ארונה של המוזיקאית הענקית קורין אלאל, שהלכה לעולמה ביום חמישי בשבוע שעבר, הוצב הבוקר בהיכל התרבות כך שהקהל הרחב יוכל לחלוק לה כבוד אחרון. מוקדם יותר התקיים במקום טקס פרידה בנוכחות משפחה, קרובים וקולגות. מחר (שני) בשעה 11:00 היא תובא למנוחות בבית הקברות החדש בהרצליה.
ההספד המרגש של אורנה בנאי
(צילום: עוז מועלם)
אל המקום הגיעו מאות אנשים, בהם ריקי גל, המנהלת של אלאל טמירה ירדני, ראש העיר תל אביב רון חולדאי, מאיר גולדברג, יו"ר אמ"י יונה אליאן, דנה ברגר, יובל שרף, גל אוחובסקי, ציפה קמפינסקי, אורלי וילנאי, גיא מרוז, יו"ר אקו"ם יואב גינאי, יאיר לפיד, אורנה בנאי וברי סחרוף.
את הטקס הנחה אסף הראל והוא נפתח בדברי פרידה של בת זוגה, רותי אלאל. "קורין אהובתי אשתי היקרה, אם ילדיי, נתת את מתנת האהבה שלך לא רק למשפחה שלנו, אלא לכל עם ישראל", פתחה את דבריה. "היינו ביחד 25 שנים נפלאות שבמהלכן הפכנו לאימהות לשני בנים נהדרים, עומר ויהונתן. כולם הכירו את קורין אלאל ורבות עוד ידובר על הקריירה המוזיקלית שלך, אבל רבים לא יודעים שהעיסוק העיקרי שלך היה האימהות.
"לכמה הצגות הלכת עם הכיתות של הילדים כמה ימי פעילות, טיולים כהורה מלווה, היית לוקחת את הילדים לים או לספארי כדי שיהיה לי קצת זמן לעצמי. ועם כל זה כל הזמן יצרת. וככל שהתקרבת לאמת הפנימית שלך כך הלכת והזדככת, חיית את החיים מתוך התקדשות אמיתית. לא סתם כל מי שפגש בך הרגיש שפגש מלאך. היי שלום מלאך שלי, עכשיו את קוטפת כוכבים", נפרדה ולאחר מכן אהוד בנאי ביצע על הבמה את "אי שם בלב".
אורנה בנאי, שהייתה גם מחברותיה הקרובות, נפרדה מאלאל בדמעות ובקול שבור. "קורין, ג'וני, קשה הפרידה ממך. בלתי-נתפס שזהו, זה נגמר. ביום חמישי בשעה חמש לפנות בוקר רותי שלך שלחה לי הודעה שהייתה כתובה בה מילה אחת - 'נגמר'. מדהים איך למילה אחת, ארבע אותיות ונקודה, יש כוח יותר מכל המילים שהמציאו בעולם. המילה הזו ריסקה אותי. לחדרי הלב שלי נכנסה רוח קרה, את מתה, זה נגמר.
"פעם-פעם לפני הרבה מאוד שנים הכרנו והתאהבנו. אפילו נתת לי לשיר איתך את 'חזקה מהרוח', כנראה ממש אהבת אותי עד ששיקול הדעת שלך והשמיעה האבסולוטית קצת נפגעה", אמרה בחיוך, "הערצתי אותך. מוזיקאית מחוננת, אחת בדורה. שתינו העדפנו בעלי חיים על בני אדם והיה לנו הומור מיוחד שלנו. השנה האחרונה שלך קוריני, הייתה קשה, מייסרת הירואית, ומופלאה. הגוף שלך כאב והתייסר, סבלת כאבים אבל נלחמת, לא ויתרת והופעת המון. חווית עדנה מחודשת, קבלה מוחלטת. ההופעות היו מלאות בחסד, הקהל ביקש לעטוף אותך בחום, לחבק אותך, לצרוח את השירים שלך, ואת שמעת אותם, הרגשת את האהבה הזו בכל נים בגופך ולא התכוונת לוותר עד שלא יכולת לו. הגוף הכניע אותך. אני רוצה להאמין שהנשמה שלך עכשיו חופשייה ושאת במקום טוב ושיש לך ארץ אחרת".
עוד המשיכה, "אתמול דמיינתי מפגש שלך עם מאיר אחי. הוא מאוד אהב אותך כשהיה פה בעולם הזה, ואני מניחה שהוא כל כך ישמח לראות אותך שוב. בטח תשבו שם ותדברו ותעשנו מלא, ותשתו ערק או ויסקי או תה, ותצחקו ותנגנו - והאמת שאנחנו מקנאים בכם מאוד. מאיר חסר לי מאוד, ואבא שלי חסר לי, ואת תחסרי לי מאוד. השארת פה חותם שלא יישכח ולא יימחה לעד - לנו ולדורות הבאים. ואני אומרת תודה על ההנאה הגדולה שהייתה לי ממך להיות איתך, לאהוב אותך. את נשמה יתרה".
ראש העיר חולדאי נשא גם הוא דברים ופתח אותם בציטוט בציטוט דבריה של אלאל לתוכנית "שיר אחד". "'כששרים צריך להאמין. אם אתה לא מאמין בול - זה לא בול. אם אתה לא אמיתי הלך עליך, אפילו אם זה השיר הכי יפה בעולם'. הציטוט הוא לא על שיר, הוא על קורין", אמר. "כי קורין הייתה יוצרת וזמרת שכל מילותיה ומנגינותיה ומעשיה היו אמת - אמת גלויה בהירה לא מתפשרת, אמת נדירה מחוספספת וכל כך יפה. כך היא יצרה מוזיקה כך היא יצאה מהארון וכך היא הלחינה את קהלת. ואולי בזכות האמת המזוקקת הצליחה הציפור המוזרה הזו להיות גם האאוטסיידרית התמידית וגם המיינסטרים הכי ישראלי שיש".
רגע לפני שערך מחווה על הבמה בביצוע מרגש ל"המנון לאהבה", שלומי שבן נפרד גם הוא ואמר, "כל מי שפגש בקורין לא פגש אדם חולה הוא פגש את נס החיים שוב ושוב, נס האמנות ואת ניצחון הרוח על החומר. כל הופעה הייתה התגלות של החיים במלואם. השיר הבא אומר, 'אהבה למוות יכולה', זה אומנם נדמה שהמוות אומר את המילה האחרונה, אבל בשבילי המילה האחרונה היא החיוך והשירים שהיא השאירה אחריה".
הביצוע של שלומי שבן
(צילום: עוז מועלם)
לאחר הביצוע עלה לבמה ראש האופיזיציה יאיר לפיד והזמין את היושבים באולם למחוא לאלאל כפיים בפעם האחרונה, ונענה בקולות מחיאות כפיים רמות. "קורין שרה פעם, 'לפעמים ביני לבין עצמי אני שומעת את קולו של חלומי, לפעמים אני שומעת את בכיו של חלומי והוא שואל אותי ברעד את שלומי, היכן ארצי ועמי'", הוא פתח את דבריו, "היא הראתה לנו שיש יותר מאפשרות אחת להיות אנחנו. היא הראתה לנו איך נראית לסבית שלא מסתתרת, זמרת בלהקה צבאית שלא רוצה לרקוד, איך זו שעשתה קולות ב'עטור מצחך' עוברת לקדמת הבמה. היא הראתה לנו שהדבר היחיד שחשוב הוא להיות נאמן לעצמך, לפני עשרה ימים דיברנו בטלפון ואמרתי לה שהיא לא יכולה למות כי שמעתי שיר חדש שלה והיא כותבת הכי טוב.
"השם המקורי שתוכנן לאלבום הראשון שלה היה 'מותק' וברגע האחרון החליפו אותו ל'קורין אלאל'. הקול הזה שלה, הרבע צרוד עם הרבע מבטא, פרץ מתוכה כמו מעיין והוא מתגבר ומתגבר חזק. הילדה הזו שמגיעה מארץ אחרת כותבת 'אין לי ארץ אחרת' דווקא כי היא רוצה שתהיה פה ארץ אחרת, כדי שתהיה פה ארץ טובה וצוחקת".
עוד לקחו חלק בטקס דנה ברגר, מירי מסיקה ורונית שחר שביצעו משיריה של אלאל על הבמה; טמירה ירדני נשאה דברים וכך גם יואב גינאי. "זכיתי להכיר אותך בזמן המיוחד שבו יצרת, כמו אישה שבה חיה ילדה סקרנית, מתלהבת וחולמת", אמר. ערן צור, שהיה מחבריה הקרובים שותפה המוזיקלי במשך עשורים רבים, עלה לבצע את "ימי הפרח" והודה לנשים שעטפו את אלאל בשנה האחרונה.
"בדמעות ובצחוקים מתגלגלים, לימדת אותי חופש חירות אמיתית טבעית ופשוטה", נפרדה ממנה ריקי גל, "שתי עינייך הירוקות הבורקות והחיוך השמח לנצח יישארו טבועים בעיניי וברוחי".
האירוע הסתיים בהקלטה של אלאל מבצעת את "אין לי ארץ אחרת" מלווה בגיטרה אקוסטית בלבד, מהופעתה האחרונה שהתקיימה בבארבי ב-10 בנובמבר, כחודש לפני מותה. אל שירתה הצרודה והמוכרת הצטרף הקהל הנוכח באולם ובסיומה נעמד על הרגליים והריע.
אלאל הלכה לעולמה בבוקר יום חמישי בגיל 69 בבית החולים שיבא בתל השומר, לאחר התמודדות עם סרטן הלבלב. לאורך שנותיה, אלאל, שנחשבת לאחת מגדולות המוזיקאיות בארץ, כתבה, שרה, ניגנה, הלחינה והפיקה שירים רבים, כשבין להיטיה הגדולים נמנים "אין לי ארץ אחרת", "זן נדיר", "אנטארקטיקה", "ארץ קטנה עם שפם", "שיר בכיף" ועוד.
בשנה האחרונה שיתפה אלאל מעט במצבה הרפואי, ובהמשך סיפרה כי יש חשד שמדובר בסרטן לבלב. בעקבות כך, ביטלה מספר הופעות. עם זאת, היא שבה לבמות בהזדמנויות שונות.
בשנה החולפת עלתה הפקה מחודשת למופע "חברים שרים קורין", שחגג את 50 שנות יצירתה של אלאל בביצועים משותפים. ההופעה, בניצוחו המוזיקלי של ערן צור, זכתה להצלחה רבה, כשהאחרונה התקיימה לפני כחודש והשתתפו בה אמנים רבים בהם יזהר אשדות, דנה ברגר, ריקי גל, שלומי שבן ועוד.
