בני הזוג ביאטה וסרז' קלרספלד הקימו מפעל חיים שמבוסס על אהבה, ומטרתו לרדוף את הרוע, בכל מקום, בכל זמן. כבר 60 שנה שהם רודפים אחר פושעים נאצים ונלחמים באנטישמיות. החיבור המיוחד ביניהם, לאורך עשורים שלמים, הוא שאיפשר להם לנהל את המלחמה הזו, שלעיתים כמעט עלתה להם בחייהם. הערב (ב') הם יופיעו בירושלים ויספרו את סיפורם – מאבק ללא פשרות להשגת צדק.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
פסטיבל הקולנוע היהודי ירושלים שנפתח אמש בסינמטק בעיר, יציין את שנתו ה־24. יוקרנו בו יותר מ־40 סרטים מ־20 מדינות. אורחי כבוד באירוע יהיו בני הזוג קלרספלד, שגם בשנות ה־80 לחייהם ממשיכים למלא את שליחותם לעשיית צדק. בני הזוג יגיעו לסינמטק לרגל הקרנת הסרט "קלרספלד: סיפור אהבה" שביימו מייק לרנר ומרטין הרינג.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
הסרט הוא מחווה לביאטה וסרז', שכאמור הקדישו את חייהם לאיתור פושעי מלחמה נאצים והבאתם לדין. באמצעות עדויות אישיות מבני משפחה ופעילים, ועד ניצולי שואה ונשיאים, בוחן הסרט את הישגי העבר של בני הזוג קלרספלד ואת מאמציהם העכשוויים להיאבק בפשיזם ובאנטישמיות. לדברי סרז' וביאטה, הפיכתם לציידי נאצים במשך שישה עשורים התאפשרה בזכות אהבתם זה לזה, והכוח ששאבו מהבית. גם כעת, בגילם המבוגר, הם נאבקים בתנועת הימין הקיצוני המתחזקת באירופה.
"לא יכולתי לעשות שום דבר בלעדיה, והיא לא יכולה הייתה לעשות שום דבר בלעדיי", סרג' אומר בשיחה מפריז, רגע לפני ההגעה לישראל. "הפכנו לציידי נאצים רק בזכות האהבה הגדולה שלנו".
סרז' אומר ש"ביאטה גדלה במשפחה גרמנית פרוטסטנטית, ואני נולדתי למשפחה יהודית ברומניה, שנאלצה לברוח לצרפת במלחמת העולם השנייה ושילמה מחיר כבד. אבא שלי נתפס על ידי קציני אס־אס ונשלח לאושוויץ, משם לא חזר. האהבה החזקה שלנו היא הבסיס למאבק המשותף שלנו".
ביאטה מוסיפה ש"אסור להפסיק לחפש אחר הפושעים הנתעבים ביותר בהיסטוריה. צריך לרדוף גם היום את כל מי שנותר בחיים ולא להרפות. לצערי, אי־אפשר לסמוך על העולם שיעשה את זה, לכן זו השליחות שלנו, מפעל חיינו".
לצד הפעילות האינטנסיבית שלהם גידלו בני הזוג גם שושלת, שני ילדים שכבר זיכו אותם בשלושה נכדים. "זה לא היה קל לגדל ילדים במקביל לרדיפה אחר פושעים נאצים", סרז' אומר. "תמיד שאלו אותנו אם אנחנו לא חוששים שיפגעו בנו ובילדים שלנו. אז אמרנו שאנחנו מאמינים בדרך שלנו ולא פוחדים מאף אחד. והיו איומים רבים וקשים על חיינו. ניסו אפילו להתנקש בנו. פעמיים הניחו לנו פצצה מתחת למכונית. באחת הפעמים הייתי בדיוק אמור לקחת את הבת שלנו לבית הספר, אבל למרבה המזל הרכב התפוצץ כמה רגעים לפני שנכנסתי לחניון. זה גרם להרס רב, אבל לא היו נפגעים".
עם תחילת המלחמה הקרה, לאחר מלחמת העולם השנייה, השתמשו מדינות המערב במדענים נאצים לשעבר, על מנת לשלבם במחקרים שונים. פעמים רבות הם נהנו מהגנה מדינית בתמורה לשירותים שהעניקו. נאצים רבים נמלטו מאירופה ושהו במדינות רחוקות, למשל בדרום־אמריקה, וציידי הנאצים רדפו אחריהם בכל רחבי העולם.
כעבור שנים, בעקבות לחץ שהפעילה מדינת ישראל ופעילים נוספים, מדינות שונות הסכימו לשתף פעולה עם ציידי הנאצים. לקראת סוף המאה ה־20, עם התמעטותם של הנאצים החיים, ירדה הפעילות בלכידתם.
ביאטה קלרספלד (84) נולדה בברלין למשפחה גרמנית לא יהודית. היא זכתה באזרחות ישראלית בשנת 2016 כהוקרה על פעילותה נגד פושעי מלחמה נאצים. השנה הוענק לה ולבעלה סרז' פרס בראשית על מפעל החיים שלהם.
סרז' (87) נולד בבוקרשט למשפחה יהודית שעקרה לצרפת במלחמת העולם השנייה. בשנת 1943 נעצר אביו על ידי קציני אס־אס בניס במהלך פשיטה, שעליה הורה הפושע הנאצי אלויס ברונר. האב גורש למחנה ההשמדה באושוויץ ולא חזר משם. סרז', אמו ואחותו שרדו את המלחמה בצרפת בסיוע תנועת ההתנגדות המקומית.
"אני לא מפסיק להתגעגע לאבי", הוא אומר. "כאילו אני עדיין ילד קטן שאביו נלקח ממנו ביום אחד ונעלם. המספר שהיה מקועקע על היד של אבי המנוח לא יימחק ממוחי לעולם: 159683. גדלתי בבית יתומים של ילדים יהודים וכך בעצם ניצלתי. לאורך חיי ניסיתי למצוא כל פרט, הן בתיעוד של יהודים שנרצחו בדם קר בשואה, והן בלכידת הפושעים הנאצים. מאז שנות ה־60 אני פועל בכל דרך אפשרית כדי להנציח את הקורבנות של שואת יהודי צרפת".
3 צפייה בגלריה
''הפכנו לציידי נאצים רק בזכות האהבה הגדולה שלנו''. ביאטה וסרז' קלרספלד
(צילום: מתוך אלבום משפחתי)
סרז' ידוע גם בתיעוד השואה כדי לבסס העמדה לדין של פושעי מלחמה. במקביל הוא מנציח את הקורבנות של שואת יהודי צרפת. לפני שבע שנים מינה ארגון אונסק"ו אותו ואת ביאטה ל"שגרירי כבוד ושליחים מיוחדים לחינוך בנושא השואה ומניעת רצח עם".
פעילותם של בני הזוג עבור צאצאי המגורשים היהודים הוכרה על ידי נשיא צרפת ז'אק שיראק בשנת 1995. הוא הודה באחריותה של האומה הצרפתית לגורל היהודים בשטחה במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנת 2000 העבירה הממשלה חוק לקביעת פיצויים ליתומים שהוריהם היו קורבנות רדיפות אנטישמיות.
בני הזוג הצליחו, כאמור, לעלות על עקבותיהם של נאצים שחמקו מעונש על מעשיהם במלחמה, ביניהם ברונר, קורט לישקה, קלאוס ברבי, ארנסט אלרס, קורט אשה ואחרים. הם פירסמו ספר ובו הופיעו 80 אלף קורבנות יהודים צרפתים של הנאצים, כולל 11,400 ילדים, כדי לתת להם שמות ופנים.
זו אינה הפעם הראשונה שבני הזוג, תומכים נלהבים של ישראל, מבקרים בארץ. הם הגיעו לכאן כמה פעמים, בעיקר כאשר בנם, ארנו, שירת במג"ב בתחילת המילניום. "הוא תמיד רצה להתגייס", האב סרז' מספר. "ואכן בסוף הוא שירת במשמר הגבול. אבל ארנו הוא גם לוחם צדק. כמו אמו, הוא זכה בתואר 'אביר לגיון הכבוד'. הוא גדל להיות עורך דין המתמחה בזכויות האדם, ועבד אצל ניקולא סרקוזי בזמן שהיה שר הפנים של צרפת. גם הבת שלנו, שגם היא עורכת דין, היא לוחמת צדק מלידה. הגנים שלנו עברו בירושה לילדים".
ביאטה מספרת ש"ב־1960 עברתי להתגורר בפריז. תחילה עבדתי כמטפלת בילדים כי הייתי צריכה פרנסה מיד. אבל מהר מאוד מצאתי את עצמי פעילה בתנועת נוער גרמנית־צרפתית, שם עבדתי כמזכירה. במקום הזה פגשתי את סרז', והתחתנו ב־1963. כבר כנערה הבנתי שהמטרה שלי היא לחשוף כמה שיותר פושעים נאצים, כדי שיעמדו לדין ויישבו מאחורי סורגים על הפשעים שביצעו. עוררתי סערה לאחר שקורט גאורג קיזינגר, שהיה חבר במפלגה הנאצית, נבחר לקנצלר גרמניה. כתבתי מאמרים נגדו בעיתון צרפתי וזה הוביל לפיטורים שלי. קראתי לו 'נאצי, תתפטר' כשיצא ב־1968 מפתח הבונדסטאג, וכמובן שמיד הוציאו אותי מהאולם. במסגרת המחאות שלי הייתי במעצר, שפטו אותי ונכנסתי לבית הכלא. אבל זה לא עצר אותי, כי זו הייתה השליחות שלי. בוועידת מפלגת האיחוד הנוצרי־דמוקרטי בברלין עליתי, למשל, על הבמה וסטרתי לקיזינגר תוך שקראתי לעברו 'נאצי'. אחרי הליכים משפטיים הקלו בעונש שלי לארבעה חודשים על תנאי. הייתי כבר אז אמא צעירה לארנו".
באוגוסט 1970 קשרה ביאטה את עצמה לעץ בכיכר בוורשה, וחילקה דפי הסברה על העלייה באנטישמיות במדינה. היא נעצרה וגורשה ממנה. בפראג קיימה הפגנת יחיד, וגם ממנה גורשה.
"זוכרים לי ולבעלי את הניסיון לחטוף ב־1971 את הפושע הנאצי קורט לישקה, שהיה אחראי לגירושם של 76 אלף בני אדם מצרפת בתקופת השואה", ביאטה מספרת. "רצינו להביא אותו מגרמניה לצרפת ולהסגירו למערכת המשפט הצרפתית. על המעשה הזה עמדתי למשפט וגזרו עליי שני חודשי מאסר. אלא שבעקבות מחאה ציבורית ולחץ בינלאומי הקלו בעונש וקיבלתי שוב מאסר על תנאי. מה שיותר הטריד אותי אז היה שלישקה נותר באותם ימים חופשי. רק בשנת 1979 הוא הועמד לדין בשל מעשיו".
סרז' מספר ש "ב־1986 פתחנו במאבק לחשיפת מעורבותו של קורט ולדהיים ברייך השלישי, ולבידודו הבינלאומי כנשיא אוסטריה. באותה שנה, אגב, אשתי הייתה במערב ביירות, והציעה להחליף עצמה כנגד בני ערובה ישראלים. כזו היא ביאטה שלי, לוחמת מלידה, למען הוצאת הצדק לאור. גם קלאוס ברבי, 'הקצב מליון', נלכד ביוזמתה".
"זהו אחד ההישגים החשובים במאבק שלי", ביאטה מספרת. "ב־1971 כבר חשפתי את המקום בו ברבי הסתתר בבוליביה. גם הפושע הזה הועמד בסופו של דבר לדין, אחרי 16 שנה. השקענו גם מאמצים לסייע בהסגרתו של ברונר, ממלא מקומו של אדולף אייכמן. הוא חי עד אז במסתור בסוריה. במהלך השנים נסענו לאינספור מדינות ברחבי העולם כדי להשמיע את צעקתנו ולעורר מודעות באשר לחשיבות לכידתם של עוד פושעים נאצים, באשר הם".
הסרט "קלרספלד: סיפור אהבה" יוקרן הערב (20:00) בסינמטק ירושלים. לאחר ההקרנה בני הזוג יקיימו שיחה עם הקהל. הסרט ישודר בקרוב גם ב־yes דוקו.
