ביקורות לסדרות שנעשו על פי ספרים מלווות על פי רוב באיזה טון מסויג. נדיר שסדרה מצליחה לעמוד בסטנדרט של ספר טוב באמת. נדיר שמה שקוסם לאנשי המקצוע בספר מסוים, הסיבה שהביאה אותם להמיר אותו בסדרת טלוויזיה, באמת מצליח לבוא לידי ביטוי על המסך. אבל אחת לזמן מה קורה נס קטן, והפעם הנס הזה הוא "פליישמן בצרות", שהפך מספר מהנה וחכם לסדרה, שעלתה השבוע (גם) בארץ בדיסני+. אם חברות הביטוח היו מספקות פוליסות הנאה מסדרה, במידה ונהנית מהספר עליו היא מבוססת, "פליישמן בצרות" היא דוגמה נהדרת.
פליישמן בצרות – טריילר
(באדיבות הולו)
הבן-אדם הראשון שאנחנו פוגשים בספר או סדרה הוא בדרך כלל זה שהאמפתיה של הצופה מתנקזת אליו, אבל טאפי ברודסר-אקנר, הסופרת שגם כתבה שבעה מתוך שמונת הפרקים בסדרה, מצליחה לחתור תחת התפיסה הזאת ולהמחיש את אחד המסרים העיקריים שלה: לכל התרחשות יש יותר מנקודת מבט אחת, וכולן נכונות. טובי פליישמן הוא רופא ואידיאליסט, שהרגע התגרש מאשתו, רייצ'ל. הסיפור נפתח עם הצרות שלו - אשתו, הקרייריסטית השאפתנית, שהשקיעה את מאמציה בעמידה בסטנדרט של האימהות העשירות והמתחכמות של האפר-איסט סייד בניו יורק, השאירה אצלו את הילדים ונעלמה. הוא לא מצליח להשיג אותה, זועם על הנטישה ומנסה לתמרן בין העבודה שלו, טיפול בילדים (בסיועה של הבייביסיטר הקבועה שלהם) וגיחות אירוטיות למפגשים עם נשים שפגש הודות לתחביב החדש שאימץ: שוטטות באפליקציות היכרויות. שם, מסתבר, מחכה לו כר נרחב של נשים יפהפיות ואיכותיות, שמעריכות אותו וחושקות בו, בניגוד לאשתו בדימוס, שבעיקר השליכה עליו את חוסר שביעות הרצון הכללית שלה מתפקודו.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
אבל לתוך הסיפור הזה, שבו יש טובים ורעים, מושתלת רוגלה בצורת הקריינות של דמות נוספת בסיפור. ליבי, צלע בשלישיית החברים איתה התרועע טובי בימי הקולג', מתווכת לצופה את האירועים תוך כדי שהיא מאבחנת את ההתנהלות שלו כצופה מהצד, ובשלב מסוים גם נכנסת כדמות לסיפור. חלק מהצופים יחוו את הקריינות הזאת כלהג וודי אלני מתחכם אבל מי שאוהב את הסגנון עשוי ליהנות ממנו מאוד. באופן אלגנטי ויפה מרכז הכובד של הסיפור עובר מטובי אל רייצ'ל, וככל שנקודת המבט שלה מתבהרת והמצוקה שלה נחשפת, מסתבר שהצרות של פליישמן הבן לא בהכרח חמורות יותר מהצרות של פליישמן הבת. האהדה של הצופה נוטה עכשיו לכיוון אחר, מבלי שתתלווה לזה תחושה מאולצת.
1 צפייה בגלריה
הצרות של פליישמן הבן לא בהכרח חמורות יותר מהצרות של פליישמן הבת. מתוך "פליישמן בצרות"
(צילום: באדיבות דיסני+)
"פליישמן בצרות" מפיקה את המיטב מהליהוק המושלם שלה: ג'סי אייזנברג ("הרשת החברתית") בתפקיד טובי, שחווה נעורים של דחייה מנשים ועכשיו שיכור מפרומונים, את רייצ'ל מגלמת קלייר דיינס ("הומלנד"), שסוף סוף ארסנל הבעות הסבל שלה נרתם למטרה מוצדקת וליזי קפלן ("הסקס של מאסטרס") המושלמת בתפקיד ליבי. את סת, החבר השלישי, מגלם אדם ברודי (לנצח סת מ"האו.סי"), כולם עושים חסד עם הטקסט שלהם, בעיקר קפלן, שהקריינות שלה עושה כמעט את הבלתי יאומן ומשפרת את הסדרה. הסיפור האישי של היוצרת מחובר לספר ולסדרה באופן בלתי אמצעי - בדומה לדמות של ליבי, גם ברודסר-אקנר גדלה כאורתודוכסית בברוקלין, כתבה במגזין הגברים GQ כתבות פרופיל וכמוה השתכנעה שהדרך היחידה לגרום לקוראים להקשיב לסיפור על אישה היא לספר אותו באמצעות סיפור על גבר. הסיפור של טובי הוא למעשה הסיפור של רייצ'ל.
הסדרה משלבת, כמקובל, ביקורת על הבורגנות האמידה, תובנות על נישואים, התבגרות והורות, אבל הבשורה בה היא העיסוק הלא מתנצל שלה במצוקות הנפש. עד כמה שזה ישמע עילאי ופריבילגי, אלו מצוקות קשות לא פחות ממצוקות פיזיות, והקושי להתמודד איתן הופך אותן לפעמים לחמורות יותר ברמת היומיום מאשר קשיים חומריים. זאת תפיסה של העידן הנוכחי שלא תואמת את התפיסה הישנה לפיה "כל עוד יש לך מה לאכול, כולם בריאים ויש לך גג מעל הראש, אין לך צרות שמצדיקות תלונה". האופן שבו העולם הפנימי של רייצ'ל מעצב את ההתנהלות שלה בעולם בחוץ והכאב הגדול שהיא אוגרת מאמלל אותה עד שהיא קורסת, למרות שיש לה כביכול את כל הסיבות להיות מאושרת או לפחות מסופקת, הוא המסר החתרני באמת ש"פליישמן בצרות" מבקשת להעביר. מכיוון שמדובר בסיפור מוגבל קשה לי לראות איך עונה שניה מהקסם הזה עומדת לקרום עור וזמן מסך, אבל לכו תדעו, אולי נקודת מבט נוספת תוכיח אחרת.
