הסדרה Super Pumped: The Battle for Uber ("סופר-נלהב: הקרב על אובר", בתרגום חופשי), שהפרק הראשון שלה עלה אמש (א') לשידור ברשת שואוטיים האמריקנית, מבקשת לחדור לתוך הקרביים של התשוקה ליזמות והחשיבה המקורית שמניעות את תעשיית הסטארט-אפ האמריקנית. רוח היזמות והמקוריות מפעמת בעמק הסיליקון של ימינו, אבל ככל שמדובר בביטויים הדרמטיים שלה על המסך הקטן, דומה שהן נשאבות מתוך העולם והדמויות של "יורשים". איך ייתכן שהסדרה של HBO תיחשב לאורגינל על אף היותה בדיונית, בעוד שעלילת "הקרב על אובר" והגיבור שבמרכזה - מייסד האפליקציה טראוויס קלניק - לקוחים מהמציאות? אולי כי זה לא באמת משנה כשהעלילות מתחוללות לנגד עינינו על המסך. סיפור אמיתי או לא, העיקר שיש תככים ומזימות, נסיקות והתרסקויות, ובעיקר הסתאבות מוסרית שמתקבלת בהבנה אם יש לך מספיק כסף לגבות אותה. או שלא מתקבלת בהבנה, אבל למי אכפת, עם כל המיליונים בחשבון הבנק.
מבחינת המורשת הטלוויזיונית, טראוויס קלניק הוא בן דמותו של קנדל רוי מ"יורשים", הבן המוכשר אך המתוסבך של מייסד אימפריית תקשורת שחוסה בצל אביו הדומיננטי, תוך פמפומים של ביטחון עצמי מאולץ כדי להרשימו. לפחות לפי הפרק הראשון של "הקרב על אובר", הביטחון העצמי של טראוויס מגיע ממקום אמיתי ומניע אותו להצלחה בכוחות עצמו. אלא שגם לטראוויס, אותו מגלם ג'וזף גורדון לוויט, יש רגעי שפל בדרך אל הפסגה, וכדי להיחלץ מהם הוא נדרש למחול על כבודו ולהפחית את מפלס השחצנות שלו בקרבת אימו בוני (אליזבת שו) ואל מול איש העסקים ביל גרלי (קייל צ'נדלר), ראש הקרן הון-סיכון בנצ'מרק, מעין אב מאמץ שתומך בסטארט-אפ שלו. הם היחידים שנחשפים לשבבי אישיות כנה, בעוד שכל האחרים רואים בו יזם כריזמטי ואמיץ שלוחם בעוז בכל מי שמבקש להכשיל אותו בדרך להגשמת החלום שלו: שירות הנסיעה השיתופי אובר.
היוצרים בריאן קופלמן ודיוויד לוויאן (שעומדים גם מאחורי הסדרה "מיליארדים") עיבדו למסך את ספרו של מייק אייזק, ומתוכננת כבר עונה שנייה שתתבסס על הספר הבא שחיבר, על קורותיה של פייסבוק. בפרק הראשון השניים מתניעים את הסדרה שאמורה להסיע את הצופים כל הדרך עד להסתלקותו הכפויה של קלניק מהחברה שהוא עצמו ייסד. הפרק הראשון נפתח זמן קצר לאחר השקת אובר ב-2011, ובו מתוארים הקשיים בהם נתקל קלניק בניסיונו לבצע זינוק בעלייה, ומערכת היחסים הנרקמת בינו לבין גרלי, שמעניק לו שיקוי חיים בדמות מיליוני דולרים. הפרקים הבאים ייקחו אותנו למסע של עליות ומורדות שלא ממש מתיישר לפי מסלול מוכתב מראש (בניגוד לשירות המוצע של אובר), ולבסוף מסתיים במפח נפש והגליה מרצון של קלניק שש שנים לאחר מכן. בשלב הראשוני טראוויס הוא זה שאוחז בהגה וגרלי מתדלק אותו, כשהוא לא מוכן להיענות לתמרור העצור שמציב בפניו ראש מנהל התעבורה בסן פרנסיסקו (ריצ'רד שיף), המנסה לבלום את הקדמה בשם ארגון נהגי המוניות.
בשלב זה קלניק הוא עוד צעיר לוחמני ומאוד שאפתן. יש לו חזון ואסטרטגיה ברורה להגשמתו, וכל מה שהוא רוצה זה להעלות להילוך גבוה יותר ולסחוט את דוושת הגז. בפניו עומדים מכשולים כלכליים, משפטיים ופוליטיים אבל הוא נשבע לעצמו ולאחרים שהוא לעולם לא יאמר נואש. כשאחרים מאבדים אמונה או מוטיבציה הוא זועם ומאוכזב - לעיתים בכנות, לעיתים רק בשביל השואו. מהרגע הראשון ברור לנו שהוא לא יהסס לעשות את מה שצריך - חוקי או לא, מוסרי או לא - כדי להשלים את מטרתו. בשביל זה הוא מתעורר בבוקר ולוקח איתו את העוזרים הנאמנים במשרד שנסחפים אחר החזון והכריזמה. בהמשך יהיו אחרים שיצטרפו לנסיעה או סתם ייקחו טרמפ, כמו אשת התקשורת אריאנה הפינגטון (בגילומה של אומה תורמן), או הנהג פאוזי קמאל, שאחרי שהזדמן לו להסיע את הבוס הגדול הוא תיעד את הוויכוח ביניהם על עלויות השירות ושכר הנהגים.
"הקרב על אובר" חולקת המון מתכניה עם "יורשים", שמתחוללת גם היא במרווח שבין האישי לעסקי, ויש משהו במערכות היחסים שבין הדמויות ובדיאלוגים שהן חולקות שכאילו נלקח מאותו מחולל עלילות: ישיר, חצוף, שנון ומאוד שחצני. כל עוד ההומור הציני עובד ומדוברר בטבעיות על ידי השחקנים (ובמקרה זה ההופעות של גורדון לוויט, צ'נדלר והאחרים משכנעות מאוד) - כך גם עולה פוטנציאל ההצלחה של הסדרה. ההצצה הזאת לעלייתם ונפילתם של אנשי האלפיון העליון והשחיתות המוסרית ששורה עליהם מפתים ומחניפים לנו פשוטי העם. הם בו זמנית מהווים השראה להצלחה קפיטליסטית, וגם גועל נפש מתגמל על חוסר צניעותם וקהות ליבם (מתגמל כי אולי לא היינו רוצים להיות כל כך אנוכיים ורהבתנים, לפחות מנקודת מבטנו הנוכחית כבני אדם מן היישוב).
בניגוד ל"יורשים" ואף ל"מיליארדים" שהם עצמם יצרו, קופלמן ולוויאן מוגבלים מבחינת גמישות העלילה מכיוון שהם נסמכים על סיפור אמיתי ודמויות מן המציאות, אבל כתסריטאים לוליינים הם לוחצים על הכפתורים הנכונים ומשחקים היטב ברגשות המעורבים שלנו לגבי עושר מופלג והמחיר שכולנו משלמים עליו ברמה האישית - והחברתית: הבוס טראוויס קלניק ששולט בעובדיו בלחיצת כפתור מלמעלה, ומנגד טראוויס ביקל מ"נהג מונית" שמתכחש לסדר החברתי מלמטה. גם גאוני היי-טק וגם פועלים פשוטים מאבדים לפעמים את הדרך, אפילו עם ווייז.