מטא-טקסטואליות על טורבו, זה הדבר העיקרי שאותו "דדפול & וולברין" (Deadpool & Wolverine) מציע לצופים. כשהכול הסתיים צופה מוצפת אדרנלין שישבה מאחורי שאלה "איך ממשיכים בחיים אחרי הסרט הזה?". לאפקט זה מתכוון דדפול (ראיין ריינולדס) כשהוא פונה במהלך הסרט לצופים ומכין אותם לבאות: "תוציאו את הגרב המיוחדת שלכם חנונים. זה הולך להיות טוב". עבור צופים קצת פחות נלהבים החוויה תהיה שקולה לשעתיים ו-8 דקות של נסיעה ברכבת הרים אחרי חמישה רד בולים ו-10 שקיות צ'יטוס.
"דדפול & וולברין" - טריילר
לא מעט מהבדיחות ב"דדפול & וולברין" מבוססות על ההנחה שיש לצופים בקיאות מוחלטת בסדרות ובדמויות של סרטי גיבורי-העל שהופקו באולפני פוקס המאה-20 ("אקס-מן", "וולברין", אלקטרה ו"ארבעת המופלאים"). בנוסף הצופים נדרשים להכיר גם את תולדות המיזוג התאגידי בין דיסני לפוקס, את מצבה הלא מזהיר של "הפאזה החמישית" של אולפני מארוול, ושלל פרטים הקשורים לתפקידים הקודמים ולחיים הפרטיים של השחקנים הראשיים והמשניים.
מי שחסר את הידע יפספס את רוב "הבדיחות" שנורות לעבר הקהל, ואילו הצופים הבקיאים עשויים להיות מותשים מהקדחתנות שלעיתים גובלת בנואש. יש בסרט כמה סיקוונסים פרועים מבוימים היטב, ופה ושם משפטים מצחיקים בבוטות שלהם, אבל אין עלילה אלא אוסף של סצנות שהונדסו, בדרך כלל באופן גס למדי, כמצע לריפרורים ולהופעות האורח בהם הסרט משופע (ושאותם, כמובן, לא אסגיר).
4 צפייה בגלריה
אין עלילה אלא אוסף של סצנות שהונדסו. מתוך "דדפול & וולברין"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
שני הסרטים הראשונים בסדרת "דדפול" (2016 ו-2018) הופקו באולפני פוקס המאה ה-20 והכניסו כמיליארד וחצי דולר. בשונה מה- PG-13 הקבוע של סרטי מארוול, דרוג הצפייה של שני סרטי "דדפול" היה R. זה אפשר לדמות ולסרטים להתבוסס באלימות קיצונית ומסוגננת להנאת הקהל. עם פה מטונף, התייחסויות מרובות לאקטים מיניים מגוונים ("פגינג" זוכה לכמה אזכורים), ועקיצות על חשבון גיבורי-על אחרים תוך שבירת הקיר הרביעי. אין פלא שהוא הפך לחביבם של הצופים שרוצים להרגיש אדג'ים בעודם צורכים בידור תאגידי.
המיזוג של פוקס עם דיסני העלה את התהייה כיצד התאגיד, המזוהה עם בידור לכל המשפחה, יוכל להכיל את הדמות? התשובה פשוטה: עם כל הכבוד לערכים המשפחתיים יש כאן כסף גדול ששוכב על הרצפה. בדיסני/מארוול לא שגו באשליות שניתן לעדן את דדפול ולהפוך אותו לבידור "נקי" מבלי לחבל בקסם (הכלכלי) הספציפי שלו. ריינולדס, והבמאי החביב עליו שון לוי ("לשחרר את גיא", "פרויקט אדם"), קיבלו אישור להמשיך ואף להקצין את מה שנעשה בסרטים הקודמים. "קוקאין הוא הדבר היחידי ש(קווין) פייגי (הבוס של אולפני מארוול) אמר שאסור (להזכיר)" אומר דדפול במהלך הסרט, רגע לפני שהוא מתחיל למנות רשימת כינויים ארוכה של הסם.
"דדפול & וולברין" הוא עיסוק מטא-טקסטואלי בשאלת היכולת של גיבור-העל הפרוע להשתלב באולפני מארוול ולספק להם הצלחה כלכלית משמעותית לאחר רצף כישלונות. כדי שהדבר יתרחש יש לקבור, באופן ליטרלי, את הגופה של אולפני פוקס. באחת הסצנות נראות חורבות ענקיות של הלוגו של פוקס המאה ה-20 מוטלות בשממה כמו פסל החירות בסצנה האיקונית המסיימת את "כוכב הקופים" (1968) שהוא, כמובן, עוד סרט של פוקס. האקט הקניבליסטי שנעשה בסרט לגופה של פוקס, מעבד אלמנטים שהופיעו בסרטי גיבורי-העל של האולפן כחומר הגלם לשיגיונות המולטיוורס של מארוול. כך יש ניסיון להחיות את הפנומן הכלכלי שאולפני מארוול היו עד לפני שנים ספורות. כפי שדדפול, בגילומו של ריינולדס, מציין בטריילר ובסרט – השליחות המוטלת עליו הופכת אותו ל"ישו של מארוול".
"דדפול & וולברין" הוא סרט מסע ו"באדי מובי" של שני גיבורי-על עם אופי מנוגד. דדפול הניהיליסט שלא מפסיק לטרטר התחכמויות, ווולברין (יו ג'קמן) הרגזן והמחוספס. הראשון משסע ומתבדח, השני נוהם וקורע לגזרים. שניהם חולקים יכולת לרגנרציה מהירה שהופכת את קטילתם לכמעט בלתי אפשרית. תכונה שמקנה ללא מעט סצנות בסרט את מידת הריאליזם והעומק הרגשי המוכרים מסרטי האנימציה של ה"לוני טונס".
לוגאן (שמו האנושי של וולברין) כבר הופיע בגרסה מבוגרת ובוגרת ב"לוגאן" (2017) של ג'יימס מנגולד, שבסופה הוא גם מת ונקבר. בסצנת הפתיחה המשעשעת של "דדפול & וולברין" דדפול חופר את השלד המצופה באדמנטיום של וולברין מהקבר שבו הוא נטמן ב"לוגאן", רק כדי לגלות שהשרידים אינם מסוגלים במצבם זה לבצע רגנרציה. האכזבה לא מפריעה לו להמשיך מיד לחיסול של חבורת אנשים חמושים תוך שימוש בחלקים מהשלד, כל זה לצלילי מוזיקה קצבית והקפאות תמונה המשולבות בכותרות הפתיחה (זה מוצלח במיוחד בתלת ממד). ההגזמה הגרוטסקית היא הדרך של הסרט ליטול את העוקץ מהביקורת המתבקשת אודות הטעם הרע בהחייאת דמות שכבר זכתה ל"מוות מכובד".
חלפו 6 שנים מאז "דדפול 2", וכמו במציאות כך גם בסרט דדפול פרש לגמלאות וחי את חייו ככלומניק ממוצע תחת שמו האמיתי (וייד וילסון). אפילו יחסיו עם אהובתו ונסה (מורנה בקארין) עלו על שרטון. האם הוא הגיע לסוף דרכו בעולם בו דיסני קנו את פוקס המאה ה-20? במסיבת יום ההולדת שלו הוא נחטף על ידי סוכני "הרשות למשתנים בזמן" ((TVA ומובא לאישיות בכירה בסוכנות הקרויה "מר פרדוקס" (מת'יו מקפדיין).
4 צפייה בגלריה
טעם רע בהחייאת דמות שכבר זכתה ל"מוות מכובד". מתוך "דדפול & וולברין"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
אם אתם לא מכירים את הסוכנות, כנראה שלא שקדתם על שיעורי הבית של מארוול, ובוודאי שלא ראיתם את הסדרה "לוקי" בדיסני+ (שדדפול מפנה הצופים אליה באופן מפורש – לעונה 1 פרק 5 – כדי שלא נטעה). בעיקרון זו סוכנות ששומרת על "ציר הזמן הקדוש" – כביכול מהלך האירועים התקין שצריך להתרחש ביקום המרכזי של מארוול, כאשר מה שמערער אותו ועשוי להוביל לצירי זמן חלופיים (כלומר ליקומים מקבילים) אמור "להיגזם". האינדיבידואלים המואשמים כאחראים לשיבושים אלו מושלכים אל "האבדון" - אזור מחוץ לזמן שבו מפלצת ענק לא מושקעת במיוחד אמורה להשלים את העבודה ולטפל בכל "הדברים המיותרים".
איכשהו שיתוף הפעולה של דדפול עם וולברין אמור לאפשר את הישרדות המציאות המקורית של דדפול, ולהציל את "כל האנשים היקרים לו" (אלו שהיו ביום ההולדת). דדפול בתוך המולטיוורס מאפשר להעלות את רמת השגעת ביחס לסרטים הקודמים, ולייצר מפגשים עם גרסאות אלטרנטיביות הן של דדפול והן של וולברין, ועוד שלל מפגשים עם דמויות מסרטי גיבורי-העל של פוקס, ולאו דווקא מהמוצלחים שבהם. "ברוך הבא ל-MCU" מקדם דדפול את וולברין, "אתה מצטרף אליו כשהוא בסוג של נקודת שפל". מה שנכון נכון.
4 צפייה בגלריה
יהיה הצלחה כלכלית גדולה/ יו ג'קמן וראיין ריינולדס בפרימיירת "דדפול & וולברין"
(צילום: Millie Turner/Invision/AP)
ריינולדס אינו שחקן מוכשר במיוחד. נראה שהוא מעולם לא היה מסוגל להיראות כן ולהיטמע בתוך דמות. דדפול הוא הדמות המושלמת עבורו כדמות שלא יכולה אלא לקרוץ, וכגילום מובהק של סוג ההומור שמצחיק את ריינולדס (מלבדו יש עוד 4 תסריטאים לסרט כולל הבמאי לוי). שיגועי המולטיוורס, שמאפשרים לדמויות מתות לחזור, ושמפמפמים נוסטלגיה למה שברוב המקרים היה בינוני למדי בזמן אמת, אמורים להיות הזירה האידיאלית לדמות מטא פרועה זו, אבל בגלל שזה כל כך קל זה גם מתיש. אין ספק ש"דדפול & וולברין" יהיה הצלחה כלכלית גדולה, אך הוא רחוק מלפתור את הבעיות הקשות של אולפני מארוול, ואת הסיכוי המאוד סביר שהסרטים הבאים ("קפטן אמריקה: סדר עולמי חדש", "ת'אנדרבולטס") יהיו כישלונות מהדהדים. בהחלט ייתכן שאנו צופים לא רק בקניבליזציה של אולפני פוקס, אלא בעוד שלב בדעיכה של אולפני מארוול.
