התערוכה החדשה על NFT במוזיאון תל אביב לאמנות דואגת להיות לא פחות מבלבלת מהנושא שבו היא עוסקת. אבל יש בכך כוונה: התערוכה "NFT> אחד מסוגם" מקדשת את אלמנט הבלבול ברמה שאפילו עצם ההצבה שלה מיישמת אותו. התערוכה קיימת בעיקר במציאות הווירטואלית - מסך ענק ממלא את חלל הכניסה לאגף החדש במוזיאון. מבעד לו אנחנו רואים מרחב שממשיך את זה המציאותי, מעין מבואה מורחבת למוזיאון תל אביב שלא באמת קיימת. שם, במסך, אנחנו עוברים סיור בתערוכה שלא באמת תלויה במציאות, בעוד אנשים בגודל שלנו מסתכלים שם על היצירות, מהנהנים, מפטפטים.
תערוכת ה-NFT במוזיאון תל אביב לאמנות
(באדיבות מוזיאון תל אביב)
לצד המסך הענק ההוא, בחלל הכניסה האמיתי של המוזיאון נוכל לצפות גם במסכים קטנים, שמציגים את העבודות שנבחרו למהלך הזה - מעל 40 במספר. חלקן שייכות ליוצרים שביססו לעצמם שם כיוצרים בשדה ה-NFT, וחלקן לאמניות ואמנים שהתנסו בו לראשונה במסגרת התערוכה. בעמדות, שמשלבות טאבלטים, תוכלו לשוחח עם בוטית שנוצרה במיוחד עבור התערוכה בשיתוף אוניברסיטת רייכמן, ושמסבירה על NFT בעברית, אנגלית וערבית, בקולה של מירה עווד.
"ההקמה של תצוגה כזו דומה להקמות רגילות של תערוכה - עדיין מדברים על גובה של עבודה, מיקום, תאורה ומשאילים דברים פיזיים, פשוט מכינים אותם בצורה אחרת", מעידה מאיה ויניצקי, אוצרת התערוכה והאוצרת החדשה של המחלקה לעיצוב ואדריכלות במוזיאון תל אביב. "מדי פעם המבקרים מנסים להציץ מאחורי המסך, להיכנס לתערוכה, ומאיה עוקבת אחריהם במבטה. תכף הם יחזרו לטקסט, יבינו שהתערוכה היא וירטואלית, ואולי גם יסרקו עם הטלפון את הקוד כדי לשוטט בה בעצמם.
אבל לפני שניכנס לעומק העניין, הסבר קצר: NFT הוא לא מדיום אמנותי, אלא למעשה שיטה לסחר שנעשה בפלטפורמה דיגיטלית. באמצעות סימון יצירה כ-NFT ניתן לייצר זכויות עליה, ולמכור אותה במערכת שמתבססת על מטבעות דיגיטליים (בלוקצ'יין). יש לך ארנק דיגיטלי עם מטבעות דיגיטליים וקנית NFT? ברכות! את/אתה הרוכשים החוקיים שלו, ומעתה תהיו רשומות או רשומים כבעלי ובעלות הנכס. למעשה, המסחר ב-NFT מתקיים בצורה שבמובנים רבים מזכירה את אופן המסחר ביצירות אמנות "בעולם האמיתי". זו גם אחת הסיבות שבגינן עולם האמנות מתחבר בקלות יחסית לשיטה הזו, שאמנות לא הייתה הייעוד המקורי שלה. ממש כמו בעולם האמיתי, ערכן של יצירות NFT נקבע לפי הביקוש, שמושפע מכמה הייפ יש סביבן, לעומת כמה עותקים יש מהן לרכישה. גם את אופן הייצוג של עותקים שם אפשר להקביל לרוב לזה של עולם האמנות הסטנדרטי - מיצירה יחידנית, שיש רק אחת כמותה בעולם (נניח, רישום ששרבט פיקאסו במו ידיו), דרך יצירה שיש ממנה כמה עותקים, כמו צילום שיש לו מספר פרינטים.
מדובר בהתפתחות טכנולוגית שנכנסת לתוך עולם האמנות, אבל בניגוד למשל לכניסה של צילום - ששימש בזמנו כמדיום חדש באמנות - אמנות דיגיטלית כבר קיימת מזה כמה עשורים, וכך גם דברים אחרים שנסחרים כ-NFT (קובצי מוזיקה, קטעי קולנוע, ציוצים בטוויטר, תסריטים מקוריים ועוד). כולם היו קיימים גם ככה, בכיף שלהם, בלי להיסחר כ-NFT. הכניסה של הטכנולוגיה והדיבור הבלתי פוסק סביבה מציפים בפני הקהל הרחב צד שלרוב הוא פחות חשוף אליו: האופן שבו סוחרים באמנות, כוחות השוק והבירוקרטיה הנלווית.
סחר באמנות רגיל להימצא בשולי החדשות ולקפוץ לפרונט בעיקר במקרים של מכירות חריגות - "היצירה של בנקסי נגרסת באמצע מכירה פומבית", או "יצירה שנמכרה שברה שיא של כל הזמנים". המסחריות בולטת גם בהופעות הראשונות של אמנות NFT בארץ - בין אם במכירה פומבית ראשונה של NFT שהתקיימה בבית המכירות "תירוש", או בין אם בתערוכה שמשלבת עבודות NFT במוזיאון רמת גן (שבשל הפרשה החמורה שהתקיימה בו וסוקרה ב-ynet, מעמדו כמוזיאון עירוני עומד בבחינה מחודשת). הבאזז המטורף שם את עולם האספנות במקום מוזר, שבו המסחר הופך בעצמו להיות הנושא והתוכן. עוד מעניין לציין שהכוחות האספניים המובילים של עולמות הבלוקצ'יין הם לא הכוחות המסורתיים שמבוססים על אספנים פרטיים, גלריות ומוזיאונים שיש להם אוספים כבר עשרות אם לא מאות שנים. מי שהחלו את הגל הזה הם בראש ובראשונה אנשים פרטיים שמבינים מאוד במחשבים, ושטעמם מושפע משיקולים אחרים.
"יש לא מעט שאלות שעולות וצורות חשיבה חדשות שנוצרות בעקבות המהלך הזה", אומרת ויניצקי האוצרת, "איך הפלטפורמה יכולה להשפיע על היצירה עצמה? מה בכלל המשמעות של מקור אם הוא נראה בדיוק כמו האחרים, רק מסומן אחרת? יש כמה פרויקטים כאלה, למשל דמיאן הירסט (אמן מוביל שיצירה שלו תצטרף לתערוכה בשבועות הקרובים, ד"מ), שהעלה פרויקט בשם The Currency, שבו הוא יצר עבודות שיש להן שתי פנים: יצירת NFT אונליין, ומצד שני, גם את אותה עבודה ממשית. בתוך שנה מהרכישה את צריכה להודיע מה היית רוצה מבין שתיהן - אם את רוצה את ה-NFT אז באותו רגע משמידים את הממשית, ואם את רוצה הפוך - אז מוחקים את ה-NFT. יש גם יצירות גנרטיביות, שמשתנות לאורך ימי התצוגה. היא חיה לחלוטין. אז יש מהלכים מעניינים בהקשר של מה NFT כן יכול לתת ליצירה עצמה, איך הוא יכול להשפיע עליה. אני חושבת שכשיבואו לראות את הפרויקט, יהיה מורכב לרדת לכל הרזולוציות האלו. מעניין לראות איך אנשים יגיבו, אבל הם יצטרכו לא פעם לקחת את המושכות ולהמשיך לבד מהרוחב אל העומק".
חלק מהיצירות כאן הן לא כאלה שאספן סטנדרטי היה בא ואומר: "בואי אליי לאוסף". זה מעלה סוגיות על איכות של אמנות, מהי אמנות ומהי לא. אולי זו מין גרסה טכנולוגית ועכשווית של "מה זה, הילד שלי יכול לצייר את זה".
"בהחלט, וחלק מהעבודות פה לא עובדות לפי החוקים הרגילים, כמו 'קריפטו-פאנק', שהוא מכיוון יותר טכנולוגי. זו דמות שלא אדם הרכיב אותה אלא אלגוריתם, סוג של מחולל, ולכן בכל פעם היא תהיה עם נראות אחרת. ואז עולה השאלה מי היוצר פה ומהי יצירת אמנות. אי אפשר גם להתעלם מתקופת הקורונה והסגרים, כשאנשים ישבו מול המחשב בבית, ומההשפעה של גיימינג, ודורות שצמחו לתוך הסביבה הזו שהשיח בה הוא אחר. השאלות רחבות, גם אם לא תמיד מתחברים לדימוי הספציפי שנוצר. אין לי ספק שתהיה הרחבה של הצגה של אמנות דיגיטלית בעקבות זה. זו תצוגה ראשונה בנושא, פרויקט ראשון בתוך הטריטוריה הזו, ומעניין לראות מה יקרה בהמשך ומה יהיה בסיבובים הבאים".
"האישה בבגד הים האדום", אברהם פסו
(באדיבות מוזיאון תל אביב)
"הרצון של המוזיאון להיות עם יד על הדופק בנוגע לטרנדים הוא לא רק מבורך, אלא גם חשוב, מוערך ונכון - להסתכל על מה זו תרבות בימינו", אומר ד"ר אלעד ירון, יו"ר איגוד האוצרות והאוצרים, שמתבטא רבות על ההשפעה של הפיתוחים הטכנולוגיים על עולם האמנות והתרבות".
מה המשמעות של כניסת הנושא להיכל הקודש של האמנות - מוזיאון מוביל בישראל?
"נעשתה מחשבה והשקעה רצינית. אני מקווה שזו תהיה הראשונה מבין סדרת תערוכות שיתחילו לחדור לעומק הדבר הזה. הערכתי את המהלך של התערוכה, אבל היא קצת מסונוורת. אני מבין את הרצון לפנות במונחים שהקהל הרחב מבין, אבל עולה השאלה איזה תפקיד המוזיאון רוצה לקחת לעצמו כשהוא מדבר על סחר באמנות ועל השפעות דיגיטליות בעולם האמנות.
"מבין כל ההתפתחויות הטכנולוגיות באמנות, כמו למשל איך בינה מלאכותית מתחילה להיכנס, NFT הוא תחום בעייתי שידוע כבועה כרגע - וזה מדובר בהרחבה בכל מקום. במוזיאון קצת מסתמנים כמי שממליצים לקנות NFT, ויכול להיות שהרבה אנשים ישימו את הכסף שלהם על זה שזה העתיד. אני רחוק מלהיות עתידן מצליח אבל זה איזשהו הימור, לכוון אנשים להתעניין ב-NFT וברכישה שלו. עד שהדבר הזה לא יהיה יותר ברור, זו לא זירה כדאית לקהל הרחב. הם לא צריכים לשווק NFT - זה משווק בצורה טובה מדי על ידי סלבריטאים בכל העולם. המוזיאון הוא מקום לראות ולהקשיב ולהבין. אני מחכה לתערוכות הבאות שלהם שיצליחו לגעת בזה. אני מקווה שהתערוכה תהיה הצלחה מסחררת כדי שהם יצליחו להיכנס יותר לעומק בהמשך".
מה ההשפעות שיכולות להיות ל-NFT על אמנים ישראלים?
"יש ל-NFT בשורה ענקית לעולם האמנות הישראלי: הוא מדבר על נתינת תמלוגים קבועים ליוצרים, דבר שבכלל לא חשבנו עליו כאפשרות בישראל. אנחנו בקושי עברנו מלתת תמונה במתנה למוסד האמנות כדי שיציגו אותך ועד מחירון של איגוד האמנים, שעוד לא התקבל, שאומר שצריך לשלם לאמן על העבודה שלו. באמנות הפופולרית אתה רואה יותר איך השינויים הטכנולוגיים משפיעים על החיים - כמו נטפליקס שהצהירו ש-90-80 אחוז מהתכנים המומלצים נבחרים על ידי בינה מלאכותית, או AI בהוליווד שעוזר להכריע לאיזה סרט יש פוטנציאל כלכלי בקופות. ב-NFT מעניין לראות איך הטכנולוגיה מאפשרת דברים כמו נתינת תמלוגים לאמנות, או השקעה ביצירות שאתה אוהב, למשל בתסריט. ד"ר מילי פרי דיברה בזמנו על להשתתף יחד בקניית יצירת אמנות שתוצב במוזיאון אבל שייכת באופן שיתופי ל'מחזיקי המניה' שלה. יש משהו מאוד יפה בכל הרעיונות האלה, אבל אנחנו צריכים לזכור שככל שאנחנו מכניסים טכנולוגיה לתוך שוק האמנות - לדרך שבה אמנות נסחרת ולדרך שבה אנחנו מחפשים, צופים ויוצרים אמנות - אנחנו פתוחים להשפעות של אלגוריתמים, שכבר ידוע מהרשתות החברתיות שהם מייצרים גם בועות ופילוגים, ולשוק מסוג שונה".
איך כל זה משפיע על אספנים, ואיך זה משפיע עליכם, האוצרים?
"אספנים זה יותר קל. הם כבר מתחילים להשקיע ב-NFT ועם הזמן השוק ישרטט מה הוא אוהב. אספנים קשורים ישירות לשוק, ועליהם הוא בנוי. אוצרות ואוצרים? אני אענה לך כמו פוליטיקאי בחדשות - זו לא השאלה. לדעתי השאלה הבוערת היא איך AI משפיעה על תפקיד אוצר ועל בוחר התוכן, והיא הרבה יותר קריטית. אבל איך NFT משפיע על אוצרים? אני מקווה שלא יותר מדי. אני מקווה שהם יראו את הדברים הטובים דרך הטכנולוגיה ומעבר לטכנולוגיה, כי זה התפקיד שלהם. להגיע למקומות הנכונים ולמצוא את הדברים האמיתיים שמשמעותיים - הנושאים והטכניקות - ולברור אותם, למרות שהעולם משתנה. מהבחינה הזאת זה הדבר היחיד שמשאיר אוצרות רלוונטית - היכולת, בתוך האינסוף, לזהות את היהלום".
