כל כך הרבה סרטים וסדרות מופקים בשנים האחרונות בהוליווד, למסך הענק של הקולנוע וזה הקטן של הטלוויזיה. עם מהפכת הסטרימינג של השנים האחרונות ההיצע הזה התגבר, התעצם, והשתכפל בדרך לצג המחשב - או זה זה הזעיר של הטלפון הנייד שלכם. בים התוכן הזה אפשר למצוא סיפורי מקור, וגם רימייקים, סיקוולים, פריקוולים, עיבודים לספרים, כתבות בעיתון, פודקאסטים ואפילו ציוצים בטוויטר. ההשראה בלתי נדלית, וכך תשוקת היוצרים והרעב של הצופים. בסחרחרת ההפקה והיח"צ הזאת סרטים וסדרות באים והולכים, להיטים מיידיים עם תאריכי תפוגה של כאן ועכשיו. לעתים נדירות, יש מי שמזהה בבוץ אוצרות ייחודיים. אלו אוצרות נודעים, שאגדות רבות נשזרו בקורותיהם. אך כדי למשות אותם מהקרקעית נדרשת יוזמה, נחישות, כישרון, והמון המון המון כסף. וכך גם במקרה של הסדרה החדשה Halo מבית פרמאונט פלוס, שתעלה ב-24 למרץ (אצלנו בארץ השירות עדיין איננו זמין, והסדרה עדיין לא נרכשה לשידור).
"היילו" - טריילר
(באדיבות פרמאונט פלוס)
במשך שנים רבות חשקו האולפנים האמריקנים הגדולים בעיבוד של משחק הוידאו Halo לבתי הקולנוע. מדובר באחד מהמותגים הנוצצים בתעשייה לדורותיה, מהמוצלחים ביותר על פי המבקרים, וגם על פי רואי החשבון. מאז יציאת הכותר הראשון שפיתחו מתכנתי חברת באנג'י בחסות מיקרוסופט ב-2001, עבור קונסולות האקס בוקס, גרפו מוצרי המותג כ-6.5 מיליארד דולר בסך הכל על פי ההערכות. לאורך השנים נעשו ניסיונות שונים ומשונים להמיר אותו גם למסך הגדול, כסדרת שוברי קופות כמעט ידועים מראש. אבל לצד ההבטחה האדירה, נדרשה השקעה עצומה, חזון בלתי מתפשר וגם נכונות לקחת סיכונים. אולפני קולומביה לקחו את היוזמה והניעו מהלך נועז להפקת סרט עתיר-תקציב. כל כך עתיר-תקציב שהם פנו למתחרים מפוקס המאה ה-20 ויוניברסל לחבור אליהם למסע כמממנים שותפים, בעוד שהקולנוענים פיטר ג'קסון ("שר הטבעות") וניל בלומקמפ ("מחוז 9") הצטרפו מהצד היצירתי, וכך גם התסריטאים אלכס גרלנד ("אקס מאכינה") ודי.בי. וייס ("משחקי הכס"). אבל אחרי השיגור המבטיח של הפרויקט ב-2005, המשברים ההפקתיים והכספיים, כמו גם חילוקי דעות בין השותפים, הביאו להתרסקותו ברעש גדול ששבר את ליבם של מיליונים ברחבי העולם.
אבל החלום של Halo לא נזנח. יוזמות צנועות יותר צצו והתפוגגו, ולעתים אף באו לידי מימוש בזכות אנשים משמעותיים בהוליווד כמו רידלי סקוט ודיוויד פינצ'ר. רבים תלו בהם תקוות לעיבוד משמעותי יותר לקולנוע או לטלוויזיה, כזה שיעשה כבוד לסיפור המקור וליקום המורכב בו הוא מתחולל. אבל למרות משאלות הלב של המעריצים, הם נאלצו להסתפק בקומיקס, ספרים, סדרות רשת. עד היום. עם סטיבן ספילברג כמפיק אחראי דרך חברת אמבלין שלו, ועם תאגיד התקשורת ויאקום-CBS כגב הפקתי וכלכלי, העבודה על סדרת לייב-אקשן מושקעת התחילה ב-2013. איפה שקולנוענים מהוללים כמו פיטר ג'קסון, בלומקמפ ופינצ'ר כשלו, יוצרים אלמונים יחסית כמו התסריטאי הראשי קייל קלן והבמאי אוטו בת'הורסט צלחו והביאו למימוש את החלום המופלא שחלקו רבים כל כך בכל העולם. והמימוש הזה - כפי שהוצג לראשונה אמש בהקרנה בכורה בכנס SXSW באוסטין - מרשים, מרהיב וגדול מהחיים, ואפילו מהמסך.
כמו "משחקי הכס" של HBO, והגרסה העתידית של אמזון פריים ל"שר הטבעות", כך גם במקרה של Halo שיועדה תחילה לערוץ שואוטיים ועברה לשירות הסטרימינג החדש פרמאונט פלוס: זוהי הזדמנות חד פעמית להשתמש בסיפור מקור שהוא תופעה תרבותית על-זמנית כדי לכרות ממנו תוכן איכותי ומושקע. ואחרי צפייה בשני הפרקים הראשונים שנחשפו ב-SXSW, אפשר להעריך במידה רבה של ודאות שמדובר בהצלחה. לא רבות הן ההפקות הטלוויזיוניות שמצליחות למשוך את הקהל לתוך עולם פנטסטי זר לחלוטין ולשמור אותו שם בחלל החיצון, כאילו היה בבית הקולנוע. הדבר נכון במיוחד בכל הנוגע לרמת ההפקה של הסדרה, ממרכיבי הלייב-אקשן השונים שלה דרך הביטויים בגרפיקה ממוחשבת משוכללת - ולא פחות מכך גם בתפר בין אלה לאלה. מקום שבו סדרות מדע בדיוני רבות נופלות.
הפעלולים, השכלולים, הפיתוחים ועיצוב התפאורה והתלבושות ששומרים באדיקות על רוח משחקי הקונסולה המקוריים הם רק היבט אחד להצלחה של Halo. ללא המורכבות והדקדקנות של העלילה והדמויות, הסדרה הייתה נכשלת, אבל אפשר לברך על כך שהיוצרים נעים בזרימה חופשית ואלגנטית בין סיפור הרקע של הגיבורים. זה אתגר לא פשוט כלל וכלל, כשסיפור הרקע הוא סכסוך פוליטי אינטרגלקטי ומלחמת הכל בכל רועשת, וכשמנגד לדמויות יש עניינים אישיים ועומק משלהן. העובדה שאלה ואלה מקבלים מקום הולם ומשתלבים היטב ביקום הטלוויזיוני הנרחב הזה היא הישג של ממש הנזקף לזכות קלן ובת'הורסט - במיוחד בהתחשב בכך שאת המסע בין כוכבים הזה מובילים שחקנים שאינם בדיוק כוכבים: פבלו שרייבר ("כתום זה השחור החדש"), נטשה מקאלהון ("קליפורניקיישן"), צ'רלי מרפי (כנופיית ברמינגהם"), ובוקים וודביין ("פארגו").
מתחת לכל שכבות הגרפיקה הממוחשבת המרהיבה, הכוכב האמיתי של Halo הוא סיפור המדע הבדיוני שמניע אותו. בקצרה: האנושות נמצאת בעיצומה של מלחמת אזרחים אכזרית. מושבות שמאכלסות בני אדם ברחבי הגלקסיה מורדות בשלטון המרכזי על כדור הארץ, שמשלח בהם את הכוח הצבאי המאורגן שלו הכולל גם יחידה מיוחדת של לוחמים משודרגים המכונים ספרטנים. אבל מלבד הסכסוך הפנימי שלהם, בני האדם ניצבים בפני איום קיומי גדול יותר: נחיל של חייזרים מכוערים אך תבוניים המכונים "הקובננט" ("הברית") מאיים למגר את האנושות כולה, בלי הבדלי דת, צבע, מין או כתובת מגורים. תחשבו על המהלכים הלבנים "ממשחקי הכס" והאימה שהם מטילים על תושבי ממלכת ווסטרוז המסוכסכים, ותדמיינו את זה מתרחש בחלל - שם אין צפון. ביחסי הכוחות הלא-שוויוניים הללו, הספרטנים המשוריינים הם התקווה היחידה לניצחון, במיוחד כשהם מסתערים בפיקודו של ג'ון 117 (שרייבר). מדובר באחד מטובי בנינו, במיוחד מאז שאומץ בילדותו על ידי הממשל והונדס כיחידת הרג יעילה.
שני הפרקים הראשונים של Halo מציגים ביעילות את מפת הקרבות, מי נגד מי ביחד ולחוד, אולם מתרכזים בחיבור המיוחד בין ג'ון 117 לנערה נועזת בשם קוואן הו (ירין הא), שהציל בכוחות עצמו מהטבח נורא שביצעו הקובננט במושבת המורדים בכוכב מנדריגל. למרות שהוא מקבל הוראה מגבוה לחסלה, הוא מותיר אותה תחת חסותו והגנתו. איך מי שמסמל יותר מכל את הכיבוש האכזרי מאמץ מתנגדת שלטון קיצונית? ובכן, במהלך הקרב הוא מגלה במקרה חפץ מסתורי, המשנה משהו בתודעתו. זיכרונות עבר צפים ואיתם גם רגשות חמלה. הוא מוצא עצמו נאבק ברסנים הטכנולוגיים שהוטלו עליו ומגלה את לבו האנושי, ולא פחות מכך את פניו. ג'ון 117 יפה הבלורית והתואר מכוסה בשריון מכף רגל ועד ראש, והפק"ל שלו כולל גם קסדה ומסכה בוהקת, אותה הוא מסיר רק כחלק מבניית האמון עם בת חסותו הצעירה. כמו המנדלוריאן עם חליפת הפלדה שלו ויחסיו עם גרוגו. מאוד דומה, מלבד החשדנות הטבעית שקוואן חשה כלפי המגונן האישי שלה, בניגוד לבייבי יודה התמים.
בכלל, דומה ש-Halo - הסדרה, כמו משחק המחשב עצמו - מלקטת אלמנטים מעולמות תוכן דומים ומאמצת אותם בלי להתבייש. לא קשה לזהות בה פיסות מהעולם הבדיוני של "מלחמת הכוכבים", "מסע בין כוכבים", "הנוסע השמיני" ובעיקר "גברים בחלל", "איש ההרס" ו"חייל אוניברסלי". בהתחשב בכך שהחפץ המסתורי שהזכרנו הוא ארטיפקט עתיק יומין ורב-עוצמה המכונה "טבעת היילו" לו סוגדים חברי הקובננט, אם נתאמץ אפשר לאתר פה ציטוט מהעולם של טולקין - עם מנהיגי הקובננט על תקן גולום (הם אפילו קצת דומים לו), וטבעת ההיילו כ"מיי פרשס". המקוריות ביקום הזה שולית, אבל הדרך שבה כל האלמנטים הללו נטווים יחדיו נהדרת ויעילה, והיא נמנעת מכל שמץ של חיקוי פארודי.
למעשה, הסדרה כולה נטולת כל הומור. לא צוחקים כשהאנושות בסיכון השמדה. לא מבחוץ תחת מתקפת החייזרים, וגם לא מבפנים תחת השלטון בכדור הארץ, המוחק כל סממן של אנושיות בנתיניו. הוא כופה את רצונותיו דרך משילות אלימה וגלויה בכוח הזרוע, באמצעות ההמצאות הטכנולוגיות שמובילה ד"ר הולסי הערמומית (מקאלהון) - האם הקדמונית של מערך הספרטנים, שזוממת על פיתוח טכנולוגי נוסף בדמות יישות אינטליגנציה מלאכותית, שתביא אולי גאולה לבני האדם. או יותר סביר, הרס עצמי. לא חסרים פה הדים למציאות של ימינו, מהקרבות המדממים באוקראינה המתחוללים מול עינינו ועד למלחמות הסייבר משנות-התודעה מתחת לאפינו. אם באסקפיזם תחפצו, Halo היא לא אופציה טובה בהכרח. אמנם היוצרים לא חיטטו במוח המופרע של ולדימיר פוטין, אבל הסדרה שלהם ממחישה מה הוא מעולל בעולמנו. מאוד דומה, רק שבכדור הארץ של כאן ועכשיו, אין טבעת היילו שתציל אותנו, או גיבור הגון שישתמש בה לטובת הכלל.
