עם פרסום הדיווחים ש"דקסטר", הרוצח הפסיכופת והאהוב, חוזר מהגולה אחרי שמונה שנות היעדרות, שמחו מעריצי הסדרה לגלות שעל העונה החדשה - "דקסטר: דם חדש" - אמון קלייד פיליפס, השואו-ראנר שפיקח על הכתיבה וההפקה של ארבע העונות הראשונות של הסדרה. פיליפס, שכתב גם את "פתאום סוזן" עם ברוק שילדס, סיטקום הנעורים "פרקר לואיס" ושלוש העונות האחרונות של "האחות ג'קי", לא מצטנע בנוגע לאיכות עבודתו. הוא מחייך כשאני אומרת לו שהעונה הרביעית של "דקסטר" נחשבת בעיני רבים לעונה הכי טובה של סדרת טלוויזיה שנעשתה אי פעם ואז עונה מבלי למצמץ, "אני מסכים לחלוטין".
דקסטר מורגן (מייקל סי. הול), הוא יתום שחזה ברצח אימו ואומץ על ידי הארי, שוטר במשטרת מיאמי. ילדותו המוקדמת והטראומטית גרמה לו לפתח נטיות פסיכופתיות ורצחניות. בבגרותו, הנטיות הללו הבשילו לכדי ניהול חיים כפולים - כאנליסט המתמחה בניתוח דפוס כתמי דם בתחנת המשטרה שבה עבד אביו, וכרוצח פושעים מאוד פדנטי בשאר הזמן. הסדרה זכתה לפופולריות עולמית עצומה ולמועמדת ל-24 פרסי אמי ולעשרה פרסי גלובוס הזהב.
פיליפס, כאמור, עזב את הסדרה בתום העונה הרביעית, שראתה את דקסטר מחסל את רוצח הטריניטי (ג'ון לית'גו) זמן קצר לאחר שזה שם קץ לחיי ריטה, אשתו של דקסטר, והשאיר אותה מתבוססת בדמה באמבטיה, בעוד בנו הפעוט האריסון זוחל על רצפת החדר האדומה. כעת, פיליפס חוזר לאחוז במושכות של האתחול המצופה, שעלה בישראל אתמול (ימי ב', yes) - יום לאחר בכורתו מעבר ליום.
"דקסטר: דם חדש" מוצאת את הרוצח הסדרתי (הול, שחוזר לתפקיד) לאחר שזייף את מותו בסוף העונה השמינית, חי תחת השם הבדוי ג'ים לינדזי (מחווה לכותב סדרת הספרים שעליה מבוססת הסדרה, ג'ף לינדזי) ועובד בחנות נשק באיירון לייק, עיירה קטנה ופיקטיבית באפר סטייט ניו יורק. דקסטר, שנמצא במערכת יחסים עם אנג'לה (ג'וליה ג'ונס), מפקדת המשטרה המקומית, מצליח לשלוט בצד האפל שלו ולא רצח כבר עשר שנים, אולם הופעתו של בנו האריסון (ג'ק אלקוט), עכשיו נער מתבגר, יחד עם כל מיני פרצופים נוספים בעיירה, מעוררת את התשוקה להרג שלו - ומפה כבר די ברור לאן הדברים הולכים.
בריאיון זום עם פיליפס, הנמצא בביתו שבקונטיקט, הוא מספר שהחליט להשתמש בתמה המקורית של הסדרה, "תמת הדם", על מנת שהעונה החדשה תזכיר באנרגיות שלה את העונות הראשונות והמוצלחות. עם זאת, הוא מחדד שלא הייתה פה כוונה ליצור עונה תשיעית של "דקסטר", אלא משהו נפרד. "חשוב היה לנו להדגיש שעבר עשור מאז שפגשנו את דקסטר לאחרונה, ולכן עשינו שינויים גדולים שבולטים לעין כבר מהפריים הראשון", הוא אומר. "ניתן להבחין מיד שהתוכנית נראית אחרת - עברנו מאקלים חם לאקלים קר, אנחנו כבר לא במיאמי הצבעונית ולפרקים החדשים יש צבעים חורפיים והרגשה קצת נורדית. מעבר לכך, שינינו גם את כותרות הפתיחה וכותרות הסיום".
המשמעות הטמונה בחזרה ל"תמת הדם", שאותה מזכיר פיליפס, היא שהעונה החדשה נוגעת רבות בנושא של "אבות ובנים" - ובראש ובראשונה במערכת היחסים של דקסטר ובנו האריסון. "זה היבט מאוד גדול וחשוב בחיי", מסביר פיליפס. "היה לי אבא נוראי, מהמר וסוציופת, שתמיד היה מאוד חשאי ותמיד הסתבך בצרות - דבר שמאוד השפיע על החיים שלי. מאז שהפכתי לאב בעצמי פחדתי שהטראומה שלי תשפיע על הבת שלי, אז תמיד ניסיתי לבנות קיר בין הפחדים והרגשות השליליים שלי לבינה, כדי לא לפגוע בה. תאמיני לי, זה דרש עשרות שנים של טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי, אבל הנושא תמיד מוצא את דרכו אל תוך העבודה שלי. ואז בתוכנית - וזה לא ספוילר לאף אחד שראה את הטריילר לעונה החדשה - הבן של דקסטר, זה שהוא הותיר מאחור כדי שלא יגדל סביב מוות, מוצא אותו.
"האריסון חושב שהוא ננטש, הוא כואב וכועס - וזה דבר שהם צריכים לעבד ביחד. ויש את עניין הטראומות שהם ירשו, את 'תמת הדם'. דקסטר נולד בתוך דם. אם אתם זוכרים מהעונה הראשונה, מצאו אותו במכולה של אונייה, בתוך הדם של אמא שלו, וגם בנו האריסון נמצא על הרצפה זוחל בתוך הדם של ריטה, אימו שנרצחה באמבטיה. מה שמעלה אצל דקסטר את השאלה - האם להאריסון יש את הצד האפל שלי יש? האם גם בו יש את יצר ההרג? זה חלק מהמסע שהם יעשו העונה".
פרט לתמה המרכזית והמוכרת, יפגשו הצופים גם דמויות מהעונות הקודמות כמו זו של טריניטי (לית'גו), שתבליח לפרק אחד, וזו של דב (ג'ניפר קרפנטר), אחותו של דקסטר שחוזרת בתור "הנוסע האפל" - מונח המתאר את תשוקתו העמוקה של דקסטר להרג. לאורך כל הסדרה התייחס דקסטר ל'הנוסע האפל' שבראשו כגורם להתנהגותו האלימה, וגם כזה שעוזר לו לתרץ את המחשבות הברוטליות שבראשו. בעוד שבעונות הקודמות, הארי, אביו של דקסטר מילא את התפקיד הזה, בסדרה החדשה זאת אחותו שתופסת את התפקיד - בעיקר בגלל שמותה הוא הסיבה שדקסטר עבר לעיירה הקטנה שבה הוא נמצא כעת.
"אנחנו מאוד אוהבים את ג'ניפר קרפנטר", אומר פיליפס. "ולא רק אנחנו. דקסטר עצמו אמר בעבר שאם הוא היה מסוגל לאהוב - אז דב הייתה האחת שהוא היה אוהב. היא דמות פשוט נהדרת ולא רצינו לוותר עליה. בעיניי היא לא רק הנוסע האפל שלו, אלא גם שיקוף של תת המודע שלו, שהוא החלק בדמות שמפקפק בהכול. לכולנו יש את החלק הזה באישיות. אפילו ברמה של 'כדאי לי לאכול עוד משולש פיצה?', 'שאהרוג את האיש הזה?'. דב היא החלק באישיות של דקסטר שגורם לו להיות בטוח בדברים שהוא עומד לעשות".
"במשך כמה שנים צפיתי בהתפוררות של 'דקסטר'. אין לי ספק שהייתי עושה דברים אחרת"
בניגוד גמור לשבחים שקצרה העונה הרביעית של "דקסטר", עונתה השמינית - ובעיקר פרק סיום הסדרה - נתפסה בעינפרי רבים כפינאלה הגרוע של כל הזמנים, ככל הנראה בקרב צמוד על המקום הראשון עם פרק הסיום של "משחקי הכס". העובדה שדקסטר זייף את מותו והפך לחוטב עצים הייתה כל כך מגוחכת שהדבר הפך למם ויראלי. יש שיגידו שהסדרה פשוט התדרדרה במשך מספר שנים, כנראה מהרגע שפיליפס עזב.
"קשה מאוד לתחזק את הלייף-סטייל שמצריכה העבודה הזו למשך תקופה ארוכה", מסביר פיליפס את עזיבתו. "הייתי בקליפורניה לבדי, אשתי ובתי היו בקונטיקט ומצאתי את עצמי על מטוס כל סוף שבוע שני. זו טיסה ארוכה לעשות מאל.איי לניו יורק, ואז נסיעה ברכב מניו יורק לקונטיקט. כאב ראש רציני. הצלחתי להגיע לימי הולדת ולימי נישואים, אבל פספסתי המון אירועים ורגעים חשובים בחייה של בתי. בסך הכול רציתי להיות עם המשפחה שלי. למזלי, אחרי שעזבתי את 'דקסטר', רשת שואוטיים הציעה לי את 'האחות ג'קי', שאותה צילמנו בניו יורק, אז הצטרפתי בעונה החמישית ועבדתי על שלוש העונות האחרונות שלה".
היוצר כמובן מודע לביקורות הקשות ולתחושות האכזבה של הצופים מהדרך שבה הסדרה הסתיימה ולא נראה שהוא מופתע. האכזבה הזו, לדבריו, היא לא רק נחלת המעריצים - היא מהדהדת גם אצל חלק מהיוצרים והשחקנים, ומהווה חלק חשוב בהחלטה להחזיר את הסדרה למסך. "תראי, אני לא שופט. לא הייתי בחדר הכתיבה בארבע העונות האחרונות וצריך לזכור שלכתוב תוכנית זה דבר מאוד מסובך. במיוחד כשמקבלים אותה בירושה. אבל כן, במשך כמה שנים צפיתי בהתפוררות שלה ואין לי ספק שהייתי עושה דברים אחרת".
"השורה התחתונה היא שאם הייתי עושה את הדברים כפי שרציתי, את ואני לא היינו מקיימים את הריאיון הזה כי דקסטר היה מת. צריך לזכור שכמה שהתוכנית נהדרת ומבדרת - היא גם מאוד אלימה וסוציופתית, ודקסטר הוא פסיכופת שעושה דברים נוראים ואסורים, אז הייתי רוצה שהוא ישלם את המחיר. הוא לא באמת בחור טוב".
אז למה אתה חושב שהסדרה הצליחה כל כך?
"בראש ובראשונה בגלל מייקל סי. הול, שהוא בעל נוכחות בלתי רגילה. למעשה, באופן מפתיע, רק אתמול בלילה שודרה בטלוויזיה פרק 12 מהעונה הרביעית, 'ההריגה של טריניטי', וצפיתי בו שוב בשלמותו - ומייק פשוט מדהים שם. הוא כובש, הוא שחקן נהדר וחבר מאוד טוב, והוא הסיבה לכך שאנשים צופים בסדרה. חוץ מזה, הקריינות של דקסטר גורמת לסדרה להיות נגישה ומצחיקה, היא מכניסה המון אירוניה והומור לסדרה שפוטנציאלית יכולה להיות מאוד כבדה. חוץ מזה הקפנו את דקסטר בדמויות מעולות נוספות עם חוש הומור".
הזכרת את מייקל סי. הול, איך זה היה לחזור לעבוד איתו?
"מייקל הוא גם מפיק אחראי של הסדרה, וזה לא רק טייטל של כבוד - הוא מעורב בכול. אנחנו מדברים כל יום, הוא מעורב בבחירת השירים לפסקול, בעריכה, הוא מעורב בהחלטות החשובות ומעל לכול הוא מנהיג על הסט. הוא כמו כיתת אומן עבור כל מי שעובד איתו על התוכנית. לדוגמה, כיוון שהפרקים כולם היו כתובים לפני שהתחלנו לצלם, ורדפנו אחרי השלג במסצ'וסטס, אז לא צילמנו בסדר הכרונולוגי של הדברים, ומייקל היה נהדר עם השחקנים הצעירים ועזר להם להבין איך ומה קורה".
פיליפס משתף שהעונה החדשה התאפשרה רק כי הול הרגיש שהוא מוכן לחזור לתפקיד. הוא מספר שלפני כשלוש שנים, בתקופת הפרה-קורונה, הוא קיבל טלפון מפתיע וסודי מגארי לוין, נשיא שואוטיים, שאמר לו שהול מוכן לחזור לדמותו של דקסטר. "'תן לי שבוע לחשוב על רעיונות שאוכל להציג למייקל'", פיליפס מספר שענה. "חשבתי על זה במשך כעשרה ימים, ואז טסתי לניו יורק לפגוש את מייקל בדירה שלו. הייתה פגישה נהדרת. הצגתי לו את הרעיונות שלי, את המבנה של הסדרה כפי שדמיינתי אותה ואת הנושאים המרכזיים והדמויות. בערך באמצע הדרך, הוא נעמד, חיבק אותי ואמר, 'אני אוהב את זה'. בדרך מהדירה של מייקל לשדה התעופה התקשרתי לגארי לוין, שחטף את הטלפון ושאל: 'נו?'. 'מייקל אוהב את זה', עניתי וגארי הודיע, 'יאללה, תקים חדר כתיבה' - מה שאמר שיש לנו תוכנית".
הסדרה מתוארת כ"מיני סדרה". זה אומר שלא תהיה עונה נוספת?
"זה מיועד לעונה אחת בלבד, אבל 'דקסטר' היא גם היהלום שבכתר והנכס הכי גדול של שואוטיים. בגלל זה כל כך מחמיא לי שהם הפקידו אותה בידיי וסמכו עליי, אז אגיד לך מה שאומרים בעולם של דקסטר: אף פעם אל תגידו אף פעם".