אין הפתעה בגילוי שאת "שורדת בגדול", הקומדיה החמודה שעלתה בנטפליקס בשבוע שעבר, יצרה הכוכבת הראשית שלה, הקומיקאית האמריקנית, מישל בוטו. גם אם היא לא ניחנה באותן איכויות, "שורדת בגדול" יכולה בשקט להימנות על משפחת הסדרות, קומדיות או דרמות, שיצרו נשים שגם מככבות בהן. המשפחה שכוללת חברות של כבוד כמו "האקסית המטורפת" של רייצ'ל בלום, "פליבג" המושלמת של פיבי וולר-ברידג', "להרוס אותך" של מיקיילה קול, "לא בטוחה" של איסה ריי ו"בובה רוסית" של נטשה ליון - שכולן כמובן בנותיה של "בנות" של לינה דנהאם.
אין שום דבר מתוחכם או פורץ דרך ב"שורדת בגדול". היא מסמנת וי על כל הקטגוריות הרגילות של קומדיה קלילה - מייביס (בוטו) היא סטייליסטית אופנה מוכשרת ובלתי ממוצה. בפרק הראשון היא מגלה שהחבר שלה מזה חמש שנים, ז'ק (טיילור סלה), צלם אופנה מצליח וחתיך, בגד בה עם אחת הדוגמניות שצילם, לדבריה "הגרסה הגפרורית שלי" - בגלל שמייביס היא אישה גדולה, כפי שמרמז שם הסדרה, Survival of the Thickest (כש-Thick היא גם מילת סלנג לבחורה חושנית ולא רזה). היא בוחרת לוותר על החיים הנוחים במנהטן בדירה של ז'ק ולעבור לדירת שותפות בברוקלין, שם היא מנסה לאסוף את השברים ולפלס מחדש את דרכה המקצועית והרומנטית.
מייביס לא עושה את כל זה לבד, אלא בעזרת שני החברים הטובים שלה; כליל (טון בל), מורה לציור אקטיביסט שמתנסה לראשונה במערכת יחסים אקסקלוסיבית - כלומר מתאהב, ומארלי (טאשה סמית), אשת עסקים אסרטיבית שמנהלת גברים לבנים ומגלה את עצמה מבחינה מינית - כלומר מתברר לה לרווחתה ולשמחתה של הפסיכולוגית שלה שנהנית לדקלם משפטים ארוכים עם המילים 'מגדר' ו'הטרו', שהיא נמשכת לנשים. התסריט מדלג באגביות בין סצנות צפויות למדי והטקסטים נעים בין הומור מושחז לדיבורי העצמה נשית מדוקלמים משהו אבל בהחלט נסבלים. המשחק של בוטו (שאולי אתם מכירים כקריינית של "המעגל") והקולגות שלה, החמידות של הדמות הראשית וגם האורך הקלאסי של הפרקים (פחות מחצי שעה לאחד) מורידים אותם בקלילות בגרון.
היא אמנם מבוססת על אסופת חיבורים שבוטו ביססה בזמנו על חייה, אבל אל תצפו פה ליצירה גדולה - "שורדת בגדול" לא נחצבה מדם ליבה של בוטו בניגוד לחלק מהסדרות שהוזכרו למעלה, והיא יותר נוסחתית ושטחית. מייביס אולי נאלצת להסתגל לחייה החדשים אבל הכול הולך לה די בקלות ולפי הספר, "אמילי בפריז" סטייל. היא מדלגת בין מצבים רגשיים באופן לא מציאותי והתסריט מסתדר בהתאם לצרכי הקומדיה. הדמויות מוסללות אל מסקנות רגשיות שנוסחו על ידי פסיכולוג GPT, המציאות מספקת בדיוק את השיעור שהם אמורים ללמוד והן לא נאלצות להיאבק עליו, רק לדקלם את התובנה המתבקשת ולהמשיך הלאה.
"שורדת בגדול" היא מסוג הקומדיות שתוכלו לשרטט את המסלול העלילתי שלהן גם מתוך שינה, אבל היא לפחות עושה את זה בחן, ואפילו מה שנראה על פניו כמו תרגום נורא נוסף של שם הסדרה, נותר די נאמן למקור. ניכר בה רצון לומר דבר מה על דימוי גוף, מודעות רגשית ופוליטית ואפילו המשפט "בתור גבר שחור" נאמר שם יותר מפעם אחת, אבל זה אף פעם לא מעמיק משם, ואולי גם אין צורך. "שורדת בגדול" מספקת את הייצוג הנשי השפוי שנוצר על ידי נשים והגיעה למסך בגזרת הקומדיה חסרת המשקל (הא) ומוסיפה עוד לבנה למהפכה, כי מגיעה לנו גם אחת כזאת.