"מי היה מעלה בדעתו שיגלו פתאום שיר מלפני 45 שנים". כך אמרה ירדנה ארזי בשיחה עם עורכת "לאישה" קרינה שטוטלנד, בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות", שנערכה הערב לרגל יום העצמאות ה-75 למדינת ישראל. השיר המדובר הוא "מי המנטה מי המסטיק מי השוקולד", להיט נושן של ההרכב שוקולד, מנטה מסטיק, שבו כיכבה ארזי יחד עם רותי הולצמן ולאה לופטין. צפו בריאיון:
קרינה שטוטלנד מראיינת את ירדנה ארזי, ועידת "האנשים של המדינה"
(במאי: בני כרמלי, צילום: סנטרל הפקות)
"אחד הדברים המדהימים שקראתי בתגובות של הטיקטוק זה כשילדה שואלת את אמא שלה: 'אמא מאיפה את מכירה את זה, זה שיר חדש'", אומרת ארזי, "אז כאילו יש לזה כוח, לטיקטוק, כוח מדהים שגורם באמת לקהל מאוד צעיר בטווח מאוד רחב, לגלות את המוזיקה בדרך אחרת לגמרי. זה מקסים בעיני".
כשאת פרצת, מה שהספיק כדי להגיע לתודעה עצומה בארץ זה להיות זמרת נורא טובה. היום בעצם זמרת צעירה חייבת לחשוב ויראלי, לחיות ברשתות החברתיות, לחשוף את החיים שלה. את חושבת שאם היית מתחילה את הקריירה היום היית מצליחה להשתלב?
"אני חושבת שכן. קודם כל, זמרים, אמנים בכלל, לא פועלים בתוך חלל ריק. אני בורכתי באנשי מקצוע מהשורה הראשונה שמקיפים אותי. מבחינתי, שחקני נשמה שעובדים איתי לאורך הדרך. גם אנשים שפגשתי לאורך השנים וגם כאלה שעשו דרך איתי. אני מוקפת. אני מדברת על מנהלים אישיים, על בעלי נתן תומר, שהוא בעצם מפיק התקליטים שלי. אנחנו האינדי הראשונים בארץ. נועה קירל למשל, מוקפת. היא כישרון, היא כישרון גדול, אבל היא גם מוקפת באנשי מקצוע שעוזרים לכל הדבר הזה. היום אתה לא יכול להיות בחלל ריק. אתה חייב סוג של תמיכה, אנשים שיעזרו לך בעבודת צוות. אני מאוד מאמינה בעבודת צוות, והצוות הזה ביחד כמו חברים לנשק, כדי לנצח".
בנוגע לסוגיית האמנים הוותיקים המתקשים, לארזי יש עמדה ברורה. "המוזיקה הישראלית לא מקבלת את הכבוד המגיע לה באמצעי התקשורת", היא אומרת, "אם אף ערוץ טלוויזיה לא מוצא לנכון באמת לתת במה לזמר העברי לדורותיו, חדשים, ישנים, אז כל הדבר הזה לא קיים", סיפרה, "אז יש באמת בעיה עם אמנים ותיקים שלא מוצאים אולי את מקומם. אבל גם אין דרך שהדורות הצעירים יותר יידעו שהם בכלל היו קיימים, שהיו שירים כאלה.
"זה חלק מהתרבות שלנו, זה חלק מהפסקול שלנו, שלא מקבל את הכבוד המגיע לו מהמדינה. לא משנה אם זה מזרחי, אם אלו שירי ארץ ישראל, אם אלו שירים חדשים או ישנים, הם צריכים לקבל במה. הבמה הזאת צריכה להיות מעוגנת באמירה של המדינה, זה מה שאני חושבת".
ובינתיים, באקלים הפוליטי/חברתי הישראלי הבוער, הפך שיר של ארזי, "עוד נגיע", לפייבוריט בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית, ומושמע קבוע בהפגנות בקפלן. לדבריה, גם היא יצאה להפגין. "אני קוראת להם פטריוטים", היא אומרת על המפגינים, "שמעתי את המילה 'אנרכיסטים', והייתי מבועתת מהמילה הזאת. זה כל כך מעליב. אני חושבת על המשפחה שלי, גם מהצד של אבא שלי וגם מהצד של אמא שלי, איזה מחיר הם שילמו על הישראליות שלהם. גם שילמו בדם, בן דוד שלי שנפל במערכות ישראל, ובן דוד שלי מצד אחר, מהצד של אמא שלי, הוא ממש גיבור ישראל מבחינת הפעילות המבצעית שהוא עשה. אנשים מקיבוץ דן ועד מושב לכיש, אנשים חובשי כיפות במשפחה שלי, כולל חרדים - הם יוצאים לרחובות כי אכפת להם. הם יוצאים כי הם פטריוטים. לקרוא לאנשים ששירתו בשירות קרבי, משלמים מיסים, אוהבים את המדינה - לקרוא להם 'אנרכיסטים', זה עלבון גדול".
את חושבת שזמרים צריכים לבוא ולהביע את עמדתם בעניין הרפורמה?
"אני חושבת שאם כואב לך, תצא ותגיד: כואב לי".
