זה התחיל בערך לפני שבועיים. כל טיקטוק ישראל התמלא בקריאות - "הבויז" מגיעים להקרנה של "המניונים" עם חליפות. הבנות החליטו להגיע בשמלות.
איך זה בכלל התחיל? להקרנות בחו"ל הגיעו צופים לבושים בחליפות והסרטונים התחילו לצוץ גם אצלנו. למה דווקא חליפות? המיונים אולי הוגדר כסרט ילדים, אבל הוא ממש לא ילדותי והרעיון היה להציג אותו כסרט של בוגרים, וגם לכבד את המאורע הנוסטלגי והמשמעותי מבחינתנו (הסרט האחרון היה כשהיינו ממש קטנים, ב-2015).
בטיקטוק כולם דיברו על זה, זה הפך להייפ הכי גדול שהיה בתקופה האחרונה. טיקטוקרים כמו אינדה-גיים, דניאל יונה ודה-כהן ועוד רבים אחרים התייחסו לזה בסרטונים מצחיקים, וזה דרבן אותנו עוד יותר. נפתחו קבוצות וואטסאפ מהטיקטוק שהתייחסו להקרנה, אבל רוב הילדים לא הצליחו להשיג כרטיסים לפרמיירה. אמא שלי לא הבינה על מה המהומה. "תלך כמה ימים אחרי", היא אמרה. לך תסביר לה שכל החגיגות מתוכננות ליום הראשון של ההקרנה. הפתרון הגיע מבן דוד שלי אביתר, שהצליח לקנות לנו כרטיסים (אחרי לא מעט חפירות לאבא שלו, שבסוף הבין את חשיבות העניין).
טירוף המיניונים בקולנוע - התקווה בחיפה
(אסף ענבר ויובל עוז)
במשך כמה ימים דיברנו בקבוצות על מה נלבש, חליפות שחורות או חולצה מכופתרת עם אביזרים - שעון, עניבה, משקפי שמש וכובע. אבל מאיפה מוצאים חליפה בגיל שלנו? אמא הציעה את חליפת הבר מצווה של אחי, אבל לא מצאנו אותה. שעות של חיפושים, אבל החליפה נעלמה. לא הסכמתי לוותר. אבא אמר שאני סתם מגזים ושבסוף כולם יגיעו עם חולצות רגילות, וחבל על כל האנרגיות. אבל אבא שלי לא בטיקטוק. הוא לא ידע מה הולך שם.
בסוף ויתרתי על החליפה ועברתי לתוכנית ב' - חולצה מכופתרת, משקפי שמש ושעון. הגענו מוקדם לסינמה סיטי בראשון לציון, אבל לפנינו כבר הגיעו המונים. ילדים בחליפות ובחולצות לבנות וילדות בשמלות הסתובבו בחבורות גדולות. לחלקם אפילו לא היו כרטיסים לסרט, הם באו סתם בשביל החוויה. היה רועש מאוד ושרו שירים של כדורגל, שלא ממש קשורים לאירוע. זה היה מצחיק ומגניב, אף אחד לא האמין שהטרנד הזה יתפוס כל כך חזק. גם אני לא האמנתי שיבואו כל כך הרבה.
באולם שלנו ההקרנה הייתה רגועה יחסית. היה בעיקר רעש של ילדים שדיברו באמצע הסרט ועשו סימנים בידיים, אבל לא היו שירים או הפרעות. הסרט עצמו היה נחמד, אבל היה קשה להתרכז בו בגלל הדיבורים. כשיצאנו ראינו שהשאירו את האולם מלוכלך מאוד, זה היה לא מכבד באירוע שרצינו מאוד לכבד.
כשיצאנו כבר הייתה צפיפות של ממש בקניון. באיזה שלב סגרו את הכניסה, אבל אנשים הנשיכו לנסות להיכנס בכל דרך. זה כבר לא היה פאן, ואנחנו יצאנו החוצה.
2 צפייה בגלריה
"אנשים ניסו להיכנס בכל דרך, זה כבר לא היה פאן". האולם המלוכלך בתוך הקרנת "המיניונים 2: עלייתו של גרו" בבית קולנוע בחיפה
כמה שעות אחרי שהגעתי הביתה כבר התחילו לדבר על ההקרנה של "המניונים", ואז ההורים שלי הבינו פתאום את מה שאמרתי כל השבוע - זאת לא הייתה הקרנה רגילה, זה היה אירוע מיוחד של בני נוער. פתאום התחילו לדווח שבחלק מאולמות השחיתו את בתי הקולנוע. וחבל, רובנו סתם רצינו לעשות משהו כייפי ביחד, כמו בחוץ לארץ.
הדיבור עכשיו הוא שהטרנד הבא יהיה בסרט "תור: אהבה ורעם". אני אישית מקווה שזה לא יקרה. זה סרט שאני ממש מחכה לו ואני רוצה ליהנות מהצפייה שלו, בלי הפרעות ודיבורים ברקע. רק אני, הסרט ואולי גם חליפה.
