עונתה הראשונה של "בשורות טובות" עשתה עבודה לא רעה בכל הנוגע לעיבוד הספר הפולחני של טרי פראצ'ט ז"ל וניל גיימן יבדל"א למסך הקטן. הייתה שם הרוח האנרכית הכובשת של הפנטזיה השנונה של פארצ'ט-את-גיימן, הודות למעורבותו הישירה של גיימן, אשר כתב את התסריט ושימש כשואוראנר. היו ערכי הפקה מרשימים, והיה את צמד השחקנים הנפלאים מייקל שין ודייויד טננט בתפקידים הראשיים, כמלאך אזירפאל והשד קרואולי, בהתאמה. אבל גם הייתה תחושה של מאמץ-יתר, והיה אובר-אקטינג מטורף של אותו צמד שחקנים נפלאים, טננט ושין. וחשוב מכל: גם ההפקה המרשימה ביותר בעולם לא תצליח לחפות על סיפור שמתפרס להרבה יותר מדי כיוונים, בלי להבין שהבסיס שלו – החברות המפתיעה שנוצרה בין שד ומלאך לאורך המיליניומים – הוא העניין הקריטי.
"בשורות טובות" עונה 2 - טריילר
(צילום: באדיבות אמזון פריים)
והנה מגיעה עונתה השנייה של "בשורות טובות", ומה אתם יודעים? היא הרבה, הרבה יותר מודעת לחשיבות הסיפור המרכזי שלה, קרי: אותה חברות ארוכת-שנים בין אזירפאל וקרואולי. למעשה, היא מודעת לה ברמה שלוקחת את מערכת היחסים הנ"ל ליותר מאשר ידידות אמיצה, היישר למחוזות המשיכה הרומנטית. ובדיוק כמו בעונה הראשונה, זה החלק המוצלח ביותר שלה, כי כל השאר די מבולגן, מרושל וחסר כיוון.
העונה החדשה נכתבה על ידי גיימן יחד עם ג'ון פינמור, ופותחת סיפור חדש בעלילותיהם של אזירפאל וקרואולי – כזה שלא הופיע בספר של פראצ'ט וגיימן, אשר היווה את הבסיס לעונה הראשונה. הפעם אין לנו אנטיכרייסט צעיר ומרוץ להציל את העולם ממנו, אלא תרחיש פנטסטי אחר: המלאך גבריאל (ג'ון האם המשעשע, שמקבל מעט מדי זמן מסך פה), מי שבעונה הראשונה היווה את פניה האנטיפתיים של הבירוקרטיה בגן עדן, נעלם. זאת אומרת, הוא נעלם מגן עדן, אך מופיע – עירום כביום היוולדו, מיינד יו – בחנות הספרים הלונדונית של אזירפאל. באופן טבעי, המלאך המיטיב לא מבין מה לעזאזל קורה פה, ובאופן טבעי עוד יותר הוא פונה לחברו השד קרואולי לעזרה.
3 צפייה בגלריה
מה נסגר עם כל האובר-אקטינג המיותר? מתוך "בשורות טובות" - עונה 2
(צילום: Mark Mainz באדיבות אמזון פריים)
בנקודת הזמן הזו, אחרי תום אירועי העונה הראשונה, גם אזירפאל וגם קרואולי לא ממש רצויים בממלכותיהם המקוריות – הראשון בגן עדן, והשני בגיהינום. שניהם הודחו מתפקידיהם, והם מבלים את זמנם ברדיפה אחר תענוגות ארציים יותר – מי באיסוף ספרים שהוא מסרב בתוקף למכור, ומי בשתיית ליטרים של אספרסו. אלא שבואו של גבריאל, שאיבד את זיכרונו ואפילו לא יודע מי הוא, טורף את המציאות החדשה של השניים, ומאלץ אותם לשתף שוב פעולה בניסיון לפענח את התעלומה שהגיעה לפתחם.
אך זהו לא באמת אילוץ, שכן כעת כבר ברור שלאזירפאל וקרואולי יש רק האחד את השני, ושזה לגמרי בסדר מבחינתם. עונתה השנייה של הסדרה אף נודדת אחורה בזמן – הרבה אחורה, לבריאת העולם ולימי איוב התנ"כי, למשל – כדי להבהיר לנו איך נוצר הקשר ביניהם ואיך התחזק הקשר הזה במהלך השנים. גיימן ופינמור עושים מאמצים ברורים, אפילו ברורים מדי, להבהיר לנו עד כמה קרואולי אף פעם לא באמת היה השד המרושע וחסר המוסר שהוא מתיימר להיות, ועד כמה גם אזירפאל המלאכי היה מסוגל להגמיש את סולם הערכים המוסרי שלו כנציג גן העדן. רק טבעי שהשניים הללו ימצאו אדמה משותפת איפשהו באמצע.
כאמור, גיימן ופינמור אף מעניקים תכלית רומנטית לקשר שבין צמד גיבוריהם – ועל אף שלא לגמרי בטוח עד כמה זה באמת מתבקש (האם ידידות עזה וארוכת שנים, כנגד כל המבחנים והמכשולים שבדרך, היא נעדרת אפיל סיפורי מבלי שתגלוש לרומנטיקה?), זה בהחלט עובד, ומעניק לסדרה כוח חיים מחודש. "בשורות טובות" זורחת כאשר השניים הללו נמצאים במרכז הסיפור, הגם שטננט ושין שוב מדגימים את נחיצותו של במאי שלא יתאהב ביכולות המשחק שלהם, אלא יעבוד על מנת לרסן אותם. כן, שניהם גולשים פה ושם למפגנים של אובר-אקטינג קיצוני, כזה שלעיתים כמעט ומחייב להפנות את העיניים מהמסך מחמת המבוכה. סצנה אחת של טננט, שבה קרואולי מרוקן לגרונו כוס של לאודנום (חומר הרדמה שבו אלכוהול ואופיום), תמחיש לכם את זה ביתר שאת.
3 צפייה בגלריה
לא מקבל מספיק זמן מסך. ג'ון האם, מתוך "בשורות טובות" - עונה 2
(צילום: Mark Mainz באדיבות אמזון פריים)
הבעיה המשמעותית יותר של הסדרה מתבלטת כאשר השניים מפנים מקומם לדמויות המשנה וסיפוריהן, שפשוט אינם מעניינות ומעניינים מספיק. זה ממש אחלה ששחקנית כבירה כמו מירנדה ריצ'רדסון (שגם שיחקה בעונה הראשונה, אם כי גילמה שם דמות אחרת) מוכנה לבוא ולהשתטות פה, אבל לא חבל שהדמות שנכתבה לה – השדה שאקס, שאמורה להחליף את קרואולי בתפקידו עלי אדמות – כה רזה ודלת-דמיון? סיפור משנה משמעותי יותר, בכיכוב בעלת חנות תקליטים (מגי סרוויס) הסמוכה לחנות הספרים של אזירפאל ובעלת בית הקפה השכונתי (נינה סוסניה), כבר סוחב את הכול למחוזות גלגול העיניים. האחת מאוהבת בשנייה, אתם מבינים, ובחסות אילוץ תסריטאי כלשהו (להסוות את מאמציהם בכל הנוגע להסתרת גבריאל מגן עדן וגיהינום), על אזירפאל וקרואולי לשמש כשדכנים למען תלבלב האהבה בין השתיים. אמיתי.
שאלה גדולה אף יותר מ"למה לעזאזל זה אמור לעניין אותנו", היא למה לעזאזל אזירפאל וקרואולי בכלל טורחים להסתיר את גבריאל – ישות ששניהם די מתעבים – מפני התרים אחריו? באף שלב האג'נדה של שניהם איננה ברורה דיה, וכשאין מוטיבציה מובהקת למעשיו של הגיבור, מתחזקת התחושה שהוא יציר תסריט. וזה לא דבר טוב.
עכשיו, שיהיה ברור: ייתכן מאוד שמעריצי "בשורות טובות" – והם לא חסרים – ייהנו מאוד מעונתה השנייה. היא אומנם פנתה לדרך חדשה ללא אחד מיוצרי הספר, פראצ'ט הגאון שהלך לעולמו ב-2015, אך בהחלט נעשתה ברוח אותו רומן אהוב, ומתמקדת ביתר שאת בצמד גיבוריו החמודים. אולם אפילו להם יהיה קשה להתעלם מפגמיה, מהכתיבה שאיננה טוענת את הגיבורים הללו בכוונות מובהקות דיין, ועד להתפזרות שמובילה אותה לגיבורי משנה משמימים שניתן היה לשלוף החוצה מהסיפור בלי שתרגישו. גם הפעם, לא מדובר בבשורות טובות, אלא בבשורות סבירות בלבד.
