אחת החשיפות הראשונות של איתמר זורמן לקהל היתה בתוכנית הטלוויזיה של יוני רכטר ועלי מוהר, בהמשך לאלבום של השניים "מחשבות ואפשרויות". בתוכנית המקורית אמור היה להופיע אריק איינשטיין, או לפחות קולו, אבל בסופו של דבר מי שצורף לצילומים היה ילד בן עשר, שמילא לא פחות ולא יותר את תפקידו של אלוהים בשיר "די עם הבולשיט". "עשו תוכנית טלוויזיה עם הדיסק של עלי מוהר 'מחשבות ואפשרויות'. בין השירים היה השיר הזה ונתנו לי לשיר את הבית 'די עם הבולשיט די עם הבלוף' בתפקיד אלוהים", מספר איתמר זורמן, "מישהו חשב שזה יהיה משעשע שילד קטן בן עשר ימלא את התפקיד של אלוהים. איינשטיין שר את זה בהקלטה המקורית".
"באותה תקופה שרתי, הייתי ילד עם קול סופרן. גם עם הפילהרמונית יצא לי לשיר. שרתי ב'בראשית' יצירה של נעם שריף, שחוברה לאחת מחגיגות היובל של הפילהרמונית. שרתי גם כמה פעמים ב'מזמורי צ'יצ'סטר' של ליאונרד ברנשטיין וגם ביצירה של ג'ורג' קראמב על פי שירים של לורקה".
מאז אותה הופעה עם רכטר, חלפו 25 שנים שבמהלכן זורמן, הפך לכנר ישראלי בעל שם עולמי. הוא זכה ב-13 פרסים בתחרויות בינלאומיות חשובות לרבות תחרות צ'ייקובסקי היוקרתית ברוסיה. זורמן מתגורר כיום באתנס שבג'ורג'יה ליד אטלנטה עם אישתו הפסנתרנית, ליזה סטפנובה, ואֶלָה בת השלוש וחצי ("שכבר ממציאה שירים - גם מנגינות וגם מילים") ולֶב בן החמישה חודשים. היום (ד') ומחר הוא יופיע כסולן התזמורת הקאמרית הישראלית וינגן קונצ'רטו לכינור בלה מז'ור אופ' 5 מספר 2 של ז'וֹזף בּוֹלוֹן, שֶבַליֶיה דֶה סַן ז'וֹרז' הידוע יותר בכינוי "מוצרט השחור" וקונצ'רטו מספר 4 ברה מז'ור של מוצרט (המקורי). בשבת בערב יצטרף אליו הפסנתרן האמריקני-פולני אדם גולקה, בתוכנית ייחודית שבה ינגנו השניים את מכלול יצירותיו של שוברט לכינור ולפסנתר.
"בשלושת החודשים האחרונים, יש חזרה מסויימת לשגרה של קונצרטים," הוא אומר. "חציתי את האוקיינוס האטלנטי כבר כמה פעמים להופעות. ברוב המקומות האולמות לא היו מלאים. היה מקום אחד בדרום ארצות הברית שהיה מלא, אבל שם הקורונה פחות מטרידה את התושבים".
זורמן מנגן על כינור מושאל מאוספו של יהודה זיסאפל. "זה כינור גוּאַרנֶרי דל גֶ'זוּ משנת 1734. אני חושב שאני עדיין לומד להכיר אותו ויש לי מזל לנגן על כינור כזה. העניין הוא שלכינורות טובים ממש, יש מגוון או גווני הבעה ללא סוף. בכלל הכינור דומה לקול האנושי. אני כן חושב שכאשר אני מנגן על כינור כזה הוא פותח לי את האוזניים לגוונים שלא ידעתי בכלל שהם קיימים. מבחר הגוונים הוא כמעט אינסופי".
בתוכניות תנגן את היצירות של "מוצרט השחור", איך הגעת אליהן?
"הרעיון היה של פנחס צוקרמן לנגן את הקונצ'רטו לכינור שלו ולשלב קונצ'רטו של מוצרט כי הם חיו באותה תקופה וככל הנראה גם נפגשו. לגבי המוזיקה, 'מוצרט השחור' או בשמו האמיתי ז'וֹזף בּוֹלוֹן, כתב כ-14 קונצ'רטות לכינור ואני מאוד אוהב אותן. ראשית, יש לו יכולת לחבר מנגינות גם קליטות וגם נוגעות ללב, כמו הקונצ'רטו שאני מנגן. הכתיבה שלו הרבה יותר וירטואוזית בצורה מופגנת ומוחצנת מאשר המוזיקה של מוצרט. מוצרט כותב כך שקטעים לא יימשכו יותר מדי זמן, הוא חותך אותם. הוא חסר סבלנות וקופץ מרעיון לרעיון. אבל אצל בולון יש קטעים ארוכים מאוד וברור לגמרי שהמטרה שלהם היא שלקהל יהיה כיף להקשיב להם. גם מבחינה טכנית זו טכניקה קצת יותר מאוחרת, פוזיציות גבוהות יותר וראוותניות יותר".
ייתכן שהיצירות של בולון נבעו מהיותו סייף?
"אני בהחלט יכול לראות את הדמיון בין הדרישות הטכניות שלו לבין היותו סייף".
אתה בן למשפחה מוזיקלית, אבא מלחין ומרצה אימא פסנתרנית ומרצה ועורכת תוכניות, היום כשאתה כבר אבא איך היה לגדול במשפחה כזאת.
"תשובה לשאלה כזאת אני יכול לתת רק כשאני משווה לחברים שגדלו במשפחות לא מוזיקליות. אז אין ספק שההבנה של מה שהתחום דורש, עוזרת. הורים שיודעים כמה שעות צריך להשקיע בעבודה, מכירים את התהליך, יודעים את כל האכזבות שעוברים בדרך ובעיקר יודעים שזה חלק מהמקצוע. התמיכה במקרים כאלה חשובה ולפני כל זה ההבנה שהתחום הזה הוא בכלל לגיטימי. יש משפחות שלא רואות את הדברים כך".
בקטעי הדרן שלך אתה עדיין מנגן את הקטעים שאבא משה כתב לך על פי המוזיקה מתוך הסרטים של צרלי צ'פלין?
"בהחלט כן, אבל היום יש קטעים שכבר כתבתי לעצמי. למשל What A Wonderful World של לואי ארמסטרונג וקטע מ'פנטום האופרה'".
ברוח זאת אתה מכין את ההופעות שלך השבוע כאן בתל אביב?
"משם או מתוך התכנית האחרונה שעשיתי שבה יש יצירות לכינור סולו. יצירות שכולן קשורות לחלל. היוזמה שאני מסתובב איתה כבר כמה זמן ולאחרונה הופעתי איתה גם בתוך פלנטריום".
אלו יצירות חלליות למשל?
"ראשית ישנה היצירה של באך ששלחו לחלל כדי לייצג אותנו בפני החייזרים. גבוט בצורת רונדו מתוך הסוויטה השלישית, משהו אופטימי (מנגינה ששימשה במשך שנים כפרסומת לאחד הבנקים בישראל -י"ש). 'אורורה' של המלחין והכנר הבלגי אז'ן איזאי; קטע לכינור סולו מתוך 'איינשטיין על החוף' של פיליפ גלאס".
לתוכנית שסובבת סביב נושא יש יותר קהל מאשר לקונצרט רגיל?
"יש קהל אבל צריך להבהיר את הכוונות. כשעשינו את התוכנית באולם קונצרטים רגיל - אני ומנהל הסדרה - הוספנו ציטוטים מספרים שונים על נושאי החלל. קהל שמגיע לפלנטריום ממילא מכוון להקשבה אחרת. בפלנטוריום השותף שלי להופעה היה פיזיקאי".
לא מפתיע למען האמת הרי גם אלברט אלברט איינשטיין ניגן בכינור
"אתה יודע מה איינשטיין אמר: 'מה בן אדם צריך כדי להיות מאושר? כיסא, עפרון וכינור'".
לפי הפרדיגמה האיינשטיינית הזאת אתה מרגיש מאושר.
"כן בהחלט".
