העיתונאי, הסופר וההיסטוריון, יצחק נוי, הלך לעולמו לאחר שחלה במחלת הסרטן, והוא בן 80.
בשנת 1965 החל יצחק נוי את עבודתו בקול ישראל כקריין חדשות, ובהמשך שידר ברשת ב' של רשות השידור את התוכניות "השעה הבינלאומית" ואת "שבת עולמית". במשך השנים עסק גם בכתיבת ספרים אותם שידר ברדיו במגוון תוכניות. לאחר שפרש לגמלאות המשיך נוי להגיש בכאן רשת ב, תאגיד השידור הישראלי, את תוכניתו "שבת עולמית", אותה הגיש מדי שבת ברציפות ב-20 השנים האחרונות.
יצחק נוי נולד בשנת 1942 במושב נטעים. בשנות ה-60 המוקדמות שירת בחטיבת הצנחנים, שבה שימש חובש קרבי. בתום שירותו הצבאי פנה ללימודי היסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל, ולאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, טס לארצות הברית להשלמת לימודיו. הוא בעל תואר דוקטור להיסטוריה מטעם אוניברסיטת ברנדייס שבבוסטון, מסצ'וסטס. עם שובו לארץ לימד היסטוריה הן באוניברסיטה העברית והן באוניברסיטת תל אביב.
בשנות ה-60, כאמור, הצטרף ל"קול ישראל" כקריין חדשות, ובשנות ה-70 הגיש ברשת א' תוכנית ילדים בשם "התוכנית לאם ולילד". נוי כתב ספרי ילדים ונוער בהם "גבעת האירוסים השחורים" שיצא לאור בשנת 1984, כמו גם תסכיתים לרדיו שפנו לקהל הצעיר, כשגולת הכותרת הייתה תוכניתו "חתול בשק" והדיבוב שלו בסדרה "היה היה - האדם". נוי אף השתתף בשלושה סרטים של חיים כאלב, "הפרדס של סבא", "גן עדן טרזין" ו"הניצחון של ברק", שמבוסס על ספרו של נוי "אור ואלכסנדרה".
ברשת ב' דרך כוכבו של נוי כששידר את יומן החוץ, "השעה הבינלאומית" ואת "אור ראשון", תוכנית רדיו שכשמה כן היא, שודרה עם אור ראשון, בטרם זריחת השמש. נוי צבר קהל מאזינים נאמן ומושבע מדי שבת בבוקר כשהגיש את "שבת עולמית" ובה סקירת עיתונות עולמית. תוכניותיו שודרו בשידור חי. בתחילת שנת 2008 בישר נוי על החלטתו לפרוש מ"קול ישראל", אך חזר בו בעקבות התערבות מאזינים. בשנת 2019 הושעה זמנית מרשת ב' בעקבות התבטאות חריפה.
בסוף 2008 הגיש בפעם האחרונה את תוכניתו "השעה הבינלאומית", אך הוסיף לשדר את "שבת עולמית" עד לפרישתו באפריל 2022 בשל מחלתו. לפני מספר שבועות הודיע נוי שיפסיק להגיש את תוכניתו בתאגיד, בשל מצבו הרפואי.
