קשה להאמין, אבל ארנולד שוורצנגר מעולם לא הופיע בתפקיד ראשי בטלוויזיה אבל בגיל 75 הגיע הזמן לתקן את המעוות. מושל קליפורניה בדימוס, שמככב בסדרה FUBAR, שעלתה אתמול (ה') בנטפליקס, מצליח להדביק מהר את הפער שפתחו הקולגות שלו, כוכבי קולנוע שהחליפו מדיום. בהופעה אחת הוא מסמן וי גם על תופעה נוספת: סרטי קולנוע שמקבלים ורסיה טלוויזיונית.
טריילר FUBAR
(באדיבות נטפליקס)
אחרי "חיזור גורלי" מגיעה גרסת הסוג-של-המשך ל"שקרים אמיתיים", בקומדיית האקשן שכיכב בה לפני 19 שנים עם ג'ימי לי קרטיס בבימויו של ג'יימס קמרון. היגיון הוא לא בדיוק הפורטה של התסריט ב-FUBAR, אבל עדיין כדאי שהצופה יאמין שהקשיש החמוד עם המבטא האוסטרי שמשחק עכשיו בסוכנים ופושעים הוא אכן האדם הנכון במקום הנכון. אי לכך הוגדרה דמותו של שוורצנגר כסוכן CIA על סף פרישה מפאת גיל, שנקרא לעבודה אחת אחרונה בהחלט, זו שרק הוא מסוגל לבצע.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
לוק ברונר, אותו מגלם שוורצנגר, כבר לא יכול לחכות לרגע שינגוס בעוגת הגמלאות שלו, ילך הבייתה אל האונייה שקיבל במתנה מהעבודה, וינסה לשכנע את אשתו לשעבר, טלי, לצאת איתו להפלגה ואולי לזכות בה מחדש. אלא שעוד לפני שיבשו הפירורים על שפתיו הוא נקרא אל הכתר בפעם האחרונה בהחלט. טרוריסט צעיר, שברונר הרג את אביו לפני שנים רבות, הפיח חיים במפעל חייו של אביו והוא מתכוון להשתלט על העולם, באמצעות מזוודת נפץ מקגאפנית כלשהי. מכיוון שברונר, תחת הזהות בדויה, פיתח יחסי חברות עם הבן, בורו (גבריאל לונה) הוא מתבקש לחדור למתחם שהקים ולחלץ משם את אחת מחפרפרות הסוכנות שחייו בסכנה.
ברונר נעתר ומגיע למתחם, אלא ששם הוא מגלה למרבה הזוועה שהסוכן שעליו לחלץ הוא סוכנת שהוא דווקא מכיר היטב, אבל ממעגלים אחרים - הבת שלו, אמה (מוניקה ברברו המצוינת מ"טופ גאן: מארוויק" וגם מהעונה השנייה של UnReal). עכשיו הם אמורים להסוות גם את הזהות שלהם וגם את הקשר המשפחתי ביניהם, להתגבר על תחושת הבגידה (לוק לא יכול לשמוע את הבת שלו מקללת כמו מלח ושותה אלכוהול בשעה שהאמין שהיא מנהלת מפעל לטיהור מים בקולומביה, אמה מבינה שאבא שלה שיקר לה כל חייה כשסיפר שהוא עובד במכון כושר) ולהסתלק מהמתחם יחד. ה-CIA יחד עם ה-NSA דווקא חושבים שהשילוב ביניהם מצוין וממנים אותם להמשך המשימה המקורית - תפיסה של הטרוריסט שנמלט כי - ניחשתם נכון - הם האנשים היחידים בעולם שמוכשרים למשימה.
לזכותה של FUBAR יש לזקוף את העובדה שהיא יודעת שהיא בעיקר קומדיה שמתאווררת מדי פעם עם קצת אקשן, והיא לא לוקחת את עצמה ברצינות אלא משקיעה את האנרגיות שלה בעיקר בלהצחיק. ההתנגשויות בין לוק ואמה מהוות בסיס מוצק לסיטואציות קומיות מהנות למדיי וגם טובלות מדי פעם ברגעים דרמטיים סבירים, במסגרת השטנץ "אב ובתו מנסים להתגבר על אובדן האמון ולבנות את יחסיהם מחדש". רגעי האקשן נראים מיושנים במודעות כאילו נלקחו מ"צוות לעניין" ושוורצנגר, שמאז ומתמיד היה קומיקאי מצוין יותר משהיה שחקן פעולה מוצלח, מתמסר לדמות.
אומנם הדיאלוגים חוטאים מדי פעם במאמץ יתר, כאילו נמסרו לקומיקאי וביקשו ממנו ש"יעשה את זה מצחיק", והתוצאה היא פאנצ'ים מעט מאולצים, אבל הניסיון הקומי של שוורצנגר והכימיה שלו עם ברברו עושה את העבודה ומחזיקה שמונה פרקים בלי מאמץ. התוצאה היא, כמו שהגדיר אותה היוצר, ניק סנטורה (שכתב ללא מעט דרמות אקשן כמו "נמלטים" ו"הסופרנוס"), קומדיית ריגול היסטרית עם אקשן עוצר נשימה.
מילת הסלנג "פובאר" FUBAR היא ראשי תיבות של Fucked Up Beyond All Recognition. היא סוגרת את העונה הראשונה של הסדרה וגם העניקה לעונה את שמה. אבל FUBAR ממש לא עונה על ההגדרה הזאת. היא משעשעת, נוסטלגית, מושלמת לצפייה משפחתית ויש לה אפילו קצת לב. ותודה לשוורצנגר, גבר שבגברים, שמבטיח שהוא יחזור ובאמת חוזר.
