, כלומר ביקום שבו אנשים לא נעלבים כשאומרים להם שהם מעוניינים לנצח. היא ניסתה, באמת ניסתה, לאמץ ראייה עתידית, למצוא לעצמה בני ברית, לייצר מהלכים, להתייחס לעונה הזאת כאל משהו לג'יט שאשכרה אפשר להתקדם איתו לעבר הגמר. זה כמעט הצליח. אז גם אם רגע לפני שנכנסת לארץ הקדושה נאלצת להישאר על הר סיני ולהביט על המשחק מהספסל, דעי לך שמאמצייך ניכרים ומוערכים. אם יש ולו הצדקה אחת לפתחון הפה שהמושבעים מקבלים במועצות השבט - השם שלך רשום עליה.
מועצת השבט בניהולו של גיא "אחת שיודעת" זו-ארץ לא השאירה הרבה מקום למסתורין, וכך למדנו שג'קי רוצה ברית נשים וגמר נשים אבל עם דודו בצד, אם אפשר בצלוחית נפרדת. ייתכן שמדובר בשני גמרים שונים, אגב. גם מסע העלבונות של זו-ארץ ששאל לפחות ארבע פעמים (ספרתי) מי האריות ומי הצבועים, לא הפריע לי ליהנות משירת הברבור של יהונתן, רגע לפני הדחתו, כשהוא חושף את ג'קי מול שאר חברי השבט. האם המסר נקלט? אני בספק. דודו, למשל, באמת מאסטר בהדחקה. הוא ממשיך לסמוך על ג'קי ועל יהונתן ואני חושדת שזה בגלל שהאפשרות של שינוי מסלול לא קיימת בספר הרכב שלו. האיש יעדיף להעלים עין גם אם משטרת ישראל תשתיל לו קרפיון באמבטיה ותספר לו שהוא פה כדי לוודא שהשכנים לא גונבים לו את האינטרנט.
התפוררות היחסים בין דודו לג'קי, הלא היא משבר הבשר של עונת הפיליפינים שילדים ילמדו עליו בספרי היסטוריה, הוא אולי עוד אבן בנעל של ג'קי בדרך אל הגמר, ויכול להיות שמדובר בתחילתה של התפכחות נפלאה, כפי שמבטיח הפרומו של הפרק הבא. כך או כך, על ההחלטה הגרועה של דודו אוואט לבחור ביהונתן ובאלה לפני ג'קי לברביקיו הוא עוד ישלם ובגדול. כרגע אוואט צריך בעיקר מישהו שיקח אותו למעמד שליפת העצם מהטוסיק של ג'קי ולמעמד שליפת השם של עצמו מהפה שלה.
הרשיתי לעצמי להתמסר למחצה לתוכנית של הבנות להדיח את זהר, תוך כדי הידיעה שהסיכוי שזה יתבצע בסוף קלוש ומדובר בפנטזיה של ילדים משועממים, שכפי הנראה הומרצה על ידי ההפקה כדי שתספק עוד ציר עלילה לפרקי ההדחה. אני לא יודעת לפי מה נקבעת הבחירה במנצח בגמר - זהר הוא אולי הבן אדם הכי פחות אהוב בשבט אחרי שירה - וולט מעזורה, מרתף יינות, "הארץ" חינם בנתיבות - פרבר, אבל יש מי שיאמר שהוא הצליח לעבור דרך לא סלולה אם וכאשר יגיע לגמר, וזה למרות אינסוף טעויות אסטרטגיות שהוא קפץ על ההזדמנות לבצע. לא זכור לי מקרה שבו הוא היה על תקן לשון מאזניים או חרץ את גורלו של מהלך, רוב הרזומה שלו מכיל מהומה גדולה וניהול צי שלם של מטאפורות עד שהן נשחקו והפכו לבדיחה. אבל הוא ושירה הם כנראה האנשים הכי תלושים ופחות אהובים בשבט, אז אולי הם לפחות ייצלחו בתור עיזות גמר.
אבל זהר כמובן אינו מעוניין להיות עז, הוא רוצה גמר של אריות. די כבר עם ה"להגיע לגמר עם הטובים ביותר", להיות עם "אנשים ראויים בגמר". למען האל הטוב, תפסיקו כבר להגיד את זה ותפסיקו לחשוב את זה. לגמר אתם רוצים להגיע עם האנשים שיש להם את הסיכוי הנמוך ביותר לגזול מכם את הפרס הודות למושבעים ממורמרים, אסירי תודה או סתם כאלה שחושבים שהמשחק שלכם לא היה מוצלח משלהם. עם מי אתם רוצים להגיע לגמר? ועם מי אתם מרגישים מספיק בטוחים כדי לדעת שהם יתנו לכם את הקול שלהם ממקום מושבם אצל המושבעים, אפילו אם הייתם מעורבים במידה מסוימת בהדחתם? אלו שאלות שצריכות להישאל - והאפשרויות הולכות ומידלדלות.
אמנות בחירת השכנים למעמד הגמר היא חשובה לא פחות מאמנות ההישארות במשחק, אלא אם כן, כמובן, אתם מחזיקים באמונה התבוסתנית שלהגיע לגמר זה ערך בפני עצמו - שזה שקול ללהביא את עצמכם למצב של שח אבל לא לאכול את המלכה. אז זהר שטראוס, משימתך הושלמה - כבר הוכחת לנו שמאחורי הפומפוזיות והג'קט ודיבור הגבוהה גבוהה אתה מאמין במשחק מתיש ופחדני. אם אתה תגיע לגמר עם האריות אתה תהפוך אוטומטית לצבוע הראשי, ולא יישארו שום שאריות לחטט בהן, אני מבטיחה לך.
נסיים עם פנייה אחרונה להפקה: מישהו פגש את דנדן לאחרונה? למרות כל הבחישות האסטרטגיות עושה רושם שאף אחד אפילו לא ניסה לדבר איתו וליצור איזשהו בלוק חוסם, אפילו לא הבנות שזממו להדיח את זהר. האם הוא יודע שהוא ב"הישרדות"? האם ניתן להכניס סעיף עתידי לחוזים בעונות הבאות שלפיו אדם שלא ייקח חלק מינימלי במשחק החברתי יודח לאלתר, לא משנה כמה דגים הוא לוכד? לתגובתכם אודה. בפרק הבא: התקווה. תהיו חזקים.
