בגיל 33, לילי ג'יימס נחשבת ככל הנראה לאחת מהשחקניות העסוקות ביותר בתעשייה בשנים האחרונות, עם פרויקטים כמו "פאם וטומי", "רבקה" ו"המרדף אחר האהבה". ובכל זאת, לתפקידה בסרט החדש "מה הקשר לאהבה?", שעולה אצלנו היום (ה'), ניגשה ג'יימס בהתלהבות רבה. מלבד ההזדמנות לעבוד עם חברה הטוב השחקן שאזאד לאטיף, הקומדיה הרומנטית מחממת-הלב אפשרה לה לצלול לתוך נושא שלא רבים מכירים: סוגיית הנישואים-בסיוע.
"מה הקשר לאהבה?" – טריילר
(צילום: באדיבות פורום פילם)
שלא כמו בנישואים-בשידוך, בהם לבני הזוג אין יד בבחירה, בנישואים-בסיוע המשפחה מסייעת במציאת הכלה - כאשר ההחלטה הסופית היא של בני הזוג. "אהבתי מאוד שהסרט ניגש לנושא בלי טיפת שיפוטיות, כשהוא חוקר את ההבדלים בין נישואים-בשידוך ונישואים-בסיוע", אומרת ג'יימס בריאיון בלעדי ל-ynet, שמתקיים בלונדון. "אני חייבת להודות שגם אני למדתי תוך כדי הצילומים הרבה על הנושא, ושגם אני הגעתי עם דעות קדומות על כל המנהג הזה. הסרט מדבר על ההבדל בין לפסוע לתוך אהבה לבין ליפול לתוכה".
בסרט היא מגלמת את זואי, במאית סרטים דוקומנטריים, רווקה, שפחות מתרגשת מאגדות ורומנטיקה ויותר בעניין של אפליקציות היכרויות. כשחברה הטוב ממוצא פקיסטני, קאז (לאטיף), מספר לה על החלטתו להתחתן באמצעות נישואים בסיוע, זואי מחליטה להצטרף לקאז למסע החיפושים ולתעד את הדרך עד לחופה עם הכלה המיועדת.
לאטיף (32) - בריטי, בן לאב פקיסטני ואם סקוטית - משתף בריאיון שהוא מאמין שהסרט יכול לטפל בחלק מהסטיגמות שדבקו בנושא של נישואים מאורגנים. "אני חושב שהתפקיד שלנו הוא לספר סיפור אמיתי עד כמה שניתן", הוא אומר. "בן דוד שלי התחתן לפני מספר שבועות בשידוך והוא ואשתו ממש נהדרים יחד. ביליתי איתם לא מעט זמן וראיתי איך עבורם זה עבד. אז אני לא חושב שניתן יהיה לשנות את הדעה של כולם, אבל זה לחלוטין יכול לעזור להאיר את הנושא באור מעט אחר".
האחראית לתסריט היא ג'מיימה גולדשמידט - עיתונאית, תסריטאית, מפיקה ובתו של לורד ג'יימס גולדשמידט הבריטי-יהודי. בנוסף, היא גם גרושתו של אימראן קאן, קפטן העבר של נבחרת הקריקט של פקיסטן שהפך לפוליטיקאי ולראש ממשלת פקיסטן בין השנים 2018 ו-2022. גולדשמידט כתבה סיפור אהבה המבוסס על חוויותיה האישיות והיכרותה הקרובה עם המשפחה של קאן, התרבות הפקיסטנית והמדינה שבה התגוררה במשך עשר שנים.
"מהחוויה שלי כבן לאבא פקיסטני זיהיתי בסרט המון מוטיבים, טכסים ואפיונים של התרבות", אומר לאטיף, "אבל ג'מיימה חייתה בפקיסטן, מה שאני מעולם לא עשיתי, ואני חושב שאפשר להגיד שהיא אפילו יותר פקיסטנית ממני במובן הזה. אז הפרטים שבתסריט מאוד תואמים את המציאות. נכון שהיה לנו חשוב שהסרט יהיה מצחיק ומלא חיים, אבל לדעתי שמרנו אותו מאוד אמיתי מבלי להגזים בשום דבר".
ג'יימס מוסיפה כי "יש בסרט הרגשת חגיגה של רב-תרבותיות וחגיגה של לונדון שאין כמותה בעולם. זו לדעתי העיר הכי מעורבת, פתוחה ומקבלת שיש. וזה גם מכתב אהבה לפקיסטן", היא אומרת. "ג'מיימה כתבה תסריט כל כך אותנטי ואמיתי שכל מה שהייתי צריכה לעשות הוא לחוות את הסיפור באותו האופן שהדמות שלי חוותה אותו. לא הייתי צריכה ממש לחקור את התרבות לפני כי זואי לומדת ומגלה אותה תוך כדי תנועה. היא גדלה דלת ליד המשפחה הפקיסטנית של חברה קאז מגיל מאוד צעיר, והם מהווים מעין תוספת מורחבת למשפחה שלה, אבל אני חושבת שככל שהיא התבגרה היא הפכה ליותר מבודדת ועם המון מגננות, עם התחושה של 'אני יכולה לעשות הכול לבד', ויש בה מין עצמאות מאוד חזקה.
"תוך כדי הסרט היא לאט לאט מורידה את ההגנות ומרשה לעצמה להיות פגיעה, שזה לדעתי הדבר הכי מפחיד לעשות. היא פותחת את הלב שלה ונשענת יותר לתוך המשפחה שלה ולתוך הקהילה שלה - וזה עוד דבר שהסרט בודק, את החשיבות של קהילה. לדעתי זה מראה שאין פה אחריות רק של בני זוג אחד כלפי השני, אלא יש פה אחריות קולקטיבית קהילתית לדאוג לחבריה. כדי לשרוד בעולם היום אתה זקוק לכפר, כל אדם צריך את זה. אז כן, זה על לאבד את הבדידות ועל פתיחות".
אהבה היא נושא שמדבר לכולם. מה דעתכם על אהבה בעולם המודרני?
"טוב, הסרט נוגע בעניין בצורה מושלמת", עונה ג׳יימס, "כמה הכול קשה בימינו, כמה אנחנו מוקפים בגירויים, משתמשים באפליקציות היכרויות עד שזה הופך אותנו לאדישים ורדומים בדיוק כמו הדמות של זואי. מהצד השני יש את הדמות של קאז, הוא רואה שהדרך הזו חסרת סיכוי והוא נמנע מכך לחלוטין. אז כן, לגמרי אפשר לראות כמה אנחנו חפצים באהבה וחושקים בה אבל כמה היא קשה להשגה בימינו, אני רואה את זה מסביבי".
"נדמה שאנחנו פשוט חסרי סבלנות", מוסיף לאטיף, "ייתכן שאפילו לתהליך של ההתאהבות כי אנחנו רוצים הכול ורוצים את זה עכשיו, לא פשוט בכלל".
אפשר לחוש שהנושא של אהבה קרוב לליבה של ג'יימס, שאומרת שכולם אוהבים קומדיות רומנטיות כי כולנו אוהבים לצחוק וכי כל אדם בעולם, בצורה כזו או אחרת, נמצא בחיפוש אחר אהבה. אולם, השחקנית בת ה-33 תמיד שמרה קרוב לחזה את הקלפים בנוגע לאהבות שבחייה - אולי מהסיבה שחיי האהבה שלה כיכבו בכותרות לא מעט בשנים האחרונות. השחקנית, שיוצאת כשנה עם המוזיקאי מייקל שומן (בסיסט Queens of the Stone Age), הייתה במערכת יחסים ארוכה עם השחקן מאט סמית' ("דוקטור הו", "בית הדרקון"). השניים נפרדו אחרי חמש שנים, כשאת הפרידה מלוות שמועות שסמית' התקרב מדי לשחקנית קלייר פוי, שלצידה שיחק ב"הכתר".
5 צפייה בגלריה
חיי האהבה שלה כיכבו בכותרות. לילי ג'יימס, מתוך "מה הקשר לאהבה?"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
ב-2020 חגגו הצהובונים על תמונות צמודות במיוחד של ג'יימס והשחקן הנשוי דומיניק ווסט, שגילם את אביה בסרט "המרדף אחר האהבה", כשווסט מרכיב את ג'יימס על קורקינט במהלך חופשה ברומא. למרות הסופה התקשורתית, ווסט (53) ואשתו הצהירו על כך שהם עדיין נשואים ומאוד ביחד.
ג'יימס אולי לא ששה לשתף את חייה הפרטיים בתקשורת, אולם על מערכת היחסים העמוקה שלה עם חברה למסך, לאטיף, היא יותר משמחה לדבר. "על שאז אני יכולה לדבר שעות", היא צוחקת ומסתכלת על לאטיף שיושב לידה בעיניים נוצצות. "הוא אחד מהאנשים הכי קרובים אליי בעולם, ממש כמו אח".
"אני זוכרת שהוא סיפר לי על כך שהוא נפגש עם ג'מיימה בנוגע לסרט הזה ועל זה שהיה לו אודישן מטורף, ואז שלחו לי את התסריט ואמרו לי ששאז כבר קשור לפרויקט גם - וזה כל מה שהייתי צריכה לשמוע, כי כל מה שרציתי זה לעבוד איתו. שאז הוא אחד מחבריי הטובים ביותר וגם שחקן מוכשר בטירוף, אז היה לי פשוט תענוג לעבוד לצידו שוב (השניים שיחקו יחד גם ב'המרדף אחר האהבה' - ש"ג). תחשבי גם שיצאנו בדיוק מהקורונה ומתקופה שבה לא יכולנו לעבוד או לראות משפחה וחברים".
יש לך מודל לאהבה?
"סבתא שלי עשתה את זה ממש טוב", היא אומרת. "אבל אלה היו זמנים אחרים. היא פגשה את סבא שלי כשהייתה בת 19 ועברה מדינה כדי להיות איתו. היא הייתה צרפתייה ולא דיברה מילה אנגלית, ואז פגשה את סבא שלי ועברה לאנגליה ולמדה את השפה, והם בילו את כל חייהם ביחד עד שהוא נפטר. הם היו מאושרים ואהבו אחד את השני כל כך, וידעו להתפשר כשצריך. בסוף מה צריך יותר מזה? אבל כן, אלה היו זמנים אחרים. לא הייתה לה קריירה והיא לא הרגישה שהיא צריכה לרדוף אחר החלומות שלה. הוא היה החלום שלה, והיו להם חיים יפהפיים".
את חושבת שהיום אנשים לא מוכנים לוותר על דברים בקלות?
"יכול להיות שאנשים היום פשוט יותר מרוכזים בעצמם. הסביבה שלנו גם יותר רעילה, יש יותר גבריות רעילה ואפילו יותר נשיות רעילה, אז הדברים יותר מסובכים וקשים. החלום של שאז ושלי הוא לעזוב את השיגעון, להקים קומונה באיזה אזור כפרי ולחיות בה עם כל החברים שלנו. להביא את הילדים של כולם ולגדל אותם ביחד. את מוזמנת להצטרף", היא צוחקת ולאטיף מצטרף, "ותביאי את הילדים".
ג'יימס ולאטיף לא סתם מדברים על השיגעון שבחייהם. השניים עובדים ללא הפסקה, כשלאטיף עסוק בשנה האחרונה בצילומי הסדרה השאפתנית החדשה של דיסני+, "נאוטילוס", סדרה בת עשרה פרקים שתתחקה אחר המקורות של קפטן נמו (לאטיף) והצוללת שלו נאוטילוס. ג'יימס, מצדה, פשוט עבדה ללא הפסקה - אם זה לצד גארי אולדמן ב"שעה אפלה", או רוקדת ומפזזת ב"מאמא מיה 2", או מככבת על הבמות בלונדון ב"הכל אודות חוה". וכמובן שהייתה גם "פאם וטומי", שבה גילמה את פמלה אנדרסון - תפקיד שזיכה אותה בשלל שבחים ובמועמדות לגלובוס הזהב.
עם לוחות זמנים כל כך עמוסים ועם פרופיל ציבורי, איך אתם שומרים על איזון בחיים?
"אני חושב שזה באמת מאוד קשה", עונה לאטיף. "יותר קשה ממה שאנשים חושבים ומדמיינים. זה מצריך המון עבודה פנימית, משפחה תומכת ואמבטיות קרות".
"אני לא סתם אומרת את זה בגלל ששאז יושב פה והוא אחד החברים הטובים שלי", עונה ג'יימס, "אבל כן, החבורה של שאז ושלי, החברים הקרובים, הם מחזירים אותי לקרקע, לבסיס. כמו גם הליכות ארוכות בפארק, מפגשים לדרינק בפאבים השכונתיים, סאונות ומדיטציה, מדורות בגינה ולהיות סנדקית של ילדים קטנים מאוד וחמודים להפליא של החברים שלי. כל הדברים הקטנים האלה הם הקסם האמיתי שבחיים".
