מכירים את זה שאתם נוסעים ברכב שלכם, מאזינים לרדיו ומזמזמים באופן שוטף את כל הפרסומות מבלי לשים לב שאתם יודעים את כל המילים, כולל הכוכבית והמספר שאליו צריך להתקשר? ובכן, אתם לא לבד. ג'ינגלים הם הדבר הכי דביק בעולם אחרי מסטיק בסוליית הנעל - ולשם כך הם נועדו; להיכנס למוח שלנו ולא לצאת לעולם.
אחד האנשים שאחראים על התופעה הזו הוא ישי רזיאל, מפיק מוזיקה לפרסומות כבר 26 שנים. ברזומה שלו יש ג'ינגלים שכולנו מכירים כמו "דלתות פנדור, סימן שלא התפשרתם", או "לו-לו-לונה פארק תל אביב", או הג'ינגל המוכר של אופטיקנה, ועוד רבים וטובים שמושמעים מדי יום ברדיו ובטלוויזיה. קפצנו אל רזיאל לאולפן כדי לברר מה מכניסים לנו בג'ינגלים שהם כל כך ממכרים ואיך הוא הגיע למצב שהוא צריך לחקות את מוש בן ארי בפרסומת.
"אני תמיד צוחק ואומר שאני אחד הזמרים הכי מושמעים בישראל כי שומעים אותי כל שעה ברדיו, אפילו כמה פעמים בשעה, ואף אחד לא יודע מי אני", מספר רזיאל וצוחק. "אני יכול ללכת ברחוב, ללכת לקניון, לשתות קפה עם אשתי, הכול טוב. גם לי יש ג'ינגלים שליוו אותי במהלך החיים שלי. לפני כמה שבועות העליתי לטיקטוק קטע כזה של הג'ינגלים הכי מוכרים שעשיתי ורוב התגובות היו שם: 'וואו, אתה הפסקול של הילדות שלי', כל מיני כאלה. וזה היה מה זה מצחיק, והייתה גם גאווה".
איך בעצם מתחילים להפיק ג'ינגל?
"הדבר ראשון שבעצם צריך זה הטקסט. מה אנחנו הולכים לשיר. כי אם משנים לי פתאום מילה זה יכול לשנות את הכול. משם אני מביא רפרנסים - אם רוצים משהו ים תיכוני, דאנס, רוק או בלדה שקטה. אם אנחנו רוצים משהו עממי אני לא אשים כינורות של ויוואלדי מן הסתם, זה לא יקרה. אז לרוב כשרוצים משהו עממי הולכים יותר לגוונים הים תיכוניים. צריך להתאים את הז'אנר לערכי המותג".
ומה קורה למשל אם לוקחים שירים קיימים ומשתמשים בהם בפרסומות, מה שקורה הרבה היום - כמו עם "קיוט בוי" של נונו בפרסומת של בנק לאומי?
"אז זהו, שזה לא בדיוק השיר. חיקו אותו אחד לאחד. בגדול זה תלוי באמן. למשל יש אמנים שלא רוצים שהשיר יהיה כמו המקור, ויש אמנים שמתעקשים שזה יישמע בדיוק כמו המקור, אפילו ברמה של להביא מישהו שנשמע כמו הזמר המקורי. אני אישית חיקיתי את מוש בן ארי לפרסומת עם השיר 'הנה הוא בא'. ולמה עושים קאבר ולא משתמשים בשיר המקורי? כי לקחת מאסטר זה הרבה יותר יקר מאשר לשלם למלחין ולכותב את הזכויות שלהם ולהפיק את זה מחדש. זוכרת את הפרסומת של קסטרו האלמותית עם המעיל של יעל אבקסיס וליאור מילר? אז היה שם את הביצוע של Creep של רדיוהד, וזה לא Creep, זה ירמי קפלן!".
אל עולם הג'ינגלים הגיע רזיאל כשהתחיל לשדר בתחנות רדיו פיראטיות בשנות ה-90, ללא ידע מוזיקלי או לימודי מוזיקה. את כל המוזיקה הוא הפיק בעצמו. בזמנו הוא גם הפיק שירים והיה לו אפילו פרויקט מוזיקלי משלו, Jess-e, שזכה להצלחה, אבל רזיאל החליט לנטוש את הקריירה המוזיקלית ובחר לדבוק בהפקת מוזיקה לפרסומות.
"משום מה אני נהנה יותר להפיק פרסומות. כאילו, שיר מצטייר לי כרומן יותר ארוך ולידה קצת יותר קשה", הוא מודה. "אני מעדיף את הוורסטיליות של פרסומות, כשאתה חייב להיות ממוקצע במלא ז'אנרים כמו טראפ, היפ הופ, דאנס, רוק, מזרחית וכל סוג אפשרי. יש משהו מאוד מאתגר בלהכניס שיר קצר ולעשות ממנו 30-20 שניות, להעביר את המסר במעט זמן".
יש נוסחה כדי לייצר ג'ינגל קליט?
"אני חושב שאין נוסחה כזאת. ללקוח יש כאן חלק מאוד גדול, כי אני יכול לעשות את הג'ינגל הכי טוב בעולם, אבל אם לא הוא לא ינוגן הרבה, כל העבודה שלי יכולה ללכת לפח. ואם ישימו 20 מיליון דולר ברדיו על הג'ינגל הכי גרוע בעולם, הוא יחדור למוחות האנשים הרבה יותר טוב".
לדעתך ג'ינגלים זה משהו שתמיד יצטרכו?
"אני מקווה מאוד שתמיד תהיה דרישה למוזיקה בפרסומות. גם כי לא תהיה לי עבודה, וגם כי הרדיו הוא מדיום שהוא בדעיכה אבל החליפו אותו הפודקאסטים. גם התחנות עצמן יודעות את זה. לכל תחנה יש כבר פודקאסטים משלה. אז אני חושב שבעצם השטח שלי של פתיחים וקריינות בעצם יעבור לפתיחים של פודקאסטים וכדומה".