מי שמצא את עצמו צועד בפארק הירקון הערב (ד') היה עלול להתבלבל ולחשוב לרגע שהקהל שזרם בו באלפים ומורכב ברובו מבנות צעירות, לצד אימהות וחבורות של משפחות נמצא בדרכו למופע פסטיגל כלשהו. מוכרי "זוהרים" למיניהם עמדו מתחת לגשר אקספו ורק התמונה המרוחה על הפוסטרים שאלה מכרו, חשפו את האירוע האמיתי שמתרחש כאן הערב - נועה קירל בהופעה בפארק הירקון, בליגה של הגדולים.
מהלך שאפתני אך מתבקש למי שזכתה לדחיפה לעבר החלומות שלה מילדות, מבית. נועה קירל זכתה לחשיפה ראשונה בתכנית "פושרז" ב-2015, שהעניקה הצצה לדחיפה המאסיבית של הוריה במטרה להפוך אותה לכוכבת הפופ שתמיד חלמה להיות, ומאז זו המשיכה לדחוף באותו הקצב. בעצם, אולי קצת יותר חזק - עד שהגיעה לערב הגרנדיוזי הזה בו היא מרכז ההצגה.
ההופעה בפארק הירקון היא בהחלט מה שאפשר לכנות "שואו". שתי דקות ל-21:00 ועל המסך הופיע שעון עצר שסופר את השניות לאחור, עד שזו תעלה לתת את ההופעה הכי מדויקת ומתוכננת שהיא יכולה להעניק. בזמן הזה מאות ילדות נישאו על כתפיים של המבוגרים התורנים (לא ברור מי ליווה את מי) והסתירו לאלה שמאחוריהם את הבמה. אבל זה לא נורא, כי וידאו ארט צבעוני נפרש על מסכי ענק בשלל צורות והותאם במחשבה לכל שיר ושיר בהופעה. חבורה מאסיבית ונלהבת של רקדנים מילאו את הבמה ולהקה חיה (כולל סקציית כלי נשיפה) הפכה את שירי הפופ לביצועים חיים של ממש. זה ללא ספק השואו הכי מושקע ויזואלית שנראה על במת פארק הירקון, ומדובר בבמה עליה עלו ריהאנה, מדונה, בריטני והרשימה עוד ארוכה.
רכבת ההרים הרפרטוארית של הזמרת נעה בין שירים מתחילת הדרך שגררו צרחות משוגעות מהקהל ובלטו בהם "קילר" ו"יש בי אהבה" (שזכה לטיפול אקוסטי בו קירל העניקה מקום לקול הגדול שהיא בנתה לעצמה ובסופו דמעה מהתרגשות), לבין להיטים בינלאומיים. יש משהו כל כך ספציפי בגוון הקול שלה כשהיא שרה בעברית שבאנגלית הוא הלך מעט לאיבוד. זה לא הפריע, כמובן, לקהל לצרוח את כל מילות השירים כשהלהיט Please Don't Suck התנגן.
לחיזוק במעמד הפארק קירל הביאה אורחים רבים שהצטרפו לזמרת בנאמברים משותפים ומילאו את הזמן על הבמה בשירים שלהם, בזמן שהכוכבת הראשית של הערב החליפה תלבושות. סטפן, מגובה בפלייבק, השתעשע בתנועות ריקוד מרשימות אבל לא ממש הצליח לשמר את האנרגיות ממקודם. בעוד אושר כהן הצליח לסחוף את הקהל גם בדואט שלו עם קירל, "מאושרים" וגם בשירו "עושה לי בלאגן" שגרר התלהבות גדולה בקהל. וזה לא נגמר שם, גם שחר סאול קפץ לבית קצר ב"מיליון דולר" שהשאיר תיאבון לעוד.
אבל האורחת המצופה של הערב היא הכוכבת מאמריקה - גייל ששירה abcdefu התפוצץ בענק בזכות הטיקטוק. על אף שיש לה רק שיר אחד מוכר, גייל, עם קולה המחוספס הצליחה להביא איתה משהו מהניחוח הזה של מעבר לים. בביצוע משותף לשירה ול-Thought About That של קירל, השתיים פיזרו מעט מהאווירה החו"לית הזו. אבל מכיוון שאי אפשר להביא את כל החו"ל הזה בחינם, 45 דקות לתוך ההופעה - הפתעה - הפסקת פרסומות. בביצוע השיר "אם אתה גבר" קירל יצאה במהלך שיווקי ברור לאחד הקמפיינים בהם היא משתתפת.
לקהל בכל אופן, זה לא הפריע. בסופו של דבר מדובר במסיבה מאסיבית של להיטים, בחגיגה של פופ מקומי, ככל שיהיה, כאן בתל אביב. הקהל הישראלי צמא לכוכבת פופ כמו קירל שתעניק את התשובה המקומית לסצנה שמתרחשת בזירות מעבר לים. הבחירה בה לייצג את ישראל באירוויזיון היא רק מתבקשת, אבל בעוד הזכייה לה כולם מתפללים עשויה להחזיר את האירוויזיון לבמת האקספו - כן, זו שנמצאת מעבר לכביש - לחשוב עליה כרגע זה מעט מגוחך. קירל לא זקוקה לחותמת הזו כשהיא עומדת (או רוקדת ושרה בכל האנרגיה) מול קהל של עשרות אלפים.
קירל הביאה לפארק הירקון את התותחים הכי כבדים שהיא יכלה למצוא: אאוטפיט שמזכיר את זה שדואה ליפה לובשת בטור שלה, תנועות שמרפררות לכוריאוגרפיה של ביונסה ב-Single Ladies (ובשלב מאוחר יותר העמדה של הרקדנים על פודיום, מינימלית יחסית לזו מקואצ'לה 2018, אבל בהחלט מלאה בהשראה ממנה) ונאמבר ספרדי שכולל רקדניות פלמנקו (וזה לפני שהשחלנו מילה על "פנתרה") שזורק אותנו לרוסליה. לא ברור מדוע דמותה של קירל - של חוצפה ישראלית ב"פאוץ'", של "אומרים שלוש, נועה!", זו ששופעת בהומור עצמי ובמסירות מטורפת למקצוע - זקוקה לכל אלה.
סט הסיום המפוצץ של הערב הזה מוכיח בדיוק את זה: בלהיטים הכי ישראלים, הכי גדולים והכי "נועה" - היא והקהל זורחים. מ"פעמון" עם איתי גלו (ששומר על האנרגיות של הקהל בהדרן עם סט חגיגי וקצר) השניים מובילים היישר לדאחקה המוזיקלית "שלושה בנות" ולחתימה מפוארת שאינה לוקחת את עצמה ברצינות - "טרילילי טרללה", עם אילן פלד כאורח הכבוד האחרון, זיקוקים באוויר וזיקוקים בעיניים של הקהל. ככה הוא הכי-הכי אוהב אותה. בלי מניירות, בלי השראות מיותרות. רק היא, הפאוץ' ואם אפשר מינוס החום של ישראל, זה יהיה מצוין.