ב"הבאג של רון" (Ron's Gone Wrong) יש לא מעט אבחנות סאטיריות שנונות על רשתות חברתיות ועל עולמם של ילדים. בה בעת הוא מנסה לנוע, בדרך לא כל כך משכנעת, לעבר מסר חיובי על היכולת לראות ביצירי טכנולוגיה חברי אמת, והיכולת של תאגידים לחזור לאידיאלים הנאורים שביסודם. כסאטירה הסרט מוצלח וישעשע את הקהל שיכיל את העמדה המוצעת, אולם כסרט לילדים על הערך של חברות עם "חבר" לא מושלם, הוא פחות משכנע.
הבאג של רון – טריילר
החידוש הטכנולוגי המניע את עלילת הסרט הוא ה"B-בוט" - מוצר של תאגיד "באבל" שהוא סוג של רובוט סופר-מודולארי (שמזכיר את העיצוב האייפוני של הרובוטית "איב" מ"וול-E") בעל אינטליגנציה מלאכותית, שמחברת באופן תמידי את הילדים שמחזיקים בו לרשת חברתית. גופו של הרובוט הוא גם מסך שעליו מוקרן המידע, והוא יכול גם לשמש כקורקינט חשמלי משוכלל שעליו הילדים יכולים להתנייע בזריזות. בקיצור, מכשיר אחד המכיל כל מה שילד עשוי לחפוץ בו.
זהו תוצר החזון הטכנולוגי של החברה שהוקמה על ידי המנהל הכללי של "באבל". ממציא צעיר, אידיאליסט ושחום עור שיש לו רק שם פרטי - מארק (ג'אסטיס סמית'), קומבינציה חיובית של סטיב ג'ובס ומארק צוקרברג. בהתאם לחזונו של מארק, ה"B-בוט" אמור להיות בן לוויה תמידי לילדים. הוא סורק ולומד את כל מה שהם העלו לרשתות החברתיות ומנהל איתם אינטראקציה בהתאם לתחומי העניין, אורח החיים ורצונותיהם. הוא משמש, באופן מתמיד, כמערכת ניידת הלוכדת, מעצבת ומשגרת את התכנים שהילדים מייצרים לרשת החברתית. הוא "החבר המושלם" שמכיר אותך לחלוטין, משרת אותך לחלוטין, ומתווך בינך לבין "החברים" ברשתות החברתיות.
ה"B-בוט" הוא המכשיר שכל ילד רוצה שיהיה לו, ומבחינה חברתית ילד ללא מכשיר כזה אינו רלוונטי. אבל לברני פודווסקי בן ה-11 (ג'ק דילן גרייזר) אין "B-בוט". אביו האלמן גרהם (אד הלמס) הוא איש מכירות לא מוצלח במיוחד, ולכן אין יותר מדי כסף בבית. הסבתא דונקה (אוליביה קולמן) שחיה איתם נראית ומתנהגת כמי שמעולם לא עזבה את המולדת הישנה אי שם במזרח אירופה הקומוניסטית. כשאתה ילד שמתעניין באבנים, נטול טכנולוגיות התקשורת שיש לבני כיתתך, והאוכל שאתה מביא מהבית הוא רגלי תרנגולות מבושלות שהכינה הסבתא, אין מה לפתח ציפיות לחיים חברתיים עשירים במיוחד.
האבא מנסה, בכספו הדל, לקנות "B-בוט" לילד, אבל כל שהוא מצליח לממן זה אחד שנפל ונחבט, וכעת נמכר לו מאחורי הגב של תאגיד "באבל". זהו הרובוט רון (זאק גאליפנאקיס) שלא מסוגל להתחבר לרשת או למלא את הפונקציות הראוותניות של המכשירים שיש לילדים האחרים. אפילו הזנת השם של ברני נתקעת באות הראשונה של ה- ABC. הוא לא עונה על הצרכים שלשמם יועד, אבל עונה על צרכים אחרים ש"B-בוטים" לא יכולים לספק. כמו, למשל, להגן על ברני מהתנכלויות של ילדים אחרים בדרך שלעולם לא הייתה זוכה לאישור של חברת "באבל".
התנהגותו החריגה של רון מובילה למשבר בחברת באבל ולדחיקת מארק האידיאליסט על ידי סמנכ"ל התפעול הראשי של החברה אנדרו מוריס (רוב דילייני), שהוא חמדן, כוחני, מבוגר ולבן, כמובן. כאן יוזמנו מרדפים אחרי ברני ורון, יהיו רגעי קרבה והקרבה, ותנועה לעבר אפשרות קיומה של טכנולוגיה שתהיה קרובה יותר למודל "חבר האמת" בחזונו של מארק.
"הבאג של רון" הוא סרט האנימציה הראשון של אולפן בריטי חדש בשם לוקסמית'. הבימוי הופקד בידי הצמד ז'אן-פיליפ ויין ושרה סמית' (שהיא גם תסריטאית שותפה). התסריטאי הדומיננטי הוא פיטר ביינהם, שהכישורים שלו בכתיבה סאטירית הופגנו בעבר בעבודתו בסרטים של סאשה ברון כהן (בשני סרטי "בוראט", "ברונו" ו"גרימסבי") ובסדרה והסרטים שבהם הופיעה דמותו של אלן פרטרידג' בגילומו של הקומיקאי סטיב קוגן. כך שבהחלט מורגש שיש מוח שנון מאחורי לא מעט פאנצ'ים אפקטיביים אודות המאפיינים המגוחכים של חיים המוטמעים בטכנולוגיה.
"הבאג של רון" מכיל את הדי אן איי של סרטי שנות ה-80, בצדו האחד הוא ניצב על רצף של סרטים שעוסקים בתכונות אנושיות של טכנולוגיה שהשתבשה. בשנות ה-80 זה היה המחשב כילד ב"משחקי מלחמה" (1983), המחשב המאוהב בבת אדם ב"חלום אלקטרוני" (1984), או הרובוט ג'וני 5 של "תקלה מופלאה" (1985) שמכת ברק הופכת אותו ליצור חי. מהצד השני סרטים שעוסקים בילדים בודדים והחברים המופלאים החוברים אליהם – החל מ"אי.טי: חבר מכוכב אחר" (1982) שלנצח יהיה תו התקן והמקור לאינספור חיקויים ירודים. כמובן שבעשורים שחלפו מאז, עם התפתחות הטכנולוגיה וייצוגיה התרבותיים, ראינו דוגמאות מעניינות נוספות להתרפקות רגשית על טכנולוגיה אמפתית (הרובוט ביימקס ב-"6 גיבורים" מ-2014 הוא דוגמא שקשה לא להיזכר בה בהקשר זה).
"הבאג של רון" הוא סרט בעל שני צדדים. בצד הראשון יש לא מעט רעיונות שנובעים ממאפייניו של ה"B-בוט" המקצינים עד אבסורד את מה שטכנולוגיות עכשוויות עושות. כך הסרט מעלה תובנות בעלות ערך על הבעיות והסכנות המגולמות בטכנולוגיה (למשל, הביקורת על אגירת המידע החמדנית של תאגידים השולטים ברשתות החברתיות). אולם אלה רעיונות שיובנו בעיקר על ידי הקהל הבוגר.
בצד השני, הרגשי, של הסרט ה"B-בוט" המשובש הוא אמצעי אלגורי למסרים המכוונים לילדים, ואלו עוסקים במה שניתן להרוויח בקשר עם חבר "לא מושלם". מעבר להיות הצד השני של הסרט משולב במהלך עלילתי צפוי למדי, הבעיה שהטון הרגשי והאמירה האופטימית מדי המוצגת בו לגבי הטכנולוגיה לא מתיישבת עם הצד הראשון של הסרט. צד אחד קדחתני, בעל הומור עם ניצוצות רשעות ותובנות ביקורתיות. הצד השני צפוי, שואף (ולא לגמרי מצליח) לעשות מניפולציות רגשיות, ונע לעבר מסר המנסה לפשר בדרך שאינה מתיישבת עם הביקורת שהוצגה. חרף כפילות זו "הבאג של רון" בהחלט ראוי כסרט לכל המשפחה.
