מחוץ לפריים
סאבלימינל והצל חושפים את הסודות מהעבר
01:05:23
שבעה חודשים עברו מאז האיחוד הגדול של ההיפ-הופ בישראל - סאבלימינל והצל עלו יחד על הבמות. בזמן הזה הקרע בחברה הישראלית העמיק, ויואב אליאסי, בכינויו הצל - נחשב לאחת הדמויות שמובילות את דעת הקהל בצד הימני של המפה. יש לו עמודי פייסבוק ואינסטגרם שמונים מאות אלפי עוקבים. ושם, הוא לא חוסך ביקורת קשה מהצד השני של המפה. אבל על הבמה, הוא מספר בפודקאסט "מחוץ לפריים", הוא לא יערב פוליטיקה, לעולם.
"יכולתי לקחת את הבמה לפוליטיקה, היה לי נורא קל", הוא מספר, "אתה יודע שאני לא אומר מילה אחת על הדעות שלי, ולמה? כי אם איש שמאל הגיע להופעה שלי, קנה כרטיס והוא בא ליהנות - אני בחיים לא אעליב אותו. אני לא אגרום לו להגיד 'למה קניתי כרטיס להופעה שלו'".
לכתבות נוספות ב"מחוץ לפריים":
אבל יגידו לך שזה צורך מסחרי שאתה עושה את זה בשביל כסף.
"זה לא צורך מסחרי. אני לא אעליב אותו כי אני מכבד אותו, ומכבד את הבמה הזאת, ומכבד את האמנות שלי".
ראית מה קרה למני אסייג שבא ואמר "אל תצפו בסרט 'ההילולה'".
הצל: "אני לא הייתי אומר דבר כזה בחיים. לא הייתי אומר לאנשי שמאל 'אל תבואו להופעה שלי'. להיפך, בואו. אתם תקבלו את מה שתרצו לקבל, ולא תקבלו בראש ואני לא אעליב אתכם".
סאבלימינל: "כל המסרים שלנו בשירים שלנו מדברים על אחדות".
אתם מאמינים באחדות?
סאבלימינל: "אם הוא לא היה מאמין באחדות, הייתי מדבר איתו בכלל? הרבה פעמים אומרים לי 'הצל שלידך שונא ערבים' אמרתי - תיכנסו לתוך האינסטגרם והפייסבוק [שלו] ותמצא לי משהו אחד עם שנאה נגד ערבים. אני יודע כמה חברים ערבים יש לו, וזה מצחיק להגיד, אני יודע מה הוא. יש הרבה מאוד ערבים שהייתי מחליף עם הרבה מאוד יהודים שלנו, איך אני איתך?".
הצל: "חד וחלק".
יש לכם בעיה להופיע עם אביב גפן?
הצל מבקש לפנות למצלמה באולפן, משיר מבט ואומר: "אביב גפן, אנחנו לא מסכימים בשום דעה פוליטית, אפילו לא קרוב גם לא בערך. אבל אני מכבד את המוזיקה שלך, מכבד אותך כאמן, פחות את הדעות שלך, אבל מוכן לעמוד איתך על הבמה, מוכן לעשות איתך שיר, ומאוד אוהב את המוזיקה שלך".
סאבלימינל: "אני חושב שזה חשוב היום".
ואחינועם ניני?
הצל: "אני מדבר עם אחינועם ניני בהודעות. אנחנו לא מסכימים על שום דבר אבל אנחנו מכבדים מאוד אחד את השנייה, ואני מכבד אנשים עם דעה שונה משלי, ויכול להכיל אותם, מקבל אותם ומוכן להתווכח איתם. לא קורא להרוג אותם לא קורא להשמיד אותם".
הצל: "אני לא מצטער על שום דבר שקרה לי בחיים"
יואב אליאסי (46) שמכונה הצל, בזוגיות ואב לשניים, וקובי שמעוני (43) הרי הוא סאבלימינל, נשוי ואב גם הוא לשני ילדים. שניהם מדור החלוצים של ההיפ-הופ הישראלי. לא מדובר בעוד צמד מוזיקלי שנרקם כששניהם בקריירות של שירה - אלא בחברות של ממש שנולדה אי שם בגיל ההתבגרות. הבדידות והדחייה החברתית ששניהם סבלו ממנו לדבריהם, הובילה לחברות חזקה, שהצליחה במרוצת השנים לסבול גם מריבות וסכסוכים.
להקלטת הפודקאסט "מחוץ לפריים", שניהם הגיעו חמושים בכובע קסקט, הצל עם הקעקועים החשופים וסאבלימינל עם שרשת מגן דוד גדולה על צווארו. אבל מתחת לחזות הקשוחה - שניהם בוחרים לחשוף את הדחייה החברתית שממנה סבלו בילדותם.
"הייתי עוף מוזר", מספר הצל כשנזכר בילדותו בבית הספר, אחרי שהודח לדבריו, מכיתת המחוננים בלי שקיבל סיבה מנומקת לכך, ואז החלה הנדידה בין בתי הספר השונים. "הייתי אאוטסיידר, הייתי מטאליסט, מאלה שלא מתקלחים. אתה יודע, שהולכים עם שיער ארוך, מריח כמו שחי. מהילדים האלה של דיזנגוף סנטר שיושבים שם הפריקים. שונא את העולם".
זה היה מתוך חיבור למוזיקה או כי שם מצאת את המקום החברתי שלך?
הצל: "ההורים שלי נתנו לי להביע את עצמי. הם נתנו לי להיות מה שאני רוצה להיות, איך שאני רוצה להיות. אבל הייתי ילד מאוד מסכן, אחי. לא אגיד לך שהייתי מוחרם, כי אצל הבנים הייתי פופולרי, אבל רק אצל הבנים. מאוד קשה לחיות בתור ילד כזה. נהייתי ילד מאוד אלים בגלל שהרגשתי שאף אחד לא מבין אותי, ולא מצליח להזדהות איתי ואני בא ממשפחה מאוד בעייתית ומפוצלת עם אבא שאני בקושי בבית".
למה?
"הוא היה כל הזמן עובד. מוסר העבודה שלו זה משהו שלא קיים היום בכלל, לא קיים. אבא שלי לא היה חולה מעולם. עכשיו הוא חולה מאוד אפילו, [אז] מעולם לא היה יום שלא יצא לעבודה. הייתה לו חברה להובלות. הוא לא בן אדם רגיל, הוא לא עשה את הדברים שעשה מרוע, הוא לא היה בן אדם רע".
הוא ישב בכלא, נכון?
"ישב בכלא, כן. כשאני התגייסתי לצה"ל הוא נכנס לכלא. היום אני מאוד נזהר במילים שלי כי ההורים שלי לא צעירים כמו שהם היו, ולפעמים הם נעלבים מהדברים שאני אומר. בדרך כלל אני בן אדם שלא אכפת לו - מה שיש לי אני יורה, אבל בסופו של דבר אני מגיע הביתה, ואמא שלי עומדת ככה עם מבט של 'למה?', אתה מבין? 'למה, למה זה היה טוב?'.
"אז אני קצת מנסה לרוץ בין הטיפות. למרות שזה מאוד קשה, אני חייב להגיד לך. אני לא מצטער על שום דבר שקרה לי בחיים, וכמו שאמרתי מקודם הייתי ילד אאוטסיידר מאוד ובמוזיקת המטאל מצאתי מקום לפרוק את האגרסיות שלי. אני לא מצטער שירו באבא שלי, לא מצטער שנכנס לכלא, אני לא מצטער על כלום אני לא עשיתי שום דבר לא בסדר.
"החיים לקחו אותי למקום מסוים גם עם האלימות הזאת, גם עם הרוע וגם עם כל הדברים. אני לא הייתי היום מי שאני אם לא הייתי עובר כל נקודה בחיים שלי, ואני לא מצטער על אף אחת מהן כי אם נקודה אחת הייתה משתנה לא הייתי מי שאני היום".
10 צפייה בגלריה
הצל: "אני לא מצליח לספר את הסיפור הזה כמו שהייתי רוצה לספר אותו כי כואב לי מאוד". סאבלימינל והצל
(צילום: רז גרוס)
הצל מבקש לומר שהוא לא מצטער גם על הטראומה החברתית שחווה ושהותירה בו צלקת עד היום. "היום מדברים הרבה על חרם, וכשאתה הילד האאוטסיידר השמן ומנודה, יש לך בנים שהם חברים שלך, הם אחים שלך, אבל מאחורי הגב צוחקים וקוראים לך בשמות, זה כואב מאוד. כשהילדה הכי יפה בבית ספר אומרת לך 'יואב היית רוצה לנשק אותי?', עם כל הילדים בחוץ, ואתה כולך מתקפל ואומר 'כן', והיא עונה 'למה שאני אתנשק איתך? שמן, מכוער', אתה מתרסק מבפנים אחי, אתה ילד. אתה מתרסק למיליון חתיכות".
בן כמה היית?
"אני חושב שהייתי בן 13".
זה כבר בגיל התבגרות.
"כן, הם צוחקים מול כולם ואתה רץ הביתה ורק רוצה למות, זה כל מה שאתה רוצה. ואז אתה בורח למוזיקה שלך. ילד נורא דרמטי. לוקח הכול נורא כבד ונורא ללב, אבל כמו שאמרתי לך, לא הייתי משנה כלום, לא את המשפט הזה שלה, ולא כלום בחיים שלי, באמת. משם המשכתי בתור ילד שמחפש צרות, הרפתקאות, הייתי עושה דברים שאלוהים ישמור אחי, רק מתוך שעמום שלא מצאתי ולא ידעתי מי אני. מצד אחד יש את המשפחה של אמא שלי, מצד אחר יש את המשפחה של אבא שלי. מצד אחד אני מחונן, מצד שני דיסלקט, היה לי מאוד קשה להבין מי אני.
"כל החיים אתה מחונן אבל לא יכול לחשב את לוח הכפל, אתה יודע שאני לא יכול להגיד את החודשים בסדר רציף? ברמה הזאת של דיסלקציה. אני כותב ע' במקום א כל הזמן. עד היום אני טועה ככה בפוסטים שלי. אני לא מצליח לספר את הסיפור הזה כמו שהייתי רוצה לספר אותו כי כואב לי מאוד". הצל מעיד שנזרק מארבעה בתי ספר בשל הקושי שלו. "שמתי את התיק, והלכתי לטייל", הוא מספר.
אתה מטייל לבד כי באותו שלב לא היה לך חברים?
"היה לי חבר אחד, אני והוא הולכים לטייל לעשות צרות, אחי מה לא עשינו פילחנו גנבנו עשינו, ילדים שלא מצאו את עצמם".
מערכת החינוך לא זיהתה אותך?
"היא לא ספרה אותי בכלל. חשבו שאני לא רוצה ללמוד לא הבינו שאני לא יכול. הגעתי לבית ספר שנקרא הזדמנות אחרונה: שלושה ימי לימודים - שלושה ימי עבודה. זה בית ספר גבוה לפשע, שם כבר למדתי כל קומבינה שקיימת עלי אדמות, איך לגנוב, איך לפשוע, איך לשדוד, גדלתי אצל משפחות ערביות הכי מסוכנות שתכיר, משפחות שאתה רואה את השמות שלהם כל יום בעיתון, ומשם אחי, לא יוצאים אנשים נורמליים, משם אתה לא יכול לצאת שפוי".
הדחייה החברתית שממנה סבל הצל, פוגשת גם את סאבלימינל, שמבחינתו ידע כבר מגיל צעיר כי הוא בעל ראש עסקי והציב לעצמו מטרות. אבל עד אז - גם הוא סבל מנידוי.
"אנחנו משפחה מזרחית מסורתית כזאת של יוצאי מעברה שבסופו של דבר, אני, הקטנצ'יק של המשפחה", מספר סאבלימינל. "אחרי שאבא שלי כבר הצליח, הוא בא לגבעה מול צהלה - מה שהפך להיות שיכון דן - ובנה שם בית, אמר 'הנה, פה גרים הטייסים, והבן שלי יגדל עם הבנים של הטייסים ואולי יהיה טייס'. זה לא צלח כי בבית דיברו ערבית ופרסית, כי הייתי מאוד מסורתי. בשביל כל הילדים בשכונה אני הייתי או ערבי או…"
בגלל זה לא הלכת לטייס?
"בגלל זה הלכתי מכות עם כולם והפכתי יותר לצלף מאשר לטייס. הייתה לי ילדות מאוד מאוד קשה, היה עליי חרם מכיתה א', מהיום הראשון של כיתה א' ברחתי מבית ספר".
למה היה עליך חרם?
"הייתי שמן וממש שונה בנוף של הסביבה שלי. לא הייתי דומה לכולם עובדתית, ובסופו של דבר מצאתי את כל החברים שלי שגדלתי איתם בפרדס כץ, בנווה שרת, בכפר שלם ובמקומות האלה שהם פחות צהלה ושיכון דן".
יש צלקת?
"יש הרבה צלקות כאלה, כן. הילדים שכל הזמן רבו איתי וקיללו את ההורים שלי כי מבחינתם הם מוזרים או שאני פרסי, או ערבי, או עני, או דוס או לא משנה מה. ואז פעם אחת קראו לי אחרי בית הספר שנשלים. הייתי תמים וחמוד, הלכתי אליהם לבוש יפה ומתרגש, סיפרתי לאמא. חיכו לי בכניסה של הבית אולי עשרה ילדים וזרקו עליי בוץ, שקיות מים ומה שאתה לא רוצה. ברחתי בוכה הביתה, נשאר איזשהו פצע בלב, אבל אני יכול להגיד לך שעם הילדים האלה עשיתי קלוז'ר. אני ומקל עשינו קלוז'ר עם אחד אחד מהילדים האלה.
"אני לא מפחד מאף אחד. זה מעניין אותי במי מדובר? עבריינים, שרים בממשלה? יבוא אובמה - אני אהיה בגובה העיניים מול כולם. ואם הצדק שלי באמת שלי - אם צריך אלך ראש בראש גם עם השטן עד שאני אנצח אותו ואם לא, זה מה שאלוהים רצה, ואי אפשר לעצור אותי. כל מיני גופים ניסו לעצור אותי כמה פעמים בחיים, ניסו להפחיד אותי, ניסו פרוטקשן, לא עזר לאף אחד כלום איתי, כי אלוהים איתי ואני איתו מנצח הכול, לא משנה אם יבואו 100 ביחד וזה לא היה קורה אם לא הייתי עובר את כל מסע הייסורים שעברתי בילדות".
סאבלימינל: "זה כמו לראות את אשתך לשעבר פתאום, התחבקנו"
הקושי כאמור של השניים והחוויות הדומות הפגישו ביניהם בדרך להפוך לצמד הראפ המוביל בישראל. סאבלימינל הקים את משפחת תאקט (TACT) שהפכה למשפחת ראפ אחת גדולה. השירים הפכו ללהיטים גדולים, ההופעות בהתאם, ההכנסה צמחה פלאים - עד שסאבלימינל הודיע לכל חברי המשפחה העסקית כי הוא מפסיק לממן אותה מכיסו, זאת בשל חובות של הזמרים והזמרות. הצל קיבל את הבשורה בצורה קשה ויצא בטריקת דלת מהמשרדים - מה שהפך לסכסוך ארוך שנים, עד שהגיעה הסולחה לפני כשנה.
"הלכתי הפוך מהאינסטינקטים שלי", אמר הצל על ההחלטה לפרסם את סרטון ההתנצלות שהוביל לסולחה, "לפני ששחררתי אותו, אפילו לא הסתכלתי עליו. מה שיצא יצא, ישבתי עם היד אמרתי יאללה, שלחתי".
"הוא אמר שם דברים שצריך להיות אכבר גבר להגיד אותם, הוא מודה בטעויות ומבקש סליחה, לא פחות", אומר סאבלימינל. "צריך הרבה כוח בשביל לעשות דבר כזה. צלצלתי אליו. נפגשנו למחרת בבוקר, זה כמו לראות את אשתך לשעבר פתאום, התחבקנו".
מאז אותו חיבוק כאמור, הם חורשים את הארץ בהופעות, שתיים מהן בהיכל מנורה כבר מאחוריהם, ובדרך הם מתכננים הופעות נוספות בהיכל הגדול גם בחורף עם שיתופי פעולה לצד אמנים נוספים. האיחוד הזה מבחינתם נולד כדי להישאר.
אותו חיבור של שני ילדים שדרכיהם נפגשו מחוץ למועדון היפ-הופ - ועשו מהלימון לימונדה. "אני תוצאה של חיים", מסכם הצל, "באתי ממשפחה מאוד בעייתית עם בני דודים שנרצחו, ואבא שישב בכלא, ואני הבטחתי אני לא אהיה בן אדם כזה. אני אגדל את הילדים שלי להיות בני אדם ישרים. אני אתקן. אבא שלי אולי חיפש קיצורי דרך, אבל הוא היה בן אדם של להעניק, לעזור, לתמוך ולתת, ואני בן אדם כזה, אני מקדיש את החיים שלי לעזור לאנשים שבאמת צריכים. מעולם לא שאלתי בן אדם שאני עוזר לו - ואני עוזר כל יום לאנשים בצורה שלא היית מאמין בכלל, אני לא מפרסם הכול, אני מפרסם אולי עשרה אחוזים מהדברים שאני עושה - לא שאלתי מה הדת שלו, מה הצבע, לא גזע, לא דעה פוליטית לא מעניין אותי, אתה צריך עזרה? אני אם אני יכול אני אעזור לך עד הסוף. ככה אני גם מחנך את הילדים שלי. אני עדיין בונה את מי שאני אבל אני רוצה להיות בן אדם טוב".
הפכת להיות כוכב רשת מטורף שיש טענות לא פעם ולא פעמיים שאתה בוחר להשתמש בזה לצד הדברים הטובים שאתה מציג להסתה.
"ברור שהסתה. כשהיום שאתה אומר משהו שלא מוצא חן בעיני מישהו אחר, אתה מסית בצורה אוטומטית".
אבל אתה כתבת את המילה שמאלנים עם הספרה 0 (אפס) במקום האות ש'.
"אני לא מדבר איתך על השמאלנים שלא מסכים איתי פוליטית. אני מדבר על השמאלני שמוצא לנכון לחרבן על הדגל ולהעלות את זה לרשת, שמאלני שמוציא את דיבת ישראל ודיבת חיילי צה"ל בעולם כדי לגרום להם להיות פושעי מלחמה, אפס, איך שלא תסובב את זה".
סאבלימינל מבקש להבהיר את דבריו של חברו. "הסיפור הזה לא ברור אצלו. יש הבדל בין שמאלני עם האות ש' לבין שמאלני עם הספרה אפס. שמאלני בש' זה כל אחד שבדעה פוליטית שלו זה רלוונטי לגמרי. המשפחה שלי לדוגמא, רוב מי שסביבנו ככה במוזיקה, זה בסדר גמור וזה לגיטימי".
הצל: "אח שלי שמאלני, אח שלי הוא איש שמאל".
הוא שמאלני עם אפס?
הצל: "לא, הוא שמאלני ציוני אוהב המדינה לא מסכים איתי פוליטית, זכותו. יש הבדל בין דעה פוליטית - גולדה מאיר, בן גוריון, רבין, בסדר, לבין שמאלני כמו עופר כסיף, יש הבדל שהוא אפס ואני אומר את זה בלי לגמגם, זה ההבדל. תמיד עשיתי את זה. תמיד הסברתי את ההבדל. אנשים פשוט לא רוצים לשמוע".
על דבריו של הצל אמר חבר הכנסת עופר כסיף: "זה לא שווה תגובה".
האזינו לפרק המלא של "מחוץ לפריים" עם רן בוקר.
