עבור רבים, ברגע שהטמפרטורות יורדות והגשם מטפטף - גם מצב הרוח צונח מטה. בהתאם, גם תחנות הרדיו מורידות הילוך ובוחרות בלדות שמחזקות את המוד החורפי. מוזיקה עצובה, רגועה יותר, מלנכולית. שאלתם את עצמכם פעם למה זה קורה?
מוזיקה משפיעה על המוח האנושי בצורה מאוד חזקה. מספיקות כמה שניות של האזנה לשיר כלשהו כדי שזה יזכיר לנו משהו, ייקח אותנו לאיזו תקופה או זיכרון, ואנו נחווה רגשות בעוצמה מאוד חזקה. כשהרגישות שלנו לצלילים פוגשת שינויים במזג אוויר, אנחנו מגיבים לכך בהתאם.
"באור יום אנחנו יותר אנרגטיים, ובחושך אנחנו פחות. יש לנו מערכת שלמה שמקודדת בכל תא ותא שמסונכרנת לעניין של אור יום וחושך לילה", מסבירה דר' נטע מימון, צ'לנית וחוקרת מוזיקה ומוח. "גם בנוגע לעונות השנה - אנחנו מתנהגים אחרת כתוצאה מעונות השנה, כשקר וכשחם. כשקר לנו אנחנו יותר רוצים להיכנס, אנחנו רוצים יותר להתכסות. אנחנו הולכים בתנועות שהן איטיות יותר, אנחנו מחפשים דברים שיחממו אותנו. כל הדבר הזה גם ישפיע על מה שנרצה לשמוע".
אם תשימו לב, ממש אפשר להרגיש את החילוף המהיר בסוג המוזיקה המושמעת ברדיו. קמתם בבוקר, נכנסתם לאוטו והתחיל גשם? הרדיו לרוב מתיישר לאווירה הקודרת ששוררת בחוץ ומשמיע לנו את מה שאנחנו כביכול צריכים או רוצים לשמוע.
"הרדיו יודע להשמיע לנו בדיוק את השירים העצובים האלה, בדיוק בתחילתו של החורף. וגם אנחנו התרגלנו לשמוע את מה שהם משמיעים ברדיו. יש פה איזשהו מעגל", מסבירה דר' מימון. "אמנים גם מתזמנים את המוזיקה שלהם לפי עונות השנה. את להיטי הקיץ שאנחנו מייעדים לחתונות קיץ ענקיות עם רחבת ריקודים בחוץ, אנחנו לא נוציא אותם בחורף. ולעומת זאת את השירים היותר עצובים ומכונסים - את אלה נוציא אותם בחורף. כול התעשייה עובדת על פי עונות השנה".
בנוסף למוזיקה המלנכולית בחורף, הכל מלווה במין תחושת עצב כללי באוויר. יש שיקראו לזה דיכאון חורף. מזג האוויר הקודר - הגשם, החושך, הכל ביחד - יוצרים תחושה של דיכאון, רחמים עצמיים.
"יש דבר כזה דיכאון עונתי, וזה קורה בארצות שיש בהן מעט שמש. נורבגיה, קנדה, אלסקה, אפילו ארצות הברית - בחודשי החורף, גם בגלל חוסר אור, אנשים נכנסים לדיכאון עונתי ויוצאים ממנו באביב", כך מסביר עמית אברון, מומחה בתחום השפעת המוזיקה על המוח.
"אני חושב שהדבר הכי גרוע לבן אדם בדיכאון זה לשמוע מוזיקה שמחה, כי הוא לא שמח עכשיו, נכון? זה דווקא ליצור איזשהו קונטרסט של למה הם שרים על שמחה ואהבה ורומנטיקה בזמן שאני מרגיש דפוק ובמיטה ולא יכול לצאת. דווקא במוזיקות תרפיה, שזה תחום של טיפול במוזיקה, משתמשים בטקסטים של שירים עצובים כדי לטפל בדיכאון.
"אז בעצם אם נולדתם במדינה חמה ושטופת שמש כמו ישראל, כנראה שנחשפתם למוזיקה הרבה יותר שמחה וקצבית, אבל אם נולדתם במדינה קרה עם מעט שמש כמו אירלנד, כנראה שהטעם המוזיקלי שלכם מושפע יותר ממוזיקה קודרת כמו רוק או דת' מטאל", ממשיך אברון, "בנוסף, האור והחושך משחקים פה תפקיד חזק. ישנם אנשים שכשהם שומעים צלילים, הם רואים צבעים והם יודעים להגיד אם הם בהירים או כהים. לרוב הצליל השמח הוא בצבע בהיר ואילו הצליל העצוב הוא בצבע כהה. כלומר, אם אנחנו רואים שמיים כהים אנחנו נעדיף צלילים 'כהים'. וכשיש שמש אנחנו נעדיף צלילים 'בהירים'.
"כשיש חורף בחוץ, זה לא רק שאנחנו מרגישים מכונסים ואיטיים ורוצים להתחמם, אלא גם פתאום שדה הראייה שלנו משתנה. פתאום, מה שאנחנו רואים הוא הרבה יותר כהה, הרבה יותר אפור", מספרת דר' מימון. "ויש קשרים ממש הדוקים בין תכונות של דברים שאנחנו רואים לבין תכונות של צלילים, של מה שאנחנו שומעים".
אז מה למדנו? מעכשיו שימו לב לעצמכם בעונת החורף. אם אתם קצת מדוכדכים ומכונסים בעצמכם, חכו שהשמש תצא ותראו שהמוזיקה תתחלף אוטומטית ואיתה מצב הרוח שלכם, שישתפר פלאים. ושיהיה לכם קיץ חם ומגניב.