אנחנו מכירים ומכירות אותן, נשות החתולים, המכונות בציבור הישראלי כ"נשות החתולים המשוגעות" (Crazy Cat Ladies כפי שהן מוכרות בארצות הברית, מדובר בתופעה גלובלית). הן מאמצות חתלתול אחד, שניים, שלושה, ארבעה, ולמה להפסיק פה? הן מאכילות ומשקות אותם, מלטפות, מרעיפות המון חום ואהבה, ומדי פעם מקבלות מעט מזה בחזרה. לא בלתי נמנע, ולמען האמת קורה די הרבה, שהן יפנו לפעילות ציבורית. חתולי ביתך קודמים, אבל גם אלו שברחוב זקוקים לעזרה. לכן הן משאירות להם מזון בחצר או ברחוב, דואגות לכל מחסורם, ובו בעת החתולים ממלאים חסכים של חיבה וחמימות בעולמן האישי. אחח…נשות החתולים, משוגעות או לא. והגברים לא שונים בהרבה, כפי שאפשר להתרשם בסרט התיעודי Cat Daddies ("אבות חתולים") שיצרה הבמאית מיה הואנג. "אני לא חושבת שיש הבדל בין גברים ונשים. השוני נובע מהדרך שהחברה רואה אותם מבחוץ", היא אומרת בריאיון ל-ynet.
הדוקו, שיצא בארצות הברית בסוף השבוע האחרון, מלווה תשעה גברים ממדינות שונות בארצות הברית, העוסקים במגוון מקצועות, ואשר נשבו בקסמם של החתולים וקשרו את גורלם ביצורים הפרוותיים. בין הדמויות שפתחו את לבם לחתולים ואת חייהם למצלמה של הואנג אפשר לציין את השחקן והדוגמן נייתן קהן, שהפך למשפיען רשת בזכות חתוליו, הפעלולן ראיין רוברטסון, איש העסקים וויל צווייגרט שייסד ארגון להצלת חתולי ברוקלין, נהג המשאית דייויד דרסט שלוקח את החתולה שלו טורה לטיולים בכל רחבי ארצות הברית. גם הכבאי ג'ורדן לייט, המתכנת ג'ף ג'דקינס, השוטר פיטר מראס ודר הרחוב מניו יורק, דייויד ג'ובאני, שהחתול לאקי הוא חברו הטוב ביותר, כנראה היחיד, במלחמת ההישרדות היומיומית שלו. כל הגברים הללו מגיעים כאמור ממקומות ורקעים שונים, וסיפורי חיים שונים, שכולם נקשרים איכשהו לחתולים שלהם ולאהבה הבלתי נדלית שהם מרעיפים עליהם.
"המרואיינים שלי שונים אחד מהשני, אבל המכנה המשותף לכולם הוא הדרך שבה חתולים שינו את חייהם", אומרת הואנג. "המצב הכי קיצוני הוא זה של דייויד ג'ובאני ואנחנו רואים איך החתול שלו לאקי הופך להיות התקווה העיקרית שלו להיאחז בחיים. במקרה של נהג המשאית דייויד דרסט, אנחנו יכולים להתרשם מאיך שהחתולה שלו טורה היוותה עבורו השראה יצירתית והוא התחיל להתנסות בצילום בטבע. היא מאתגרת אותו להצטיין בכך. הסרט מראה איך חתולים מאפשרים לגברים הללו לחיות חיים טובים יותר. אפילו במקרה של דייויד, שהוא חסר כל, אבל בזכות האהבה של לאקי הוא מרגיש בחיים".
הקשר האישי לחתולים נחקר על ידי הבמאית לעומק והיא משתדלת להראות כיצד הנדיבות והחיבה שהגיבורים שלה מרעיפים על חיות הבית שלהם, הופכת גם את הקשוחים והמחוספסים שבהם לכאלה שמסוגלים לחלוק רגשות ולהיפתח לאחר. אבל מלבד היחסים בין גברים לחתולים, נחשף גם היבטים של דעות קדומות על רקע מגדרי. "אני לא חושבת שיש הרבה הבדל בין גברים ונשים, חוץ מהדרך שהחברה רואה אותם מבחוץ. כשאני פוגשת גבר שאוהב חתולים, אני חשה שיש לי חיבה מיידית כלפיו. אני יודעת שזה מישהו שאני יכולה לסמוך עליו. אני לא בטוחה שאני יכולה להצהיר דבר כזה בנוגע לנשות חתולים", אומרת הואנג. "דבר אחד שאני כן יודעת בנוגע לגברים ונשים שאוהבים חתולים הוא שהם כמה מבני האנוש הנדיבים והאכפתיים ביותר שאי פעם פגשתי. אתה חייב להיות כזה, כי חתולים לא נוהגים להרעיף אהבה בקלות רבה כל כך. אבל כשהם נפתחים, אין שום דבר ששווה לזה".
4 צפייה בגלריה
"חתולים לא נוהגים להרעיף אהבה. אבל כשהם נפתחים, אין שום דבר ששווה לזה". דייויד דרסט והחתולה טורה, מתוך: Cat Daddies
(צילום: Robert Bennett)
רוברטסון, פעלולן הוליוודי שביחד עם בת זוגו מגדלים אינספור חתולים שהתנחלו בחצר ביתם, מסכים עם הבמאית. "אני לא יודע איזו סיבה יש לכל גבר שהוא לא לאהוב חתולים. אני אוהב את שלי" הוא מצהיר. "אם אתה לא אוהב חתולים זה אומר שמעולם לא חיית עם אחד. זה שיש לי חתולים בחיי, מאפשר לי לאהוב יותר את סביבתי. אני לא חושב שיש משהו מועיל בלהיות גבר או להיות גברי. אלו הם נתונים שנולדת איתם. יותר חשוב זה להיות בטוח בעצמך. אני לא מסתכל על גידול חתולים כמו שרוב העולם נוטה להסתכל על גידול חתולים. מבחינתי הם פשוט גרים איתי".
ככל שנוגע בדרך בה בני האנוש מתבוננים על יחסיהם עם חיות הבית, מקובל לחשוב שחתולים מתחברים יותר לנשים בעוד שגברים דווקא מעדיפים כלבים. לדעת הואנג, מדובר בהנדסת תודעה של החברה והדרך בה בנים ובנות גדלים ומתחנכים מגיל צעיר: "גברים מחונכים להעדיף כלבים בחברה שלנו, אולי בגלל שבמקרים רבים כלבים מאומצים כמקדם אבטחה והגנה. לאורך זמן רב, ראינו כלבים שהם כלבי עבודה כאלה או אחרים ולכן נתפסו כיותר גבריים. חתולים הם יותר עצמאים, הם לא מתחנפים לאף אחד, אבל זה לא אומר שהם מרושעים או פחות נאמנים או מלאי חיבה. חתולים דווקא מאוד מחוברים לבני האדם שלהם. אבל הנקודה העיקרית של הסרט שלי היא למה גברים חייבים להיות כל כך גבריים כל הזמן בכל מקרה, והאם לא כדאי שאנחנו נטפח תכונות אחרות כמו סובלנות וחמלה?"
ומנקודת המבט של החתולים, את חושבת שיש משהו שמושך אותם לגברים מלנשים?
"יש עניין אחד שהבחנתי בו והוא שחתולים מעדיפים לשכב על גברים יותר מאשר על נשים. אם הגבר הוא רחב יותר בממדים שלו, החתול מרגיש יותר בנוח להשתמש בגברים כמו רהיט. לגברים יש כתפיים רחבות יותר, כך שאפשר לראות הרבה קטעי וידאו שבהם חתולים נתלים על כתפיים של אבותיהם כאילו היו עץ. שמתי לב שיש המון סרטונים כאלה, וכמעט אף פעם לא נתקלתי במקרים כאלה עם נשים".
יש נטיה לחשוב שחתולים הם חיות ערמומיות שמנצלות את אהבת בעליהם. זה משהו שאתה מהרהר בו?
"אני יודע בוודאות שזה משהו הדדי. החתולים שלי באים אלי ושוכבים לצדי בעודי רגוע. חתולים אוהבים להירגע לצדך ופשוט להתחכך בך. זה סימן לאהבה, לא מישהו שמנסה לנצל אותך. לחתולים ולכלבים יש דרכים שונות להפגין אהבה", אומר רוברטסון. "שמעתי בדיחה שאומרת שכלבים מסתכלים עליך ואומרים: 'הוא מאכיל אותי, הוא דואג לי, הוא אוהב אותי. הוא לבטח אלוהים'. ואילו חתולים מסתכלים עליך, הם אומרים לעצמם: 'הוא מאכיל אותי, הוא דואג לי, הוא אוהב אותי. אני לבטח אלוהים'. אנחנו כל הזמן משחקים בנדמה לי בנוגע לתפיסת העולם של החתולים שלנו. לנסות לראות מה החתול שלך חושב עליך זה משהו משעשע שאנחנו עושים ביומיום. אנחנו נותנים להם קולות ומדבררים אותם בהתאם לפעולות שלהם. זה ממש מצחיק".
הואנג, שהיא אישה חובבת חתולים, ובסרטה כאמור עקבה אחרי גברים שאוהבים חתולים לא פחות, מאמינה שבסופו של דבר הקשר בין בני אדם לחתוליהם הוא אמיתי וכן, והוא נטול מניפולציות מהסוג שנהוג לייחס לחיות הללו. "אני לא מאמינה שחתולים חורשי רעות כמו שמקובל לחשוב", אומרת הבמאית. "אני חושבת שהם מעוניינים במזון, ולהיות נערצים, ואז להמשיך בענייניהם. אלו הם חיים פשוטים ונפלאים שאני גורמת לקנא בהם".
